מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בירור אחריות רשות מוסמכת על הפרה חוזית

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עילות התביעה אשר פורטו במסגרת הבקשה הן כדלקמן: א. הפרת חובה חקוקה בהתייחסה לחוזר גופים מוסדיים 2015-9-12 "הצטרפות לקרן פנסיה או לקופת גמל", סעיפים 3 ו-35 לחוק הפיקוח גמל, סעיף 8 לחוק השליחות, סעיפים 7 ו-13 לחוק הנאמנות; ב. הפרת חובת תום הלב וסעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים; ג. עשיית עושר ולא במשפט; ד. הפרת הסכמות חוזיות; ה. רשלנות ו. הטעה.
בשלב בירור הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית על בעל בית הדין לבחון לפיכך אם התביעה עומדת בתנאים להגשת תובענה ייצוגית, כפי שנקבעו על ידי המחוקק במסגרת חוק תובענות ייצוגיות וכפי שפורשו בהלכה הפסוקה" לשם אישור תביעה כתובענה ייצוגית, על בית הדין לבחון מספר עניינים: יש לבדוק האם התביעה כלולה בתוספת השניה לחוק.
אשר לטענת המשיבה לפיה היא פטורה מאחריות לאור סעיף 6 לפקודת הנזיקין יצוין כי הרשאה חוקית כמשמעותה בסעיף 6 לפקודת הנזיקין פירושה הוראה מחייבת לעשות מעשה, הנתנת מאת רשות מוסמכת.
...
על רקע האמור לעיל, הגישה המבקשת ביום 7.5.2019 בקשה לאישור תובעה ייצוגית אשר במרכזה טענותיה כנגד המשיבה בדבר אי יידועה על פתיחת קרן הפנסיה הכללית בזמן אמת ושיעור דמי הניהול הנגבים בה וכן בדבר גביית דמי ניהול מקסימאליים בקרן הכללית.
אשר לעילת עשיית עושר ולא במשפט מבלי לקבוע מסמרות בעניין, נחה דעתי, כי קיימת, בשלב זה אפשרות סבירה שבתום הדיון, ייקבע שגביית דמי הניהול המקסימליים בקרן הכללית בנסיבות עניינו מהווה התעשרות שלא כדין על חשבון העמיתים ושמתקיימים היסודות המגבשים את חובת ההשבה, בעוד ששאלת קדימותה של מערכת היחסית החוזית בין הצדדים, כטענת המשיבה והיותה של עילת עשיית עושר עילה שיורית תידון בהמשך, לאחר שמיעת התיק לגופו והכרעה לעניין תחולת עילות התביעה השונות.
קיומם של יתר התנאים לפי חוק תובענות ייצוגיות- משהגעתי לכלל מסקנה שקיימת אפשרות סבירה שעומדת למבקשת עילת תביעה אישית, יש לבחון את התנאים הנוספים לאישור תובענה כייצוגית.
כל זאת, אף שבהתאם להסדר הנחות שהיה בתוקף בעניינו היה זכאי להנחה בדמי הניהול בקרן המקיפה; אשר לכך שתובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות עניין (סעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות) – נחה דעתי כי המדובר בסוגיה מובהקת המתאימה לבירור בדרך של תובענה ייצוגיות (לחשיבות המיוחדת של תובענות ייצוגיות בתחום הפנסיה, ראו גם: לילך לוריא, "מיצוי זכויות פנסיוניות", חוקים 6 (2016), 169, 194); סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, יש מקום לאשר את ניהול התובענה כייצוגית, בהתאם למפורט להלן: חברי הקבוצה: כל עמית של המשיבה, שבמהלך התקופה שמיום 7.5.2012 ועד ליום 29.9.21 נפתחה עבורו קרן פנסיה כללית לאחר שחצה את תקרת ההפקדות הסטטוטורית בקרן הפנסיה המקיפה, שחויב באופן אוטומטי ובלא שנמסרה לו הודעה על כך בדמי הניהול המקסימליים האפשריים על פי דין בגין הפקדותיו לקרן הכללית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

לאחר שקבלו רשות להגן, הגישו מצר הודעה לצד ג' נגד הצד השלישי (אשר תכונה להלן, לבדה או, בהקשרים הרלוואנטיים, יחד עם בעלה המנוח: אטיאס), במסגרתה נטען, כי החיוב בגין חוק העזר צריך לחול על אטיאס, ולחלופין כי ככל שיחוייבו כלפי הערייה, הרי שיש לחייב את אטיאס לשפותם בגין חיוב זה. לאחר ישיבת קדם המשפט, משהתברר כי איש מן הצדדים אינו חולק על זכותה של הערייה לקבלת הכספים, והמחלוקת בין מצר לאטיאס מיתמקדת בשאלה מי מביניהם צריך לשאת בו, הושג הסדר דיוני לפיו יינתן פסק דין לטובת התובעת, ומאחר שאין בין הצדדים מחלוקת עובדתית הטעונה שמיעת ראיות, הוסכם כי המחלוקת תוכרע על סמך סיכומי הצדדים בכתב (ראו החלטה מיום 26.11.2019).
בית המשפט קבע, כי אף שהושלם תשלומו של סכום השווה לתמורה החוזית הנומינלית עוד קודם לכן, ואף שסה"כ שילמו אטיאס למצר סכום כולל המסתכם ב- 2,268,839 ₪, בעוד שהתמורה החוזית הנומינלית עפ"י הסכם המכר עמדה על סך של 1,460,000 ₪, הרי שבהתאם להוראות הדין, נזקפו התשלומים ששולמו ע"י אטיאס תחילה לחשבון ההוצאות, לאחר מכן על חשבון הריבית ורק לאחר מכן על חשבון הקרן (פיצוי מוסכם ולאחר מכן יתרת התמורה).
במצב דברים זה, לא יכול להיות ספק כי מי שאחראי כלפי הערייה בבצוע התשלום הם מצר, והשאלה היא, האם הם זכאים לפצוי או לשיפוי מאטיאס בשל העובדה שנשאו בחיוב זה. בהקשר זה, מסתמכים שני הצדדים על הוראת סעיף 5(א) להסכם המכר, הקובעת כדלקמן: "כל המיסים, הארנונות, ההיטלים הממשלתיים, הערוניים התשלומים ושאר החובות האחרים המגיעים מן המוכר לעירייה, לממשלה לרשות מוסמכת עפ"י דין, או לכל אדם אחר הקשור בבעלותו בדירה ובחזקתו בה עד ליום מסירת החזקה בדירה לרשות הקונה, יחול(ו) על המוכר וישולמו על ידו. מיום מסירת החזקה יחולו על הקונה וישולמו על ידו". בעוד שמצר טוענים כי יש לראות – לצרכי סעיף זה - את מועד מסירת החזקה כמועד המסירה החוזי (30.4.2010), כך שכל חיוב שהושת לאחריו יחול על אטיאס; טוענת אטיאס כי מועד מסירת החזקה לצרכי סעיף זה הוא מועד המסירה בפועל.
כך, גם קבעו הצדדים בהסכם זה, במסגרת סעיף 13(א) כי "הצדדים מצהירים כי קבעו את הפצוי הנ"ל מתוך צפיית הנזקים העלולים להיגרם לכל אחד מהם כתוצאה מסתברת של ההפרה". משבחרו מצר לתבוע את הפצוי המוסכם ולוותר על המתנה להתגבשות כלל ניזקי ההפרה וכימותם – הרי שבכך מיצו את זכותם לקבלת פיצוי בגין ההפרה, ואין הם זכאים לכך שייפסק להם, במצטבר, פיצוי בעד נזקים שנגרמו להם, גם מקום בו הוכחו.
...
לא נעלם מעיניי, כי בעת שהוגשה תביעתם של מצר לבית המשפט המחוזי לאכיפת ההסכם ולקבלת הפיצוי המוסכם, לא היה ידוע להם על החיוב נשוא תיק זה. ואולם, אין בכך כדי לשנות מן המסקנה אליה הגעתי.
במאמר מוסגר יוער, כי ייתכן והיה מקום להגיע למסקנה אחרת אילו מדובר היה בנזקים מוכחים ששיעורם עולה על שיעור הפיצוי המוסכם, אך מכיוון שבהתחשב בסכומים כפי שפורטו לעיל עולה בבירור כי אין זה המקרה בענייננו, אין צורך להידרש לכך.
סיכום העולה מן המקובץ, כי דין ההודעה לצד ג' להידחות, באשר החובה לשאת בתשלום מכוח חוק העזר חלה על מצר, ואין הם זכאים לפיצוי מאטיאס בגין תשלום זה. לאור האמור אני דוחה את ההודעה לצד שלישי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

3.3 ידוע לבר"מ שכל העבודות הדרושות להכשרת המבנה למטרת ההרשאה ועמידה בכל התנאים לשם קבלת רישיון עסק וכל היתר אחר לשימוש הנידרש מטעם כל רשות, יחולו עליו ועל חשבונו, לרבות עבודות בינוי, שפוץ, גילוי וכיבוי אש וכיוצ"ב. סעיפים 7.1 ו - 7.4 להסכם אשר נחתם בין הצדדים (פרק "הצהרות והתחייבויות הצדדים": "7.1 ...., וכי בר"מ בדק אצל הרשויות המוסמכות וכל גוף אחר, את ייעוד שטח המיתחם והשימושים המותרים בו והוא יהא מושתק מלטעון כלפי בר הרשות כל טענה ו/או תביעה אם וככל שיתברר כי לא ניתן יהא להשתמש במיתחם לייעוד המתואר בסעיף 3 להסכם זה, מכל סיבה שהיא. כמו כן, בר"מ מוותר על טענת ברירה, פגם ו/או אי התאמה". "7.4 בר"מ מתחייב לדאוג לקבל כל היתר, רישיון או הרשאה מכל גוף או רשות מוסמכת על פי דין לידרוש קבלת היתר, רישיון או הרשאה כאמור להפעלת עסקו ו/או השמוש שיעשה במיתחם, וכן מתחייב בר"מ לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בקבלת היתר, רישיון או הרשאה כאמור, ולקיימם". מאחר ולפי טענת התובעת בסיכומיה הוצאת היתר הבנייה ורישיון לעסק מהוה תנאי מתלה לצורך קיום החוזה אשר אי הוצאתו מהוה הפרה יסודית של ההסכם המזכה בפיצויים כספיים (ראה :סעיפים 11-13א' לסיכומי התובעת), ומשום שלפי הוראת סעיף 27(ב) לחוק החוזים קיימת חזקה שלפיה חוזה הטעון הסכמת אדם שלישי או רישיון על פי חיקוק מהוה תנאי מתלה הרי שלצורך בחינת אומד דעת הצדדים בשאלה האם מדובר בתנאי מחייב או שמא בחיוב הישתדלות ברמת אחריות גבוהה או פחותה, על ביהמ"ש לבחון את לשון החוזה וכן גם את היתנהלות הצדדים לאחר שלב החתימה ולפניו (ראה : ע"א 8389/17 **** אלכס א.ש. חזקות בע"מ נ' לקסל אסטבלישמנט וגד זאבי מיום 6.5.2019).
הדין הישראלי מבחין בין שני סוגי חיובים חוזיים: "חיוב תוצאה", לפיו אי השגת התוצאה המבוקשת היא כשלעצמה הפרה של החוזה, ו"חיוב הישתדלות", שהוא "חיוב לנקוט באמצעים המתאימים למען השגת המטרה מבלי להתחייב להשגתה (ראה : ע"א 2887/91 גול נ' אוריעל מיום 28.9.1995).
...
בנוסף לכך, גם יתר טענותיה של התובעת בסיכומיה בראש הפרק אשר עוסק בטענה להפרתו היסודית של ההסכם, בנוגע להפסדים כספיים אשר נוצרו עקב הימנעותם של לקוחות פוטנציאליים להתקשר עם התובעת בשל אי קבלת רישיון העסק ובשל הצפות מסביב למבנה במהלך תקופת החורף דינן להידחות, לאור הסברו של נציג הנתבעת כי מדובר בתיקונים שהינם בתחום אחריות המועצה האזורית חוף הכרמל וזאת בניגוד לטענותיו של נציג התובעת (ראה : עדות נציג התובעת בעמוד 12 שורות 11-20 ; עדות נציג הנתבעת בעמוד 14 שורות 26-36 לפרוטוקול), ובשל הימנעותה של התובעת מפירוט שמותיהם של אותם לקוחות בתצהירו ומזימונם של אותם עדים חיוניים למתן עדות בבית המשפט ואף מהצגת ראיות תומכות (תמונות מתקופת החורף, קטעי וידיאו וכו') לצורך חיזוק גרסתו כמי שנושאת בנטל השכנוע בנוגע לאמיתות הטענות הללו (ראה : ע"א 6712/19 יחזקאל דגן ואח' נ' רונן דגן ואח' מיום 23.6.2021).
סוף דבר : לאור המסקנות דלעיל, אין מנוס מדחיית התביעה; דומה שהטענות אשר הועלו רק לאחר מצוקה כלכלית בשל אי הצלחה עסקית, מהוות לא יותר מאשר "קרב מאסף", בניסיון להיפרע בשל נזקי אותה אי הצלחה כלכלית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

אליאב בן שמעון, ששמש בתקופה הרלוואנטית כסגן מנהל אגף תשתיות ובניה חוזית (כלומר, סגן מנהל של שחף) וכיום מכהן כמנכ"ל היתאחדות בוני הארץ (לשעבר היתאחדות הקבלנים) (דיון מיום 21.1.2015 בעמ' 1032) העיד גם הוא כי מנכ"ל ההתאחדות היה הגורם שיישם את מדיניות הנשיאות והיה אחראי מקצועית לכל עובדי ההתאחדות (דיון מיום 12.1.2015 בעמ' 1102-1104).
כלל זה מבוסס הן על האנטרס החברתי שכל אדם ידע את החוק הפלילי ויציית לו והן על עיקרון החוקיות המחייב שהחוק יחול באורח שווה על כל בני החברה כאשר ההכרעה אם היתנהגות פלונית מהוה עבירה אם לאו אינה נתונה להבנתו של כל פרט אלא להכרעת המחוקק ולפרשנות הרשויות המוסמכות על פי חוק.
שנית, אף אם הייתה ניתנת הבטחה כאמור, בנסיבות העניין הייתה המאשימה יכולה לחזור בה מהסכם או הבטחה זו. לבסוף אציין כי אף אם כן הייתי מקבל את הטענה כי ניתנה הבטחה הרי שבפועל, כפי שנראה להלן במסגרת הדיון באישום השלישי, ההתאחדות הפרה את הוראות חוק ההגבלים העיסקיים גם לאחר מכתב הרשות ועל כן אף אם הייתה ניתנת הבטחה הרי שההתאחדות לא עמדה בתנאי שנידרש ממנה.
בדומה לטענות הכלליות האחרות טענת ההסתמכות של הקבלנים תדון בהרחבה להלן, אך בנוגע לנגרי טענתו הייתה כי לגביו סייג זה רלוואנטי במיוחד, שכן הוא פנה ללרר באופן אישי לאחר הישיבה הראשונה בהתאחדות ובקש ממנו לפנות למזמין המיכרז כדי לברר מולו לגבי סוגיית הבנייה עצמית שהטרידה את נגרי (דיון מיום 2.3.2016 בעמ' 3013-3014).
...
לסיכום: אישום ראשון – אני מזכה את שחף מעבירה של צד להסדר כובל שיוחסה לו באישום זה. לנוכח האמור לעיל אינני מוצא להרשיעו מכוח אחריות מנהלים לפי סעיף 48 לחוק ההגבלים העסקיים.
אני מרשיע את בובליל, גורדון והתאחדות הקבלנים בעבירה של צד להסדר כובל על פי הוראות החיקוק שפורטו באישום זה כמפורט לעיל.
אישום שני – אני מרשיע את קן תור, קן התור, נגרי, טר ארמה, יקואל, יעז, קנר, קיסר, אשר, אוולון, נוימן, דיורין, קולן, מנרב, אלישי נחום, חברת נחום עמוס, שומרוני, חברת י. שומרוני, אוזן, חברת אחים אוזן, סלטי וחברת אחים סלטי עסאם בעבירה של צד להסדר כובל על פי הוראות החיקוק שפורטו באישום זה. אישום שלישי – אני מרשיע את בובליל, גורדון, שחף, גרין והתאחדות הקבלנים בעבירה של צד להסדר כובל, על פי הוראות החיקוק שפורטו באישום זה. הרשעתם של בובליל וגורדון היא מכוח סעיף 48 לחוק ההגבלים העסקיים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע תבע את הנתבעים 2 ו- 3 על פי עילה חוזית וכן בהתאם לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979 (סעיפים 76 ו- 77 לכתב התביעה), אך דומה כי אין הוא משליך את יהבו על חלק זה מן התובענה.
" (מתוך סעיפים 9, 11, 12, 39 ו- 43 לכתב התביעה) כידוע, על פי חוק איסור הלבנת ההון והצווים לפיו, מוטלות על תאגידים בנקאיים חובות מחובות שונות, לרבות בעיניין זהוי לקוחות, מבצעי פעולות ומקבלי שירות (סעיף 2 לצוו איסור הלבנת הון (חובות זהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טירור), התשס"א-2001 ("הצוו")); עריכת בירורים וקיום בקרה בנוגע להכרת לקוחות (סעיף 2א לצוו); אימות פרטים ודרישת מסמכים (סעיף 3 לצוו); שמירת מיסמכי זהוי (סעיף 7 לצוו); דיווח לרשות המוסמכת לפי גודל הפעולה (סעיף 8 לצוו, כאשר פעולה בהקשר זה כוללת הפקדת מזומנים בחשבון בהקף הנקוב וכן "העברה... מחוץ לישראל לישראל באמצעות חשבון" מסכום מסוים ומעלה); דיווח לרשות המוסמכת "על פעילות בלתי רגילה" (סעיף 9 לצוו, כאשר "פעילות בלתי רגילה" כוללת פעילות שעל פי המידע המצוי בידי הבנק "התעורר אצלו חשש שהיא קשורה לפעילות האסורה, לפי חוק איסור הלבנת הון", ועשויה לכלול כל פעולה מן הסוגים הרבים המנויים בתוספת השנייה לצוו); וכן קיום מאגר מידע ממוחשב ושמירת מיסמכי הוראה לבצוע פעולות (סעיף 14).
הפרשנות האמורה אף עולה בקנה אחד עם המוסבר בהצעת חוק איסור הלבנת הון (ה"ח 2809 מיום 14.4.1999, בעמוד 420), שם מוסבר כי הפטור מאחריות פלילית או אזרחית יחול על "אדם המקיים חובות גילוי, אי גילוי ודיווח המוטלות עליו לפי החוק המוצע... מטרת הפטור המוצע לאפשר, בין היתר, למוסדות פינאנסיים למלא את החובות המוטלות עליהם לפי החוק המוצע מבלי שיהיו חשופים לתביעות בעילה של הפרת חובות סודיות או נאמנות" (שם, בעמוד 429).
...
מבט על הוראות מקבילות בחקיקה הישראלית עשוי לחזק את המסקנה אליה הגעתי.
השוואת נוסחים אלה לנוסח סעיף 24, אשר כולם הם בבחינת in pari materia (באותו נושא), מובילה למסקנה כי משמעות המילים "לפי הוראות חוק זה" שבסעיף 24 איננה אלא "לשם קיום הוראות חוק זה" (או, בפן השלילי, "כדי להימנע מעבירה לפי חוק זה").
נסיון זה להוכיח כי הבנק כן יצא ידי חובתו איננו בהכרח עולה בקנה אחד עם העלאת טענה גורפת בנושא סודיות, לפחות לא כטענת סף המצדיקה מחיקת התביעה לפני קיום הדיון בה. על כן, בנסיבות העניין, ובהתחשב במהות טענות התובע, בקשת הבנק לסילוק התביעה על הסף בשל הוראות סעיף 24 לחוק – נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו