מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטול תנאי מפלה בהגשת רשימת מועמדים

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 429/20 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט י' אלרון העותרים: 1. ישראל שדה 2. ידין כהן 3. שחר סרור 4. אור רוזנבלום 5. גל שדה נ ג ד המשיבים: 1. כנסת ישראל 2. ממשלת ישראל באמצעות שר האוצר 3. סיעת כחול לבן 4. סיעת הליכוד 5. הרשימה המשותפת 6. סיעת ש"ס 7. סיעת ישראל ביתנו 8. סיעת יהדות התורה 9. סיעת ימינה 10. סיעת העבודה גשר 11. סיעת המחנה הדמוקרטי 12. הוועדה הציבורית מכח ס' 1 (א) לחוק מימון מפלגות עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצוו ביניים בשם העותרים: עו"ד ישראל שדה ועו"ד זרח רוזנבלום בשם המשיבה 1: עו"ד אביטל סומפולינסקי בשם המשיבה 2: עו"ד יונתן ברמן ועו"ד סיגל אבנון בשם המשיבה 3: עו"ד שמעון בראון ועו"ד ערן מרינברג בשם המשיבה 4: עו"ד אבי הלוי, עו"ד ניבה הלוי ועו"ד שמואל תמיר (שורקי) בשם המשיבה 7: עו"ד איתן הברמן בשם המשיבות 8, 10 ו-11: עו"ד אורי הוברמן, עו"ד עומרי שגב ועו"ד מנחם מושקוביץ בשם המשיבה 9: עו"ד אפרת איצקוביץ ][]פסק-דין
הוצאות הבחירות משולמות לאחר הבחירות, אך כבר למן הרגע שבו הגישה מפלגה רשימת מועמדים מטעמה, היא זכאית לקבל מקדמה על חשבון מימון הוצאות הבחירות (מפלגה חדשה זכאית גם היא לקבל מקדמה בשיעור מסוים, בכפוף להפקדת ערבות בנקאית).
עוד נטען כי הוראת השעה פוגעת בעיקרון השויון ומפלה בין מפלגות ותיקות למפלגות חדשות, כפי שאף עולה מדבריו של היועץ המשפטי של הועדה המיוחדת שדנה בהוראת השעה לפני אישורה במליאה; כי לא התאפשר לחברי הכנסת לקיים דיון של ממש בהצעת החוק, לנוכח סד הזמנים הדחוק; כי הוראת השעה היא בגדר חוק כללי המהוה שינוי של חוק מימון מפלגות שהוא חוק ספציפי; וכי הוראת השעה מתמרצת את המפלגות להוציא כספים רבים ופוגעת בתקציב המדינה.
מכל מקום, לא די בהתבססות העותרים על הערותיו של היועץ המשפטי לועדה שנאמרו בישיבות הנ"ל, ובדומה לנסיבות בעיניין אני ואתה, לא מצאתי כי העתירה שלפנינו מציגה טיעון סדור דיו הנידרש לצורך ביסוס טענה לבטלותו של חוק.
...
אך ראשית, אני סבור כי יש לזקוף לחובת העותרים את השיהוי שבו לוקה העתירה.
בהינתן שדין העתירה להידחות על הסף, איני רואה להידרש לעתירה לגופה, ואיני רואה לפרט את השורה הארוכה של פסקי דין בהם הדגיש בית המשפט את הריסון הרב שיש לנקוט בביקורת שיפוטית על דברי חקיקה.
חזקה על האחרונות כי יקפידו לפעול בעתיד על פי הנחייה זו. אי לכך, העתירה נדחית על הסף.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

לאור כל האמור לעיל, התובעים עתרו לקבוע כי הליך הפיטורים מבוטל, להשיב את התובעים לעבודתם, ולשלם להם את השכר לתקופת הביניים.
החברה גיבשה את רשימת המועמדים לפיטורים תוך היתייעצות עם עובדת סוציאלית ועם הממונה לנושא מוגבלויות.
יש לציין, כי הנתבעת היתה מוכנה לצאת לקראת התובע בקשר לתנאי השכר והדירוג, ככל שיגיש מועמדות לתפקיד ויימצא מתאים, אולם התובע לא נענה להצעה זו. מן האמור לעיל עולה, כי אין להחיל על התובע 2 את חוק השויון.
כשנשאל אם היתה הפליה כלפיו ועל רקע מה, השיב "אפלייתי לרעה לא יודע על מה, אולי על רקע צבע העור שלי...אין לי מושג למה הפלו אותי לרעה, אמרתי שאולי על רקע צבע עור". כשנשאל "אתה זוכר שתבעת שפוטרת על רקע מוגבלות ולא גזענות?" השיב "לא...זהו. לא רוצה להוסיף". כשנשאל אם לטענתו כל ממוני בטיחות במהלך 9 שנות עבודתו בנתבעת לא עשו את מלאכתם בקשר למיגון שהיה צריך לקבל, השיב "לא אמרתי זאת". כשנשאל מדוע לא הגיש מועמדות לאף אחד מחמשת התפקידים שהציעו לו לאחר השימוע, השיב "למה עליי להגיש מועמדות? אני הרי עובד טבע". כשנשאל מדוע לא מילא טופס מועמדות כדי שיזומן לראיון לתפקידים המוצעים, השיב "ודאי אני עובד טבע, רוצים להעביר אותי תפקיד אני צריך למלא טופס?". למעשה, עדותו של תובע 2 תומכת בגרסת הנתבעת באשר לכך שהוא זה שלא שיתף פעולה בכל הנוגע לתפקידים שאיתרה עבורו הנתבעת.
...
לאור כל האמור לעיל, התובעים עתרו לקבוע כי הליך הפיטורים מבוטל, להשיב את התובעים לעבודתם, ולשלם להם את השכר לתקופת הביניים.
מכל האמור לעיל עולה, כי יש לדחות את תביעתו של תובע 1.
מכל האמור לעיל, עולה כי אין להחיל על התובע 2 את חוק השוויון באשר לתקופת עבודתו בנתבעת.
אחרית דבר מכל האמור לעיל עולה, כי דין התביעות להדחות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

התובע מוסיף וטוען כי הופלה אל מול המנהלים המכהנים, אשר חלקם מונו לתפקידי ניהול ללא כל מיכרז תקין וחלקם אינן עומדים בתנאי הסף להיכלל בתוכנית ההכשרה.
לטענתו, חוקיותו של נוהל המיון, המתעדף מנהלים מכהנים, מפלה ודינו להתבטל שכן הוא מנציח מצב בו מנהלים במינוי זמני או במינוי ללא מיכרז כדין, "נהנים" מיתרון על פני מועמדים אחרים ללא כל הצדקה ובנגוד להליך בחינה שוויוני והגון.
עוד עולה מסיכומיו כי מאז שנת תשע"א, קרי לאחר הגשת תביעתו, שינתה הנתבעת את אופן דרוג המועמדים לתוכנית ההכשרה כאשר ביטלה את רכיב "צרכי המחוז". לעמדת הנתבעת, בעבר הציגה תוכנית ההכשרה נתונים שלפיהם רק 60% מכלל בוגרי התוכנית המשיכו לניהול בפועל.
במסגרת הדיון, הוצגו בפני בית הדין ציוני המועמדים כולם תוך חלוקה לרכיבים השונים ומעיון בהם עולה כי התובע אכן צולח את השלב הארצי ואולם בשיקלול מבחון המיון הארצי, חוות דעת מפקח וציון התפקיד ומבלי שצרכי המחוז ילקחו בחשבון, הציון הכולל של התובע אחד לפני האחרון ברשימת המועמדים כאשר לפניו יש מספר מועמדים עם ציונים גבוהים משלו, שאף הם לא התקבלו לתוכנית.
...
לסיכום עניין זה, טען התובע כי מתוך רכיב "צרכי מחוז" שמהווה 25% מהציון הסופי, 66% מתוכו [16.5% מכלל הציון המשוקלל בשלב השני] מקורו בסוגיות מפלות ו/או שאינן רלוונטיות לתובע וכישוריו.
משכך, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, מצאנו כי ייתכן והיה פגם בקריטריונים לניקוד "צרכי מחוז" ועל הנתבעת לחזור ולבחון יישום קריטריונים אלה.
אחרית דבר לאור כל האמור, לא מצאנו מקום להעתר לתביעת התובע הן לענין הסעד ההצהרתי והן לענין הסעד הכספי והיא, נדחית.
לאור תוצאות פסק הדין, הגם שדחינו את תביעתו של התובע, נוכח המסקנה כי ייתכן ובחלק מקריטריוני הניקוד היה טעם לפגם, מצאנו כי ראוי שכל צד ישא בהוצאותיו.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

החלטת הועדה להמליץ על עו"ד דלאשה אינה סבירה ולא עומדת בהוראות חוזר המנכ"ל. ראש המועצה צדק שעה שלא קיבל את המלצת הועדה המקצועית אולם שגה עת פסל את מועמדותו של עו"ד ח'טיב על סמך תנאי סף נסתר- בחירת ההצעה הזולה ביותר.
מנגד, עו"ד סעדיה טען, כי בחלק מהתיקים המופיעים ברשימה שהוגשה לבית המשפט מטופלים על ידי חברות הביטוח וליועץ המשפטי של הרשות אין נגיעה, חלקם במסגרת חוב או הוצל"פ ואינם חלק מהשירותים נשוא המיכרז וחלקם מכתבי דרישה שעו"ד דלאשה נימנע מלהגיב להם.
לשם שמירה על עיקרון השויון ומניעת הפלייה דרושה הקפדה דווקנית על קיום הנהלים הפורמאליים של המיכרז (ראה לעניין זה: בג"צ 368/76 אליהו גוזלן נ' מועצה מקומית בית שמש, פ"ד לא(1), 505 ו-ע' דקל מכרזים, (2004), כרך ראשון עמ' 91-94).
במסגרת הדיון שנערך לפני טען בא כוחו של עו"ד סעדיה, כי המיכרז פגום וכי ראש המועצה שראה שהועדה לא מנמקת את הציונים שנתנה והוא יודע מה צרכי המועצה, שהמכרז נערך בדרך לא ראויה ושדברים שחשובים לו לא נכללו במיכרז הרי שעומדות בפניו שתי אפשרויות- לבקש לבטל את המיכרז או לבחור במועמד שנראה לו מתאים ושיקול הדעת מסור לו לעשות כן. אינני מקבלת טענות אלו.
...
בנסיבות אלו, אני נעתרת לעתירתו של עו"ד דלאשה וקובעת, כי ההחלטה מושא העתירה, לפיה הוכרז עו"ד סעדיה כזוכה במכרז, מבוטלת.
עוד אני קובעת, כי עו"ד דלאשה הוא הזוכה במכרז לתפקיד יועץ משפטי של המועצה.
עתירתו של עו"ד ח'טיב ועתירתו של מר חילף נדחות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

כללי פסק דין בעתירה מנהלית שהוגשה על ידי העותר, תושב שכונת רמות בירושלים ובה התבקש בית המשפט, על פי האמור בעתירה: - "לבטל את החלטת הועדה למינהלים קהילתיים שהיתכנסה ביום 21/06/2022 (נספח 1) והחליטה בין היתר על שיטת 'בחירות קהילתיות' במשיבה 9 (להלן- "ההחלטה"); .
בוחר יכול להצביע פעם אחת בלבד למועמד מהרשימה האזורית.
במקרה זה הרכב ההנהלה הזמנית יהיה כקבוע בסיף 4.2 לתקנון זה. נציגי הציבור בהנהלה הזמנית ייקבעו מתוך רשימת מומלצים, מקרב בעלי הזכות להבחר כהגדרתם בתקנון זה, שתוגש לועדה המקצועית על ידי החברה למתנ"סים.
לרקע זה, שני רבדים: האחד, עניינו במירקם החברתי בשכונת רמות בירושלים בו חיים בצוותא, באותו מרחב, בין היתר, בני המיגזר החרדי – אשכנזי ובני המיגזר החרדי – ספרדי, ויש מקום לשאלה האם צודקת המשיבה 1 שנצרכים מגזרים אלה למענה שונה, ואם כן מהי הדרך החוקית הראויה לכך, ללא שתעלינה טענות לאבחנה עדתית בעייתית, שלא לומר אפליה; והשני שברבדים, עניינו בתקנון המשיבה 9, שאותו, גם העותר אינו תוקף (ואם רצה לתקוף, שאלה היא מה מעמדו לכך ובאיזה ערכאה נכון היה שיעשה כן, אך שאלה זו, כאמור, אינה עולה כלל).
דומה במעט מצב הדברים, לזה המוכר בהליכים מכרזיים, בהם, לאחר המיכרז, מתקבלת החלטה שאכן מצליח העותר הנתון להצביע על הבעייתיות שבה, ואולם מתיישבת החלטה זו עם תנאיו של המיכרז, שאותם לא תקף העותר במועד, ומכל מקום לא ניתן לבחון אותם עוד במסגרת עתירה שמתמקדת בהחלטתה הסופית של ועדת המכרזים.
...
ואולם, לא ניתן לטעון שחברי הנהלת העמותה לא מונו כלל על ידי עיריית ירושלים או משיבות המדינה, ובמקביל לטעון שכן היה צריך לצרפם לעתירה זו. הטענה – נדחית.
משכך, מעבר לכל האמור לעיל לא יישקל כל סעד במישור הנוגע למנהלים הקהילתיים בכלל, ואף לא ביחס לתקנון של עמותות אלה.
אף להחלטות שהתקבלו במסגרת העמותה עצמה, אינני מוסמך במסגרת עתירה זו. תצטמצם, אפוא, החלטתי להמלצה של המשיבה 1 שבעקבותיה הופעל סעיף 5.8 לתקנון ובהמשך לה בוצעו המינויים להנהלת המשיבה 9.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו