ביצוע מכירה כפויה של מניות חברה

אפנה בהקשר זה לפסק דינו של בית המשפט העליון בהליך בו התבקש בית המשפט להורות על מכירה כפויה של מניות חברה בה החזיקו שני בעלי מניות שלא שורר ביניהם עוד אימון והאחד, כך לטענת השני, פעל ופועל באופן שיטתי לריקונה של החברה המשותפת.

(רע"א 8571/16 מעברות נכסים-אגודה שיתופית חקלאית בע"מ – מוטיבן בע"מ דהיינו: על התשלומים ששילם הנתבע או שילמה הנתבעת לתובע יכולים הנתבעים לעמוד בקלות באמצעות המידע המתקבל מחשבונות הבנק שלהם המשקפים את התנועות שביצעו בחשבונותיהם.

...

ובלשון הפסיקה: "חובת גילוי המסמכים חלה אך ורק על מסמכים שנמצאים בידיו של אחד מבעלי הדין או בשליטתו. חובת זו אינה משתרעת מטבע הדברים על מסמכים אשר טרם נוצרו. לשון אחר: חובת הגילוי חלה על מסמכים קיימים; אין משמעה חיוב בעל הדין לבצע בירורים עובדתיים כאלו ואחרים ולייצר מסמכים מסוימים במיוחד לצורכי המשפט (P. Matthews, H.M. Malek Disclosure, at pp. 108-109 (להלן – Disclosure [15])). במסגרת הליך גילוי המסמכים נדרש בעל הדין להצביע על המסמכים אשר נמצאים ברשותו או בשליטתו, הא ותו לא. אין זה מתקבל על הדעת כי במהלך השלב המקדמי יידרש בעל דין לערוך בירורים וחקירות שונות, ודאי לא כאלו הכרוכים במאמץ רב, במטרה לייצר מסמכים הדרושים לצד השני לשם ביסוס תביעתו או הגנתו. הטלת נטל שכזה, ותהא תרומתם של המסמכים לביסוס התביעה גדולה ככל שתהא, אינה עולה בקנה אחד עם המטרה העיקרית העומדת בבסיס הליך גילוי המסמכים – קידום ההגינות והיעילות הדיונית – ונראה שהיא אף נוגדת את עקרונות שיטת המשפט בעניין נטל ההוכחה וחובתו של תובע (למעט במקרים חריגים) לשאת בו". (רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ – איזנברג , פ"ד ס(3) 264, (2005)) באשר לבקשת הנתבעים – לא מצאתי להעתר לבקשת הנתבעים להורות לתובע להמציא לעיונם את דפי חשבון הבנק שלו, מכמה טעמים: הראשון – הנתבעים טענו, כי הנתבע 2 מסר לתובע ו/או הפקיד ישירות לחשבונו מעת לעת סכומי כסף נכבדים בהתאם לבקשותיו/דרישותיו.

לפיכך, אני מורה לתובע להמציא לנתבעים העתק כל התביעות לדמי פגיעה שהוגשו על ידו למוסד לביטוח לאומי בין השנים 1/2009-9/2017 על כל צרופותיהן וכן העתק כל תביעת נזיקין שהוגשה על ידו לערכאות המשפטיות או לועדה רפואית של מבטח/קופת גמל זו או אחרת, בשנים הנזכרות בגין אותן תאונות עבודה נטענות.

ככל שלא מצויים בידי התובע העתקי תביעות דמי הפגיעה שהוגשו על ידו, יודיע בתוך 7 ימים ממועד המצאת החלטתי זו לידיו וינתן צו למוסד לביטוח לאומי אשר יורה לו להמציא את המידע המבוקש.

כמו כן, דרישת סעד השבת המניות מהוה בפועל דרישה לבצוע מכירה כפויה של מניות הנתבע לתובעים, והכל מבלי שאלו יצטרכו לשלם דבר בעבור כך, ואין מקום לכך.

לפיכך, אני מורה כי כל צד ימציא למומחה בתוך 60 יום ממועד המצאת פסק הדין ו-30 יום לאחר ביצוע התשלומים הנדרשים על פי פסק דין זה לחברה הצעתו לרכישת מניותיו של הצד השני בחברה.

...

לנוכח יחסי הצדדים אני ממנה את המומחה כנאמן לצורך ביצוע ההתמחרות וזה יפעל בהתאם להוראות שלהלן: הצדדים יגישו למומחה בתוך 60 יום ממועד המצאת פסק הדין ולאחר ביצוע התשלומים כאמור בסעיפים 102-103 בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לעיל את הצעותיהם לרכישת זכויות הצד האחר בחברה במעטפות חתומות.

אשר לשאלת ההוצאות לאור אופן ניהול ההליך והצורך לשמוע ראיות, וכן העובדה כי בסופו של יום לא נשמעה עדות הנתבע, וחזרה על כנה ההסכמה שהושגה בין הצדדים והתייתר הצורך לשמוע ראיות, ולאור תוצאת ההליך, אני מורה כי הנתבע ישלם הוצאות ניהול ההליך, אם כי בצורה מדודה בלבד, ותוך הבנה כי הוצאות שהוטלו על הנתבע בהחלטה מיום 22/01/2019 שולמו.

אני מורה כי הנתבע ישלם הוצאות ההליך לתובעים בסך 20,000 ₪, וזאת בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק דין זה לידיו, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק דין זה ועד התשלום בפועל.

באותה החלטה הובהר כי בפסק הדין נקבע כי יישומו יתבצע בסיוע של המומחים – המומחה המוסכם שחוות דעת מטעמו שימשה את בית המשפט בפסק הדין, אשר התבקש להגיש טיוטת פסיקתא שתכלול את ההתאמות אשר נקבעו בפסק הדין, ומעריך שווי אשר מונה על ידי בית משפט לשם הערכת שווי החברה לפיה יתבצע המכר הכפוי של מניות המבקשת.

...

משעניינה של המבקשת בחברה נדון בהליכים משפטיים רבים תוך הקצאת זמן שיפוטי רב מאוד, בעוד המבקשת מצדה מוותרת באופן חד צדדי על הסעד העיקרי שנפסק לטובתה, נראה כי אין לאפשר למבקשת להמשיך ולנהל הליך נוסף באותם עניינים, גם לא בדרך של תביעה נגזרת.

סוף דבר הבקשה לאישור תביעה נגזרת, נדחית.

המבקשת תשלם למשיבים את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 35,000 ₪.

"ההצדקה לבצע ההפרדות בדרך של מכירה כפויה כך ש[ס.ב.] היא זו שתמכור את מניותיה נובעת מכך שבכל שנות הפעילות של החברה מאז הסכם ההקצאה, לא רק שלא תרמה לקידומה של החברה ולהשאת ערכה וערך נכסיה אלא היתמקדה בניהול מאבקים מתמשכים וייזום הליכים משפטיים מרובים". בית המשפט הוסיף כי בחירה בסעד של מכירה כפויה לפי ערכן הריאלי של המניות, תאפשר להביא בחשבון, בין היתר, את כל התמורות שחלו בערכן ואת הלוואות הבעלים המותאמות.

...

כמפורט בהרחבה לעיל, אנו מורים על ביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 6.6.2019 (פסק דינה של השופטת רונן), ככל שהוא נוגע לקבלת בקשתה של המערערת "לוותר" על הסעד של מכירה כפויה של מניותיה.

כאמור, אף ערעור זה דינו להידחות.

סוף דבר, שארבעת ערעוריה של המערערת נדחים בזה, כמפורט לעיל.

עם זאת נקבע כי נוכח אובדן האמון בין הצדדים יש לבצע מכירה כפויה של מניות התובע באדמירל לחברת האם או למי מטעמה.

...

לאור כל האמור, בהעדר ראיות לסתור, לא מצאתי כי פעולתו נעשתה במכוון או מתוך כוונה להיטיב עם עצמו, כשם שטוענת התובעת, ובפרט כאשר לא הובאו ראיות לכך, לרבות שמות מוסרי ההמחאות ופרטים שיאפשרו לברר זאת.

לאור כל האמור, ועל אף אפשרות לקיומו של מעשה בית דין, בשים לב לקביעות בית הדין לעבודה ובית המשפט המחוזי, מצאתי כי לגופה של התביעה יש לדחות אותה בכללותה, לאחר שלא הוכחו הנזקים הנטענים בכתב התביעה על רכיביהם השונים.

סיכום לאור כל האמור לעיל, אני מוצאת לדחות את התביעה ללא צו להוצאות.