מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בית הדין הרבני הגדול אישר שרק הוצאות בסיסיות מותנות ביכולת האב

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2015 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

דוחות הרווח וההפסד החלקיים שצורפו לתביעה , שעל בסיסם חושבו הפרישי העמלה, היו של אפאק.
עיקר המחלוקת בין הצדדים סב על השאלה אם זכאית המערערת לבונוס ממכירות "החל מהשקל הראשון", או שמא קמה לה זכאות אך ככל שסכום המכירות הגיע ל-600,000 ש"ח, שרק במקרה זה קמה למשיבה זכאות לבונוס החל מהשקל הראשון.
לטענת המבקשות, ככל שיבוצע פסק הדין באופן מיידי ולאחר מכן יתקבל העירעור, יהיה קושי רב להפרע מהמשיבה, וזאת נוכח העובדה שמרכז חייה של המשיבה אינו בישראל.
עוד נטען כי המשיבה לא התייצבה לדיוני קדם משפט שהתקיימו בפני בית הדין קמא, וכי לשם ניהול תביעתה, המשיבה ייפתה את כוחו של אביה, אשר התייצב במקומה.
בקשר לכך נטען, בין היתר, כי בית הדין שלל נחרצות את כלל טענות המבקשות וקיבל את מלוא עמדת המשיבה; כך לעניין זהות המעסיק, קבע בית הדין כי המבקשות היו מעסיקות במשותף של המשיבה, שכן בהסכם העבודה נכתב מפורשות שהחברה המעסיקה הנה אפיקים וכי כל שאר הסממנים הראו אותה כמעסיקה את המשיבה; בית הדין שוכנע כי אפיקים יצרה מצג ברור כלפי המשיבה שאפילו רק היא ולא אפאק החברה במתחייבת כלפי המשיבה בעצם להעסקתה; אפיקים גם הודתה בכתב ההגנה שהיא ניהלה את המשא ומתן עם המשיבה וגם חתמה על הסכם העבודה; לעניין הזכאות לעמלות, קבע בית הדין כי המשיבה קיבלה עמלה, וזאת בנגוד לטענות המבקשות לפיהן המשיבה מעולם לא הייתה זכאית לעמלה; בכל הנוגע לטענות בדבר "תיקונים רטרואקטיביים" של מאזני המבקשות, בדק בית הדין וקבע כי המבקשות בחרו שלא לחקור את רואה החשבון מטעם המשיבה בחקירה נגדית על תחשיביו, ובכך "למעשה אישרו שהתחשיבים עצמם מדויקים ונכונים". בקשר למאזן הנוחות נטען כי המבקשות לא הציגו ולו ראשית ראיה לכך שלא יוכלו לגבות מהמשיבה את כספן חזרה, ככל שיתקבל העירעור, אלא הסתפקו באמירה משוללת כל יסוד לפיה המשיבה הנה תושבת חוץ.
כן נטען כי המשיבה הוציאה סכומי עתק על מנת להוכיח את תביעתה, ובית הדין פסק הוצאות משפט "מוגברות" בסך של 20,000 ש"ח, כך שבנסיבות אלה, ככל שיעוכב ביצוע פסק הדין, "המשיבה לא תוכל להפרע מחובות אלה". זאת בנוסף להוצאות המשפט הצפויות למשיבה עקב ניהול הליך זה, דבר שיחמיר את מצבה הכלכלי.
עיכוב ביצוע מותנה, בדרך כלל, בהצטברות שני גורמים: האחד - הנזק היחסי שייגרם למבקש מאי הענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הבצוע; השני - סכויי העירעור להיתקבל טובים (ע"ע (ארצי) 44025-02-12 פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבנין בע"מ – מוחמט סווחטורק, מיום 14.6.12; ע"ע (ארצי) 44633-10-12 דימיטרי סביניך - צוות 3 בע"מ, מיום 8.4.13).
זאת, בכפוף לכך שהמבקשות יפקידו בקופת בית דין זה - תוך 30 יום ממועד קבלת החלטה זו - את הסכום המעוכב או ערבות בנקאית בלתי מותנית בגובה הסכום המעוכב.
...
לאחר שנתתי דעתי לנימוקי הבקשה ולתגובה שהוגשה לה, לפסק הדין של בית הדין האזורי ולכלל חומר התיק, הגעתי לכלל מסקנה כי יש הצדקה לקבל את הבקשה באופן חלקי, וזאת מן הנימוקים כמפורט להלן.
לאור כל האמור, שוכנעתי כי האיזון הראוי בין השיקולים השונים מצדיק עיכוב ביצוע תשלומו של מחצית מן הסכום הפסוק (להלן- הסכום המעוכב).
סוף דבר – הבקשה מתקבלת באופן חלקי, כמפורט בסעיף 14 לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

למעלה מכך, טען המבקש כי בסלון הדירה (לשעבר מרפסת שניסגרה) קיימים חלונות גדולים בעדם אפשר לצפות בנוף באיזור ייחודי בירושלים, שהיווה חלק נכבד בהחלטה לשכור את הדירה.
המשיב סרב לתקן אף פגם זה. הוסיף המבקש וטען, כי עם הגעת הגשם ראשון החלה חדירת מים מסיבית לסלון שגרמה נזק רב לריהוט יקר שהביא המבקש לנכס.
המבקש טוען כי הציע למשיב לתקן את החור בגג על חשבונו, כנגד התחייבות המשיב לשפותו אך המשיב סרב להצעה זו. לפיכך, בכל חג הפסח נאלצו המבקש ובני משפחתו לשהות בבית מלון שגבה מהם 6,500 ₪.
טוען המבקש שרק לאחר חודשיים ימים תיקן המשיב את הגג והונח גג קבוע (תחת גג ניפתח).
משכך ולאור דמי השכירות שכבר שולמו, על המשיב להחזיר לו 31,450 ₪, ואף לפצות אותו בגין נזקיו בסך של 21,450 ₪ וכן סך 50,000 ₪ כפצוי על שלילת זכותו הבסיסית למגורים ראויים, ועוד 20,000 ₪ בגין עגמת נפש ובטול הסכם שלא כדין.
לפי ההלכה הפסוקה, יוכל המבקש להיתגונן כנגד ביצוע שטרות על ידי הצד הקרוב לשטר, אם ביניהם יחסים חוזיים והשטרות נימסרו במסגרת עסקת יסוד זו. בהקשר זה, ולפיכך, חל במערכת היחסים שבין הצדדים דנא, סע' 53 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973, על פיו: "53. (א) חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם , ניתנים לקזוז בהודעה של צד אחד למישנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים.
שאלה זו אין היא לשלב זה, משום שעל פניו ולכאורה, ניתן לקבל גם את עמדת המבקש, כי פרשנות המשיב חסרת הגיון, בין היתר נוכח גובה דמי השכירות החודשיים.
אני משיתה הוצאות בסך 4,000 ₪ - כפוף לתוצאה בהליך העקרי.
ניתנה היום, ב' אב תשע"ד, 29 יולי 2014, בהיעדר.
...
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו