בית הדין להגבלים עסקיים עיכב את ביצוע פסק הדין

בית הדין הארצי לעבודה עס"ק 18139-04-15 עס"ק 4951-04-15 עס"ק 5762-04-15 ניתן ביום 14 מאי 2015 חברת נמל חיפה בע"מ חברת נמלי ישראל - פיתוח ונכסים בע"מ מדינת ישראל המערערת בעס"'ק 18139-04-15 המשיבה בעס"ק 4951-04-15 ובעס"ק 5762-04-15 המערערת בעס"ק 4951-04-15 המשיבה בעס"ק 18139-04-15 ובעס"ק 5762-04-15 המערערת בעס"ק 5762-04-15 המשיבה בעס"ק 18139-04-15 ובעס"ק 4951-04-15 1. הסתדרות העובדים הכללית החדשה 2. ועד עובדי טרנספורט 3. ועד עובדי סוואר 4. ועד עובדי ציוד (בתי מלאכה) 5. ועד עובדי מינהלי עבודה תפעול 6. ועד מינהלי עבודה ציוד 7. ועד עובדי מנהל המשיבים בכל הערעורים לפני: השופטת לאה גליקסמן, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, השופט משה טוינה נציג ציבור (עובדים), מר איתן כרמון, נציג ציבור (מעסיקים) מר שלמה נוימן בשם חברת נמל חיפה – עו"ד נעמה בביש בשם מדינת ישראל – עו"ד מיכל לייסר בשם חברת נמלי ישראל – עו"ד דרור גל ועו"ד רעות שגיב גרטלר בשם ההסתדרות הכללית ומשיבים 2 – 7 – עו"ד קרן אבידן פסק דין

חנ"ח טענה כי העבודות המבוצעות בנמל קישון מזרח אינן בגדר "עבודות נמליות", הקשורות לפעילות של יבוא ויצוא, אלא הן עבודות בנייה ופיתוח תשתית נמלית, המסורות לסמכותה הבלעדית של חנ"י; גם בעבר, עבודות תשתית בנמל חיפה בוצעו על ידי חנ"י וקבלן חצוני מטעמה, ולא על ידי עובדי חנ"ח, וזאת בידיעתה המלאה של נציגות העובדים וללא היתנגדות מצידה; נוכח האמור, לא היה מקום לייחס משקל להסדר 2009, שכן ההסדר אינו רלוואנטי לשאלה האם זכאים עובדי חנ"ח לקחת חלק בבצוע עבודות פיתוח ותשתית; בכל מקרה, נציגות העובדים ידעה על הסדר 2009 ועל תוכנו לפחות משנת 2010, וכן ידעה על כוונת חנ"י לבנות ולפתח את תשתית הנמל החדש באמצעות רציף קישון מזרח; הסיבה האמיתית להכרזת סיכסוך העבודה היא רצונה של נציגות העובדים למנוע את הקמת הנמל החדש; פסק דינו של בית הדין האיזורי עומד בסתירה להוראות הממונה על ההגבלים העיסקיים, ומעמיד את חנ"ח במצב בעייתי, לפיו קיום הוראות הממונה מהוה הפרה של הוראות בית הדין ולהיפך.

כך, למרות קביעתו כי לחנ"ח ולהסתדרות אינטרס לעכב את קידום בנייתו של הנמל החדש, ולמרות החלטת הממונה על ההגבלים העיסקיים, ניתן צו שמשמעותו היא עיכוב בנייתו של הנמל החדש; גם אם חלה חובת הידברות עם עובדי חנ"ח, למרות שלא הונחה תשתית ראייתית לנזק הנגרם להם, לא היה מקום למתן צו כנגד חנ"י והקבלן מטעמה; בית הדין האיזורי היתעלם מכך שפרויקט ההקמה של הנמל החדש הוא פרויקט שהקמתו נימסרה לזוכה במיכרז, שחנ"ח לא הגישה ולא נטלה חלק באותו מיכרז, וכן היתעלם מפגיעה בזכויותיו של קבלן ההקמה; בית הדין האיזורי נתן צו בלא שערך את האיזונים הדרושים, ובכלל זאת לא שקל את הנזק שניגרם כתוצאה מהצו, פגיעה מהותית בפרויקט הלאומי של הקמת הנמל החדש, והעדיף את האנטרס של עובדי חנ"ח על האנטרס של קידום הפרויקט הלאומי.

...

לאחר שקילת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק, הגענו לכלל מסקנה כי יש לקבל את טענת המערערות שלפיה אין מדובר ב"מיקור חוץ" של "עבודות נמליות". עם זאת, אין לקבל את טענת חנ"ח כי יש זהות בין העבודות מושא הליך זה לבין עבודות תשתית אחרות אותן ביצעה חנ"י בנמל חיפה בעבר.

נוכח המסקנה אליה הגענו, שלפיה לא קמה לעובדים עילת שביתה בקשר לביצוע העבודות מושא הליך זה, אין צורך להכריע בנושאים אלה במסגרת הליך זה, ולאור זאת לא מצאנו מקום לדון בהם.

סוף דבר: הערעורים מתקבלים, ואנו קובעים כי לא קמה עילה לגיטימית לשביתה בקשר לעבודות המבוצעות ברציף קישון מזרח או בשל העדר הליך הידברות ומשא מתן בקשר לביצוע העבודות או הסדר 2009.

כפועל יוצא מכך, יש להיעתר לבקשת חנ"ח ולהורות לעובדי נמל חיפה לבצע עבודה מלאה, סדירה ותקינה, ולהימנע מנקיטת צעדים שיש בהם כדי לשבש את העבודה.

בבית המשפט העליון בש"א 3215/06 בפני: כבוד השופטת ע' ארבל המבקשת: הממונה על ההגבלים העיסקיים נ ג ד המשיבות: 1. דור-אלון אנרגיה בישראל (1988) בע"מ 2. סונול ישראל בע"מ בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין להגבלים עיסקיים מיום 9.4.06 בה"ע 613/05 שניתן על ידי כבוד השופטת מ' מזרחי, פרופ' ר' גרונאו ומר נ' ליסובסקי בשם המבקשת: עו"ד א' בנבג'י, עו"ד ע' קליין, עו"ד ק' גולדברג בשם המשיבה 1: עו"ד נ' זקלר, עו"ד ע' ארגוב, עו"ד ש' מרקוביץ' בשם המשיבה 2: עו"ד א' שרגא, עו"ד א' קלגסבלד ][]החלטה

אציין, כי אינני סבורה כבית הדין, בהחלטתו שלא לעכב את ביצוע פסק הדין, כי הסיכון הממשי במקרה בו יתעורר הצורך לבטל את המיזוג "רובץ לפתח המשיבות". כאמור, מעבר לנזק שייגרם למשיבות אם תאלצנה לבטל את העסקה בשל קבלת העירעור, מתעורר החשש, במקרה בו תתקבלנה טענות המבקשת והתוצאה תיהפך בעירעור, לפגיעה בתחרות ובעקבות זאת – בציבור, פגיעה שקשה להשיבה לאחור, והיא אינה בגדר הסיכונים שיכולות המשיבות ליטול על עצמן, מאחר והקף הפגיעה אינו מצומצם לפגיעה הכלכלית שתגרם להן.

...

בענייננו, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, שוכנעתי כי עולה חשש במקרה זה, שביצוע המיזוג ייצור מצב, אשר גם אם אינו "בלתי הפיך" ממש, יהיה קשה מאוד להשיבו לקדמותו, והדבר יסכל במידה רבה את תוצאות ערעורה של המבקשת, במקרה בו תזכה בערעור.

הנזק למשיבות מעיכוב הביצוע באשר לנזק שייגרם למשיבות מעיכוב הביצוע, שוכנעתי כי מרבית הנזק אותו תיארו המשיבות מקורו בהיותו של הערעור תלוי ועומד, ולא בעיכוב ביצוע המיזוג.

הבקשה מתקבלת, אפוא.

בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין להגבלים עיסקיים (השופטת מ' שידלובסקי-אור והחברים ר' חורש וא' תמרי) מיום 20.1.2005.

לסוף הצביעה תנובה על שהוי בהתנהלותם של המערערים, אשר הגישו את הבקשה לעיכוב ביצוע בפני בית הדין רק כחודשיים לאחר מתן פסק הדין ואת בקשתם הנוכחית כשבועיים לאחר שנדחתה בקשתם שם. לטענתה, כל עיכוב בבצוע פסק הדין בשלב זה יגרום לה הפסדים כבדים, בעיקר משום שהיא מצויה במגעים מתקדמים עם חברת דיזל לרכישת מערכות הובלת החלב והטמעתן בציוד הקואופרטיבים.

לעומת זאת, נראה כי עיכוב יישומם של ההסדרים בשלב זה יעכב את תהליך שידרוג המיכליות להובלת חלב, והוא עלול לסכל את המהלך כולו.

...

יתרה מכך, לא שוכנעתי כי בתקופת הביניים עד להכרעה בערעור, יחול שינוי כה מהותי בשוק הובלת החלב עקב יישום ההסדרים, עד כי חזרתם של המערערים לשוק זה לא תהא אפשרית עוד.

מכל הטעמים שפורטו לעיל, הבקשה נדחית.

המערערים ישלמו לכל אחד מן המשיבים 1 ו-2 הוצאות הבקשה בסך 7,500 ₪.

בית המשפט הוסיף וקבע כי "העתירה חושפת תופעה חמורה – שברגיל קשה לעלות על עקבותיה – של הסדר כובל בין מתמודדים במיכרז, החותרת תחת עקרונות היסוד של שויון ותחרות, ושמה לאל את נורמות ההיתנהגות שמכתיב חוק ההגבלים העיסקיים". נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור ועמו הבקשה לעיכוב ביצוע שלפניי (לאחר שנדחתה בקשה שהוגשה בעיניין לבית משפט קמא).

לטענתן העניין נשוא העתירה מצוי בסמכותו של הממונה על הגבלים עיסקיים ובית הדין להגבלים עיסקיים ולכן היה על בית המשפט לקבל את טענת חוסר הסמכות העניינית שהעלו בפניו.

כמו כן לטענתן יש לשמור על המצב הקיים שבו הן מבצעות את העבודות בשני המחוזות נשוא העתירה שהרי העברת העבודות לבצוע המשיבה 1 משמעותה כי המשיבה 1, שזכתה כבר ביתר ארבעת המחוזות, תהיה "מונופול" בבצוע עבודות של המינהל.

כללים אלה חלים כמובן גם כאשר עסקינן בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שעניינו במיכרז (ראו בר"ם 5957/06 חמודה נ' שחאדה (טרם פורסם, 28.9.2006) והאסמכתאות שם).

...

המערערות הוסיפו וטענו כי הנזקים שייגרמו להן אם לא יינתן עיכוב ביצוע גדולים מהנזקים שיגרמו למשיבה 1 אם הבקשה תתקבל וגם מן הטעם הזה יש להיעתר לבקשה.

על פי החלטתי הוגשו תגובות לבקשה.

הכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.