אקדים ואציין, כי ההפניה הראשונית בהחלטה הייתה לאור מיגבלת הסמכות העניינית של בית משפט השלום; החלטה עקרונית בהקשר זה ניתנה על ידי זה מכבר במסגרת חדל"פ 55106-03-20 (מיום 28.7.2021), כי בכל הנוגע להצהרה על היותו של הסכם, הסכם למראית עין, או מתן פסק דין הצהרתי המצהיר על היותה של זכות במקרקעין שייכת לפלוני במקום לאלמוני, לא ניתן לעקוף דרך חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי תשע"ח את כללי הסמכות העניינית, וליתן סעד אשר לבית משפט השלום אין סמכות עניינית להעניק אותו.
אורי אברהם, יליד שנת 1993, אישר בתצהירו כי לא שילם דבר עבור הנכס, אלא הוא הוענק לו במתנה על ידי אמו.
ויחד עם זאת, לשאלה זאת אין משמעות בשלב זה. היחידה, במסגרת סיכומי הטענות (עמ' 60 לפרוטוקול, עמ' 62 לפרוטוקול שורה 18 ואילך) טוענת כי הכספים בחשבון הנאמנות שלה בבנק לאומי, הנם כספיה שלה, וכי מותר לה לעשות כן.
במענה לטענה כי היחידה רשאית לעשות שימוש בחשבון הנאמנות הכללי שלה לצורך ביצוע העסקה, הרי שסעיף 5(א)(7) לצוו איסור הלבנת הון (חובות זהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טירור), תשס"א-2001 קובע את מיגבלות ניהול חשבון נאמנות כללי שכזה, וקובע כי הצוו לא יחול על חשבון אשר עומד במיגבלה כדלקמן:
"חשבון שמבקש לפתוח עורך דין, טוען רבני או רואה חשבון בעבור לקוחותיו, ובילבד שהיתרה בחשבון בסוף כל יום עסקים לא תעלה על סכום של 300,000 שקלים חדשים וכל פעולה בחשבון לא תעלה על סכום של 100,000 שקלים חדשים; פתיחת חשבון כאמור תותנה בהצהרה בחתימת מקור לפי הטופס שבתוספת הראשונה, של המבקש לפתחו, כי זה חשבונו היחיד מסוג זה; בפיסקה זו, "עורך דין" – בעל רישיון לעריכת דין בישראל"
ההגבלה הקיימת בצו אשר הוצא בשנת 2001, אומץ על ידי מוסדות לישכת עורכי הדין בהמשך (שנתיים ומחצה לאחר הוצאת הצוו), וניכר שהיחידה אינה פועלת לפי כללי הצוו, הרי הפעולות בחשבון עלו על "פעולה בודדת שאינה עולה על 100,000 ₪" בכל אחת מן הפעמים; הגם שלא בכך עסקינן, תמוה כיצד היחידה מעבירה מאות אלפי ₪ ומיליוני שקלים (במצטבר) בחשבון בנק "נאמנות כללי" ולהיתמם בפני בית המשפט באמירה כי מדובר בפעולות תקינות.
...
בהתאם, אני קובע כי רק שני התשלומים האחרונים הנזכרים בסעיף 6 ט' עונים על דרישת תקופת שבע השנים הרלוונטיות; ברי כי התשלום הראשון באותו סעיף הינו תשלום מקדמת 10% ממחיר הרכישה, וברי כי התשלום השני ברשימה הינו העברת תשלום מס רכישה (5% מתמורת המכר) המתיישב עם התנועות בחשבון עו"ד צפניה, וכי התשלום השלישי אינו נוגע ליחידה, ואולם התשלומים בסעיפים 6 ט 4, 6 ט 5 בוצעו מחשבונה של היחידה, פחות משבע שנים לפני מועד הגשת הבקשה לחדלות פירעון, והיוו השלמת התמורה כחלק מהברחת נכסים בעודה מחזיקה בכספי נושיה/לקוחותיה, בהיקף שטרם הוברר (שאלת ההיקף אינה רלוונטית, שכן אין משמעות לשאלה אם היחידה חדלת פירעון באותו שלב, כל עוד ניתן לבסס הברחת נכסים כאמור לעיל).
בהתאם, אני סבור שבית המשפט מוסמך להורות למשיב להשיב לקופת הנשייה הטבה אשר קיבל כחלק מהברחת נכסים מטעמה של היחידה, כל עוד ההברחה בוצעה פחות משבע שנים לפני מועד הגשת הבקשה למתן צו לפתיחת ההליכים, בדרך של תשלום 90% מהתמורה החוזית.
סוף דבר
לאור כל המקובץ, אני מורה למשיב לשלם לקופת הנשייה סך 1,200,000 ₪ אשר קיבל מהיחידה, הסכום כאמור יהא צמוד למדד המחירים לצרכן ממועד קבלתו (מרץ 2014) ועד ההשבה בפועל.
