הנשיאה (בדימ') חיות עמדה בהרחבה בחוות דעתה על האופן בו עילת הסבירות משמשת מכשיר עקרי וכלי חיוני של הבקורת השיפוטית על רשויות השילטון; והבהירה כיצד נטילתו משנה את מערך האיזונים בין הרשויות, מעצימה את הכוח השלטוני הנתון בידי הדרג הנבחר, ופוגעת פגיעה קשה בעיקרון הפרדת הרשויות ובעיקרון שילטון החוק – עקרונות שהם מהמאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית (ראו פסקות 179-141 לפסק דינה).
זאת ועוד, לא מצאתי טעם מבורר לבכר את דברי משיבי הממשלה בתצהיר התשובה מטעמם על דברי משיבי הממשלה בהשלמת הטיעון מטעמם ועל דבריהם בדיון לפנינו – שמלמדים דוקא כי לשיטתם, התכלית הסובייקטיבית הייתה לבטל אפשרות לבקורת שיפוטית על כל מובן של סבירות ההחלטה ("סבירות מכל סוג שהוא", השלמת הטיעון מטעם משיבי הממשלה מיום 16.10.2023, בעמ' 21).
גם לפי התפיסה שחוקי היסוד היקנו לבית המשפט סמכות לבטל חוקים, מתחייבת נקיטת אמת מידה זהירה ומרוסנת ביותר בעת שימוש בסמכות זו. "אוי לסמכות שאין עימה אחריות".
על אחת כמה וכמה שהדיון בהקף הבקורת השיפוטית על חוקי יסוד (גם לעמדה המניחה קיומה של סמכות כאמור), יַצא מתוך נקודת הנחה מרוסנת, זהירה ומאופקת.
...
מסקנתי היא אפוא, כי דינה של טענה זו של העותרים, לגבי סמכותה של הוועדה ליזום את הצעת-החוק – להידחות על כל צדדיה.
8 מחברַי קבעו כי אין מנוס מביטול חוק-היסוד.
נוכח אותם טעמים, נקבע כי אין מנוס מלהורות על ביטול התיקון לחוק-היסוד.
כשלעצמי סבורני, כי אין זה סוף הדרך.
ניטיב אפוא לעשות, אנו השופטים, אם נוסיף ונאמר בשולי פסק הדין:
"אכן, בצעד חריג וחסר-תקדים, נאלצנו ברוב דעות להורות על פסילתו של חוק-יסוד. באופן פורמלי, לא היה מנוס מלהורות על ביטולו המוחלט של דבר החקיקה, אף בנוסחו ה'רזה', שכן אין זה בסמכותנו לכתוב את דבר החקיקה מחדש. יחד עם זאת, מקבלים אנו את מרותו של המכונן, את מרותו של העם שאֵלו הם נציגיו. נעשה כמידת יכולתנו, על מנת להגשים את רצונו של המכונן. לפיכך, משקבענו כי נוסח 'רזה' של החוק, לא היה נפסל על-ידנו, אזי אין אנו רואים צורך להמתין לחקיקתו של חוק-יסוד חדש שיקבע הסדר דומה. בהעדר מגבלה חוקית, ומשהדבר מצוי בגדרי סמכותנו, נודיע עתה, כי מעתה והלאה, נסיג את הגלגל לאחור. לא נשתמש עוד בעילת הסבירות בעניינן של החלטות הממשלה ושׂריה, אלא אם כן נקבע כי ישנם נתונים חד-משמעיים, המלמדים כי אותה החלטה כה בלתי-סבירה, באורח קיצוני, עד ששום ממשלה סבירה לא היתה יכולה לקבל החלטה שכזו. אותו מבחן ותיק וטוב, שהיה באמנה איתנו מראשית הדרך ועד לפסק הדין בעניין דפי-זהב; סבירות נוסח 'וונדסברי'".
'אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום, כי לא חלום הוא, ובכל הככרות הריעו רק שלום'.
אשר על כן, העתירות מתקבלות במובן זה שיוכרז על בטלותו של תיקון מס' 3 לחוק-יסוד: השפיטה.
