ביצוע שטר מסגרת בחוזה שכירות

ביום 6.3.16 נחתם בין הצדדים הסכם מסגרת לשכירות תפעולית המפרט את התנאים שיחולו על עיסקאות שכירות רכב שייחתמו בין הצדדים ועל יסודו בוצעו ארבע עיסקאות לשכירת רכבים שונים.

נהפוך הוא, התובעת הסכימה לאפשר לנתבעים להמשיך בעסקת השכירות כפוף להמצאת אישור על ביטול ההגבלה או בכפוף להעמדת ביטחונות כספיים מתאימים להבטחת המשך העסקה (ראו מכתב התובעת מיום 19.6.17 – נספח ו' לתגובת התובעת להתנגדות לבצוע שטר).

...

הנתבעים טוענים כי דין הדרישה לביצוע השטר להידחות משום שהתובעת הפרה הסכמות שגובשו עימה והסבה לנתבעים נזק בגין התנהלותה זו, כך שלא זו בלבד שלא נותר כל חוב לתובעת, אלא שהנתבעים זכאים לפיצוי בגין הנזק שנגרם להם עקב התנהלותה.

בפתח הדיון יובהר כי לטעמי, דין התביעה להתקבל, אולם זאת תחת ביצוע התאמות מסוימות לעניין היקף החוב, כפי שיפורט להלן.

בנסיבות אלה אני מקבלת את נספח ג' כראיה אובייקטיבית שנערכה בזמן אמת ומשקפת את רצון הצדדים בעסקה.

כל טענות הנתבעים ביחס לאי קבילות המסמך דינן לדחייה, מקל וחומר נוכח אישורו של חן את החתימה מטעמו על גבי מסמך זה. הטענה לפיה לא ראה או לא הבין על מה חתם הינה קלושה ודינה להידחות בנסיבות.

בעיניין זה כבר פסקתי בעבר, כפי שהפנה ב"כ המשיבה בסיכומים, כי: "כעולה מהסכם השכירות וכן מבקשת המבקשים, איש לא כפה על המבקשים להיתקשר בעסקת הליסינג עם המשיבה. למבקשים הייתה פתוחה הדרך להיוועץ עם עו"ד בטרם החתימה על הסכם דנן ובמידת הצורך לבקש תיקונים שונים בהסכם, איש לא הכריח את המבקשים לבצע את העסקה. כידוע קיימות חברות ליסינג נוספות בשוק והמבקשים יכלו לפנות אליהן, כך שלא מצאתי כל כפייה בהתקשרות הצדדים" (בש"א (שלום חיפה) 4611/08 א. בלחסן חשמל בע"מ נ' דראל רם בע"מ, פורסם בנבו, 3.7.2008).

כאשר אין מחלוקת כי שטר החוב שהוגש לבצוע בתיק זה נחתם כחלק מהסכם המסגרת, שהוא עסקת היסוד בין הצדדים , אין כל סיבה שלא לפרש את הקף ההתחייבויות על פי השטר בהתאם ללשונו המפורשת של הסכם המסגרת , המזכיר במפורש את שטר החוב נשוא תיק זה, כאחת הבטוחות לקיום ההתחייבויות של ליאב והחברה, על פי ההסכם בינם לבין המשיבה".

...

על כן נדחית הטענה למילוי שטר החוב בחריגה מסמכות.

סיכום מכל האמור לעיל מתקבלת בקשת המבקש בחלקה, ונדחית בחלקה האחר.

5129371 54678313 באשר ליתר הטענות נגד הפיצוי המוסכם, יתרת הפיגורים, הריבית, חריגה מסמכות, תנאים מקפחים בחוזה אחיד וקיזוז נזקי המבקש, הבקשה נדחית.

מוסיף שם בית המשפט ופוסק: "סעיף 5.7.1 להסכם השכירות התפעולית (מסגרת) (נספח א' לסיכומי התובעת) קובע כי השוכר יחתום על שטרי החוב המצורפים להסכם, וכי הוא נותן למשכירה הרשאה בלתי חוזרת למלא את הפרטים החסרים בהם לשם הצגתם לפרעון, בגובה יתרת חובו כפי שתהא באותו מועד. (במקרה שלנו מדובר על סעיף 7.9.1 להסכם,א.ש.) סעיף 5.7.2 מסדיר את מעמדם של הערבים וקובע כי הם יהיו ערבים לכל התחייבויות והצהרות השוכר על פי הסכם זה. (במקרה שלנו מדובר על סעיף 7.9.3 להסכם,א.ש.) מכאן ניתן ללמוד כי חבותם של הערבים חלה על כל חובותיו של השוכר עצמו, לרבות תניית הפצוי המוסכם, הוצאות שנשאה בהם המשכירה וחיובים/ קנסות נוספים." "בהמשך ההסכם, קובע סעיף 13.3 את אופן חישוב יתרת החוב של השוכר בגין סיום מוקדם של העסקה. (במקרה שלנו מדובר על סעיף 12 להסכם,א.ש.) שילוב של סעיף זה יחד עם הוראות סעיפים 5.7.1 ו-5.7.2 מלמד כי יתרת החוב באותו מועד הנה זו המחושבת לפי סעיפי המשנה שבסעיף 13, ומכאן שהיא תקפה אף באשר לערבים. יתרת החוב על פי סעיף זה כוללת לא רק את יתרת הפיגורים שנצברה בחשבון השוכר, אלא גם תשלום בגין קילומטרים נוספים, החזר הוצאות, תשלום הפרשים, תשלום החלק היחסי בפרמיית הביטוח, פיצוי מוסכם המורכב מסכום התשלום החודשי האחרון כפול 8, 7 או 6 (בהתאם לשנה בה בוטל ההסכם). " (ההדגשות אינן במקור) עוד נקבע כי: "אך יש לזכור כי עסקינן בפרשנות כוללת לשטרי החוב, המתייחסת גם להסכם השכירות עצמו. שילוב הוראה זו יחד עם הוראות סעיף 5.7.1 וסעיף 13.3 מלמד, כי סכום השטר כולל את יתרת החוב באותו מועד שבו מוגש השטר לפירעון....

הסכם זה מתייחס לשטר ולחתימת הערבים עליו כמי שיערבו לכל התחייבויות והצהרות החוכר על פי ההסכם, בהתאם לכך רשאית התובעת לכמת את כל התחייבויות הנתבע בהתאם להסכם, באשר הן, ולהגישן לבצוע באמצעות השטר, קל וחומר כאשר הערב הוא אותו אדם שקרא את ההסכם (או מוחזק כמי שקרא את ההסכם) וחתם בחתימת ידו עליו ועל שטרי הערבות.

...

כפי שכבר נקבע לעיל, לא מדובר בעסקה ראשונה בין החברה-הנתבע לתובעת, הנתבע הוא איש עסקים מבין עניין, ההסכמים הועברו לעיון עורך דין, גם הנתבע מסוגל לקרוא ולהבין את ההסכמים, הנתבע חתם בשם החברה על ההסכמים, הנתבע גם הבין שהחברה לא מסוגלת לעמוד בהסכמים והחזיר את הרכבים, אין בנמצא מסמך או הסכם אחר הפוטר את החברה או הנתבע מההתחייבויות על פי ההסכמים, לא מדובר בעסקאות חריגות בנוף עסקאות החכרת רכב והמסקנה היא שיש לקבל את התביעות ולהפחית סך 5000 ₪ בערכי קרן בגין העמסת חוב מעסקה אחרת.

בנסיבותיו של העניין, לא ראיתי מקום לפסוק הוצאות נוספות מעבר להוצאות שנפסקו במסגרת תיק ההוצל"פ. אשר על כן נדחית בחלקה ההתנגדות שהגיש הנתבע בתיק 02-61404-10-8 וסכום החוב בגינו נפתח התיק יופחת בערך קרן של 5000 ₪ ולשכת ההוצל"פ תבצע חישוב מחדש של החוב וההוצאות להיום.

ההתנגדות בתיק 02-65030-10-17 נדחית.

בעיניין: היתנגדות לבצוע שטר ובקשה להארכת מועד התובעת הגישה לבצוע לישכת ההוצאה לפועל כנגד הנתבע שלושה שטרי חוב בסך כולל של 143,435 ש"ח אשר נערכו במסגרת עיסקאות שכירות של רכבים.

נטען כי מכוח הסכם המסגרת נחתמו בין הצדדים 4 עיסקאות שכירות של רכב מסוג ביואיק מ.ר. 5128272 (להלן "הביואיק"), של רכב מסוג דייהטסו מ.ר 7407174 (להלן "דייהסטו 1"), של רכב מסוג דייהטסו מ.ר 7407274 (להלן "דייהטסו 2") וכן של רכב מסוג שברולט קרוז מ.ר 5084972 (להלן "השברולט") נטען כי הנתבע לא עמד בתשלומי העיסקאות וצבר חוב פיגורים.

...

בעניין זה אני סבור כי עלה בידי הנתבע לבסס קיומה של טענת הגנה אפשרית לפיה סבר כי ההסכמים נשוא התביעה עליהם חתם בשנת 2011 הם המשך ישיר של ההסכמים משנת 2008, בהמשך לרצונו לשדרג את הרכבים.

עיון בתגובה המפורטת של התובעת הוליך אותי למסקנה כי גם בטענה זו הצליח הנתבע לחצות את הרף הנמוך הנדרש לשם קבלת ההתנגדות ללא תנאי.

ספק אם התובעת הייתה משלימה עם מסקנה שכזו בחוות דעת של שמאי אלמלא יכולה הייתה על פי ההסכם בין הצדדים לגלגל את התשלום בגין הנזקים על הלקוח.

המסגרת הנורמאטיבית היתנגדות לבצוע שטר על סכום קצוב המועברת לבית המשפט, דינה כדין בקשת רשות להיתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר.

ראה בעיניין זה גם האמור תקנה 20(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 אשר קובעת כי: "בית המשפט רשאי להתנות רשות להיתגונן בתנאים, לרבות בדבר מתן ערובה". מן הכלל אל הפרט טענות התובעת מבוססות על "כתב ערבות והתחייבות" שנחתם על ידי הנתבעים והוגש לבצוע בלישכת ההוצאה לפועל בגין התחייבויותיהם כלפי התובעת בגין חוזה שכירות אשר נחתם עם חברת שוויקי אקסיסוריס.

...

לאחר שעיינתי בהתנגדויות ובתגובת התובעת להן, ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים, וחקירתם הנגדית של הנתבעים בפניי ועיינתי בסיכומי הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש ליתן לנתבעים רשות להתגונן כפי שיפורט להלן.

במסגרת כתבי ההתנגדויות אשר הוגשו על ידי הנתבעים, נטען כי הם חתמו על ערבות להסכם שכירות אשר היה אמור להיחתם בין התובעת לבין שוויקי אקסיסוריס, אך בסופו של דבר ההסכם נחתם רק על ידי שוויקי אקסיסוריס ועל ידי הערבים, אולם לא נחתם על ידי התובעת עצמה.

רק כאשר אין בפי הנתבע כל טענת הגנה הראויה להתברר, כי אז דין בקשתו להידחות (ע"א 8493/06 עיזבון המנוח ציון כהן ז"ל נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 17.10.10)).