ביצוע שטר חוב בהוצאה לפועל

] הנתבעים חלקו על שווי הרכבים כפי שנקבעו בגמר ההיתחשבנות ולא פרעו את החוב, וביום 11.8.09, היינו כשבועיים מיום משלוח מיסמך גמר ההיתחשבנות, הגישה התובעת ללישכת ההוצאה לפועל, את השיטריות לבצוע בסכום כולל של 85,668 ₪.

...

עם זאת, אני סבורה כי יש מקום לפסיקת פיצוי בגין הפגיעה בשם הטוב מעצם הטלת העיקול ומהצגתם כמי שאינם פורעים חובותיהם.

אמות המידה לבחינת היקף הסעד פורטו על ידי בית השפט בעניין לימור עמר ( רע"א 4740/00 לימור אמר נ' אורנה יוסף, נה (5) 510 (לא פורסם, 14.08.2001)): "אכן, הנזק הלא רכושי הוא נזק בר-פיצוי. לעתים קרובות נזק זה הוא ניכר, והניזוק זכאי לפיצוי ממשי ולא אך לפיצויי נחמה (ראו לאחרונה ע"א 2055/99 פלוני נ' הרב זאב [26]). הוא הדין בפיצוי כאשר הנזק הלא רכושי הוא לשם הטוב. על בית-המשפט לעשות מאמץ תוך בחינת כל מקרה לגופו, להעריך את היקף הפגיעה בשם הטוב ולקבוע אותו פיצוי אשר יהא בכוחו, ככל האפשר, להעמיד את הניזוק במצב שבו היה נתון לולא פורסם לשון הרע. ודוק, אינני סבור כי ההלכות החלות בפיצוי הנזק הלא רכושי בנזקי גוף ניתנות להחלה באופן אוטומטי גם לעניין הנזק הלא רכושי בנזקים לשם הטוב. לא הרי פגיעה בגוף כהרי הפגיעה בשם הטוב. עם זאת ההשוואה היא אפשרית והיא צריכה להיעשות במקרים מתאימים (ראו John v. M.G.N. Ltd. (1996) [35])." אני סבורה כי בקביעת סכום הפיצוי יש להביא בחשבון מכלול שיקולים: התובעת והנתבעת הן חברות מסחריות שהיו באותה עת בקשרי מסחר מתמשכים.

סוף דבר בשים לב לאמור לעיל, ותוך אנלוגיה לפסיקה שאוזכרה לעיל ולמכלול השיקולים שעמדו בפני, מצאתי מקום להורות לנתבעת לפצות את התובע בסך של 20,000 ש"ח בגין עגמת נפש, וכן את התובעת בסך של 30,000 שח בגין פגיעה בשם הטוב.

תביעה זו החלה כבקשה לבצוע שטר חוב בהוצאה לפועל.

...

על כך נאמר בפסק דין שאול רחמים הנ"ל: "גרפולוגיה הגיעה לדרגת מדע שימושי ממש ולכן מותר – ולעתים קרובות רצוי-לעשות שימוש בחוות דעתו של גרפולוג על מנת לבסס טענה בדבר אמיתותה או אי אמיתותה של חתימה ...אין בכך כדי להעביר לגרפולוג את כוח ההכרעה לעניין אמיתות החתימה, ובכל מקרה בית המשפט הוא זה המחליט אם לתת אמון בחוות דעתו של המומחה, איזה משקל – אם בכלל – יש לייחס לה, ומה המסקנה הסופית העולה משקלול חוות דעתו זו עם שאר הראיות שבתיק. בית המשפט הוא גם זה המחליט אם בנסיבות העניין – חיוני לשמוע עדות מומחה; הרי אין חובה גורפת על בית המשפט להיזקק לעדות כזאת, ובית המשפט רשאי להשוות בין החתימות בעצמו". טוען ב"כ הנתבע כי אין ליתן אמון בעדותו של סוכן המכירות משום שלא היסס לחתום על שטר החוב כמי שהיה עד לחתימות על שטר החוב כאשר בפועל כלל לא היה עד לכך.

לא הוברר כלל אופי הטונים הצורמים ולא שוכנעתי כלל כי יש צורך אצל העדה בנסיבות אלה, לנקום בנתבע עד כדי מתן עדות שקר.

לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי יש להעדיף את עדות עדי התביעה והנתבע לא הצליח לסתור את הראיות שהביאה התביעה המעידים על נכונות לערוב כלפי התובעת לחובות החברה.

אשר על כן, התביעה מתקבלת והתובעת תהא רשאית להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל כנגד הנתבע בתיק 508350-09-17 תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיו או לידי בא כוחו ובהעדר תשלום.

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך 7,000 ₪.

כל אחת מהן הוגשה כתביעה שטרית לבצוע שטר חוב בהוצאה לפועל.

...

דין הבקשה להתקבל בחלקה.

מדוע הגיש התובע בקשה לבצוע השטר על סך של 1,000,000 ₪ בלבד בהוצאה לפועל? לאחר שהנתבעים סירבו לשלם את החוב לפי השטר פנה התובע להוצאה לפועל ובקש לממש בהוצל"פ רק שישית מהערך הנקוב בשטר, למרות שלגירסתו הנתבעים לא שילמו דבר על חשבון השטר.

...

נוכח דחיית התביעה כמפורט לעיל, בהתחשב בנימוקים המפורטים בפסק דין זה אך בהתחשב גם בנסיבות המיוחדות של המקרה הנוכחי ובכלל זה במועד ובנסיבות עריכת עסקת הבלדרות שנעשתה בין הצדדים (שהינם קרובי משפחה) במרוקו וסכומה, קביעותיו של המומחה, עו"ד נפתלי, בנטען לגבי זיוף חתימות הצדדים ע"ג השטר, בסכום התביעה דנן והנזק הראייתי שנגרם לנתבעים עקב הגשת התביעה לאחר חלוף עשרות שנים מקרות האירועים נושא התובענה – הנני מחייב בזאת את התובעים לשלם לנתבעים שכ"ט עו"ד בסכום של 60,000 ₪, ובנוסף לכך הנני מחייב אותם לשלם לנתבעים את הוצאות המשפט של הנתבעים.

מאחר שהנתבעים לא המציאו במסגרת סיכומיהם שומת הוצאות בצרוף קבלות מתאימות אך מאידך ביקשו בסיכומיהם לאפשר להם להגיש בקשה נפרדת ביחס להוצאות המשפט שנגרמו להם – הנני מורה בזאת לנתבעים להגיש בתוך 10 ימים אשר ימנו ממועד פסק דין זה בקשה בצרוף אסמכתאות לעניין ההוצאות שנגרמו להם בגין ניהולה של התביעה דנן.

המזכירות תודיע טלפונית לב"כ הצדדים על מתן פסק דין זה ותמצאנו לידיהם באמצעות הפקסימיליה או בדוא"ל. ניתן היום, ט' כסלו תשע"ח, 27 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.

עפ"י סעיף 5 להסכם "הלקוח מצהיר כי ברור לו כי מיסמך זה הנו שטר חוב בחתימתו. אם לא ישולם או ייפרע במועדו חד התשלומים...אזי יעמדו כל האחרים לפירעון מיידי, ועו"ד תהא זכאית להציג שטר חוב זה בהוצאה לפועל לפרעון מיידי של מלוא שכר הטירחה בצרוף כל ההוצאות שנגרמו לה". משלא שולם למבקשת שכר טירחתה, ולאחר שקבלה את אישורו של בית המשפט בתיק הפש"ר לנקיטת הליכים משפטיים כנגד המשיבה, הגישה המבקשת בקשה לבצוע שטר החוב להוצאה לפועל ביום 16.01.18 בתיק שמספרו 517875-01-18.

...

משכך, טוענת המבקשת, משלא הוגש ערעור על פסק הדין בהתנגדות, המשיבה מנועה מלהעלות טענות זהות או נוספות בעניין, ועל כן, דין התביעה להידחות.

שנית, בהתאם לתקנה 42 לתקנות, אני סבורה כי המשיבה ביקשה לעשות שימוש לרעה בהליכי משפט, במסגרת התובענה שבכותרת, שכן עת הוגשה התובענה לראשונה, לא טרחה המבקשת לציין את ההליכים המשפטים הקודמים והמקבילים בין הצדדים, ובפרט את התנגדותה לביצוע שטר וההחלטה בעניינה, ורק בעקבות החלטתי בבקשתה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל והתמיהה אותה העליתי, מדוע לא תפעל המשיבה במסגרת הליכי התנגדות – רק אז טרחה המשיבה לעדכן את בית המשפט ביחס לאותם ההליכים.

ביחס לטענת המשיבה כי דין החלטתי מיום 04.01.22 להתבטל בהיותה בטלה מדעיקרא, הרי יכולה הייתה להשמיען לפני ערכאת הערעור ובחרה שלא לעשות כן. סוף דבר: אשר על כן, דין הבקשה להתקבל.

התביעה כנגד המבקשת נדחית בזאת.