מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בירור יהדות: חובת הבדיקה והשלכותיה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

כאמור לעיל חב עורך דין כלפי לקוחו חובת זהירות בכך שעליו להגן על ענייניו של הלקוח ולפעול עבורו במיומנות, במקצועיות ובנאמנות (ע"א 4612/95 איתמר מתתיהו נ' יהודית שטיל, פ"ד נא (4) 769, 783 (27.10.1997)).
נוכח האמור לעיל, יש לבחון את שאלת התרשלותו של צד ג', דהיינו – האם הפר את החובות המוטלות עליו בבסיס הטיפול המשפטי כעורך דין בעיסקה ובניסוח חוזה המכר, חובות הנובעות מחובת הזהירות שלו, הלא הן – "חובת הבדיקה" ו"חובת האזהרה", וכן לשאלת קיומו של קשר סיבתי בין מחדליו של צד ג' לניזקי הנתבעים.
מתשובותיו הכוללות ביטויים דוגמאת – "הייתי בטוח", "לא חשבתי שתהיה בעיה" ו"בדיעבד התברר שיש בעיה", ניתן ללמוד על כך שלא טרח לבחון את פרטי העסקה לעומק טרם ניסוח וכריתת החוזה ולא וידא פרטים מהותיים מראש כמתבקש.
ניתן לסכם ולומר כי אמנם לא מצופה מעורך דין להיות "נביא", אולם מעצם תפקידו עליו לבדוק, להעריך ולצפות השלכות וסיכונים אפשריים הטמונים בעיסקה, על סמך בדיקתו את מצב הדברים, הכשרתו ונסיונו המקצועי, להזהיר את לקוחותיו ולנסח את חוזה המכר באופן שיתאים למצב הזכויות ולמורכבות העסקה ויגן עליהם מפני סכנת הפרה או כל נזק אחר שתגרום להם העסקה שאינם בשליטתם.
...
יודגש, כי המוכרים הפרו את ההסכם הפרה יסודית הן בכך שהחזקה לא נמסרה לקונים כנגד תשלום יתרת התמורה לידי עו"ד סאמרלי והן בשל העובדה שהזכויות לא הועברו על שם הקונים על פי לוח הזמנים שנקבע בו. אמנם בסופו של דבר נמסרה החזקה בדירה לקונים אך סעיפי המשנה של סעיף 5 לחוזה המכר קובעים כי העברת הזכויות על שם הקונים ומסירת החזקה יתבצעו תוך 45 יום מחתימת החוזה, כאשר להעברת הזכויות במקרה של מניעה ספציפית תתאפשר ארכה נוספת של 30 יום, ועובדה היא שאף כעבור ארבע שנים לא נרשמו הזכויות על שם הקונים.
יוער, כי טענת עו"ד סאמרלי, העולה ממכתבו למוכרים מיום 30.6.14, על פיה הטיפול בהסכמת חברת ורדה עוכב בשל אי תשלום שכר טרחתו, אינה מקובלת עלי ובוודאי שאינה מנתקת את הקשר הסיבתי בין התרשלותו לבין הנזק שנגרם למוכרים כתוצאה מהפרת החוזה.
סוף דבר טרם חתימה אעיר כי בפי הנתבעים היו טענות נוספות נגד עו"ד סאמרלי, כגון בענין אי החזקת כספי הנאמנות בחשבון נאמנות נפרד, אולם אין בין טענות אלה לבין ההודעה לצד השלישי המתייחסת לפיצוי שנאלצו לשלם לתובעים בשל מחדליו ולא כלום ועל כן אינני נדרש אליהן.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

שאלה אחת היא האם יש חובה לערוך בדיקה כזו.
בנסיבות אלה, לנוכח הגישה של ההלכה והמשפט הישראלי לגבי בדיקות של גוף האדם במסגרת הליך משפטי והשלכותיה של בדיקה כזו, דעתי היא כי מוטב שיהיה נוהל כתוב.
עוד אציין כי המדינה הציגה נתונים סטטיסטיים בדבר מספר בירורי היהדות שערכה הרבנות הראשית בשנים האחרונות, וכמה אישורים ניתנו בשנה לבצוע בדיקות גנטיות; ברם, נתונים אלה אינם נוגעים ללב העתירה, שכן טענות העותרים מופנות כלפי מקרים שלא הובאו נתונים לגביהם: מספר הגורמים שהרבנות פנתה אליהם מיוזמתה לשם עריכת בירור יהדות (לצד הטענה כי פניות כאלה לא נערכות באופן שוויוני), וטענות לפיהן ביחס לאוכלוסיות מסוימות סרוב לערוך בדיקה גנטית נושא משקל שלילי.
...
סבורני כי מוטב שיהיה נוהל ברור.
סוף דבר, אציע לחבריי למחוק את העתירה.
השופט נ' סולברג: אני מסכים עם חברי, השופט נ' הנדל, כי דין העתירה להימחק; אני מסתייג קמעא מסרח-העודף שנלווה אל המחיקה.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2021 ברבני נתניה נפסק כדקלמן:

היתר ספק-ספקא בנדון דידן אתחיל דוקא בניסיון לבדוק האם קיים במקרה שלנו היתר של ספק-ספקא, ואם-כן, האם קיימת חובת בירור ביחס להיתר זה. המשיבה העלתה בדיון האחרון טענה ולפיה אף אם ביה"ד חושש ומסתפק שמא אמה הייתה מאומצת מ"מ ייתכן שנולדה כיהודייה לאימא אחרת ואומצה (שזה באמת היה הציור המציאותי באותו מקרה עליו דן ביה"ד הגדול, כפי שהזכרנו לעיל).
אם למד הר"ן שזה מטעם שספק-ספקא צריך לברר, שיאמר הר"ן שזו הסיבה שצריך כאן לברר, כי הוי ספק-ספקא שניתן לברר ולא כי איתרעי מילתא! עוד יל"ע בר"ן, האם הר"ן דן על סיבת התקנה, למה הצריכוהו לבוא לבי"ד, או על תועלת התקנה? אם הר"ן דן מהי הסיבה להצריכו לבוא לבי"ד, קשה, שהרי כל עוד לא בא לבי"ד לא איתרעי מילתא לבי"ד ואז עדיין אין עליהם חובה לברר וא"כ למה הצריכוהו לבוא בכלל? לומר כחת"ס שכשימצא ספק ספקא עליו מוטל לברר בזה שיביא לבי"ד את זה לא אפשר לומר, כי לר"ן בי"ד צריך לברר אז למה מוטל עליו להגיע לבי"ד, שלא יגיע לבי"ד ואז לא צריך בי"ד לברר!? אא"כ נגיד בר"ן שגם הבעל צריך לברר וגם בי"ד. אף פוסק בסימן ק"י לא ציין שהר"ן סובר לא כרמ"א. באור שיטת הר"ן וההשלכה לנידונינו הב"ח בהג' לרי"ף שם אומר שתוספות פירשו כר"ן, ולכאורה לא מובן, שהרי להנ"ל אמרו דבר אחר לגמרי.
...
(לפי הגדרה כזו ודאי אין יכול המהר"ם חלוואה לסבור, כי "בדיקת חמץ על הספק נתקנה" כמ"מ בשם הרא"ה, דא"כ במסקנה דלא איפשיטא הבעיה, יצטרך לבדוק מתורת ודאי ולא רק מצד "איכא למיקם").
אולם המסקנה היא שיש חיוב לבצעה גם כאשר קיים היתר של ספק-ספיקא כפי שכתב במפורש.
מסקנה מכל האמור לעיל, דעתי היא, כי במקרה שלפנינו קיימים ריעותות המעלות ספקות על יהדותה של המבקשת, לא מצאתי יסוד הלכתי המשקיט ספיקות אלו, ואף אם היה כזה הרי שאפשרות הבדיקה הקיימת מונעת מאיתנו לאשר יהדות במצב זה. ההחלטה מותרת בפרסום לאחר השמטת פרטים מזהים.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2018 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

על פי הוראת בית הדין פנתה לישכת הקשר לשלטונות בבלארוס כדי לבדוק אם התעודה מתאימה לרישומים שם. בעקבות פנייה זו התקבלה משלטונות בלארוס ההודעה דלהלן: "בהתאם לתשובת משרד המשפטים הבלארוסי רישום לידה כזה לא קיים, מה עוד שהמספר הסידורי של תעודת הלידה שייך ברישומים לאדם אחר."  בכ"ו באייר תשע"ו (3.6.16) הופיעה המבקשת בבית הדין והפקידה את התעודה ביד מברר היהדות.
אומנם בנדון דידן אף על פי שהאם לא פנתה לבית הדין לבירור יהדותה – דבר זה התברר אגב העיסוק בבירור יהדותה של הבת, ומעתה חובה על בית הדין לשנות את ההחלטה הנזכרת משנת 1994 וטעם הדבר כדלהלן: תקנה קכ"ח לתקנות הדיון קובעת: "חושש בית הדין שטעה בפסק דינו, יזמין את הצדדים לבירור נוסף, ובמקרה זה רשאי בית הדין לעכב את ביצוע פסק הדין עד לבירור." במקרה שלפנינו ודאי התגלו עובדות חדשות המוכיחות למעלה מכל ספק שבית הדין טעה במעשה בית הדין, התברר שהאם (האשה שבמעשה בית הדין) אינה יהודייה.
השגת אישורי יהדות באמצעות מסמכים כוזבים – התופעה, השלכותיה ונזקיה וחובת חשיפת הזיופים ותיקון העוולות והנזקים אנו רואים לנכון לחזור על דברים שנכתבו בפסק דיננו בתיק 1098138/4 הנזכר, דברים המורים והמתארים חובתו של בית הדין לפעול כשנודע לו שהוגשו בפניו מסמכים מזויפים.
...
  מסיבה זו רישומה של המבקשת (מערערת מספר 1 בתיק זה) כמעוכבת נישואין יישאר בעינו בהעדר הוכחה על יהדותה, וכל הטענות נגד רישום זה נדחות על הסף.
פסק דין ומתן הוראות לאור כל האמור אין הערעור מתקבל, ובית הדין קובע כדלהלן: רישומה של המבקשת [פלונית] ואימה [אלמונית] כמעוכבות נישואין בעינו עומד.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2018 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק ‏1098318/4 בבית הדין הרבני הגדול ירושלים לפני כבוד הדיינים: הרב אליעזר איגרא, הרב א' אהרן כץ, הרב שלמה שפירא המערערות: פלונית ואלמונית (ע"י ב"כ עו"ד ניצן שילוני־כספי) המשיב: אגף בירור יהדות – הנהלת בתי הדין הרבניים הנידון: עיון מחדש באישורי יהדות שהושגו לכאורה במירמה – החובה והסמכות, 'מישפחה שנטמעה', 'סתירת הדין' – בידי מי ובאלו תנאים? פסק דין
לעומת זאת לפעמים ביחס לילדיה ניתן לזכותם מחמת הספק – שמא לא ידעו את עלילות האם וגדלו תוך שחשבו בתמימות שהם אכן יהודים (אף על פי שלדעתנו ברוב המקרים גם המבקש מודע לאמת, כגון נידון דידן שעל פי דברי בעלה של הבת גם אישתו הייתה מודעת לעובדה שהם לא יהודים, ולפי דבריו גם הבת לא באה בניקיון כפיים לבית הדין על כל ההשלכות הנובעות מכך).
נוסיף ונאמר: בבג"ץ 359/66 (בנימין גיתיה נגד הרבנות הראשית והמועצה הדתית, ירושלים) נכתב שסמכותו וחובתו של רושם הנישואין לבדוק יהדותו של מגיש הבקשה לנישואין אם התעוררו לו ספקות ולא ניתן פסק דין של בית דין רבני בנושא זה. הוא הדין שבית הדין הרבני מחויב בדבר במקום שהתעוררו לו ספקות על יהדותו של אחד הצדדים – דבר המשליך על סמכותו – מוטל עליו תחילה לבדוק אם מיתקיים בפניו התנאי הראשון המקנה לבית הדין סמכות לידון בגירושין, דהיינו אם שני בני הזוג יהודים.
...
ולגוף פסק הדין חומר הראיות תומך במסקנה בדבר אי־יהדות המערערות, מכל מקום אין בו די להתיר נישואין לכתחילה ללא גט לאחר שצלחנו את משוכות הסמכות העניינית והמקומית, לעניין המותב שידון בבירור יהדותה של [ש'], נעיין בטענות שטוענות המערערות לגופו של פסק הדין.
בחינת הדברים יכולה להיות גם על פי פניית אחד מבעלי הדין לעיון נוסף בפסק דינו של בית הדין לאור עובדות חדשות שהתגלו, וכאמור בתקנה קכ"ט לתקנות הדיון: "(1) בעל דין זכאי בכל זמן לבקש דיון מחדש מבית הדין שדן בעיינו על סמך טענות עובדתיות או ראיות חדשות שלא היו ידועות לו בדיון הקודם." אך דבר זה אינו שייך לנידון דידן, שהרי המערערת אינה רוצה שבית הדין בטבריה יחזור ויעיין בפסק דינו, שהרי החלטתו מקובלת עליה.
בכפוף לכל האמור, הערעור מתקבל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו