מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביקורת שיפוטית על פסקי בוררות ריסון שיפוטי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

גם אם הקף הבקורת השיפוטית על החלטות האספה הכללית של אגודה שיתופית הנו מצומצם, אין לקבל את הטענה כאילו אין סמכות לביה"מ זה להדרש לתביעה, או כאילו אין יריבות בין הצדדים.
ראו ע"א 8398/00 כץ נ' קבוץ עין צורים (2002): "הקף הבקורת השיפוטית שתופעל על-ידי בית-המשפט ומידת ההתערבות בהחלטות האסיפה הכללית של קבוץ אינם אחידים ותלויים בטיב ההחלטה העומדת לבקורת. הבקורת תופעל במישור הפרוצידורלי, במישור המהותי ובמישור הנורמאטיבי. כעקרון, יש לנהוג בריסון ובאיפוק בהפעלת הבקורת השיפוטית ... עם זאת ככל שפגיעתה של ההחלטה בחברה קשה יותר, וככל שהיא פוגעת בזכויות הראויות להגנה, ובייחוד בזכויות יסוד, כך ייטה בית-המשפט להרחיב את הקף הבקורת שיפעיל... בין יתר הקריטריונים שבעזרתם יבחן בית-המשפט את תקינותה וחוקיותה של החלטת האסיפה הכללית יבדוק הוא אם הולמת ההחלטה את החוק ואת התקנון; אם ההליך שהוביל להחלטה היה תקין; אם האסיפה הכללית לא חרגה מסמכותה; אם ההחלטה התקבלה בתום-לב; אם ההחלטה אינה נוגדת את עקרונות הצדק הטבעי; אם ההחלטה סבירה ואם ההחלטה אינה פוגעת בזכויות האדם של החבר פגיעה בלתי מידתית ובלתי ראויה" .
עוזר הרשם בחן את עצם אפשרות תקיפת תוקפה המשפטי של החלטת האספה הכללית וקבע כי כל שיכלה הבוררת לעשות הוא להיתחקות אחר הפרשנות הנכונה של ההחלטה ,אך לא לנסח קריטריונים חדשים, או לחייב את האספה לעשות כן. אדגיש כי אפילו בהיבט זה של תקיפה משפטית של ההחלטה ולמרות שקבע כי חבר אגודה שסבור כי נפל בהחלטה פגם מהותי יכול אמנם להעמידה לבקורת שיפוטית לרבות בהיבט הנורמאטיבי ,המשיך עוזר הרשם וקבע כי לא נטענה ולו טענה אחת בעיניין ע"י מי מהצדדים (ראה סעיפים 93-94 לפסק דינו).
...
לאור כל האמור, אני מקבלת את התביעה בחלקה וזאת כדלקמן: אני מורה כי ההליך לבחירת מומלצי האגודה להקצאת מגרשי המגורים בהרחבה בפטור ממכרז שעל בסיסו רשימת המומלצים, נתבעים 5-49, והחלטת האגודה המאפשרת הסבת הזכות להיות מומלץ, מבוטלים.
לא מצאתי להיעתר לסעדים הנתבעים ביחס לאגודה הקהילתית- כפי שנקבע, הגורם הממליץ הוא האגודה החקלאית.האגודה הקהילתית אינה רשאית לבצע הקצאה בעצמה, או לקבוע את המומלצים והמדובר בגוף שהוקם ע"פ הוראות רמ"י לצורך הקצאה בפטור ממכרז גרידא.
אשר להוצאות- שוכנעתי כי הגורם המרכזי לפעילות להקצאה במסלול ללא מכרז באופן שאינו בהתאם לנהלים ובניגוד לכללים של שוויון ותקינות, הינו האגודה.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בנסיבות אלה, התערבותו של בית משפט זה, ללא עילה מבוררת בדין, אין לה מקום.
בל נשכח כי גם הכנסת כפופה לבקורת שיפוטית (ראו: בג״ץ 2144/20 התנועה למען איכות השילטון נ׳ יושב ראש הכנסת, פס' 3 לפסק דינו של השופט י׳ עמית (23.3.2020) (להלן: עניין יושב ראש הכנסת)).
שיקול דעת זה הוא פוליטי במהותו ומשקף את "רצון הבוחר", במובנו הבסיסי של מונח זה. שיקול דעת כזה לא נתון, ככלל, לבקורת שיפוטית על פי כללי הבקורת של המשפט המנהלי, בהיעדר הוראה בחוק לענין זה. בכגון דא חלה לדעתי דוקטרינת אי-השפיטות המוסדית (להבדיל מאי שפיטות נורמאטיבית), כנגזרת של מבחן האופי הדומינאנטי של הנושא, בהתאם לאמות המידה שהותוו על ידי הנשיא שמגר בענין רסלר (בג"ץ 910/86 רסלר נ' שר הביטחון, פ"ד מב(2) 441, 521-524 (1988), להלן: ענין רסלר).
. ודוק: הפעלת הדוקטרינה של אי-שפיטות מוסדית על החלטות מהסוג האמור אינה שוללת מבית המשפט את שיקול דעתו - באותם "מצבים חריגים ונדירים ביותר", כאמור בפיסקה 17 לתמצית הנימוקים - מלהפעיל ביקורת שיפוטית, ככל שיגיע למסקנה שיש הצדקה לכך למרות כלל הריסון בין הרשויות.
...
על רקע האמור מתחדדת חשיבותה של ההגנה על רצון הבוחר, כפי שהוא משתקף בהרכבה של הכנסת ובכינונה של הממשלה.
דינן של העתירות – לדחיה; ומשהסכמנו – כל חברי המותב – על התוצאה, דיינו בכך וטוב שכך; אינני רואה יתרון בליטוש הנמקות, בחידוד הבדלים, ובהכרזות עתידיות.
יו"ר הכנסת מכח סעיף 13(ב) לחוק-יסוד: הממשלה חייב להועיד ישיבה לצורך כינון הממשלה בתוך שבעה ימים מעת שהוא מסר לכנסת כי חבר הכנסת, שתפקיד הרכבת הממשלה הוטל עליו הודיע, לנשיא ולו, כי הצליח להרכיב ממשלה (עיינו: רובינשטיין ומדינה, כרך ב', עמ' 826, וכן: שמעון שיטרית, הממשלה: הרשות המבצעת, פירוש לחוק-יסוד: הממשלה במסגרת האסופה: פירוש לחוקי-היסוד בעריכת פרופ' יצחק זמיר, כרך א' בעמ' 373 (התשע"ח-2018) (להלן: שיטרית), שדן בקושיה האם יו"ר הכנסת רשאי להשהות את מסירת ההודעה לכנסת, שהוא קיבל כאמור (מאת מי שתפקיד הרכבת הממשלה הוטל עליו) – כך שתקופת שבעת הימים תורחב למעשה, ומגיע למסקנה שעל יו"ר הכנסת לעשות כן במהירות הראויה).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

נסיבות פסק הדין בעיניין רון אליו הפניתה האגודה שונות מעניינו, ולמעשה ניתן ללמוד ממנו כי שם האגודה פעלה בהתאם לתקנון, הגישה תביעה שהתנהלה בפני בורר, הצדדים שם טענו את מלוא טענותיהם לגופו של אותו עניין, לרבות טענות משפטית, הוצגו ראיות ונשמעו עדים.
הקף הבקורת השיפוטית בקבלת ההחלטות הלכה היא כי הקף הבקורת השיפוטית על החלטות האגודה מתאפיין בריסון ובאיפוק, כאשר הבחינה מתבצעת בשלושה מישורים – מהותי, פרוצידוראלי ונורמטיבי: "39. הקף הבקורת השיפוטית על החלטות האספה הכללית בקבוץ, בדומה להיקפה של הבקורת השיפוטית החלה על החלטות טריבונלים פנימיים של אגודות שיתופיות אחרות, מתאפיין בגישה של ריסון ואיפוק [...] בחינת החלטותיה של האספה נעשית בשלושה מישורים: במישור המהותי, נבחן האם נעשה ההליך בהתאם להוראות הדין החל – פקודת האגודות השיתופיות, התקנות שהותקנו על-פיה, ותקנון הקבוץ; במישור הפרוצידוראלי, נבחנת כשירות ההליך שבו נתקבלה ההחלטה; ובמישור הנורמאטיבי, נבחנת סבירות ההחלטה ותקינותה מבחינת תוכנה, ובכלל זה, אם היא נתקבלה בתום-לב ובדרך מקובלת, ואם היא אינה נוגדת את תקנת הציבור (אוטולנגי, בעמ' 330-334; ענין קבוץ קלי"ה, פסקות 22-25 לפסק דינו של השופט ג'ובראן; ענין דור, בעמ' 287)." [עניין אלף, פסקה 39].
...
ראשית, שכן כפי שטענו התובעים, אכן יש בטענה הרחבת חזית אסורה; ושנית דינה להידחות לגופה, שעה שכאמור, לא נערך כל בירור בדבר היקף השימושים הנטענים ושוויים, וכלל לא ברור אם היו מחוייבים בהם התובעים.
אם כן, ובסיכום הדברים, סבורני כי האגודה פעלה שלא כדין, ודין סעדי התביעה להתקבל (סעיף 29 לכתב התביעה המתוקן), במובן שהחלטות האגודה (באמצעות האסיפה הכללית והועד) לחייב את כרטסות התובעים בגין הקיזוז שביצעה רמ"י בטלות, ועל האגודה למחוק את החוב מכרטסות התובעים.
סיכום לנוכח כל האמור, התביעה מתקבלת.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

הנשיאה (בדימ') חיות עמדה בהרחבה בחוות דעתה על האופן בו עילת הסבירות משמשת מכשיר עקרי וכלי חיוני של הבקורת השיפוטית על רשויות השילטון; והבהירה כיצד נטילתו משנה את מערך האיזונים בין הרשויות, מעצימה את הכוח השלטוני הנתון בידי הדרג הנבחר, ופוגעת פגיעה קשה בעיקרון הפרדת הרשויות ובעיקרון שילטון החוק – עקרונות שהם מהמאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית (ראו פסקות 179-141 לפסק דינה).
זאת ועוד, לא מצאתי טעם מבורר לבכר את דברי משיבי הממשלה בתצהיר התשובה מטעמם על דברי משיבי הממשלה בהשלמת הטיעון מטעמם ועל דבריהם בדיון לפנינו – שמלמדים דוקא כי לשיטתם, התכלית הסובייקטיבית הייתה לבטל אפשרות לבקורת שיפוטית על כל מובן של סבירות ההחלטה ("סבירות מכל סוג שהוא", השלמת הטיעון מטעם משיבי הממשלה מיום 16.10.2023, בעמ' 21).
גם לפי התפיסה שחוקי היסוד היקנו לבית המשפט סמכות לבטל חוקים, מתחייבת נקיטת אמת מידה זהירה ומרוסנת ביותר בעת שימוש בסמכות זו. "אוי לסמכות שאין עימה אחריות". על אחת כמה וכמה שהדיון בהקף הבקורת השיפוטית על חוקי יסוד (גם לעמדה המניחה קיומה של סמכות כאמור), יַצא מתוך נקודת הנחה מרוסנת, זהירה ומאופקת.
...
מסקנתי היא אפוא, כי דינה של טענה זו של העותרים, לגבי סמכותה של הוועדה ליזום את הצעת-החוק – להידחות על כל צדדיה.
8 מחברַי קבעו כי אין מנוס מביטול חוק-היסוד.
נוכח אותם טעמים, נקבע כי אין מנוס מלהורות על ביטול התיקון לחוק-היסוד.
כשלעצמי סבורני, כי אין זה סוף הדרך.
ניטיב אפוא לעשות, אנו השופטים, אם נוסיף ונאמר בשולי פסק הדין: "אכן, בצעד חריג וחסר-תקדים, נאלצנו ברוב דעות להורות על פסילתו של חוק-יסוד. באופן פורמלי, לא היה מנוס מלהורות על ביטולו המוחלט של דבר החקיקה, אף בנוסחו ה'רזה', שכן אין זה בסמכותנו לכתוב את דבר החקיקה מחדש. יחד עם זאת, מקבלים אנו את מרותו של המכונן, את מרותו של העם שאֵלו הם נציגיו. נעשה כמידת יכולתנו, על מנת להגשים את רצונו של המכונן. לפיכך, משקבענו כי נוסח 'רזה' של החוק, לא היה נפסל על-ידנו, אזי אין אנו רואים צורך להמתין לחקיקתו של חוק-יסוד חדש שיקבע הסדר דומה. בהעדר מגבלה חוקית, ומשהדבר מצוי בגדרי סמכותנו, נודיע עתה, כי מעתה והלאה, נסיג את הגלגל לאחור. לא נשתמש עוד בעילת הסבירות בעניינן של החלטות הממשלה ושׂריה, אלא אם כן נקבע כי ישנם נתונים חד-משמעיים, המלמדים כי אותה החלטה כה בלתי-סבירה, באורח קיצוני, עד ששום ממשלה סבירה לא היתה יכולה לקבל החלטה שכזו. אותו מבחן ותיק וטוב, שהיה באמנה איתנו מראשית הדרך ועד לפסק הדין בעניין דפי-זהב; סבירות נוסח 'וונדסברי'". 'אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום, כי לא חלום הוא, ובכל הככרות הריעו רק שלום'.
אשר על כן, העתירות מתקבלות במובן זה שיוכרז על בטלותו של תיקון מס' 3 לחוק-יסוד: השפיטה.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

הנשיאה (בדימ') חיות עמדה בהרחבה בחוות דעתה על האופן בו עילת הסבירות משמשת מכשיר עקרי וכלי חיוני של הבקורת השיפוטית על רשויות השילטון; והבהירה כיצד נטילתו משנה את מערך האיזונים בין הרשויות, מעצימה את הכוח השלטוני הנתון בידי הדרג הנבחר, ופוגעת פגיעה קשה בעיקרון הפרדת הרשויות ובעיקרון שילטון החוק – עקרונות שהם מהמאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית (ראו פסקות 179-141 לפסק דינה).
זאת ועוד, לא מצאתי טעם מבורר לבכר את דברי משיבי הממשלה בתצהיר התשובה מטעמם על דברי משיבי הממשלה בהשלמת הטיעון מטעמם ועל דבריהם בדיון לפנינו – שמלמדים דוקא כי לשיטתם, התכלית הסובייקטיבית הייתה לבטל אפשרות לבקורת שיפוטית על כל מובן של סבירות ההחלטה ("סבירות מכל סוג שהוא", השלמת הטיעון מטעם משיבי הממשלה מיום 16.10.2023, בעמ' 21).
גם לפי התפיסה שחוקי היסוד היקנו לבית המשפט סמכות לבטל חוקים, מתחייבת נקיטת אמת מידה זהירה ומרוסנת ביותר בעת שימוש בסמכות זו. "אוי לסמכות שאין עימה אחריות". על אחת כמה וכמה שהדיון בהקף הבקורת השיפוטית על חוקי יסוד (גם לעמדה המניחה קיומה של סמכות כאמור), יַצא מתוך נקודת הנחה מרוסנת, זהירה ומאופקת.
...
כשלעצמי סבורני, כי אין זה סוף הדרך.
ניטיב אפוא לעשות, אנו השופטים, אם נוסיף ונאמר בשולי פסק הדין: "אכן, בצעד חריג וחסר-תקדים, נאלצנו ברוב דעות להורות על פסילתו של חוק-יסוד. באופן פורמלי, לא היה מנוס מלהורות על ביטולו המוחלט של דבר החקיקה, אף בנוסחו ה'רזה', שכן אין זה בסמכותנו לכתוב את דבר החקיקה מחדש. יחד עם זאת, מקבלים אנו את מרותו של המכונן, את מרותו של העם שאֵלו הם נציגיו. נעשה כמידת יכולתנו, על מנת להגשים את רצונו של המכונן. לפיכך, משקבענו כי נוסח 'רזה' של החוק, לא היה נפסל על-ידנו, אזי אין אנו רואים צורך להמתין לחקיקתו של חוק-יסוד חדש שיקבע הסדר דומה. בהעדר מגבלה חוקית, ומשהדבר מצוי בגדרי סמכותנו, נודיע עתה, כי מעתה והלאה, נסיג את הגלגל לאחור. לא נשתמש עוד בעילת הסבירות בעניינן של החלטות הממשלה ושׂריה, אלא אם כן נקבע כי ישנם נתונים חד-משמעיים, המלמדים כי אותה החלטה כה בלתי-סבירה, באורח קיצוני, עד ששום ממשלה סבירה לא היתה יכולה לקבל החלטה שכזו. אותו מבחן ותיק וטוב, שהיה באמנה איתנו מראשית הדרך ועד לפסק הדין בעניין דפי-זהב; סבירות נוסח 'וונדסברי'". 'אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום, כי לא חלום הוא, ובכל הככרות הריעו רק שלום'.
אשר על כן, העתירות מתקבלות במובן זה שיוכרז על בטלותו של תיקון מס' 3 לחוק-יסוד: השפיטה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו