על פי האמור בספרו של ד"ר י' זוסמן בספרו סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995:
"אכן יתכן גם תחליף המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט. אך התנאי לכך הוא כפול. לשם כך דרוש, ראשית, שהענין יהא בגדר תקנה 500 ושנית, שמקום המצאו של הנמען בחוץ לארץ אינו ידוע. לפיכך דרושה לשם ביצוע ההמצאה רשות כפולה, להמצאה אל מחוץ לתחום השיפוט בהתאם לתקנה 500, ולתחליף המצאה בהתאם לתקנה 498... באילו מקרים יתן בית המשפט רשות כפולה כזו? כשעשה התובע שניים אלה: ראשית, הגיש בקשה בהתאם לתקנה 500 וגילה היכן, היינו, באיזו ארץ, נמצא הנתבע, וכן כי ענינו הוא מן הענינים המנויים בתקנה 500; שנית שיכנע את בית המשפט, שאין לו האפשרות למסור את ההזמנה לנתבע באותה ארץ, משום שמענו שם אינו ידוע לו, ואף אינו ניתן לבירור אך גם במקרה כזה חייב השופט לדעת, לפחות, באיזו ארץ נמצא הנתבע, הגם שמענו באותה ארץ אינו ידוע, שאם לא כן, לא יוכל לקבוע מה הוא התחליף המתאים- תחת המסירה בדרך הרגילה- העשוי להודיע לנתבע שהוגשה תביעה נגדו. אם ידע השופט, כי הנתבע, נמצא, נניח, באנגליה, יוכל להורות על תחלי המצאה באמצעות מודעה בעתון היוצא לאור בלונדון או בעיר אחרת באנגליה, אך אם תתפרסם המודעה בעיתון המופיע בארץ, אין כל סיכוי שהנתבע יראה את העיתון ויקרא את המודעה" (שם, בעמ' 252).
...
על פי האמור בתצהיר המבקש, הקשר עם הנתבעים 9 עד 16 התבצע במשך כל השנים באמצעות המשיבה מס' 10, גב' סילבי אוקס שור, אולם היא הודיעה למבקש כי אין בידה את פרטי המשיבים 9 ו- 11 עד 16 וכי רק בידי בא כוחה בישראל ישנם את פרטי המשיבים, אולם משגם הוא השיב כי אין בידיו את פרטי המשיבים, סבר המבקש כי אין מנוס מבקשת תחליף המצאה.
לא שוכנעתי מתצהירו של המבקש כי מענם של המשיבים, שהם בני משפחתו, אינו ניתן לבירור בשום דרך.
אני סבורה כי אין די באמור בתצהיר כדי להצדיק תחליף המצאה, מה גם שלא הוגשו תצהיריהם של המשיבה 10 ושל בא כוחה.
