מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בית הדין הרבני לא יכיר בעושק וימשיך לכבד הסכם גירושין

בהליך ת"ע (ת"ע) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

כניסת ההסכם לתוקף התעכבה, אך לבסוף ביום 4/10/21 הודיע המבקש כי הוא החל בגידול, וביום 27/12/21 הופקד בבית המשפט סכום אחד של 3,400 ₪, והמבקש קיבל שוברים נוספים.
עם הגשת הבקשה העליתי ביוזמתי את שאלת הסמכות העניינית של בית המשפט לעינייני מישפחה לחייב את המשיבים מס' 5 ו-6 לשלם למבקש סובסידיה, ולאחר מיצוי זכות התגובה אני מוצאת לנכון לדחות את הבקשה מחוסר סמכות עניינית של בית משפט זה. בהחלטתי לא אדון בהרחבה בשיקולים לדחות לגופה את בקשת המבקש למתן סובסידיה לפי חוק הגליל, אך ככל שהטעמים תלויים בתיק זה, הרי שבקשת המבקש נדחתה בהנתן כי חלפה יותר משנה מפטירת המנוחה, בעלת המיכסה לגידול עופות, וכי המבקש לא הוכרז כיורש.
ההערות בסעיפים דלעיל הנן לכאורה ומעבר לצורך, שכן אני דוחה את הבקשה לקבוע כי הסמכות לידון בבקשה נתונה לבית משפט זה מכח סמכותו הנגררת של בית המשפט לפי סעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984: "הובא ענין כדין לפני בית משפט והתעוררה בו דרך אגב שאלה שהכרעתה דרושה לבירור הענין, רשאי בית המשפט להכריע בה לצורך אותו ענין אף אם הענין שבשאלה הוא בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר או של בית דין אחר". ההכרעה הנדרשת בשאלת זכאות התובע לסובסידיה לפי חוק הגליל אינה נגררת לכל הכרעה, הנדרשת בתיק זה, שאלת הכרזת יורשי המנוחה, לפי דין או לפי הצוואה.
כאמור, אין מדובר בתביעה להשבה של כספים שנגבו שלא כדין, אלא תביעה הדורשת כי תוכר זכותו לקבלת הטבה מכוח חוק הגליל, ולצורך זה מבקש התובע כי בית המשפט יקבע כי החלטת המנהל בעיניינו ניתנה שלא כדין.
...
ההערות בסעיפים דלעיל הינן לכאורה ומעבר לצורך, שכן אני דוחה את הבקשה לקבוע כי הסמכות לדון בבקשה נתונה לבית משפט זה מכח סמכותו הנגררת של בית המשפט לפי סעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984: "הובא ענין כדין לפני בית משפט והתעוררה בו דרך אגב שאלה שהכרעתה דרושה לבירור הענין, רשאי בית המשפט להכריע בה לצורך אותו ענין אף אם הענין שבשאלה הוא בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר או של בית דין אחר". ההכרעה הנדרשת בשאלת זכאות התובע לסובסידיה לפי חוק הגליל אינה נגררת לכל הכרעה, הנדרשת בתיק זה, שאלת הכרזת יורשי המנוחה, לפי דין או לפי הצוואה.
אני סבורה כי לצורך בירור טענות אלו, בדיוק, קבע החוק מנגנון ערעור על החלטת המנהל, ובכל מקרה, גם באם התובע טוען לאי התקיימות תנאי מוקדם למתן החלטת המנהל (אי מתן זכות טיעון) מדובר בהליך מינהלי מובהק התוקף, תקיפה ישירה, את ההליך המנהלי, ולפיכך אין סמכות עניינית לבית משפט זה לדון בו".
אני דוחה את הבקשה לתת למשיבות 5 ו-6 הוראות לתת למבקש סובסידיה לגידול עופות, ומחייבת את המבקש לשלם למשיבות אלה, שנדרשו לתגובה, הוצאות משפט בסך 1,500 ₪ לכל אחת מהמשיבות 5 ו-6.

בהליך תה"ס שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

עם זאת, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אינו מוציא את תחולתן של הוראות חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, ועל כן ניתן, במידת הצורך, להזקק לעילות המופיעות בחוק זה, וביניהן: גמירת דעת, טעות, הטעה כפיה ועושק, כמו גם הילכת האפסות (non est factum, "לא נעשה דבר") על מנת לבטל פעולות משפטיות שעשה הלוקה בנפשו שלא הוכרז כפסול דין או שטרם הוכרז ככזה [ע"א 8163/05 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית ואח', (פורסם בנבו, 6/8/07), בפיסקה 22 וההפניות שם; בע"מ 946/08 פלוני נ' פלוני (פורסם בנבו, 26.5.08)].
"נטל ההוכחה כי מתקיימים תנאי סע' 18, מוטל על הטוען לבטלותו של הסכם. נטל זה כבד הוא הן מן הטעם שיש להוכיח את קיומם של כל שלושת התנאים במצטבר, הן מאחר ושיקולים של כיבוד הרצון המוצהר של הצדדים לחוזה והגנה על סופיותו מחייבים לשכנע את בית המשפט כי המצוקה היתה כבדת משקל והסיטה את שיקול דעתו של העשוק סטיה של ממש מנתיבו הנכון, והן מהטעם שרכיבי הגדרת העושק בכלל והמונח מצוקה, בפרט, הם מושגים בעלי רקמה פתוחה, המתמלאים תוכן על פי הנסיבות המיוחדות של כל מקרה. קשיים אלה מתעצמים בבואנו לבחון הסכמי גירושין בין בני זוג מחד גיסא בשל דיני הגירושין בין יהודים ודחף בן הזוג לקנות את חירותו תמורת ויתורים, לעיתים מרחיקי לכת, ופסילה של הסכמים מפאת מצוקה כזו תשמיט את הקרקע תחת חלק ניכר מהסכמי הגירושין ולעקרון "טובת החוזה" לא תהיה תקומה.
את הטענות הללו הכירה התובעת מההליך הקודם והייעוץ שקבלה מעו"ד ג' והיא בחרה לוותר עליהן בהסכם.
והנטל הכבד עוד הרבה יותר עת אושר ההסכם על ידי בית המשפט לאחר שבית המשפט התרשם "ששני הצדדים הבינו בדיוק במה המדובר " [ע"א 4/80 מונק נ' מונק פ"ד ל"ו (3), 421, 428), ושוכנע כי הסכם הגירושין נעשה מתוך רצון חופשי, תוך שכל צד מבין את ההשלכות של אישור הסכם הממון [בג"ץ 7947/06 קהלני נ' בית הדין הרבני הגדול (פורסם בנבו, 14.12.06); עניין פלוני].
במקרה של עושק, כאשר התנאים הוכתבו בשל מצוקת המתקשר, הרי שהוא יודע על התנאים הללו מרגע ההיתקשרות ובאותו זמן מתחיל מירוץ הזמן הסביר – וזאת גם אם המשך מצב המצוקה מונע מהמתקשר את ביטול החוזה.
...
בנסיבות אלה אני קובעת שהפעלת ברירת הביטול לפי כל אחת מהאפשרויות (שלוש וחצי שנים לאחר שהתגלתה הטעות בדיון; שנתיים וחצי לאחר שפעלה עם אחיה לקבלת יעוץ; או חצי שנה לאחר הפירוד ונפסקה המצוקה הנטענת) לא נעשתה תוך זמן סביר.
לאחר שבחנתי היטב את כל טענות התובעת, עיינתי בחומר הראיות והתרשמתי באופן ישיר מהעדים השתכנעתי שלא נפל פגם ברצונה של התובעת בכריתת ההסכם אלא בחרטה שנולדה לאחר מכן אשר לכל היותר עולה כדי טעות בכדאיות העסקה ואינה מקימה עילה לביטול פסק הדין.
סיכומו של דבר הוא שלא עלה בידי התובעת להוכיח במאזן ההסתברויות הנדרש במשפט האזרחי שנפל פגם ברצונה או בקיומה של הסכמה אחרת זולת זו שבאה לידי ביטוי בהסכם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 05.11.2018 ניתן פסק דינו של בית הדין הרבני האיזורי בתל אביב במסגרתו אושר הסכם גירושין בין הצדדים וביום 16.12.2018 ניתן לתובעת גט. ביום 19.12.2018 חתמו התובעת והנתבע 3 על הסכם מכר למכירת זכויותיהם בדירה לנתבעים 1-2, בתמורה של 1,000,000 ₪.
לטענת הנתבעים, דין התביעה להדחות, תוך חיוב התובעת בהוצאות הנתבעים שיגלמו את הפצוי המוסכם על פי הסכם המכר, מהטעמים שלהלן: לטענתם, רכישת הדירה הייתה בתנאים הנהוגים והמקובלים ובדומה לכל רכישה סטנדרטית, ובעצם כך הם סייעו לתובעת ולנתבע 3 שלא הצליחו למכור את הדירה ונהגו בתובעת בדרך ראויה, מכבדת והוגנת.
בפסיקה אמנם נקבע כי פגם ברצון המתקשר מקנה עילת ביטול, אך הודגש כי "לחצים שונים (כלכליים, חברתיים, פסיכולוגיים וכיוצא בזה), אינם פוגמים ככלל בחופש הרצון החוזי. אך ורק לחצים כבדים, אשר חותרים תחת עצם הרצון המינימלי ייחשבו כפגמים מרצון. כדי שתוכר עילת כפייה, חייבת להוותר פגיעה חריפה בחופש הרצון החוזי של המתקשר" [ע"א 1596/93 יוסי מאיה נ' פנפורד (ישראל) בע"מ, 1994].
התובעת פנתה לראשונה לנתבעים בעיניין טענותיה לעושק וכפייה ביחס לנתבעים כאשר נדרשה לפנות את הדירה לאור המכר, וההצעה שעלתה בין הצדדים לחתימה על הסכם שכירות, על מנת שהתובעת תוכל להמשיך ולהחזיק בדירה, ביום 29.1.19, בשיחה היזומה שנעשתה מטעמו של עו"ד נוס לתובעת, העלתה התובעת לראשונה את הטענה כי ההסכם נחתם על ידה בכפייה ובעושק.
...
אני מורה כי הכספים שהופקדו כערובה להבטחת צו המניעה יוותרו בתיק למשך 60 יום על מנת לאפשר לנתבעים להגיש בקשות בהתאם לשיקול דעתם.
התובעת תשלם לנתבעים הוצאות ושכ"ט ההליכים בסכום של 25,000 ₪ (אציין בשולי הדברים כי הסכום שקבעתי כשכ"ט אינו משקף את היקף העבודה שנעשתה בתיק ואת מספר הדיונים אלא שבתיק ניתנו החלטות בעניין זה וההוצאות והשכ"ט נקבע בהתייחס לכך).
היות ובין התובעת לנתבע 3 ישנן סוגיות ומחלוקות שטרם הוסדרו כדין וחלקן מצויות בהליך התלוי ועומד ביניהם בבית הדין הרבני, לרבות מחלוקות כספיות, אך לקונים אין כל נגיעה אליהם, אני מורה לנתבעים 1-2 להפקיד את יתרת התמורה בידיו הנאמנות של עו"ד נוס, אשר מעבר להבטחת המצאת מלוא האישורים הנדרשים להשלמת עסקת המכר ורישום הזכויות בדירה על שם הנתבעים 1-2, יחזיקם במשך 30 ימים על מנת ליתן לתובעת ולנתבע 3 שהות לנקוט בהליכים הרלוונטיים לעניין חלוקת היתרה, ככל ויבחרו לעשות כן. בהינתן שמערכת היחסים הקשה שבין התובעת לנתבע 3 היא שהובילה לכל התובענה שבפניי לא מצאתי להורות על פסיקת הוצאות לטובת הנתבע 3.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו