ביצוע שטרות: שיקים לפקודת הזוכה, אחד מהם "צק בטחון

סיכומו של דבר, לגירסת הנתבע, הוא פרע את החוב אל מול התובעת וזו בחרה לפעול ולהגיש לבצוע שטר, שיק בטחון וזאת חרף פריעתו.

נקודת המוצא היא, כי נטל ההוכחה על מושך השיק לסתור כי השיקים נימסרו ללא תנאי כאמור בסעיף 20(ג) לפקודת השיטריות שכותרתו "חזקה במסירה": "שטר שיצא מהחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך, או קבל או מסב, חזקה שנימסר על ידיו מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח הפוכו של דבר". בע"א 205/87 ס.מ.ל. סוכנות מרכזית לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מג(4) 681, 693 (1989) נאמר: "הטוען כי מסירת השיק הייתה על-תנאי - כאמור בסעיף 20 הנ"ל חייב להיתמודד עם שתי חזקות העומדות למי שתובע על-פי השטר: (א) חזקת המסירה כדין, העולה מהוראותיו של סעיף 20(ג) לפקודה, לפיו שטר שיצא מחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך חזקה שנימסר על-ידיו מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח הפוכו של דבר ...[ ]....(ב) החזקה כי התנאי למימוש השטר נתקיים. חזקה זו מעוגנת בפסיקה ונובעת מחזקת התמורה שיסודה בסעיף 29(א) לפקודה". בעניינינו, על פני השיק נשוא התובענה דנן לא מצוינת העובדה הנטענת, על ידי הנתבע, להיותו שיק בטחון.

במסגרת סעיף 5 לתצהיר השליח נאמר כדלקמן: "בהגעתי לזוכה, העברתי את התשלום במזומן בסך 20,000 ₪ לנציג הזוכה ששהה במקום, וביקשתי בחזרה את ההמחאה ע"ש החייב. אי לכך מנהל הזוכה יצר קשר טלפוני עמי בזמן שהייתי אצל הזוכה, וטען בפני כי ישלח לי את ההמחאה בימים הקרובים שכן רק הוא יודע היכן ההמחאה מונחת אצל הזוכה". גרסת הנתבע אף נתמכת בעדות השליח בבית המשפט בדיון המקדמי שנערך בבית משפט זה: "הגעתי לצ'יינג' והיו שני אנשים, אחד מהם אם אני לא טועה שמו יעקב. זה היה בסניף בבוכרים, הייתי כמה פעמים שם. היו שני חברה, באתי ואמרתי שלום ואמרתי להם שיש לי שיק של עורך דין דורון אדיר יפת, ובאתי לתת לכם את הכסף וזה הכל. ביקשתי את אברהם והתקשרו אליו בטלפון וביקשתי שישיג את השיק ואברהם אמר לי שאת השיק אבוא אחר כך לקחת. הכיתוב מאחורי השיק לא נרשם בנוכחותי." (פרוטוקול מתאריך 28.1.2015, עמ' 1, שורות 19-23).

...

סוף דבר לאחר ששקלתי את טענות, ראיות, ועדויות הצדדים, סבורני כי הנתבע הרים את הנטל לשכנע את בית המשפט ברמת סבירות גרסתו נכונה: (1) כי השיק נשוא התביעה ניתן כשיק בטחון וכי (2) הנתבע פרע את החוב אל מול התובעת במזומן וכי השיק לא הושב לידיו.

לפיכך, דין התביעה להידחות.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט בסך של 7,000 ₪ תוך 7 ימים.

כמו כן, אין חולק כי הסיחור נעשה לפני כשלון התמורה (התובעת מפנה למסמכי עסקת הניכיון ולמועדי הסיחור לזוכה בתאריכים 1.2.10, 15.3.10 ו-29.3.10 כלומר כ-4 חודשים לפני מועדי חילול השיקים הנגדיים כאשר הראשון בהם חולל בחודש יולי 2010).

לטענת הנתבע, לא בוצעו בין מר מוהיב, או חברות בשליטתו, לבין הנתבע עיסקאות של "שטר טובה", או "גילגול שיקים" והתובעת לא הוכיחה טענה זו. עוד לטענתו, מר מוהיב הודה בעדותו (פרט' עמ' 42 ש' 4-12) כי אין מדובר בשיקים "טובה" וכי מועד פרעון השיקים שמסר הנתבע היה מאוחר במס' ימים ע"מ לאפשר לנתבע את הבטחון שהשיק המקביל של מר מוהיב אכן ייפרע בבנק ואם לא- יוכל הנתבע לבטל את השיק שמסר.

לחילופין, מנהל התובעת לא נתן לאיזי מרקט תמורה או ערך, אלא גלגל את השיקים לידי אינטרסן או ציקורל וקיבל מהם את תמורת השיקים.

ממכלול הראיות בתיק ובעיקר מתוך עדויות הצדדים לתיק והעדים מטעמם עולה, כי הצדדים מכירים האחד את השני, וכי חזקה עליהם שכל אחד ידע במה השני עוסק, הן כאשר בוצעה עסקת היסוד בין הנתבע לבין מר מוהיב, או איזי מרקט, והן כאשר בוצעה עסקת ניכיון השיקים בין מר מוהיב לבין התובעת, או מנהלה.

כך גם ניתן לומר, כי כאשר קיבלה התובעת את השיקים בהיסב החוזר, לרבות שיק מס' 877, הייתה לה ידיעה, או שהיה עליה לדעת, שהשיקים לא ייפרעו ומשהגיעו אליה בהיסב המאוחר, לא ניתן לומר שהתקיים בה התנאי כי נעשתה אוחזת השטר לפני שעבר זמנו, ולא הייתה לה ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל (סע' 28(א)(1) לפקודה).

...

באשר לשבעת השיקים "הפתוחים" מקבוצה ב' קבעתי, כי יש לדחות את התביעה.

באשר לשלושת השיקים מקבוצה א' קבעתי, כי שיק מס' 877 שהוסב לציקורל- התביעה לגביו נדחית, ואילו שני השיקים האחרים (שמספרם 5880 ו- 141)- התביעה לגביהם מתקבלת.

לאור האמור לעיל, בגין שיק מס' 5880 ושיק מס' 141- ישלם הנתבע תוך 30 יום לתובעת את הסך הכולל של 96,000 ₪ ובתוספת ריבית והצמדה ממועד הפירעון ועד התשלום בפועל.

אכן על גבי ההעתקים נרשם תחת הכותרת "פרטים" על כל אחד מן השקים, כי המדובר בשיק "על חשבון שקים נדים כמאל בע"מ". בסעיף 28 מצהיר המבקש, כי ידוע לו כי חברת נדים כמאל בע"מ פרעה חובה כלפי המשיבה באמצעות עבודות שביצעה עבור חברת האם של הזוכה, נתיבי המפרץ בע"מ (לא נימצאו כל תימוכין וממילא גם לא סימוכין להצהרה זו אודות ידיעת המצהיר על פרעון חוב של חברת נדים כמאל לחברת האם של הזוכה ומכל מקום לא הצלחתי להבין מה בין ידיעה זו לבין ההיתנגדות נשוא תיק זה –ש.ר).

עוד הוסיף, כי "ובמהלך הזמן קיבלה הנחיה מן הנאמן של נדים כמאל...לשנות את תביעת החוב שלי באופן כזה שהשקים של נדים כמאל שסורבו למעשה יכוסו ע"י אותו נאמן..." לשאלת ביהמ"ש, האם כאשר הובאו השקים של נדים כמאל אל הזוכה היא נכתה אותם השיב "כן. אנחנו קיבלנו את התמורה שציפינו לה בעסקת הניכיון". ביהמ"ש הסביר לעד את שאלת המשיבה קודם לתשובתו (השאלה במסגרתה נטען כי טורקיז מסרה שיק ע"ס 202,000 ₪ של נדים כמאל לזוכה) והעד העיד, כי אכן המנגנון הבטוחות שהציבה הזוכה בפני החייבת 01 הייתה כי אם לא יפרע השיק מחשבונה של נדים כמאל ימומשו שטרות הביטחון שחלק מהם ככל הנראה הם השקים נשוא ההיתנגדות.

בסעיף 4 לסיכומים מציין המבקש, כי הזוכה "שכחה" לציין בבקשת הבצוע כי השקים נמשכו לפקודתה ונמסרו לה לביטחון בלבד מבלי שהחייבת 01 או המבקש מסכימים כי הם יוצגו לפרעון.

...

בית משפט השלום בחדרה ת"ט 23406-10-18 מרכזי מזון אמבר אגודה שיתופית חקלאית נ' כהן היתנגדות לבצוע שטר בתיק הוצל"פ מס' 5008031116 מספר בקשה:5 בפני כב' הרשם שמעון רומי מבקש / חייב יגאל כהן משיבה / זוכה מרכזי מזון אמבר אגודה שיתופית חקלאית - 570046904 החלטה

הזוכה הגישה לבצוע כנגד החייב שני שקים בכל אחד מהם היא הנפרעת כאשר האחד ע"ס 76,000 ₪ זמן פרעון 12/9/2016 והשני ע"ס 340,146.71 ₪, זמן פרעון 5/10/2016.

השקים אינם ערוכים לפקודה, כי אם שלמו ל..

הסיכומים פותחים בקביעה "למבקש אין כל חוב למשיבה". זאת כיון שלשיטת המבקש הצדדים גיבשו הסדר והמבקש עמד בו. לשיטת המבקש המשיב מנסה לגבות בחוסר תום לב המחאות שנמסרו לביטחון בלבד או המחאות שהיה עליה להשיב למבקש (זה המקום להזכיר כי ההסדר האמור אין זכרו בכתובים ומן החקירה הנגדית עולה כי אין למבקש עותק ממנו כיון שאבד בעת הצפת המקום בו שמר אותו).

...

סופו של דבר, ההתנגדות נדחית, תוך חיוב המבקש בהוצאות המשיבה לשכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

הזוכה הגישה לבצוע כנגד החייבת שני שקים המשוכים מחשבון החייבת בבנק דיסקונט סניף 043.

השקים נמשכו לפקודת הזוכה ופרטיהם כלהלן: שיק ע"ס 4,000₪ מועד פרעון 1/7/2014; שיק ע"ס 20,000₪ מועד פרעון 10/8/2014; כעולה ממראהו של שיק מס' 2 נרשם עליו בכתב יד "שיק ביטחון" וסיבת אי כיבודו בידי הבנק הנמשך הודפסה עליו כ"אין כסוי מספיק".

היא גרושה ו"אם חד הורית לשלושה ילדים המתגוררים עימה" (הביטוי השגור בפי המצהירה אינו מוצלח שכן אם חד הורית זו אם שיש לה הורה אחד ולא לכך התכוונה ככל הנראה המצהירה – ש.ר).

בדיעבד נודע לחייבת, כי הזוכה הציגה לפרעון שיק עבור דמי השכירות של חודש 7/2014 שמועד פרעונו 1/7/2014 וכן שטר ביטחון (שני השקים נשוא ההיתנגדות) למרות שדמי השכירות לחודש 7/2014 שולמו בהעברה בנקאית לחשבון הזוכה ביום 2/7/2014, כפי שהוסכם בין הצדדים וכעולה מנספח ג' של התצהיר (העברה בנקאית בת 4,000 ₪).

...

הואיל ושני הצדדים מיקדו טיעוניהם בהתבסס על הסכם שככל הנראה היה, אך לא היה בתיק ביהמ"ש אין מנוס מלקבוע, כי אמנם ראוי שהמחלוקת תבורר על בסיס עובדות וראיות שבנמצא ולא על בסיס הסכם שצורף בדיעבד (לאחר הדיון בהתנגדות) ושלא כדין.