בתוך כך, נקבע כי על המערער חלה חובת הסימון והשילוט כפי שהייתה קבועה בתקנות בנוסח הקודם שלהן, כי שליטה ופקוח על מקרקעין מקימים חובת זהירות כלפי מבקרים במקרקעין, כי בבריכה בה דובר אנשים רבים - מבוגרים וצעירים - נהגו לקפוץ קפיצות ראש מהמקום שבו קפץ הנער שניפגע וכי המערער הפר את חובת הזהירות שבה חב כלפי הנער, משלא נקט אמצעי זהירות סבירים (של סימון ושילוט) כדי למנוע סיכון זה. הפרת חובת הזהירות היא שגרמה במקרה דנן לנזק, שכן סביר להניח כי שלוט וסימון הולמים היו מסבים את תשומת לב המתרחצים לסיכון שבקפיצות הראש מהמקום שממנו קפץ הנער ואנשים רבים היו נמנעים מקפיצה באיזור האסור, ובכללם הנער.
בפס"ד בעיניין וקנין, נקבע כי המבחן בעיניין זה הוא מבחנו של "הנער הסביר", ונקבע שם כי נער רגיל בגילו של המערער שם, בן 15, בעל תבונה וידע רגילים, היה חש בסכנה הטמונה בקפיצת ראש למים רדודים, תוך הקדמת ריצה לקפיצה.
התובעים טוענים כי הילכת אקסלרד התייחסה לתובע אשר היה בן 17 במועד פסק הדין והנתונים שלגביו דומים עד מאד לנתונים לגבי התובע, כך שהסכום המינימאלי לפסיקת הפצוי בפריט זה צריך להיות בהתאם להילכת אקסלרד אשר עומדת כיום על סך של 16,500 ₪ לכל הפחות, וכי יש לסטות מעלה מעט מהילכת אקסלרד בשל המשקל העודף של התובע.
...
במחלוקת זו, מסקנתי כי התובעים הרימו את נטל ההוכחה הרובץ על שכמם ושוכנעתי כי הפגיעה התרחשה כפי שטוענים התובעים, משמע, מהפגיעה של התובע בקרקעית הבריכה.
סיכום הנזקים והחלוקה בין הנתבעים -
לאור כל האמור מעלה במצטבר, יש לקבל את התביעות של התובעים, של המל"ל ושל מכבי, ויש לדחות את הודעות ששלח המלון כלפי הצדדים השלישיים, כדלקמן:
(א) הנתבעים ישלמו כולם, ביחד ולחוד, לתובעים 1-3 פיצוי בסך 5,672,000 ₪, נכון להיום.
(ג) הנתבעים ישלמו למל"ל, התובע 4, סך של 5,240,000 ₪, נכון להיום.
(ד) הנתבעים ישלמו למכבי, התובעת 5, את הסכומים המפורטים בסעיף 195 לעיל, על פי המנגנון המתואר שם, בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 15% (בתוספת מע"מ).
