מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביצוע בדיקת רקמות לאב זר הטוען למערכת יחסים בטענת אונס

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

בחקירה הנגדית נישאלה ס' מדוע לא היתנגדה למעשיו של המערער, ובמיוחד כשהבינה ש"זה לא בסדר", ועל כך היא השיבה, בין היתר: "זה משהו שהוא לא נעים. זה משהו שאתה לא יכול לפרש אותו. איזה שהוא רגש. זה משהו שאתה מרגיש שזה לא בסדר אבל אתה יודע באותו רגע כמה זמן אחר כך כי אתה מדחיק את זה ואתה לא מגיב לזה". בהמשך אמרה ס': "זה אבא ולא מן הראוי שהוא יעשה דברים כאלה לבת שלו, גם אם היא מבינה וגם אם לא. באותו רגע ההלם שאתה מקבל וזה לא משנה אם אתה מבין או לא מבין, ההלם שאתה מקבל לא מאפשר לך". במענה לשאלה, אם לא היתנגדה משום שהיתה בהלם, העידה ס': "אבל זה לא סותר אחד את השני. זה שאני בהלם וזה שזה נראה נורמלי. אני פשוט, אני לא יודעת אם תוכלו להבין את זה. פשוט ישבתי ככה, ישבתי ככה על המיטה, וזה היה מבחינתי נראה נורמלי. כן. באותו רגע כן כי זה לא סותר אחד את השני". לשאלת הסניגור, מדוע פנתה אל אביה לטפול בעיניין ההפרשות, כאשר ידעה כי הוא נוהג ללקק את גופה, השיבה ס': "... שוב אתה מדחיק אתה לא מוכן להודות בזה לא לעצמך ולא בקול רם ולא לשום דבר. וככה זה. בדיוק מה שלאחר מכן ישכחו המקרים. כי זה פשוט, זה לא משהו שאתה יכול לשלוט בו. בשום מצב וגם לא להתלונן לאבא שאני, יש לי הפרשות. זה אבא שלי נקודה. וככה רואים את זה וזה לא משנה". בסיכומיו טען סניגורו של המערער, עו"ד יעקב שקלאר, כי אין זה הגיוני שנערה כה חכמה, בוטה, ואגרסיבית, שאינה חוששת להביע את רצונותיה, שתקה ולא הפסיקה את אביה, לוּ זה ביצע בה את המעשים אותם היא מייחסת לו. בית משפט קמא דחה טענה זו בציינו, כי "תשובותיה הספונטאניות של ס', הגיוניות ומתיישבות עם הידוע לנו מהפסיקה על תגובותיהן של נפגעות עבירות מין, ובמיוחד נערות רכות לימים". עוד נאמר בהכרעת הדין, כי "אין להיתעלם גם מהקושי האינהרנטי בחשיפת מעשי [המערער], מהשפעתה על מערכת היחסים המורכבת והטעונה בין [המערער] ל-ס', ועל התא המשפחתי בכללותו". אשר לאישום השני, מסרה ס' בעדותה כי כל אימת שהיתה מקוררת, הן לפני שארעו המעשים המתוארים באישום הראשון והן לאחריהם, נהג אביה למרוח ערק על גופה "ממעלה הגרון עד לאיבר מינה, תוך שהיה מעסה את שדיה, ממשש את פטמותיה ומלקק אותן". רק כאשר אמרה לו "אבא", הוא חדל מכך.
נ' ציינה, כי "זה אחד המקרים הבודדים שאני זוכרת שהיינו עם בגדים כל שאר הפעמים היינו עירומים". נ' העידה על מעשי אינוס שביצע בה המערער, כאשר החדיר את אצבעותיו לאיבר מינה.
יתר על כן, בהודעותיו במישטרה אמר המערער כי הוא נפגש עם מ' מספר פעמים בעסק של אישתו, וכי "אין לי קשר אליה ולא היה... ומן הסתם גם לא יהיה". לשאלה מדוע לא העלה את גרסתו בנושא זה בהזדמנות הראשונה, השיב המערער כי לא רצה לשתף אנשים זרים בבגידותיו.
עירעורו של המערער בהודעת העירעור על הכרעת הדין נטען, כי המערער לא ביצע את המיוחס לו ומדובר בעלילת שוא שרקמה נגדו רעייתו לשעבר "אשר רתמה לשם כך, את ילדיהם המשותפים, משפחתה הקרובה וחברותיה, הכול עקב רצונה להתגרש ממנו, ומתוך כוונה לנשל אותו מכל רכושו עד לשקל האחרון". לדידו של המערער, ניתן להתערב במקרה דנן במימצאי מהימנות, שכן הגירסה העובדתית שאומצה על-ידי בית משפט קמא "אינה מתקבלת על הדעת או שהיא תוצאה של היתעלמות מהראיות שהוצגו בפניו". לגישת המערער, גירסאותיהן של המתלוננות רצופות שקרים, ואילו גירסת המערער היתה "עקבית, אותנטית, כנה וללא סתירות למן היום הראשון בו נעצר", וגירסה זו נתמכת על-ידי עדי הגנה רבים שהעידו מטעמו.
המדובר באדם לא אמין, ושקרן "המסוגל לסתור עצמו בפער של מספר משפטים מבלי לחוש חוסר נעימות". על יסוד כלל הנתונים, מתעורר החשד כי מדובר באדם בעל קוי אישיות פסיכופטיים, שבולטים אצלו עיוותי חשיבה רבים, ובראשם טענת הקנוניה, שהיא מוכרת בספרות "כשכיחה בקרב עברייני גילוי עריות". על יסוד האמור בכתב האישום, ניתן לאבחן את המערער כבעל סטייה מינית פאדופילית ומשיכה הבופילית, אך בשל קיום מערכות יחסים גם עם נשים בוגרות, ועמדתו ההגנתית לאורך הבדיקות, לא ניתן "להצביע ולהבין את האטולוגיה של העבירות ואת הסיבות שהובילו לקיומן". הערכת מסוכנותו המינית של המערער לא השתנתה, והיא עדיין עומדת על רמה בינונית-גבוהה לטווח הארוך.
המשיבה, אשר יוצגה על-ידי עו"ד נורית הרצמן, חזרה וטענה כי המדובר בתיק מהימנות "קלסי", שאין בו כל דבר ייחודי.
לבסוף, יש להתייחס לטענה אחת שהועלתה על-ידי המערער, לפיה לא הוכחה חדירה לאיבר מינה של נ' ולכן אין מדובר בעבירה של אינוס.
...
גם עדותה של נ' נמצאה אמינה ומהימנה, כפי שקבע בית משפט קמא: "עדותה של נ' מהימנה עליי, וקיבלתיה במלואה. אכן, נמצאו סתירות קלות בעדותה של נ'... כך למשל, מעדותה זו עולה, כי [המערער] קרא ל-נ' להיכנס לחדרו, שם ביצע את מעשיו. הגם ש-נ' העידה תחילה כי [המערער] ביצע בה את המעשה בחדרה, ולאחר מכן בחדרו, אולם בתיאור המעשה עצמו אין כל סתירות. סתירות אלה לא נעלמו מעיני, אולם גם לאחר בחינתן, אחת לאחת, שוכנעתי כי אלה אינן מהותיות, אינן יורדות לשורשו של עניין, נובעות מטבעו ואופיו של הזיכרון האנושי ומחלוף השנים... אין לצפות ממתלוננת, אשר משחזרת חוויות עבירות מין שבוצעו בה בהיותה ילדה רכה בשנים, (כי) תזכור כל פרט ופרט, משלא היה מדובר בתיעוד בזמן אמת.
בית משפט קמא לא היה מוכן להסתמך על גירסתה של המתלוננת ג', מבלי שנמצאו לעדותה ראיות מחזקות, ובכך יש כדי להעיד על הזהירות הרבה שבה נקט בית משפט קמא, בעת שבחן את עדויותיהן של כלל המתלוננות בתיק זה. לסיכום, הנני סבור כי הרשעתו של המערער עומדת על יסודות איתנים ואין כל מקום להתערב בהכרעת דינו המפורטת, המנומקת והיסודית של בית משפט קמא.
הערעור על מידת העונש לאחר בחינת כלל הנסיבות, הגעתי למסקנה כי העונש שהושת על המערער סוטה במידה ניכרת מרמת הענישה שנקבעה בעבירות דומות, ועל כן יש מקום לקבל את ערעורה של המשיבה.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

ביום 3.11.2020 הגיש התובע תביעה בה טען כי הקטין נולד כתוצאה ממערכת יחסים שניהל התובע עם אם הקטין, ועתר להפניית הצדדים לבדיקה לסיווג ריקמות ולמתן פסק דין הצהרתי בעיניין אבהות בהתאם לתוצאותיה.
טובתו של הקטין שלא לעבור בדיקת ריקמות בעיקר משום שהוריתו באונס.
ככל שלנתבע תהיינה טענות ביחס למסוגלות ההורית של התובע, יהיה עליו לנקוט בהליך משפטי חדש ומתאים.
איני מקבלת את טענת הנתבע בעיניין זה. שהרי על פי הגרסה שהציג הנתבע בחקירתו הנגדית, עוד בזמן אמת כאשר הוא שהה בסופי שבוע בדירה השכורה הוא ידע שבמהלך השבוע מושכרת דירה זו "לזרים" כלשונו (עמ' 44 ש' 5-3 ).
האמת ובירור קשרי מישפחה ובוודאי זהותו של אב כלפי ילד, והעדיפם על פני אינטרסים אחרים וזאת בכל אותם מקרים שאינם חוסים תחת הוראות סעיפים 28 ד' ו- 28 ה', ונתן בידי בית המשפט את הסמכות לצוות על עריכת בדיקה גנטית גם במקרה והנבדק מסרב לבצעה.
לפי עמדת האפוטרופא לדין, הוכח במקרה זה רף כדרוש של קשרי מישפחה המצדיק הפנייה לבדיקה גנטית להוכחת אבהות, וגם אם הגרסאות הקוטביות של הצדדים לעולם לא יתיישבו, לנוכח זכותו העצמאית של הקטין לדעת את זהות אביו ובשים לב לראיות שהובאו, יש לתת צו לבדיקת ריקמות לשם בירור שאלת האבהות.
...
( טלפון (דיון מיום 11.11.21 , עמ' 9-8 מעבר לאמור לעיל, הנתבע עצמו הודה כי יתכן וקיים קשר מיני עם התובע וכי הקטין נולד כתוצאה מקשר זה. עצם טענת הנתבע בכתב ההגנה לפיה ככל הנראה התובע אנס את הנתבע תומכת במסקנה כי יכול להיות קשר גנטי בין התובע לבין הקטין.
" איני מקבלת את עמדת הנתבע לפיה יש להימנע מבירור שאלת האבהות ובכך למעשה למנוע מהקטין לדעת מיהו אביו.
לנוכח כל המפורט לעיל, לאחר בחינת תנאי סעיף 28 ו(א) לחוק מידע גנטי ותוך שקילת טובתו של הקטין, ולאחר בחינת הראיות שהובאו, נחה דעתי כי יש מקום להורות על ביצוע בדיקה גנטית לבירור שאלת האבהות.

בהליך אפ"ח (אפ"ח) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

לאחר שנערכה בדיקה גנטית לבירור קשרי הורות בנוהל חו"ל, נמצא שהנתבע מתאים להיות אביו של הקטין ועל כן ניתן החלטה מתאימה לרשום אותו בהתאם וכן ניתן החלטה כי התובעת רשאית לבצע ולאכוף את פסק החוץ ממועד ההחלטה ואילך.
.( (שפירא, עוד יש להזכיר כי ביסוד חוק אכיפת פסקי חוץ עומדות מספר מטרות, שהעיקריות שבהן, שימת קץ להתדיינות שבין בעלי הדין, הרצון לעשות צדק עם הצד הזוכה, וטיפוח יחסי גומלין של עזרה הדדית עם מערכות משפט זרות (ראו שפירא 510 - 511.
באופן דומה, סעיף 27 א(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (שהוסף בתיקון 19 התשפ"א – 2020 ) קובע כי הורה שהורשע בעבירת רצח או ניסיון רצח של הורה אחר או מעשה אינוס או סדום של מי מילדיו תשלל אפוטרופסותו אך סעיף 27 א(ד) מבהיר שאין בהוראה זו כדי לגרוע מחובת מזונות של הורים לילדיהם או מחובות אחרות שחלות על הורה.
הרי אגב ההליך בוצעה בדיקת ריקמות שמכוחו הוריתי על רישום האבהות במשרד הפנים כחלק מהסדר הדיוני שבין הצדדים.
...
מכל הטעמים לעיל אני קובע כי פסק החוץ עומד בתנאי כל סעיף 3 לחוק אכיפת פסקי חוץ התשי"ב – 3) ואין באמור בו או בתוכנו כדי לנגוד את תקנת 17 ) 1958 לרבות תנאי סעיף הציבור.
אציין עוד כי בשום שלב לא טען ב"כ הנתבע כי הוא חוזר בו מההסדר הדיוני שאושר בין הצדדים ולפיו הוסכם כי אם יימצא שהוא אביו של הקטין הרי שפסק החוץ ייחשב לאכיף (ראו גם החלטתי מיום 5/8/2021 ).
כן מקובלת עלי הטענה שאין באמנת ניו יורק סעיף הקובע מגבלת זמן לאכיפתו וכי יש להבחין בין גביית מזונות עבר שנפסקו בישראל לפי סעיף 11 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) התשי"ט – 1959 לבין אכיפת פסקי חוץ בעניין מזונות אך שאלה זו כמעט ולא מתעוררת מקום שהנתבע לא טען דבר וחצי דבר בהקשר זה. סוף דבר, התביעה לאכיפת פסק חוץ מתקבלת ואני מתיר בזה גביית המזונות שנפסקו בפסק החוץ מיום 4/6/2018 בתיק 645/1883/17 של מדינת אוקראינה כנגד הנתבע.

בהליך רמ"ש (רמ"ש) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהמשך הם החליטו למסד את מערכת היחסים ביניהם וביום 16.4.19 שכרו במשותף דירת חדר למגורים ברח' XXX בה התגוררו במשך כ-8 חודשים.
ביום 10.12.20 הגישה המשיבה 2 (להלן: "ב"כ היועמ"ש") את תגובתה וטענה כי הדרך הטובה ביותר לבירור התביעה היא באמצעות בדיקת ריקמות, שאפשרית גם ללא הסכמת הנבדק מכוח הוראת סעיף 28ו' לחוק מידע גנטי, תשס"א -2000 (להלן "החוק") וכי ככל שבית המשפט יסבור שנחצה הרף הראייתי המינימאלי שדרוש בהתאם לסעיף 28ו(א) לחוק יש להורות על ביצוע הבדיקה על אף היתנגדות המבקשת.
עוד ציין ביהמ"ש קמא כי אף אם הקטין נולד כתוצאה מיחסים שלא בהסכמה כגירסת המבקש, גרסה שלא הוכחה או נקבעה על-ידי ביהמ"ש קמא, אין בגירסה זו כדי לסתור את הטענה לקשרי מישפחה (ס' 28 להחלטה) ואפילו אם היה עולה בידי המבקש לשכנע בטענתו זו (ויצוין כי המבקש לא הגיש תלונה על אונס כלפי המשיב או אדם אחר) אינו סבור כי היה בכך כדי לשלול את זכותו של הקטין לדעת מיהו אביו (ס' 32-33 להחלטה).
יתרה מכך, המבקש מעולם לא הצליח לספק הסבר מה האנטרס של המשיב, עובד זר קשה יום, להמציא יש מאין סיפור שלם בדבר קשריו עם המבקש ולהשקיע מאמצים בלתי מבוטלים להוכחתו, והכל במטרה שתערך בדיקה להוכחת קשרי מישפחה לקטין, בדיקה מדעית שתכריע בנושא שבמחלוקת.
...
עם כל הכבוד, ביהמ"ש קמא נימק היטב מדוע מצא שבמקרה זה עלה בידי המשיב להוכיח סיכוי סביר להוכחת קשרי משפחה עם הקטין, וכאמור בפרק הקודם מצאתי מסקנה זו מבוססת כדבעי.
גם אם טיבו המדויק של הקשר בין המבקש למשיב לא התברר באופן מלא, שוכנעתי כי המשיב אינו אדם זר למבקש שביום בהיר אחד החליט לטעון כי יש לו חלק בנסיבות הגעתו של הקטין לעולם.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו