ביקורת שיפוטית על גוף שיפוט פנימי

גלישת הבקורת השיפוטית על פסק הבורר אל מעבר לעילות הבקורת הצרות כאמור מפרה את האיזון הראוי בין העצמאות וחופש הפעולה שהמחוקק ביקש לתת בידי מוסד הבוררות לבין אינטרס הציבור בקיום פקוח שפוטי צר בלבד על תקינותם של הליכי הבוררות (רע"א 3680/00 אהרון גמליאלי נ' מגשימים כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, נז (6) 605).

הטעם לכך הוא, שגופים אלו, לרבות המוסד לבוררות שליד איגוד הכדורסל בישראל, הנם גופים פנימיים וולונטריים שיודעים טוב יותר מכל גוף שפוטי מה הם צורכי חבריהם וכיצד יש לנהל את ענייניהם, כאשר החברים הכפיפו עצמם מרצון לשלטונם של אלו ובכך ממילא הסכימו לקבל על עצמם את הכרעותיהם.

...

עם כל הצער שבדבר, ולאחר ששבתי והזהרתי את עצמי באשר לזכותה של הנתבעת, ככל בעל דין, להישמע ולהשמיע את טענותיה, אין לי אלא לקבוע, כי הנתבעת, בין מטעמים "ענייניים" של דחיית הקץ, ובין מטעמים אחרים שאינם נוגעים בהכרח לדיון שבפני, הגדישה את הסאה ושבה ועשתה דין לעצמה ופעלה ככל שלא ידה על מנת לסכל, ולמער לעכב, את הדיון בתביעה זו. אני סבור כי בנסיבות אלו, טובת הדיון, טובת התובע, ומעמד מוסד הבוררות אינן מאפשרים לח"מ להמשיך ולהסכין עם התנהלות זו. אני ער, כמובן, לפסיקתו של בית המשפט העליון (וראו, לדוגמא: רע"א 5163/10 ירחיב מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' עידו דקל, לא פורסם), לפיה: "רק במקרים חריגים, כאשר בעל הדין מביע זלזול מתמשך ובוטח בהליך המשפטי, יש מקום לנקוט בסמכות זו". אולם, על סמך כל האמור לעיל, אין לי אלא לקבוע, בצער, כי המקרה כאן בא בגדרם של מקרים אלה.

כמו כן, לא שוכנענו כי מתקיימת פגיעה מהותית אשר תהווה עילה לביטול פסק בורר על פי סעיף 24(10) לחוק הבוררות לפיכך, טענת המשיבה נדחית.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הבקשה לביטול פסק הבוררות נדחית.

משנדחתה הבקשה לביטול פסק הבוררות, אנו מאשרים את פסק הבוררות, מכוח סעיף 28 לחוק הבוררות.

לצורך הדיון, אני נכון להניח כי מידת הנכונות לבקורת שיפוטית על מפלגה, כגוף דו-מהותי, רחבה יותר בהשוואה להתערבות בהחלטותיו של טרבונל פנימי של תאגיד (על המפלגה כגוף דו-מהותי ראו בע"א 8414/08 טל נ' פריד, פסקות כ"ד-כ"ה (‏28.10.2008) (להלן: עניין טל); יגאל מרזל המעמד החוקתי של מפלגות פוליטיות 263-243 (2004); רענן הר-זהב "חוק המפלגות – מציאות חדשה" המשפט ב 34, 39-37 (התשנ"ה) (להלן: הר-זהב); אסף הראל גופים ונושאי משרה דו-מהותיים 110-109 (מהדורה שנייה, 2019)).

...

בהקשר זה יצוין כי איני מקבל את טענת המערערים לפיה פסילת מועמדות אינה סנקציה "פחותה יותר", וטענתם לפיה הלכה למעשה העונש של פסילת מועמדות אינו כה שונה מהרחקה מהתנועה (סעיף 79 לכתב הערעור) יכולה דווקא לתמוך בגישה הנוגדת.

סוף דבר, שהערעור נדחה.

מסקנה זו עולה בקנה אחד עם סעיף 119 לחוקת הליכוד, המבהיר כי: "[..] בכל ענייני התנועה יהיו חברי התנועה, רשויותיה ומוסדותיה כפופים לשיפוט בפני בית הדין של התנועה בהתאם לחוקה זו" (ההדגשה הוספה).

סיכומו של דבר, הסמכות לפסול חבר ליכוד מהתמודדות במסגרת התנועה על מקום ברשימה לכנסת היא סמכות שאין בית הדין של הליכוד, או כל אורגן אחר של התנועה, רשאי ליטול אותה לעצמו מבלי שיש לכך עיגון פורמאלי בחוקת הליכוד.

לעתים נקבע כי כנגד החלטת פקיד התביעות ניתן להגיש תובענה - בדרך כלל לבית הדין לעבודה (ראו למשל עב"ל (ארצי) 53/08 ברלכיס נ' המוסד לביטוח לאומי (2/10/2008); עב"ל (ארצי) 28811-03-19 נטף נ' המוסד לביטוח לאומי (19/11/2020)), ולעתים ניתן להגיש השגה בפני גוף מעין שפוטי פנימי כמו ועדת הערר.

זוהי הערכאה הטבעית לבקורת שיפוטית על המוסד לביטוח לאומי, ביקורת שמטבע הדברים מחייבת גם מבט רחב על כלל חובותיו של המוסד כלפי הזכאים לתגמולים והתמקצעות בסוגיות בנוגע לזכויות עובדים; בית המשפט של חידלות הפרעון אינו דן, בדרך כלל, בתביעות של נושים, שכן אלו מתבררות בפני הנאמן.

...

הגשת התובענה המסקנה מן האמור עד כה היא כי הביקורת השיפוטית על החלטות פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי בתביעות לגמלה של עובד שמעסיקו נקלע להליכי חדלות פירעון, נתונה לבית המשפט של חדלות הפירעון וכי ביקורת זאת תעשה בגדרה של הכרעה בתובענה שתוגש.

הערות לפני סיום המסקנה מן האמור היא כי השגות של עובד על החלטות פקיד התביעות שניתנו בתביעה לגמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי יתבררו כתובענה שתוגש במסגרת בקשה למתן הוראות ותתברר בפני בית המשפט של חדלות פירעון.

סוף דבר לאור כל האמור, אני קובע כי ההליך שבו נקטו המבקשים, ערעור על החלטת פקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי, אינו מתאים לבירור טענותיהם.

בועדה הרפואית ישבו בין היתר מומחה לנוירולוגיה ומומחה למחלות פנימיות.

6.7 מעבר לצורך אציין כי הקף הבקורת השיפוטית על החלטות גופים מינהליים מתמצה בבחינת סבירות ההחלטה של הרשות המנהלית ובחינה האם ההחלטה שהתקבלה חורגת ממיתחם זה. וראו את שנקבע עע"מ 3351/13 אברהם נתנאל נ' חלמיש חברה ממשלתית עירונית לדיור ולשיקום ולהתחדשות שכונות בת"א בע"מ (23.3.14)- שם נידונה השאלה האם העותר זכאי להיות דייר ממשיך - " זאת ועוד - ועדת האיכלוס העליונה, הנה גוף מינהלי הכפוף לכללי המשפט המינהלי ולעניין היקפה של הבקורת השיפוטית על החלטות גופים מינהליים, כבר נפסק כי:

...

אמנם, בסמכותו של בית-הדין להפעיל ביקורת שיפוטית על פסיקת הרשות המוסמכת אך זאת רק לאחר מיצוי ההליכים שנקבעו בתקנון (ראה: דב"ע לה/1-5 מרקוביץ – ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, פד"ע ו 197; דב"ע מד/3-5 איגוד המשפטנים – ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל, פד"ע ט"ז 62).

לעניין המנעות מהתערבות של בתי המשפט כל עוד לא מוצו ההליכים על ידי הטריבונאל המשמעתי, כתב השופט אור בע"א 463/90 איגוד הכדורסל בישראל נ' ל.ב.ן לקידום כדורסל נשים ואח', פ"ד מד (2) 806: "כבר נקבע לא אחת לגבי גופים וולנטריים, שכשיש לאלה מנגנון של שיפוט פנימי, מן הראוי למצות את אותם הליכי שיפוט פנימיים. הדבר ראוי, הן משום שכך קבעו אותם גופים וולנטריים, שכל המצטרף אליהם יודע ומקבל על עצמו את ההוראות בדבר השיפוט הפנימי, והן משום שלמוסדות השיפוט של גופים אלה הידע והמומחיות, הקשורים בפעילות אותם גופים... פנייה למוסדות השיפוט הפנימיים לצורך הכרעה בסכסוכים, קודם פנייה לבית המשפט, יהיה בה גם למנוע ריבוי מיותר של פניות חברי איגודים וולנטריים למיניהם לבית המשפט". בתי הדין לעבודה הדגישו לא אחת את החשיבות שבמתן תוקף למוסדות שיפוט פנימיים, ובלשון הנשיא (בדימוס) סטפן אדלר בע"ע 1504/04 ד"ר אבין – מכבי שירותי בריאות, פד"ע מ 505: "חשיבות רבה נודעת לאוטונומיה של השותפים ליחסי עבודה. על-פי השיטה במשפט העבודה הישראלי, הותיר המחוקק לצדדים ליחסי העבודה הקבוציים, במסגרת האוטונומיה שלהם, את הכוח והסמכות לקבוע את תוכנו של הסכם קבוצי. מקום בו במסגרת הסכם קבוצי מוקם מנגנון מיוחד להכרעה בסכסוכים בין המעסיק לבין עובדיו, תחת בירור הסיכסוך בבית-הדין, יש להיתחשב, ככל האפשר, ברצון הצדדים. עיקרון זה תקף גם לגבי הסכמות של השותפים ליחסי עבודה בעיניין ועדות פריטטיות והעברת סכסוכים להליך בוררות או לגישור. כך, במקום עבודה מאורגן, כאשר ארגון העובדים מהוה כוח מאזן לכוחו של המעסיק, יש לכבד את רצונם של הצדדים, שהינו פרי של משא ומתן ביניהם, ליישב סכסוכים בדרכים אלטרנאטיביות. משהוקם במקום עבודה מאורגן מנגנון ליישוב סכסוכים, לרבות הליך בוררות, חזקה כי שני הצדדים דאגו לתקינות ולהגינות של המנגנון, שכן הדעת נותנת ששני הצדדים חפצים במנגנון ניטראלי אשר יכריע בסכסוכים באופן עינייני, נכון, יעיל והוגן". ראה בעיניין זה גם את פסק הדין ע"ע 1586/04 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסימנרים ובמכללות נ' תמר זסלנסקי ואח', פד"ע מ' 557.

...

נוכח כל האמור לעיל, דין התביעה נגד ארגון המורים להידחות.

על כן, דין התביעה נגד המדינה להידחות אף היא.

סוף דבר אשר על כן, התביעה נדחית.