ביצוע פעולות בבנק על ידי מי שאינו מורשה חתימה

באשר לשלב הפחתת הסיכון – שמתקיים כאמור לאחר שנקבעה דרגת הסיכון ללקוח או לפעילות במסגרת שלב "הכר את הלקוח - הרי שכפעולות מקטינות סיכון ניתן למנות ראש וראשונה- בקרה, מעקב וניטור מוגברים אחרי לקוח שסיווג על ידי הבנק כלקוח בסיכון וזאת, על מנת להפיג חשדות העולים בהקשר לפעילותו. במסגרת זו צוין כי הבנק רשאי לידרוש מסמכים מהלקוח על מנת למלא אחר חובותיו לבקרה ופקוח כאמור. נוסף על הבקרה אחר לקוחותיו וניטור מוגבר, בהיתחשב בסיכונים הכרוכים בלקוח או בפעילותו, מטילות הוראות החוק גם חובה לדיווח על כל פעולה חריגה של לקוחות התאגידים הבנקאים לרשויות המוסמכות על פי כל דין (חובת דיווח כאמור קיימת גם בסעיף 39 לנוהל 411 ועליה נוספה חובה לדווח לפיקוח על הבנקים, הקבועה בסעיף 91 לנוהל). פעולות נוספות אשר מוסמך התאגיד הבנקאי לנקוט הן הטלת מיגבלות כמותיות על פעולות המבוצעות בחשבון, הפסקת פעילות מסוימת או סגירת החשבון.

כיוון שכך, וכפי שקבעתי גם בעיניין טויגה וגם בעיניין ישראמיינרס, בעוד שבעבר נקודת המוצא לדיון בשאלת סבירות הבנק למתן שירות, הייתה כי הבנק מעוניין לספק שירות, הוא מוחזק כמי שאין לו דבר משל עצמו ומשכך, הבקורת השיפוטית על החלטתו לסרב לתת שירות תהיה מצומצמת.

להשלמת התמונה אציין כי סעיף 50 לנוהל 411, נוגע בקשר בין שתי החובות הואיל והוא קובע כי: "יראו סיבה לסרוב סביר לפתיחת חשבון וניהולו, לרבות ביצוע פעולות מסוימות בחשבון, וכן למתן שירותים למבצע פעולה שאינו רשום כבעל או כמורשה חתימה בחשבון לעניין חוק

...

בהתאמה לאמור, הרי שדין התביעה במסגרתה מבקש המבקש לכוף על הבנק מתן שירות בהקשר לכספים אשר מקורם במטבעות דיגיטליים – להידחות.

טענותיו אלו של המבקש, על שני ראשיהן, אין בידי לקבל.

סוף דבר; לאור האמור והמפורט – התביעה נדחית.

למעלה מן הנידרש, הוסיף בית משפט קמא כי אף אם היה קובע שרכיב תביעה זה לא התיישן ביחס לרכישות שבוצעו לאחר יום 27.7.1996 (7 שנים קודם להגשת התביעה), היה מקום לדחות רכיב זה לגופו מהטעמים הבאים: מר ספיר היה דרקטור ומורשה חתימה בחברת KF האנגלית (לרבות בחשבון הבנק שלה), כך שמנקודת מבטו של הבנק, פעולותיו של הראשון בוצעו בסמכות; עסקינן בפעילות עסקית שאיננה חריגה לחשבון בנק זה; הקף הרכישות וסכומן היה סביר בנסיבות העניין, ובשים לב ליתר הנכסים בחשבון; ובאותה תקופה התבצעו רכישות של מניות חברת פליינט גם בחשבונו האישי של התובע, כך שלא הייתה מצידו של הבנק כל סיבה לחשוד בעיניין זה. בסוגיית הריביות, קבע בית משפט קמא כי הואיל ושיעורי הריביות משתנים לאורך הזמן וכן נגבים בעבור תקופות שונות, מדובר בעילה המתחדשת מיום ליום.

זאת ועוד, כאשר בנק דורש מלקוח לשלם חוב שהצטבר בחשבונו, והלקוח מבקש להדוף את תביעת הבנק בטענה נגד חיובים או פעולות שבוצעו בחשבון בעבר הרחוק, והבנק מבקש לדחות את טיעוני הלקוח מחמת היתיישנות, יש להבחין בין שני מצבים: המצב האחד, הוא כאשר הלקוח מעלה נגד הבנק טענות בעיניין תוקפם של חיובים בחשבון, אשר למעט העובדה שיש בהם כדי להפחית מגובה החוב הנתבע על ידי הבנק, לא ניתן לכרוך אותם בקשר ישיר וקרוב אל החוב הנתבע על ידי הבנק.

ויובהר, הרשאות אלה מגובות בשלל מסמכים שצורפו על ידי הבנק, ואשר נושאים את חתימתו של מר גזונדהייט, וחזקה היא כי מר גזונדהייט הבין וידע על מה חתם, בודאי בהיותו איש עסקים בקיא ומנוסה, ובשים לב למהות המסמכים בהם מדובר (ע"א 467/64 שוורץ נ' סנדור, פ"ד יט(2) 113, 117 (1965); ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לופו, פ"ד נד(2) 559, 570 (2000); ע"א 1691/11 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' צוברי, פסקה 41(ג) (15.12.2015)).

...

דינו של ערעור זה, על שני ראשיו, להידחות.

בכל הנוגע לתוקפה של הערבות הכללית, בעניין זה מקובלת עליי מסקנתו של בית משפט קמא לפיה אף אם למר ספיר הייתה הרשאה ליצירת הערבות בשמו של מר גזונדהייט, אין לקבלה בהינתן הפגמים שנפלו בעשייתה, ובפרט בהיעדר התייחסות לחשבון הבנק במסגרתו ניתן יהיה לממשה בעת הצורך.

סוף דבר סיכומו של דבר, אם תישמע דעתי, אציע לחבריי כי ערעור התובעים על פסק הדין החלקי יידחה בכללותו; ערעור הבנק על פסק הדין החלקי יתקבל בחלקו, בכל הנוגע לשיעור הריבית הרגילה שנקבע לתקופה שעד ליום 28.6.2009, כאמור בפסקה 126 לעיל; ערעור הבנק על פסק הדין המשלים יידחה במלואו.

לטענתה, היא קיבלה מהמנוח שיק בנקאי חתום על ידי שני מורשיי חתימה מטעם הנתבע, שדינו ככסף מזומן.

מר פרץ מאשר כי אף שמדובר היה בפעולות שמחייבות הסבר ואין כל תעוד לגביו, לא נערך שום בירור על ידי הבנק במועד ביצוע הפעולות (עמוד 26 שורות 34-35).

כך נקבע בנסיבות הליך דומה לענייננו בו התשלום בוצע בגין החזר הלוואה לצד שלישי שאינו קשור בהסכם היסוד - "בענייננו, לא ניתן להטיל על הנתבעים 4-18, שכאמור לא היו צד לעיסקת המכר, את הנשיאה בסיכון של אי בירור אמתות המסמכים. הנתבעים 4-18 הלוו כספים לנתבעים 2-3 שהשיבו אותם. לא ניתן להטיל על הנתבעים 4-18 את החובה לבדוק מהיכן הגיעו הכספים ושעה שלא עשו כן, לחייבם בהשבתם. הטלת חובה זו על הנתבעים תיפגע קשות בתנאי המסחר בשוק חופשי. פגיעה זו אינה סבירה ואינה מידתית בנסיבות העניין... לא ניתן לצפות מהנתבעים 4-18 כי ינהלו רישום אודות הלוואות שנתנו, שלא במסגרת עסוקם הרגיל. כמו כן, לא ניתן לצפות מהם כי יבדקו את מקור הכספים שהוחזרו להם בסופו של דבר. הנתבעים 4-18 קיבלו את הכספים בתצורת שיקים בנקאיים סחירים מהנתבעים עצמם או מעו"ד הירשמן ... לטעמי, לו יחויבו הנתבעים 4-18 בהשבה, יחול שינוי לרעה במצבם. אמנם הם עדיין יהיו רשאים לידרוש השבת החוב מהנתבעים 2-3, אך סביר כי אלו לא יוכלו להשיב להם הכספים" (ת"א (מחוזי מרכז) 592-04-09 קבילי ואח' נ' ברנרד ואח' (27.03.13) בפסקות 4(ב)-(י)).

...

כך גם אינני מקבל את הטענה כי קיים הבדל בין תצהיר הצד השלישי, תשובותיה בחקירתה הנגדית ותצהיר התשובות לשאלון – אומנם, בתצהיר העדות הראשית נסיבות מתן הכספים מפורטות בצמצום.

סיכום הודעה לצד שלישי לאור כל האמור לעיל הרי שדין ההודעה לצד שלישי להידחות.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לצד השלישי סך של 20,000 ₪ (כולל מע"מ) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

הנתבעים ביקשו, בין היתר, לבסס טענתם זו על סיכום הפגישה מיום 11.5.2015 ולפיה "הפאב ניסגר ולא יפתח עוד על ידי בן ורועי". לאחר בחינת הטענה ועיון במסמכים השונים שהוגשו, אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, סיכום הפגישה מיום 11.5.15 נעשה על ידי מר ששון יעקב ללא חתימה של משתתפי הדיון על סיכום הדיון.

אציין, כי המציע לא זומן על ידי מי מהצדדים למתן עדות ומשכך לא נשמעה עדותו בנוגע להצעתו ומידת מחויבותו לאותה הצעה.

אדגיש, המדובר בפעולות בחשבון עו"ש בבנק, פעולה המבוצעת על ידי כל אזרח במדינה ולא דורשת מיומנות או הכשרה מיוחדת.

מר אלהרר אינו מורשה חתימה בחשבון השותפות בבנק.

...

משכך, דין רכיב זה של התביעה להידחות.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה בת"א 41725-09-15 להתקבל חלקית, דין התביעה בת"א 54740-12-17 להתקבל חלקית וכן כי דין התביעות בת"א 355-10-16 וכן בת"א 54947-12-17 להידחות.

לאור האמור, אני מורה כדלקמן: חברת הר הגלבוע ובן, ביחד ולחוד, ישלמו לרועי פיצוי בסך של 110,171 ₪ בצירוף הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (09/15) ועד למועד התשלום בפועל.

עוד לטענת המבקש, בנו המנוח ובתו משיבה 3 היו מורשי חתימה בלבד בחשבונות הבנק וצורפו לחשבונות אלה לצרכי סיוע למבקש.

להורות למשיבים 4-5 (כל אחד בנוגע לחשבון המבקש המתנהל אצלו): צו המבטל את חסימת החשבון ו/או מיגבלת משיכת כספים והחזרתו לפעילות כמו שהיה נהוג, לפני פטירת בנו המנוח של המבקש, עבור ולמען המבקש, באמצעות הוראות המבקש ומשיבה 3; צו המונע ביצוע כל דיספוזיציה בחשבונות הבנק של המבקש וככל שיידרש להורות למשיבים 4-5 לרשום את המבקש כבעלים היחיד בחשבון וכי למשיבה 3 זכות משיכה בחשבון אביה כשלוחתו ולא כבעלים; צו המונע רישום משיבים 1-2 כבעלי החשבון מכוח צו הירושה של אביהם המנוח; צו המונע מתן כל מידע ו/או פרט בנוגע לחשבונות הבנק של המבקש, לידי משיבים 1-2; צו המונע משיכת כספים ו/או ביצוע פעולה בנקאית כלשהיא זולת על ידי המבקש ו/או משיבה 3.

...

לאור המקובץ לעיל, אני מורה על ביטול ההחלטה קמא מיום 13.9.22.

כן אני מורה כי משיבים 4-5 יצורפו כנתבעים לתובענה קמא (ולמעשה הם כבר קיימים כנתבעים בתובענה קמא).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מורה על קבלת הערעור לגבי שתי ההחלטות קמא, באופן המפורט בסעיפים 25 ו-30 לעיל.