מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בית הדין להגבלים עסקיים מעכב ביצוע

בהליך ערעור סכסוך קיבוצי (עס"ק) שהוגש בשנת 2015 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

לטענת חנ"ח, מדובר בפעילות של חברת חנ"י, בקשר להקמתו של הנמל החדש, שבקשר אליה מנועים העובדים מלשבות נוכח החלטת בית הדין הארצי בסכסוך הקמת הנמלים; היתייחסות נפרדת ובידוד מקטע מפעילות זו היא מלאכותית; נוכח הקשר הדברים, אין מדובר בפעילות תפעולית של חנ"ח, אלא לכל היותר בעבודות תשתית שבוצעו תמיד על ידי חנ"י, ועל ידי גורמים מטעמה, המשתמשים בציוד מיוחד לצורך כך; מעבר לכך, שביתה בהקשר זה מהוה הפרה של הוראות הממונה על ההגבלים העיסקיים.
כך, למרות קביעתו כי לחנ"ח ולהסתדרות אינטרס לעכב את קידום בנייתו של הנמל החדש, ולמרות החלטת הממונה על ההגבלים העיסקיים, ניתן צו שמשמעותו היא עיכוב בנייתו של הנמל החדש; גם אם חלה חובת הידברות עם עובדי חנ"ח, למרות שלא הונחה תשתית ראייתית לנזק הנגרם להם, לא היה מקום למתן צו כנגד חנ"י והקבלן מטעמה; בית הדין האיזורי היתעלם מכך שפרויקט ההקמה של הנמל החדש הוא פרויקט שהקמתו נימסרה לזוכה במיכרז, שחנ"ח לא הגישה ולא נטלה חלק באותו מיכרז, וכן היתעלם מפגיעה בזכויותיו של קבלן ההקמה; בית הדין האיזורי נתן צו בלא שערך את האיזונים הדרושים, ובכלל זאת לא שקל את הנזק שניגרם כתוצאה מהצו, פגיעה מהותית בפרויקט הלאומי של הקמת הנמל החדש, והעדיף את האנטרס של עובדי חנ"ח על האנטרס של קידום הפרויקט הלאומי.
...
לאחר שקילת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק, הגענו לכלל מסקנה כי יש לקבל את טענת המערערות שלפיה אין מדובר ב"מיקור חוץ" של "עבודות נמליות". עם זאת, אין לקבל את טענת חנ"ח כי יש זהות בין העבודות מושא הליך זה לבין עבודות תשתית אחרות אותן ביצעה חנ"י בנמל חיפה בעבר.
נוכח המסקנה אליה הגענו, שלפיה לא קמה לעובדים עילת שביתה בקשר לביצוע העבודות מושא הליך זה, אין צורך להכריע בנושאים אלה במסגרת הליך זה, ולאור זאת לא מצאנו מקום לדון בהם.
סוף דבר: הערעורים מתקבלים, ואנו קובעים כי לא קמה עילה לגיטימית לשביתה בקשר לעבודות המבוצעות ברציף קישון מזרח או בשל העדר הליך הידברות ומשא מתן בקשר לביצוע העבודות או הסדר 2009.
כפועל יוצא מכך, יש להיעתר לבקשת חנ"ח ולהורות לעובדי נמל חיפה לבצע עבודה מלאה, סדירה ותקינה, ולהימנע מנקיטת צעדים שיש בהם כדי לשבש את העבודה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2010 בעליון נפסק כדקלמן:

בשונה מהנטען על-ידי המבקשים, בית-הדין לא הכריע באופן סופי כי לא ניתן להשיב גבייה עודפת, וכל שנקבע הוא כי אין צורך בשלב זה להורות מה יהיו תנאיה של השבה כזו: "הממונה סבורה כי אין מקום להעמיד את תנאי ההשבה [כתנאי להארכת ההיתר הזמני להסדר], בציינה שהעמלות הצולבות הן כיום עמלות מופחתות כתוצאה מהתערבותה. ב"כ הממונה הצביעה גם על מורכבות זהוי הפער בין התעריפים הקיימים ובין התעריפים שייקבעו בסופו של דבר על-ידי בית הדין (להלן: פער העמלות), והוסיפה כי מורכבות זו פוגעת באפשרות להשבת כספים בדיעבד... מקובלים עלי טעמי הממונה לגבי תנאי ההשבה. אוסיף על נימוקים אלה כי מקובלת עלי טענת המבקשות לפיה אין מקום להורות מראש על השבה, מאחר שבשלב זה גודלו של הנתון הרלוואנטי – פער העמלות שצוין לעיל – אינו יודע, ואף אינו ניתן להערכה... בשלב זה לא ניתן להעריך כי מדובר בפער של ממש, מאחר שגם המתנגדות לא העמידו בשלב זה תשתית ראייתית לכאורית המלמדת זאת" (החלטה מיום 9.7.08, בעמוד 4).
בית-משפט זה עמד כבר, בהקשר דומה, על כך שנוכח מאפייניו הייחודיים של ההליך בפני בית-הדין להגבלים עיסקיים ותכליתו של חוק ההגבלים העיסקיים "בבקשות לעיכוב ביצוע החלטות של בית-הדין להגבלים עיסקיים, על בית משפט שלערעור לשקול במסגרת שיקוליו אלה גם את טובת הציבור" (ע"א 2239/05 נציגי מובילי החלב העצמאיים נ' תנובה - מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ, בפיסקה 4 (טרם פורסם, 5.6.05)).
...
לעמלה זו משמעות רחבת היקף במשק הישראלי, הואיל והיא מקבעת את העמלה המינימאלית שיגבו הסולקים מבתי העסק בהם מבוצעות עסקאות בכרטיסי אשראי, ומכאן שעמלה זו – בשל גילומה במחירי המוצרים – משפיעה בסופו של דבר על עלות המוצרים לציבור הרחב.
דיון לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות לה, שוכנעתי כי דינה להידחות, הואיל ועל פניה היא אינה עומדת בדרישות הדין למתן סעד זמני.
בשונה מהנטען על-ידי המבקשים, בית-הדין לא הכריע באופן סופי כי לא ניתן להשיב גבייה עודפת, וכל שנקבע הוא כי אין צורך בשלב זה להורות מה יהיו תנאיה של השבה כזו: "הממונה סבורה כי אין מקום להעמיד את תנאי ההשבה [כתנאי להארכת ההיתר הזמני להסדר], בציינה שהעמלות הצולבות הן כיום עמלות מופחתות כתוצאה מהתערבותה. ב"כ הממונה הצביעה גם על מורכבות זיהוי הפער בין התעריפים הקיימים ובין התעריפים שייקבעו בסופו של דבר על-ידי בית הדין (להלן: פער העמלות), והוסיפה כי מורכבות זו פוגעת באפשרות להשבת כספים בדיעבד... מקובלים עלי טעמי הממונה לגבי תנאי ההשבה. אוסיף על נימוקים אלה כי מקובלת עלי טענת המבקשות לפיה אין מקום להורות מראש על השבה, מאחר שבשלב זה גודלו של הנתון הרלוונטי – פער העמלות שצוין לעיל – אינו יודע, ואף אינו ניתן להערכה... בשלב זה לא ניתן להעריך כי מדובר בפער של ממש, מאחר שגם המתנגדות לא העמידו בשלב זה תשתית ראייתית לכאורית המלמדת זאת" (החלטה מיום 9.7.08, בעמוד 4).
אי לכך, הבקשה נדחית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2012 בעליון נפסק כדקלמן:

המערערת עררה על החלטה זו לפני בית הדין להגבלים עיסקיים (להלן: בית הדין) וכן ביקשה לעכב את ביצוע ההחלטה.
...
תאריך הישיבה: ל' בניסן התשע"א (4.5.11) בשם המערערת: עו"ד אביתר קנולר; עו"ד עמי ורוד; עו"ד רונן נאוי בשם המשיבה 1: עו"ד קובי גולדברג; עו"ד בועז גולן בשם המשיבה 2: עו"ד טליה סולומון; עו"ד זיו שוורץ ][]פסק-דין ]המשנה לנשיא א' ריבלין: לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית הדין להגבלים עסקיים (כבוד השופטת י' צור), שבמסגרתו נדחה הערר שהגישה המערערת על החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים (היא המשיבה 1, ולהלן: הממונה) לאשר בתנאים את המיזוג בין המערערת לבין המשיבה 2 (להלן: המשיבה).
המשיבה מוסיפה וטוענת כי הנוסחאות היו חלק קטן בלבד מן הפעילות שנמכרה למערערת, ולא "מהות הממכר". דין הערעור להידחות.
הערעור נדחה.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 1999 בעליון נפסק כדקלמן:

ב]בית המשפט העליון[][בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 3306/99 בפני: [כבוד השופט מ' אילן המערערת: [דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ המשיבים: [1. תחנת דלק נמל אשדוד בע"מ 2. תחנת דלק רמת אביב בע"מ 3. הממונה על ההגבלים העיסקיים בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית הדין להגבלים עיסקיים בה.ע. 470 מיום 4.5.99 שניתנה על ידי מ"מ אב בית הדין כבוד השופט י' עדיאל בשם המערערת: עו"ד תמי בזק-רפפורט, עו"ד אילת גולומב-פלנר בשם המשיבה 1: עו"ד דורון רדעי בשם המשיב 2: עו"ד דנה רוטמן פסק - דין
...
אשר להארכת ההיתר הזמני תוך שימוש בסמכות הנתונה בסעיף 38 לחוק, הגעתי למסקנה שאב בית הדין צודק שעקרונית האמור בסעיף זה חל גם על תקופת היתר זמני שנתן לפי סעיף 13 לחוק.
מתן היתר זמני כזה מותנה בקיום בקשה להיתר ובהמלצת הממונה רק משום שקיום שני התנאים הללו במצטבר נותנים מקום לצפייה שבסופו של דבר יינתן היתר, אין דבר זה אומר שהמחוקק התכוון להשלים עם מצב של היתר זמני לתקופה בלתי מוגבלת, כל זמן שההליך בבקשה להיתר מתקיים.
לאור האמור נדחה הערעור.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון ע"א 3126/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: מילוז (1989) בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. פריניר (הדס 1987) בע"מ 2. בוגופן בע"מ 3. נקש ברודרס ריאלטי 4. יוסף (ג'ו) נקש 5. אבי נקש 6. עמרם אהרוני 7. משה ארבוס 8. דותן אקספרס בע"מ בקשה לעיכוב ביצוע פסיקתות של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 10.4.2022 ומיום 28.4.2022 בת"א 48621-11-12 שניתנו על-ידי כבוד השופטת ת' אברהמי בשם המבקשת: עו"ד ליאור דגן, עו"ד לירון ליברמן, עו"ד נדב שפר בשם המשיבות 2-1: עו"ד אפרים אופק אהרן, עו"ד נירן דור ][]החלטה
בשנת 2007, בית הדין להגבלים עיסקיים, הוא בית הדין לתחרות בשמו הנוכחי (להלן: בית הדין), נתן צו מוסכם שהורה בין השאר כי כל הקשרים העיסקיים בין פריניר ומילוז ינותקו לאלתר (להלן: הצוו המוסכם).
...
פריניר ובוגופן הוסיפו וטענו כי יש לדחות את הבקשה בשל חוסר ניקיון כפיה של מילוז, שהסתירה עובדות מהותיות מבית המשפט.
בנסיבות דנן, אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור, לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת מילוז.
לעניין זה, יצוין כי לא שוכנעתי כי עצם הטלת שעבודים על חלק מנכסיה של פריניר מעיד בהכרח על מצב כלכלי רעוע, ולא מן הנמנע כי השעבודים הוטלו במסגרת פעילותה העסקית השוטפת (ראו והשוו: ע"א 735/18 ‏אביעד - ייזום, תכנון ובניה בע"מ נ' א.א תשתיות עפר בע"מ, פסקה 9 (17.6.2018)).
טענות הצדדים שמורות להם בעניין זה. סוף דבר: הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו