מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

ביקורת על העלמת מידע בתיק משפטי

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

מר לוי העלה בעדות השערה ש"כנראה" עובדת שלו סימנה "וי" על התובע כבעל שליטה בטעות, והדיווח הוגש ללא ביקורת.
בהמשך לאמור, טען המפרק כך (פרוטוקול ע' 10, ש' 25-10): "... בעקבות החקירה ממנה עולה בצורה חד משמעית כי יש קשר בין אילנות הסנטר אותה אני מפרק, שאחד מבעלי המניות שלה היה נועם אלבוים, והיא העבירה את הפעילות במסעדת קורוס על האש, שלפי דברי העד הייתה שווה כ-1.2 מיליון שקלים, לחברת נועם יזמות, שבאופן מפתיע גם היא שייכת לנועם אלבוים, ומשם הועברה החברה בעלות של 650,000 שקלים בתוספת התחייבות לכסוי הוצאותיה, לידי חברת אריסטון שאף ברשומי רשם החברות מופיע בעל המניות היחיד בה מר יוסי אלבוים, אביו של מר נועם אלבוים, הרי בהליך בבית הדין לעבודה ב"ל 17804-07-12, קבע בית המשפט באופן חד משמעי כי נועם אלבוים הוא בעל עניין בחברה המשפחתית שנוהלה למעשה על ידי האב ושני בניו. בנסיבות אלו, יש קשר ישיר ומוכח כי הזכויות בחברה בשווי של כ-1.2 מיליון שקלים הוברחו מהחברה ולפיכך אבקש מבית המשפט לתת צו לטובתי המורה כי חברות אריסטון ונועם יזמות ורואי החשבון שלהן ימציאו לידי כל מיסמך הנוגע לפעילות החברה, ובעיקר לפעילות במיתחם סנטר 1 ובמסעדת קורוס על האש. כמו כן, נוכח הניסיון להעלים מידע, בכך שגם העד היום לא המציא את המסמכים וגם אביו לא ענה בפניי על שאלות ששאלתי, ושניהם ניסו להעלים את עובדת העלמת הנכסים המפורטת, אבקש מבית המשפט לנקוט הליכים לפי סעיף 214א(א) לפקודה. כמו כן, אבקש מבית המשפט לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 225 לפקודת פשיטת הרגל ולהורות כי הכונס הרישמי בעצמו, באמצעות היועמ"ש, יגיש את האישום וינהל את ההליכים נגד המעורבים שיראה לנכון." בהמשך להשתלשלות העניינים המתוארת לעיל, הגיש המפרק את בקשתו למתן הוראות לפי סעיפים 374-373 לפקודה ביום 30.12.18.
בנוסף, נטען כי בקשתו של המבקש מהוה, הלכה למעשה, ניסיון לקיצור דרך משפטי העומד בנגוד לסמכויותיו ולהוראות הדין בכגון דא. המשיבים טוענים כי במסגרת התנהלותם העסקית, הם פעלו על מנת לכסות את מלוא חובותיה של המסעדה, שקרסה בשל מספר נסיבות וכי החוב של הליך הפרוק נסוב, הלכה למעשה, על חוב לעובדים שנוצר במועד מאוחר לפירוק החברה ושהוערך על-ידי בעלי המיקצוע שייעצו למשיבים והעריכו את התביעה כזניחה.
בהמשך לאמור, מצאתי לקבוע כי עדויותיהם של גיל ושל יוסף (וכן אמירותיו של יוסף בתיק העבודה הנ"ל) מביאות למסקנה ששניהם פעלו על מנת להבריח את נכסי החברה בשיתוף פעולה מלא של נועם וכי הם פעלו כאיש אחד במסגרת "עירוב הזכויות במיזמים המשפחתיים, שלא על פי הרישום הפורמאלי שלהם". לאור האמור, מצאתי לחייב את המשיבים 3-1, יחד ולחוד, בתשלום מלוא חובות החברה במועד העברת הפעילות מהחברה לחברת נועם.
...
בפסקה 8 נקבע באותה החלטה כך: "בנסיבות אלה, המסקנה היא כי יש לקבל את בקשת המנהל המיוחד ולהצהיר, בהתאם לסעיף 373 לפקודה, כי החייב נושא בחובות חפציבה (אשר היקפם המדויק טרם ידוע נכון להיום). יוער, כי לאור המסקנה אליה הגעתי, אין צורך לדון בשאלה האם יש מקום לעשות שימוש בסעיף 6 לחוק החברות (שעניינו הרמת מסך) במקרה דנן." באותו מקרה, לא ראה בית המשפט בעובדה שהיקף החובות של קבוצת חפציבה טרם נקבע, כמונעת את הטלת האחריות האישית על מי שניהל את הקבוצה.
המסקנה היא כי יהיה על המשיבים לשלם את מלוא חובות החברה כפי שיכריע המפרק בתביעות החוב שהוגשו לפניו.
סוף דבר בהמשך לכל המצוין לעיל, אני קובע כדלקמן: המשיבים 6-1, יחד ולחוד, יחוייבו במלוא חובות החברה, שהיקפם יתברר לאחר הכרעת המפרק בתביעות החוב שהוגשו לו. המשיבים 6-1, יחד ולחוד, יחוייבו בהוצאותיו ובשכר טרחתו של המפרק בגין הבקשה דנן, ובשל ניהול ההליכים באופן שנוהלו ושפורטו לעיל, בסך של 40,000 ש"ח. סכום זה ישולם תוך 45 ימים ולאחר מועד זה יתווספו אליו הפרשי הצמדה וריבית כדין עד ליום התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

· גמול כספי למודיעים אחד האמצעים הנוספים לעודד מסירת מידע על העלמות מס עברות על פקודת מס הכנסה ועל חוקי מע"מ הוא תגמול כספי למוסר המידע (להלן - מודיע או מקור).
כל הסכם עמו יהיה בטל מעקרו, והוא אף יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק; (ד) המודיע מוסר מידע אשר אינו ידוע לרשות המסים; (ה) המודיע מוסר את המידע שלא בעקבות חקירה או בדיקה גלויה המתבצעת ברשות המסים או ברשות שלטונית אחרת; (ו) המודיע מוסר מידע אשר טרם נדון בערכאה משפטית בישראל; (ז) המודיע מוסר מידע אשר טרם פורסם באמצעי התיקשורת בישראל.
על כן היא "מיתנגדת בכל תוקף לנושא השקיפות בתחום המודיעין". לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהרשות תיבחן את הצורך בהגברת השקיפות של הכללים בתחום הגמול הכספי למוסרי המידע באופן שלא יפגע בעבודת המודיעין שלה; הדבר עשוי לתרום להגברת המודעות ושתוף הפעולה של הציבור בתחום ולתרומה במאבק בהון השחור.
לאחר קבלת המסמכים הנ"ל במלואם שיוצגו גם לתיק ביהמ"ש ניתן יהיה לבחון האם יש מקום להורות על גילוי המסמכים הנוספים, שבמהות הנם שונים, שכן נוגעים לנישום ספציפי ולהתנהלות הרשות מול הנישום, שאינו התובע.
...
בניגוד לטענת המדינה, אין אני סבורה כי מדובר בנוהל פנימי אלא בנוהל עבודה אשר מפרט את הקריטריונים לבחינת התנאים לזכאות לגמול.
אלא, שבעוד שהנתבעת מבקשת ככל הנראה להסתמך על נתון זה בתמיכה בטענה לפיה תשלום גמול הינו חריג ביותר, סבורני כי בטענה זו אין לסייע לנתבעת שכן ייתכן ובמידה לא מבוטלת, שהנתון הנמוך נובע מהיעדר שקיפות הנוהל והטופס הייעודי.
נוכח האמור, אני מורה לנתבעת להמציא את המסמכים והתשובות לשאלות הנוגעים לנוהל ולטופס הייעודי ולבחינת בקשת התובע בהתאם לנוהל, בתוך 30 ימים.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בחודש יולי 2018, במהלך ביקורת על חשבונות בבנק, התגלה כי הפעולות בחשבונה של המבקשת אינם תואמים פעילות של חשבון פרטי.
בהודעה מבהיר הבנק כי לאור היתנהלותה בעבר וניהול החשבון למתן שירותים פינאנסיים בחשבון הפרטי בסניף קריית ים, תוך העלמת המידע מהבנק, הוא רשאי לסרב לפתוח לה חשבון חדש.
כך גם סבר היועץ המשפטי לממשלה בעמדה שהגיש בתיק 38297-06-18 עואד נ. בנק לאומי לישראל בע"מ (נספח י"ח לתשובת הבנק).
...
מכל מקום, המבקשת לא הגישה חוות דעת של מומחה לעניין היקף הפעילות, אלא הסתפקה בצירוף מסמכים מהם קשה לדלות מסקנה ברורה.
בשים לב לכל האמור, אני דוחה את הבקשה.
המבקשת תשלם לבנק הוצאות ההליך בסך של 7,500 ₪.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

מטרת הערר היא לשמש תחנת בקורת על החלטות הדרג המינהלי הראשוני, שבמידה רבה אמורה לתרום לצימצום המקרים המגיעים לפתחו של בית המשפט לעניינים מנהליים.
המדינה ציינה בתגובתה, בסעיף 26, כי "הערכת הסיכון לשלום הציבור, נשקלת על יסוד מצבו הרפואי של המבקש ועל יסוד המידע הפלילי לגביו, כמו הרשעות, תיקים פתוחים, תיקים סגורים ומידע רלוואנטי נוסף שיש בו כדי להעיד על מסוכנותו. זאת בדגש על מעשים ו/או חשדות למעשים פליליים שיש בהם יסודות של אלימות פיזית או מילולית, איום לבצוע עבירות אלימות ומעשים המעלים חשש לאבוד שליטה של המבקש על מעשיו. בנוסף, מעורבות במעשים פליליים שיש בהם כדי להצביע על פוטנציאל לסיכון שלום הציבור". אכן, מצבו הרפואי/נפשי של מבקש רישיון והתנהגותו בעבר, הם אדנים מרכזיים בהערכה כזו.
בהמשך לכך, ד"ר ג'ינט שקד, מנהלת המחלקה לפסיכיאטריה משפטית במשרד הבריאות, הודיעה לעותר במכתב מיום 4.1.21 כי "על פי המידע הרפואי שהיתקבל במשרד הבריאות הוחלט שהינך כשיר לשאת נשק לשנה. על מנת לחדש את הרישיון בעוד שנה, עליך לפני תום השנה, לעבור בדיקה פסיכיאטרית חוזרת לאחר הערכה פסיכודיאגנוסטית". בהקשר זה ראוי לציין כי בדיקה של מבקש רישיון נשק לצורך בחינת כשירותו הנפשית לשאת כלי ירייה, היא הליך המעוגן בחוק, החל על מי שמבקש רישיון לפי התוספת השניה בחוק כלי היריה.
...
העותר הגיש ערר על ההחלטה והערר נדחה, והעותר לא תקף את ההחלטה בערר.
בענייננו, בסופו של דבר, הגם שלא ברור האם הממונה שנתנה את ההחלטה האחרונה מיום 5.1.21 ראתה את חוות דעתו של ד"ר דוברוסין, היא התייחסה בהחלטתה לעמדת משרד הבריאות – המשקפת את עמדת ד"ר דוברוסין – והסיקה ממנה את המסקנה שהסיקה.
סוף דבר ההחלטה על מתן רישיון נשק זמני לעותר לתקופה של שנה מאז הודעת משרד הבריאות, לוקחת בחשבון את כל הנתונים הנוגעים לענין, אחד אחד וכולם יחד, ומאזנת בין המשקל המסוים, ההולך ופוחת עם הזמן, שיש לתת לתיקים שנפתחו נגד העותר ונסגרו באופן שנסגרו, לבין המשקל שיש לתת לאינטרס של העותר להחזיק נשק על רקע התבחין המתקיים בו, ולמשקל שיש לתת לחוות הדעת של הפסיכיאטריים ולעמדת משרד הבריאות בנוגע לכשירות הנפשית של העותר לשאת נשק.
נוכח כל האמור, העתירה מתקבלת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 5585-05-22 לש26 אפריל 2023 לפני: כב' השופטת יפית מזרחי-לוי נציג ציבור (עובדים) מר אמיר אופיר נציג ציבור (מעסיקים) מר דניאל הרפז התובע יעקב בולשון ע"י ב"כ: עו"ד אלי מושונוב – סיוע משפטי הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד אליאור עמר פסק דין
אולם, כלל חברי הועדה מצאו לנכון לדחות את הבקשה מן הטעם שמדובר בחוב ישן, על רקע העלמת מידע מהמוסד לגבי סטאטוס זוגיות שהוביל לתשלום הבטחת הכנסה ביתר ושהחוב כבר נפרע מגימלת הבטחת הכנסה ולמעשה כבר לא היה קיים במועד הגשת הבקשה.
לאחר בחינת טענות הצדדים ועיון בכלל החומר שבתיק לרבות בהחלטת הועדה, לא מצאנו שנפל פגם כלשהוא המצדיק להתערב בהחלטת הועדה.
המדובר בסמכות מנהלית ובשיקול דעת שאין בית הדין מיתערב בה אלא במקרים חריגים, כאשר ההחלטה שהתקבלה חורגת מכללי הצדק הטבעי, ניתנה בחוסר סמכות או שהיא לוקה בחוסר סבירות קיצונית: "מכוח העקרון הכללי של תחולת כללי המשפט המינהלי על המוסד לביטוח לאומי, נפסק כי על הפעלת סמכותו של המוסד על פי סעיף 315 לחוק, המקנה למוסד שיקול דעת לעניין עצם ניכוי החוב, קביעת שיעור הנכוי, פריסתו, וחיוב בהפרשי הצמדה וריבית, חלים כללי המשפט המינהלי, והחלטתו נתונה לבקורת שיפוטית של בית הדין לעבודה.
...
לא מצאנו שנפל פגם המצדיק התערבות בהחלטת הוועדה.
סוף סוף דבר 16.
התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו