ביצוע צ'קים בהוצאה לפועל טבריה בהסכמה

בהתאם ניתן פסק דין המורה על דחיית ההיתנגדות ועל חידוש הליכי ההוצל"פ. לאחר שנעתרתי לבקשת הנתבע לביטול פסק הדין, בכפוף לתשלום הוצאות ולהפקדת בטוחות, הודיע התובע כי הוא מסכים לקבלת ההיתנגדות מבלי להודות בטענות הנתבע, והתיק עבר לדיון בסדר דין מהיר.

על פי סעיף 15.5 להסכם היה על התובע להשיב לידי הנתבע את שיק הביטחון בתוך ששה חדשים ממועד תום ההסכם, אלא שהתובע, במקום להשיב את השיק - כפי שהבטיח לנתבע שיעשה - פעל להגשתו לבצוע בהוצאה לפועל, שלוש שנים לאחר מועד סיום ההיתקשרות בין הצדדים, וזאת כאמצעי לחץ על הנתבע במטרה להוציא ממנו כספים שלא כדין.

כך למשל העביר לו שטח של שני דונם בישוב כליל (מייל מיום 24.9.2013, עמ' 122 לקובץ); נכס להשכרה/למכירה ברח' האירוס בקרית חיים (מייל מיום 27.10.2018, עמ' 16 לקובץ); ניהול השכרת מחסן של לקוח בשם גדעון (מייל מיום 28.10.2013, עמ' 17 לקובץ); ניהול השכרה של יחידות נופש בטבריה (מייל מיום 17.12.2013, עמ' 21 לקובץ); אדמה חקלאית בקבוץ אפק (מייל מיום 8.1.2014, עמ' 31 לקובץ); בית קרקע במשמר הירדן (מייל מיום 20.1.2014, עמ' 41, 45 לקובץ); 60 יחידות דיור בכפר ורדים (אותה תיכתובת מייל); וילה ברח' הר ציון בקרית שמונה (מייל מיום 18.6.2014, עמ' 77 לקובץ); עסק למכירה בקריות (מייל מיום 18.6.2014, עמ' 84-81 לקובץ); נכס מסחרי בצ'ק פוסט (מייל מיום 14.8.2014, עמ' 106 לקובץ); נכס מסחרי ביבנאל (מייל מיום 31.8.2014, עמ' 58 לקובץ); דירה למכירה בקרית מוצקין (מייל מיום 2.12.2014, עמ' 112 לקובץ).

...

אני סבורה כי סכום זה משקף את הנזק האמיתי שנגרם לתובע כתוצאה ממהלך ההתקשרות עם הנתבע ומסיומה במועד בו הסתיימה.

סוף דבר לאור האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 3,500 ₪.

כיוון שהנתבע הפקיד בקופת בית המשפט סך של 12,892 ₪, אני קובעת כי סך של 5,500 ₪ מתוך סכום זה יועבר על ידי המזכירות לידי התובע באמצעות בא כוחו.

התובע הסכים למתן ההלוואה ונתן לחב' כפריס שתי הלוואות: הלוואה אחת, בסך 50,000 דולר ארה"ב והלוואה שנייה, בסך של 40,000 אירו.

אני מורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל אשר ניפתח בלישכת ההוצאה לפועל בטבריה לבצוע השיקים נשוא תובענה זו, שמספרו 522178-08-16.

...

סוף דבר לאור האמור לעיל, התוצאה הינה כי דין התביעה להידחות, וכך אני מורה.

אני מורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל אשר נפתח בלשכת ההוצאה לפועל בטבריה לביצוע השיקים נשוא תובענה זו, שמספרו 522178-08-16.

אני מורה על החזרת סכומי הפיקדון שהופקדו בתיק על סך 100,000 ₪ לנתבע , באמצעות בא כוחו.

בית משפט השלום בטבריה רע"צ 30546-06-18 לידאוי נ' טורעאן ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת אפרת הלר המבקש אחמד לידאוי על ידי ב"כ עו"ד עמראן חרבג'י משיבים 1.חומרי איטום טורעאן 2.חאלד עדוי ת.ז 059403709 3.עומר עדוי ת.ז 059862730 על ידי ב"כ עו"ד דיאב עדוי פסק דין

המשיבים הגישו את השיקים לבצוע בלישכת ההוצאה לפועל.

בתאריך 17.02.2015 נערך דיון בבקשה בטענת "פרעתי" במסגרתו הגיעו הצדדים להסכמה על מינוי מומחה, רואה חשבון מטעם לישכת ההוצאה לפועל וזאת לצורך עריכת חישוב גובה החוב בתיק וניתנה החלטת הרשמת על מינוי רואה החשבון, כמומחה מוסכם בתיק.

...

לאור כל האמור הבקשה נדחית" טענות המבקש לטענת המבקש, טעתה כבוד הרשמת כאשר החליטה לדחות את הבקשה לעיון חוזר ו/או הבקשה להשלמת הדיון בטענת "פרעתי". המבקש טוען כי הוא לא ויתר על זכותו לעריכת חישוב מתאים בהתאם לחוק ו/או בהתאם לבקשתו.

בלבד, ומן הטעם הזה בלבד יש לדחות את הבקשה.

מכאן, אני מוצאת כי החלטת הרשמת הנכבדה מיום 06.06.18 ניתנה כדין ואין מקום להתערב בה. סוף דבר לאור האמור לעיל, לא מצאתי כי קיים מקום להתערב בהחלטת כבוד הרשמת מרי ברטהולץ מיום 06.06.18, מושא בקשת רשות הערעור.

לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית.

בתאריך 29.4.2004 הגישה חברת "חן מרגליות", ללישכת ההוצאה לפועל בטבריה בקשה לבצוע פסק דין בתיק ההוצל"פ 05-01281-04-7, אשר הועבר לאחר מכן ללישכת ההוצאה לפועל בעפולה ונקלט תחת התיק הנוכחי מס' 09-01198-08-8.

ביום 11.5.2014 הגישו המשיבים בקשה בטענת פרעתי בתיק ההוצל"פ. ביום 13.7.2015 הגיעו הצדדים להסדר דיוני, לפיו סוכם: הסכום ששולם לפני פתיחת תיק ההוצאה לפועל בסך 430,000 ₪, ייחשב כתשלום שבוצע ביום 16.2.2004 וזאת במקום הסכום שצוין בבקשת הבצוע 394,705 ₪.

בהחלטתה מיום 24.7.2016, נשוא העירעור כאן, קבלה כב' רשמת ההוצל"פ מרבית טענות המשיבים בבקשה בטענת פרעתי, וסיכמה החלטתה, בזו הלשון: עיקר טענות המערער כעבור למעלה מ- 11 שנה מיום הגשת פסק הדין לבצוע בהוצל"פ, ולמעלה, מתשע שנים מיום המחאת ו/או רכישת החוב ע"י המערער מחברת מרגליות (הזוכה המקורית), העלו המשבים לראשונה את טענתם לתשלום סכומים נוספים על חשבון החוב הפסוק שלא הוקטנו על ידי הזוכה המקורית בבקשת ביצוע פסק הדין.

...

למעלה מן הצורך, דין הערעור להידחות, מחמת איחור בהגשתו ללא שהוגשה בקשה להארכת מועד מטעם המערער.

קביעת התקנה, כי ימי הפגרה לא יימנו "לענין הגשת התנגדות לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב", מחייבת את המסקנה, כי לגבי כל שאר המועדים המנויים בתקנות ההוצל"פ, יש למנות את ימי הפגרה (ראו: ת"א (מחוזי) 4783/07 רחל ירום נ' אוניברסיטת חיפה (18.11.2007)).

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, דין הערעור להידחות.

בהקשר לכך אוסיף, כי אין כל משמעות למחלוקת האם השיקים ניתנו כבטוחה או לשם פרעון, מאחר שכהן הסכים בחקירתו (עמ' 58), שניתן היה להפעיל את הבטוחה כאשר ההסכם לא מקוים, שהרי זו מטרתה.

מלבד זאת, כיצד כהן יכול לטעון שהשיקים ניתנו כבטוחה ולא לשם פרעון, אם במסמך המתייחס לשיקים הללו (כלול בנספח 19 לתצהיר כהן, צורף גם כנספח א' לסיכומי הנתבעים) כתוב במפורש שהם "חלק מן התמורה על העסקה של הדירות בטבריה בהתאם להסכם שנחתם"? גם טענת התובעים שילדי דסאו לא היו רשאים לפתוח תיקי הוצאה לפועל לבצוע השיקים, לפני שהשיקים הוצגו לפרעון, איננה נכונה.

...

עוד נפסק בע"פ 364/73 זיידמן נ' מדינת ישראל, פ"ד כח (2) 620, 624, כי החיסוי הניתן על-פי סעיף 13(5) לחוק, "משתרע על כך צעד הננקט בקשר עם ההליך בכל שלב משלביו השונים, לרבות כל פניה בכתב ומסמך הנדרש במהלך הרגיל של המשפט והמשמשו כהלכה". המסקנה לענייננו היא, לכן, שהבקשה שהגישו ילדי דסאו למתן צווי עיקול, וכמובן צווי העיקול עצמם, חוסים חיסיון מוחלט לפי סעיף 13(5) לחוק, גם אם נגדירם כפרסומי לשון הרע במובן החוק.

מסקנה זו מייתרת, אם כן, את הדיון בשאלה, האם בענייננו הבקשה לעיקולים הוגשה שלא כדין או ללא הצדקה.

תוצאה התביעה כנגד הנתבעים 1- 4, נדחית ההליכים כנגד הנתבע 5 מעוכבים.