בית הדין העליון של התנועה הדתית לאומית ביטול פסק דין

הלכה מושרשת היא כי בית משפט זה אינו דן בעניינים תאורטיים (ראו מיני רבים: בג"ץ 1853/02 דוד נ' שר האנרגיה והתשתיות הלאומיות, פס' 3 לפסק דינו של הנשיא ברק (8.10.2003); בג"ץ 1181/03 אוניברסיטת בר-אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד סד(3) 204, 232 (2011)).

זאת, מתוך הכרה במעמדם המיוחד של עקרונות יסוד אלה בשיטת המשפט הישראלית (בג"ץ 5119/23 התנועה לטוהר המידות נ' הכנסת, פסקה 44 לפסק דינו של ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן (26.10.2023) (להלן: עניין התנועה לטוהר המידות); בג"ץ 273/10 אלמיזרק נ' בית הדין הארצי לעבודה ירושלים, פסקה 13 (2.9.2011); רע"פ 1553/15 עיסא נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה "השומרון", פסקה 14 לפסק דינו של המשנה לנשיאה ס' ג'ובראן (31.10.2017); ורבים אחרים).

עוד אבקש להעיר לגבי מה שמכונה "דוקטרינת המבנה הבסיסי", שאומצה בפסקי דין של בית המשפט העליון של הודו (ראו:Kesavananda Bharati v. State of Kerala, AIR 1973 SC 1461 ו- Minerva Mills Ltd.

בעיניין אמונה נקבע ביחס לעילת הסבירות כי: "על פי תפיסת המשפט המנהלי בדורות האחרונים משמשת עילת הסבירות מכשיר מרכזי וחיוני של הבקורת השיפוטית על המינהל, והיא ניצבת במוקד ההגנה על הפרט והציבור מפני שרירות השילטון. [...] בלא הבטחה כי החלטת המינהל תהא סבירה ורציונלית, צפויים הפרט והציבור להפגע פגיעה קשה. אין די בקבלת החלטה מינהלית בסמכות ובתום לב. על ההחלטה להיות ראציונלית ונבונה במסגרת מתחם שיקול הדעת הנתון לרשות המוסמכת" (בג"ץ 5853/07 אמונה תנועת האשה הדתית לאומית נ' ראש הממשלה, פ"ד סב(3) 445, 487-486 (2007); בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דין זה נדחתה, דנג"ץ 10673/07 פורום משפטי למען ארץ ישראל נ' ראש ממשלת ישראל (9.3.2008); כן ראו דנ"פ 5387/20 רותם נ' מדינת ישראל, פסקות 34-33 לפסק דיני (15.12.2021)).

כך גם כלפי הכנסת מושמעת לעתים הבקורת, מדוע לא קודם מהלך חקיקתי להסגה לאחור של פסק הדין שניתן בעיניין בנק המזרחי (רון חריס "העבר המדומיין של בית המשפט העליון: השמוש בנרטיבים הסטוריים על ידי מבקרי בית המשפט" עיוני משפט מד 49, 81-80 (2021); אהרונסון; ראו גם: אהרן ברק חוק-יסוד: כבוד האדם וחרותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק כרך ד 1716 (2023‏) שם מציין השופט ברק כי בעת כתיבת פסק הדין בעיניין בנק המזרחי סבר כי אם הכנסת לא תרצה בפסק הדין "בידיה הסמכות לבטלו או לשנותו").

...

כשלעצמי סבורני, כי אין זה סוף הדרך.

ניטיב אפוא לעשות, אנו השופטים, אם נוסיף ונאמר בשולי פסק הדין: "אכן, בצעד חריג וחסר-תקדים, נאלצנו ברוב דעות להורות על פסילתו של חוק-יסוד. באופן פורמלי, לא היה מנוס מלהורות על ביטולו המוחלט של דבר החקיקה, אף בנוסחו ה'רזה', שכן אין זה בסמכותנו לכתוב את דבר החקיקה מחדש. יחד עם זאת, מקבלים אנו את מרותו של המכונן, את מרותו של העם שאֵלו הם נציגיו. נעשה כמידת יכולתנו, על מנת להגשים את רצונו של המכונן. לפיכך, משקבענו כי נוסח 'רזה' של החוק, לא היה נפסל על-ידנו, אזי אין אנו רואים צורך להמתין לחקיקתו של חוק-יסוד חדש שיקבע הסדר דומה. בהעדר מגבלה חוקית, ומשהדבר מצוי בגדרי סמכותנו, נודיע עתה, כי מעתה והלאה, נסיג את הגלגל לאחור. לא נשתמש עוד בעילת הסבירות בעניינן של החלטות הממשלה ושׂריה, אלא אם כן נקבע כי ישנם נתונים חד-משמעיים, המלמדים כי אותה החלטה כה בלתי-סבירה, באורח קיצוני, עד ששום ממשלה סבירה לא היתה יכולה לקבל החלטה שכזו. אותו מבחן ותיק וטוב, שהיה באמנה איתנו מראשית הדרך ועד לפסק הדין בעניין דפי-זהב; סבירות נוסח 'וונדסברי'". 'אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום, כי לא חלום הוא, ובכל הככרות הריעו רק שלום'.

אשר על כן, העתירות מתקבלות במובן זה שיוכרז על בטלותו של תיקון מס' 3 לחוק-יסוד: השפיטה.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים עע"מ 5655/20 לפני: כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט א' שטיין המערערות: 1. כפר ילדים ונוער "אהבה" – עמותה לקידום ילדים, נוער וצעירים בסיכון 2. גיא מסגרות לאוכלוסיה בעלת צרכים מיוחדים בע"מ 3. עדנים – עמותה לקידום ולטיפול באוכלוסיות נוער מיוחדות 4. בית אלמחבה (1999) בע"מ 5. אבו דאוד אוסמה החברה הארצית לניהול פנימיות בע"מ 6. בית הילדים ע"ש צבע אמונה (בית אלעזרקי) 7. אמונה אחוזת שרה 8. אמונה תנועת האישה הדתית לאומית 9. עמותת קמ"ה – קהילה מרפאת בהרדוף 10. כפר לי בע"מ 11. בתי דולב לנוער 12. עמותת יחדיו באר שבע והדרום 13. האגודה למען בית זינגר 14. מרכז משען בע"מ 15. פנימיית אור מרגלית – משפחתוני חיים משה מרגלית 16. אוהל אשר 17. אור שלום – למען ילדים ונוער בסיכון בע"מ 18. אלאימאן שירותי חברה ורווחה בע"מ 19. קרן הילד – בני ברק 20. תלפיות כפר ילדים 21. נשי אמי"ת 22. אלאור ילדים ונוער – דלת יוד שין בע"מ 23. מוחמד עואד (מעון אל אמל תמרה) 24. עמותת קרן חג"י 25. התנועה הקיבוצית המאוחדת מפעלי תרבות מיוחדים 26. "הרי ירושלים" מוסדות לטפול פנמייתי (לשעבר מוסד בני-ברית) 27. תפארת בית חם בע"מ 28. האגודה הישראלית לכפרי ילדים אס.או.אס. 29. מוסד בית אלחנאן בע"מ 30. חגאזי וליד (מעון אל אזדהאר-תמרה) 31. נוה חנה לילדים ונוער על שם חנה קפהן נ ג ד המשיב: מדינת ישראל – משרד הרווחה המבקשת להצטרף כידידת בית המשפט: עמותת "מקום" – מרחב, קידום ומימוש ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בעת"מ 60969-05-20 מיום 3.8.2020 שניתן על ידי כב' השופט אלכסנדר רון תאריך הישיבה: י"א בשבט התשפ"א (24.1.2021) בשם המערערות: עו"ד רות ברק; עו"ד אמוץ ויס בשם המשיב: עו"ד עמרי אפשטיין; עו"ד יונתן קרמר בשם המבקשת להצטרף: עו"ד שירן רייכנברג ][]פסק-דין

פסק הדין בהליך הראשון קיבל את טעונן, ביטל מיכרז קודם של משרד הרווחה והורה על פירסום מיכרז חדש "המפרט את כל המרכיבים של התעריפים הנכללים בו, תוך הלימה בין העלות בפועל של כל מרכיב אל מול התמורה הכספית אותה מתחייב [המשרד] לשלם לזוכים במיכרז". בהליך דנן העלו המערערות טענות דומות, אך הפעם הן סבורות כי טענותיהן לא זכו להתייחסות ראויה בפסק דינה של הערכאה הדיונית.

...

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים, ולאחר ששמענו את באי כוחם בהרחבה, באתי למסקנה כי אין לפנינו טעמים המצדיקים את דחיית עמדת משרד הרווחה.

למסקנה זו אני מגיע משני מישורי התייחסות: האחד, הכללי, עניינו בהיקף הביקורת השיפוטית על קיום דרישת ההלימה; השני, הפרטני, עניינו בטענות הקונקרטיות המועלות על ידי המערערות ביחס לתעריף האחזקה.

סוף דבר לנוכח כל האמור, אציע לחבריי לדחות את הערעור, וממילא לבטל את הצו הארעי שניתן ביום 20.10.2020.

הסכם פסול על 13 Y למותר לציין שטענות אלמוני בדבר היותו של הסכם השיעבוד בין ר' לקבוץ פי סעיף 8(א) לחוק הירושה חורגות מגדר תיק זה ולא יוכרעו במסגרת פסק דין זה. השאלה העומדת להכרעה היא האם בפנינו עסקה למתן סיוע כספי למנוחה ולבנה תמורת עריכת צוואה והאם כתוצאה מכך יש להכריז על בטלות הצוואה בהתאם לסעיף 8 (א) לחוק הירושה ולכן יש לבטל אותה? לשם הכרעה בסוגייה זו אסקור את הפסיקה בעיניין פרשנות סעיף זה וכן אסקור מספר מקרים בנושא זה. 762 , קבע כב' השופט ח' כהן: 19 ,757 ( בע"א 682/74 יקוליאל נ. ברגמן (פ"ד כ"ט ( סעיף 8 (א) לחוק הירושה מגביל את חופש החוזים: פשיטא שיש לפרשו על דרך 20 "

((1988) 148 ( בלתה" (ע"א 234/86 אמונה – תנועת האישה הדתית לאומית נ' בלר פ"ד מב( 79 .

בית המשפט העליון קבע בשורה של פסקי דין, כי נוכח התוצאה הקשה הנובעת מהוראת סעיף 35 לחוק הירושה, יש לפרשה על דרך הצמצום ובאורח דווקני (ראו למשל, 1981 ); בע"מ 6349/08 פלוני נ' פלוני ]פורסם בנבו[ 15 ) 101 ( ע"א 851/79 בנדל נ' בנדל, לה( 02.02.2009 ); ש' שוחט, פגמים בצוואות הנ"ל, בעמ' 299 ).

בעמ' 11 בחלק העליון של חוות הדעת – היא רושמת שאתה לא מביע חרטה על המעשים שעשית.

...

הבן, ר', חתום כערב להסכם הלוואה זה. טענות אלמוני אלמוני טוען שדין בקשתו למתן צו קיום צוואה והתנגדותו למתן צו ירושה להתקבל.

השפעה בלתי הוגנת על המנוחה, סבורני שהשפעה זו חלפה שנים רבות לפני פטירת המנוחה, ועל כן, לפי סעיף 31 לחוק הירושה אין עוד מקום לבטל את הצוואה מכוחה.

אשר על כן הטענה כי יש להורות על ביטול הצוואה מחמת השפעה בלתי הוגנת – נדחית.

סוף דבר משלא נמצאה עילה שיש בה בכדי להורות על ביטול הצוואה, ניתן בזאת צו לקיום צוואת המנוחה י' ג' מיום 06.05.15 .

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו סע"ש 68274-12-21 סע"ש 69456-12-21 סע"ש 68372-12-21 סע"ש 68281-12-21 לפני אב בית הדין, כב' השופט דורון יפת נציג ציבור (עובדים) מר יעקב ששפורטה נציגת ציבור (מעסיקים) גב' רונית ירדן התובעים 1. זיוה אורן 2. פיליפ שמילוביץ 3. ראובן יעקובוב 4. חנה אוטמסגין כולם ע"י ב"כ עו"ד רועי גיל הנתבעת מקורות חברת מים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מיכל הראל פסק דין

שכן "ההבחנה בין מחוסנים ומחלימים לבין מי שאינם כאלה, אינה לוקה בתבחין חשוד, והיא אינה משדרת מסר הפוגע בכבוד האדם; אין זו הבחנה מכוננת-זהות, המודדת את האדם לפי השתייכותו לקבוצה זו או אחרת. כל קבוצה מבין השתיים, יכולה להכיל בתוכה את כל שבטי ישראל, ללא הבחנה בין דת, גזע, לאום, מגדר, וכיוצא באלה, והיא אינה כוללת כל תבחין מעצב-זהות אחר. אם כן, ברי כי ההבחנה שיצר מחוקק-המשנה בעיניין דנן, אינה פוגעת בעילת השויון החוקתי, וממילא לא קמה מכוחו עילה לביטול התקנות" (בג"ץ 5322/21 כספי נ' ממשלת ישראל (מיום 4.9.2021)(להלן- עניין כספי); בג"ץ 5502/21 חורי נ' השר לבטחון פנים (מיום 7.10.2021); בג"ץ 7358/21 עו"ד רועי שרף נ' ראש הממשלה מר נפתלי בנט (מיום 14.12.2021).

הלכה למעשה, בית המשפט העליון קבע כבר לפני כעשור שנים, אגב עתירה כנגד תיקון חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה- 1995 המבחין בין מי שחיסן את ילדיו ומי שנימנע מכך, בדרך של גריעה מקיצבת הביטוח הלאומי, כי הדבר אינו פוגע בעיקרון השויון ובזכות לאוטונומיה ההורית, שכן "מדובר בהבחנה בין קבוצות אשר יש הצדקה להתייחס אליהן באופן שונה מפני שהדבר דרוש לשמירה על בריאות הציבור, למצער על – פי המחקרים המצויים בידי משרד הבריאות"; וכי "יש להבחין בין תנאים וולונטריים המקנים לפרט חופש בחירה לתנאים המתייחסים למאפייני זהות טבועים שאין ביכולתו של אדם לשנותם או שלא ראוי לידרוש ממנו לעשות כן (כגון השתייכות דתית או לאומית). לא ניתן להפריז בחשיבותו של שיקול זה. התניית זכויות בחובה הנוגדת מאפיין זהות תעורר מטיבה קשיים ותעלה חשד כבד להפליה." (בג"ץ 7245/10 עדאלה- המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' משרד הרווחה (מיום 4.6.2013)(להלן- עניין עדאלה).

טרם נידרש להחלטה גופה נזכיר כי התביעה הוגשה בתקופה מורכבת וייחודית כשמשבר מגיפת הקורונה היה בעיצומו; וכפי שנקבע בפסק דין בעיניין כספי אשר ניתן כשלושה חודשים לפני הגשת התביעה שבפנינו, בכל הנוגע להיבט הרפואי כי "נגיף הקורונה מצליח פעם אחר פעם, מגל לגל, לתעתע בנו, והוא לימדנו פרק חשוב במידת הענווה והצניעות. מן הניסיון המסוים שנצבר ניתן לומר, כי אין מנוס אלא להסתמך על הידוע עד כה, שכן בשלב זה המגיפה עודנה בעיצומה, ודרכי ההתמודדות עימה עדיין נבחנות, תוך כדי תנועה. דומה כי הציפייה למחקרים חד-משמעיים, מובהקים, ולערכים מוחלטים – אינה ריאלית. הפיתרון העקרי העומד כרגע על הפרק, הוא התחסנות האוכלוסיה מפני הנגיף". זאת בהמשך לפסק דין בג"ץ 2435/20 לוונטהל נ' ראש הממשלה (מיום 7.4.2020), במסגרתו נקבע כי "בהיבט המשפטי, המגיפה מוליכה אותנו בארץ לא זרועה, במחוזות ובמשעולים חוקיים וחוקתיים שלא שיערו ראשונים ולא חזו גם רואי השחורות". עצם קיומו של הכנס והארוע אין ולא יכול להיות חולק כי "על המעסיק למזער עד כמה שניתן את הסכנה לבריאותם וחייהם של עובדים. תכלית זו צריכה לעמוד לנגד עיניהם של מעסיקים כ"נורה אדומה בוהקת" גם אם לא קיימת דרישה ספציפית" (עניין הכבאים).

...

כפי שיבואר להלן, דין טענת התובעים בכל הנוגע לפגיעה בעקרון השוויון מכוח חוק כבוד האדם וחירותו להידחות.

עם זאת, הגענו לכלל מסקנה, ולא בלי התלבטות, כי חרף האמור, אך על רקע העובדה כי ההחלטה נתנה בתקופה מורכבת וייחודית, נסיבות המקרה שבפנינו אינן באות בגדר המקרים החריגים ויוצאי הדופן המצדיק פיצוי בגין נזק שאינו ממוני.

97 נוכח כללם של דברים, אנו סבורים כי במקרה דנא "אין מדובר בענייננו ב"טלטול" העובד(ים) מהכא להתם, שלא לצורך ושלא משיקולים עניינים" (ע"ע (ארצי) 157/06 עיריית תל אביב – יפו –עזבון המנוחה גאולה בן מיכאל ז"ל (מיום 20.12.2006), אלא בתקופה מטלטלת לכלל המשק - הן לעובדים והן למעסיקים.

אשר על כן, התביעות נדחות.