מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בירור חוקיות של הפקעות במשפט המנהלי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הליך זה אינו מתאים לבירור טענות במישור המינהלי.
דרך המלך לבירור חוקיות מעשה ההפקעה הנה פנייה אל בית המשפט המוסמך, בדרך של תקיפה ישירה.
הוא ציין: "התובעת לא הציגה כל תשריט ברור בדבר גבולותיה של ההפקעה ולא הוכיחה [...] כי ההפקעה חלה על שטח בית מגוריו של הנתבע" (סעיף 1 לסיכומי הנתבע).
...
דמי שימוש: עבור 7 השנים שקדמו להגשת התביעה (2016-2010) ישלם הנתבע לתובעת דמי שימוש בסך כולל של 33,965 ש"ח (סעיף 12 לחוות דעת השמאי; התובעת אינה זכאית להוספת רכיב מע"מ על סכום זה. תחשיב ריבית והצמדה לא הוצג).
בגין שלוש השנים שמיום הגשת התביעה ועד למועד שנקבע להשבת החזקה (12/2019-1/2017) ישלם הנתבע לתובעת דמי שימוש בסך כולל של 15,795 ש"ח (על פי תחשיב של 5,265 ש"ח בשנה, נכון למועד הגשת התביעה).
הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין על סך כולל של 30,000 ש"ח. התשלום ייעשה בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הסכום ריבית והפרשי הצמדה כחוק, מיום פסק-הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לדידי, נוכח הגישה הזהירה הנדרשת בכגון-דא, רכיבים רבים ומרכזיים בסעדים הנתבעים, אינם יכולים להתברר לפני ערכאה זו שכן מעשית, אין מדובר בשאלות אגביות, אלא בשאלות שהדיון בהן הוא בלב לבו, מנהלי [ראו והשוו: ע"א (המחוזי - ת"א-יפו) 36774-11-18 אליאס טשרכי נ' החברה המרכזית בע"מ, מיום 27.8.2019; בקשה למתן רשות ערעור על פסק הדין האמור, נדחתה בבית המשפט העליון ביום 28.11.2019, בהליך רע"א 6502/19 אליאס טשרכי נ' החברה המרכזית בע"מ].
מעבר לכך, הסעדים הנוגעים להפקעה וחוקיותה - אין מקומם להתברר בהליך כגון זה שלפניי [ראו והשוו: ה"פ (המחוזי - י-ם) 30124-03-17 יוסף אבו גוש נ' מדינת ישראל, מיום 29.5.2018].
...
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בכתובים וגם בדיון בעל-פה, הגעתי לכלל דעה, כי דין הבקשה להתקבל, על דרך מחיקת התביעה, תוך שמירת זכותם של התובעים למצות את ההליכים המשפטיים המתאימים לבירור טענותיהם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הרבה נכתב ונאמר על המשמעות של בית עסק לבעליו כעל אחד מהמאפיינים של זכות הקניין המצדיקים את ההגנה המוגברת על הזכות הקניינית הפרטית בהקשרים של הפקעה או נטילה שלטונית אחרת (ראו למשל: ע"א 1359/20 מרגרית תייר נ' עריית תל אביב-יפו, פסקה 18 (21.2.2022)).
בין שכך ובין אחרת, נקודת המוצא לדיון בטענות התובע היא שממילא הסמכות לבירור הטענות התוקפות את חוקיות הליך ההפקעה מסורה לבית המשפט לעניינים מינהליים ולא לבית משפט 'אזרחי' (רע"א 182/02 שמואל אחימן יורש טובה ויצחק אחימן ז"ל נ' עריית כפ"ס (1.4.2002)).
...
נוכח העובדה כי פרשנות סבירה של הוראות התכניות רש/313 ו- רש\210\א לא מוציאה זו את תכנה של זו ואינה מביאה בהכרח למסקנה כי לא ניתן ליישב בין השתיים מתעוררת שאלה מדוע פעלה רמת השרון כפי שתואר, וכוונתי לכך שלכאורה המצב התכנוני העכשווי החל על המגרש הוא כזה המייעד את המגרש לבניית יחידה מסחרית.
מסקנה זו מעיבה על הליך ההפקעה שהתבצע ולכל הפחות מעלה שאלות אשר לאופן התנהלות רמת השרון בעבר.
סוף דבר כאמור בפסק הדין – התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

שאלת חוקיות ההפקעה היא שאלה מתחום המשפט המנהלי.
רוצה לומר, כי ההלכה הפסוקה קבעה, כי תקיפה של מעשה ההפקעה – עצם חוקיותו, הצורך בו וכן הלאה – ראוי שתעשה במסגרת של הליך תקיפה ישירה, בערכאה הנכונה, אשר תחום מומחיותה הוא בירור החוקיות של הליכי הפקעה.
לאור הפסיקה וספרו של א. קמר המצוינים לעיל, עולה כי טענות הנתבעים אינן טענות אשר סמכות בית משפט זה, שכן הן אינן נוגעות "לעצם חוקיותה של ההפקעה והמביאות לבטלותה מעיקרה או המביאות לבטלותה של הודעת ההקניה". טענות מסוג אלה היה על הנתבעים להעלות לפני בית המשפט המוסמך טרם הושלמה ההפקעה, והכל על פי הוראות פקודת הקרקעות.
...
לאחר שמיעת טענות הצדדים בדיון וקריאת הסיכומים שהוגשו מטעמם, אני סבור כי יש לקבל את עמדת התובעת לפיה אין להידרש בעניינו לדיני ההפקעה, לאחר שהליכי ההפקעה הסתיימו בהקניית המקרקעין מושא התובענה לעירייה, ואבער.
אני סבור כי גם בטענה זו צודקת התובעת, וארחיב.
מכל מקום יוער, כי הנתבעים לא הגישו תביעה שכנגד, כך שבכל מקרה הם לא יכלו לקבל פיצוי בגין פינויים מכוח ההלכות שנקבעו בעניין זה. סוף דבר לאור קביעתי שלפיה אין תחולה לטענות מתחום דיני ההפקעה על ההליך דנן, ובהעדר טענת הגנה קניינית או אחרת הראויה להתברר – דין התביעה לסילוק יד להתקבל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הסמכות לידון בחוקיותה של הפקעת מקרקעין לפי חוק התיכנון והבנייה, מוקנית לבית המשפט לעניינים מינהליים, ולבית משפט אזרחי אין סמכות לידון בשאלת חוקיות הפקעה, בין אם מדובר בתקיפה עקיפה ובין אם התקיפה היא אגב גררא.
על כן טענות התובעת בעיניין חוקיות מעשה ההפקעה הן "תקיפה ישירה" של המעשה המינהלי ולא "תקיפה עקיפה" ובית המשפט לעניינים מינהליים הוא האכסניה המתאימה לברר טענות אלו (רע"א 5664/04 מדינת ישראל, מינהל מקרקעי ישראל נ' בן גרא, מנהל עזבון המנוחה שרה לוי ז"ל, פ"ד נט(6) 193 (2005)).
...
דיון ומסקנות לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי לקבל את טענות הנתבעת מהנימוקים שיפורטו להלן.
כך, למשל, אם קבלת טענותיו של בעל הדין תפגע באפשרות לקַדם תכנית לפיתוח תשתיות ציבוריות, או תביא לשינוי במצב המשפטי שהציבור הסתמך עליו, יהיה זה טעם שלא להיעתר להן בתקיפה עקיפה (ראו, למשל, עניין הראל, בעמוד 649; עניין אקונס, בעמודים 862-860; וע"א 4926/08 נאשף ואיל ושות' נ' הרשות הממשלתית למים וביוב, [פורסם בנבו] פיסקאות 40, 42 (השופט ס' ג'ובראן) (9.10.2013)).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו