בהכרעת הדין נקבע, כי בנסיבות המתוארות, משסירב חוסיין לעיכוב ולהזדהות בפני שוטר (הנאשם), הישתולל, הפגין אלימות מילולית ופיזית כלפי הנאשם, פעל הנאשם כדין, כאשר הפעיל כוח סביר עליו, ופעל במסגרת סמכותו כדין שעה שעצר את חוסיין.
הוא ציין, כי לתפיסתו נהג באופן מקובל כחלק מפעילות שביצע במסגרת תפקידו, ושלל אלימות למעט שימוש בכוח סביר בעת איזוק המתלונן.
אשר לביטול ההרשעה, נוכח החשש לפגיעה אפשרית בעבודתו במישטרה, המליץ שירות המבחן לבטל את ההרשעה.
המאשימה טענה, כי על בית המשפט להחמיר בענישה מקום ששוטר נוקט באלימות כלפי אזרח, קל וחומר כאשר מדובר באדם מבוגר בן 64 כשהוא חסר אונים, וכאשר יש פערי כוחות בין השניים.
טענת ההגנה באשר לקיומו של נזק קונקריטי, התבססה בעיקרה, על כך שהנאשם הנו שוטר וההרשעה עלולה להוביל לפיטוריו.
בהנתן נסיבות ביצוע העבירות, כפי שתוארו לעיל, דרגת האשם שהפגין הנאשם בארוע, העובדה כי מדובר בשוטר, ביצוע העבירה במהלך ביצוע תפקידו, בעוד המתלונן מצוי תחת חזקתו, אזוק, בתוככי תחנת מישטרה, בנסיבות שהמתלונן לא שיקף כל סכנה ולא הפגין כוח כלפי הנאשם, השמוש במוט מתכת בתקיפה, נמצא לקבוע כי מיתחם העונש ההולם בגין ארוע זה הוא:
בין מאסר על תנאי ועד מספר חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודות שירות, לצד מאסר מותנה מרתיע ופצוי למתלונן.
לצד דברים אלו, נתתי משקל לקולה לתרומתו של הנאשם לחברה במהלך שרותו המשטרתי מזה כשני עשורים, ואת חוות הדעת ותעודות ההערכה שצרף המעידות על היותו שוטר מסור, שביצע את עבודתו לאורך שנים, ללא דופי וכי נראה שמעשים אלו אינם מאפיינים את דפוסי היתנהלותו, ואינם אופייניים לו הן כאדם והן כשוטר.
...
לאור כל האמור, נמצא כי יש למקם את עונשו של הנאשם בחלקו הבינוני של מתחם הענישה.
סבורני כי יש להטיל על הנאשם עונש מאסר מרתיע וממשי, שיהלום את הנסיבות לחומרה במעשיו של הנאשם, לצד מאסר מרתיע צופה פני עתיד.
אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, ב"אנדרטת הנצחה לחללי הנח"ל וחיל חינוך", בדרך הים 1, פרדס חנה כרכור.
