הסיבה להכפפה תוארה בדברי ההסבר להצעת חוק חופש המידע (תיקון מס' 9) התאחדויות ואיגודי ספורט, התשע"ג - 2013 (הצעות חוק הכנסת 508, עמ' 30):
התאחדויות ואיגודי ספורט כהגדרתם בחוק הספורט, התשמ"ח – 1988, הם תאגידים המרכזים והמייצגים ענף או ענפי ספורט בישראל, המוכרים על ידי הגופים הבין-לאומיים המופקדים על ניהול הפעילות באותו ענף רוב.
כך למשל נפסק בעת האחרונה ברע"א 3351/16 יוסי וסרמן מזכ"ל הסתדרות המורים נ' גילה קליין (פורסם במאגרים, 2016), בפיסקה 6 להחלטת כב' השופט עמית:
היתערבות בהחלטות של טריבונלים פנימיים של גופים וולונטריים שמורה אף היא למקרים מצומצמים בלבד של חריגה מסמכות ופגיעה בכללי הצדק הטבעי [.
הינה כי כן, ניתן לאתר נכונות מסוימת של בתי המשפט להדק את הבקורת השיפוטית על החלטות מוסדות פנימיים של התאגדויות במקום בו הן משפיעות השפעה ניכרת על עניינם של החברים בהן, או פוגעות בזכויותיהם היסודיות.
על כן, במקום בו האורגנים הפנימיים של האגוד לא נתנו ביטוי ראוי לחובות הציבוריות שאיגוד הכדורסל כפוף להן נוכח היותו גוף דו-מהותי, יהיה זה מתפקידה של הבקורת השיפוטית לתקן זאת, במקרים המתאימים (וראו עוד להלן בפיסקה 40).
...
האם יש להטיל על איגוד הכדורסל בישראל חובה לאפשר לאחת הסיעות הפועלות בו לעיין בכתבי תמיכה, שנפסלו במסגרת הבחירות להנהלתו? בית הדין העליון של איגוד הכדורסל בישראל בחן שאלה זו וקבע בהחלטתו (מיום 4.8.2016) כי התשובה עליה היא שלילית, ואין לאפשר עיון שכזה.
כך למשל "תחולתם של כללי הצדק הטבעי אינה מותנית בקיומו של הסדר חקיקתי, המאמץ אותם, אלא מהווה חלק מן המערך של זכויות יסוד שפותחו בפסיקה. בהתאם לכך, העמדה המסורתית כלפי תחולתם היא שזו נדחית רק מכוח הוראת חוק הסותרת אותם" (ברק ארז, בעמ' 490).
על כל העוסקים במלאכה לשאוף לתוצאה חיונית זו.
הסעד
הגעתי למסקנה כי בנסיבות העניין זכות העיון צריכה הייתה לקבל את הבכורה, ויש לוודא כי תקבל אותה הלכה למעשה.
המבקשים שללו אפשרות זו במהלך הדיון שהתנהל בפניי (עמ' 29 ש.18 לפרוטוקול הדיון מיום 24.4.17), ולאחר בחינת טענות הצדדים ושקילת השיקולים הרלבנטיים, מגיע אני למסקנה שיש לאפשר להם לעיין בטופסי התמיכה ולהעתיקם.
