בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
הפ"ב 35676-09-13 בנק החקלאות לישראל בעמ נ' עין כמונים משק חקלאי בע"מ ואח'
הפ"ב 35144-09-13 אוברוצקי נ' בנק החקלאות לישראל בעמ ואח'
תיק חצוני:
לפני
כב' השופטת שבח יהודית 10.07.2014
המבקש/המשיב
בנק החקלאות לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד עמית פינס ודנה שוורץ
המשיבים/ המבקשים
1. עין כמונים משק חקלאי בע"מ
2. עמירם אברוצקי
ע"י ב"כ עוה"ד חיים פרוכטר ועדיאל עזרא
בקשות לביטול חלקים מפסק המשקם שניתן ע"י המשקם עו"ד אריה הרמלין ביום 19.6.13, המכריע בעתירה למינוי כונס נכסים לצורך מימוש מקרקעין.
1. המשיב 2 (להלן – המשיב) הנו הבעלים של זכויות החכירה במקרקעין בשטח של כ- 326 דונם, אותם שיעבד, על דרך רישום מישכון, לטובת בנק החקלאות לישראל בע"מ (להלן – הבנק), להבטחת חובותיה של המשיבה 1(להלן – החברה) שבשליטתו בגין הלוואה שנטלה מהבנק. כן חתם המשיב על ערבות אישית לחובותיה של החברה.
אין מחלוקת כי בעלי הדין באים בגדריו של חוק ההסדרים במיגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב – 1992 (להלן – חוק ההסדרים), כי החברה לא פרעה ואינה פורעת את חובה לבנק, וכי המשיב הפטיר עצמו מערבותו האישית, כפי שחוק ההסדרים מאפשר לו, באמצעות "חלף ערבות".
2. לאחר היתדיינות בפני המשקמת דאז ובבית המשפט המחוזי, אשר נסבה סביב השאלה האם המישכון על המקרקעין ניתן להבטחת ההלוואות- חובות החברה, או להבטחת הערבות האישית, נקבע ע"י בית משפט העליון, בפסק דינו מיום 27.12.2010 ( רע"א 1768/07 בנק החקלאות לישראל בע"מ נ' עין כמונים משק חקלאי בע"מ ואח', להלן - פס"ד עין כמונים), כי המקרקעין נושא המישכון לא נועדו להבטיח את ערבותו האישית של המשיב, שכאמור הופטר מערבותו זו בחלף ערבות, כי אם נועדו להבטיח את חוב החברה. משכך, הגיש הבנק למשקם בקשה לממש את המקרקעין נושא המישכון לצורך סילוק חובה של החברה, אשר על פי הנטען, תפח בימים אלו והגיע לכדי סך של 11,000,000 ₪, במסגרתה עתר אף למינוי כונס נכסים לצורך ביצוע מכירת המקרקעין, ולפירוקה של החברה.
3. להשלמת התמונה יובהר כי הנחלה נושא המישכון נחלקת לשני חלקים מרכזיים: החלק האחד, המשתרע על החלק הארי של שטח המקרקעין, הוחכר לפי חוזה החכירה הראשון למטרת "משק חקלאי" (להלן – השטח החקלאי), והחלק השני (זה הצבוע בצבעים ורוד וכחול בתשריט שהוגש בהסכמה ע"י ב"כ המשיב במהלך הדיון), ששטחו מצומצם יותר, ייעודו "מסחר ושירותים" והוחכר לפי חוזה החכירה השני, למטרת - "מסעדה וחניה" (להלן – השטח המסחרי).
הבנק לא חולק על כך שהמסעדה המנוהלת ע"י המשיבים, ניבנתה מחוץ לגבולות ההקצאה של שני חוזי החכירה, ומשכך, אינה נכללת בשטר המישכון ואינה משועבדת לטובת הבנק לצורך הבטחת חובות החברה.
4. בדיון שהתקיים לפני המשקם עתר הבנק למימוש כל שטח המקרקעין, זה המסחרי כמו זה החקלאי, עת מנגד שללו המשיבים את סמכות המשקם להורות על ממושם של מקרקעין המוחזקים ע"י הגורם החקלאי ואשר ייעודם חקלאי
בפסק המשקם מיום 19.6.2013, נושא עתירות הביטול, קיבל המשקם את טענת המשיבים, תוך שהוא נותן דעתו למטרת החוק- "לסייע למגזר החקלאי להחלץ מהמשבר הכלכלי הפוקד אותו מזה שנים רבות" - לפיה השטח החקלאי חוסה תחת כנפי סעיף 23 לחוק ההסדרים, ובהיעדר תקנות שהיו אמורות להיות מותקנות ע"י מחוקק המשנה, לא מוסמך המשקם להורות על ממושם, כאמור בתקנה 13 לתקנות ההסדרים במיגזר החקלאי המשפחתי (הוראות בדבר מימוש נכסים בהוראת המשקם), התשנ"ח-1998 (להלן – תקנות המימוש). בה בעת קבע המשקם כי תקנה 13 לתקנות המימוש איננה חלה על מקרקעין שייעודם אינו חקלאי, ומשכך אין מניעה, אף בהיעדר תקנות, להורות על ממושם.
בשורה תחתונה קבע הבורר כי צו העיקול ימשיך לחול על השטח החקלאי אולם "לא ימונה כונס נכסים למימוש". באשר לשטח המסחרי נקבע כי "ימונה כונס נכסים למימושם לצורך פרעון החוב כולו או חלקו". המשקם דחה את העתירה לפרוקה של החברה, משמצא שאינו מוסמך לעשות כן.
5. שני הצדדים לא השלימו עם פסק המשקם והגישו תובענות לביטול חלקים הימנו. במהלך הדיון הוברר כי בקשת הביטול שהוגשה ע"י המשיבים אינה רלבאנטית עוד, משהבנק אינו חולק כי המסעדה והחניה מצויים מחוץ לגבולות ההקצאה וכי צו הכנוס אינו חל עליהם. לאור דברי ב"כ המשיבים (ראו פרוטוקול הדיון מיום 8.7.14 עמוד 8 שורה 22, עמוד 11 שורות 4-5, וכן עמוד 11 שורות 21-22) אני מורה על מחיקתה של התביעה נושא תיק הפ"ב 35144-09-13. ניתן לקבוע אפוא כבר עתה כי פסק המשקם, ככל שהוא מתייחס למינוי כונס נכסים לשטח המסחרי לצורך ממושו – מאושר בזאת.
חוק ההסדרים נועד לסייע למגזר החקלאי להחלץ מהמשבר הכלכלי שפקד אותו, תוך מיזעור הצורך בהזרמת מימון צבורי, ועל ביצוע תכליתו - להסדיר את החובות במיגזר החקלאי המשפחתי מבלי לגרום להיתמוטטות החקלאים- הופקד המשקם, שמומחיותו המיוחדת בכגון דא.
על רקע תכליתו של חוק ההסדרים יש להבין את הפסיקה הקובעת כי מיתחם ההתערבות בפסק משקם הנו מצומצם ביותר, וכי הגבלת הבקורת השיפוטית לעילות ביקורת מוגדרות נועדה לחזק את מעמדו ועצמאותו של המשקם, בשים לב למומחיותו בנושא הייחודי המצוי בטיפולו, ובשים לב לצורך לקצר, ליעל ולהביא לסופיות ההליכים המיוחדים שנקבעו בחוק.
לצורך חישוב סכום החוב של גורם חקלאי שיש למחקו לפי הוראות חוק זה, לרבות חישוב סכומי ההפחתות לפי סעיף 15, יובא בחשבון כל סכום שנמחק או שהופחת בעבר, ממקורות הנושים, או המדינה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל (להלן – הסוכנות), או החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית (להלן – החטיבה), בין בדרך של מחיקת חוב בשל הצטרפות להסדר קודם ובין בדרך אחרת, ואולם לא יובא בחשבון כל סכום שנמחק או שהופחת אצל נושים אחרים ממקורות הסוכנות או החטיבה ואשר רשום בספרי הסוכנות או החטיבה כהלוואה לגורמים החקלאיים.
(ב) ואלה הנכסים:
(1) מקרקעין שעל פי תכנית שאושרה לפי חוק התיכנון והבניה, תשכ"ה-1965, ייעודם חקלאי, והם מוחזקים בידי גורם חקלאי בבעלות או בחכירה או ברשיון לשימוש חקלאי, כל עוד לא שונה ייעודם על פי דין;
(2) מקרקעין המשמשים להפקת הכנסה מחקלאות שהובאה בחשבון בחישוב כושר ההחזר של הגורם החקלאי בהתאם לקבוע בתקנות הסדרים במיגזר החקלאי המשפחתי (כללים לקביעת כושר ההחזר של גורם חקלאי), תשנ"ד-1994, כל עוד הם משמשים להפקת הכנסה כאמור;
(3) מיטלטלין בני פחת המצויים בבעלות של גורם חקלאי, או המשמשים אותו בהפקת הכנסה מחקלאות שהובאה בחשבון בחישוב כושר ההחזר האמור של אותו גורם חקלאי.
...
הדעת נותנת כי על מנת להבטיח כי המקרקעין החקלאיים יימכרו בהלימה למטרת החוק, יש צורך בהתקנת כללים מיוחדים, וכל עוד אלו לא יתוקנו, קיים הגיון רב במסקנה לפיה לא ניתן יהיה לגשת לשלב הביצועי של המימוש.
מכל מקום, עמדת הבנק, אף לו התקבלה, הינה פורצת דרך, באופן שלא ניתן לומר כי מסקנה נוגדת הינה בבחינת טעות, בוודאי לא טעות גלויה על פני הפסק.
התוצאה
שתי התביעות לביטולו של פסק המשקם- נדחות.
