ביטול רכישת משקפיים בשל אי-נוחות

לשאלה "האם מיד אחרי זה הלך לרופא עיניים" השיבה "אני לא יודעת, אני חושבת ש- 10 ימים אחרי זה הוא הלך לרופא עיניים. ניתנו לו טיפות עיניים והוא המשיך אותם בטיפול כשבוע". עדה מטעם הנתבעת, אילנה מאיזק, ציינה בעדותה הדברים הבאים: "אני חוזרת על כל הכתוב בכתב ההגנה ומציינת כי התובע טוען שהמשקפיים נימסרו לתיקון אבל זה לא נכון כי הם נימסרו לבדיקת מעבדה ונימצא שהמספרים שבמשקפיים תואמים לתוצאות בדיקת העיניים שלו ולכן לא היה שום צורך בתיקון כי הם היו תקינים. אני מציינת עוד שהתובע העיד שהוא לא ניגש לרופא עיניים למרות שהיתה לו דלקת עיניים ואישתו העידה שכן הלך ובכל מקרה התובע לא הציג שום תעודה רפואית או חוות דעת רפואית לעניין בעיה כלשהיא בעניים או במשקפיים שסופקו לו. התובע עצמו העיד שהרגיש אי נוחות ולא טען שלא ראה טוב במשקפיים שסופקו לו. לא ברור בכלל מה התובע רוצה בתביעתו שהרי נימסרו לו המשקפיים כפי שהזמין. למעשה התובע מבקש לבטל את העסקה וגם רוצה עוד 10,000 ולא ברור מקור הדרישה ועל מה היא נסמכת שלא צירף חוות דעת בעיניין זה. מבקשים לדחות את תביעתו". בחקירתה הנגדית לשאלה "היית במעמד הרכישה" השיבה "לא" ולשאלה "איך את יודעת מה יצא מהקופה שעה ששלמתי" השיבה "אין מקרה ואין לקוח שלא מקבל חשבונית מהקופה שהוא רוכש משקפיים. אני עובדת בשירות לקוחות אצל הנתבעת במרכז של אופטיקה הלפרין שנימצא באהרונוביץ 10 בבני ברק. בחשבונית נ/2 כתוב השעה והתאריך מתי רכשת ומתי העברת את כרטיס האשראי שלך ואת זה אפשר לבדוק בבנק". עיינתי בכתבי הטענות, שמעתי עדויות הצדדים, עיינתי במוצגים שהוגשו ושמעתי סכומי הצדדים.

ניתן היום, י"ח אדר תשע"ד, 18 פברואר 2014, בהיעדר הצדדים.

...

הנתבעת הוכיחה, וטענתה לא נסתרה בראיה ממשית כלשהי על ידי התובע, כי לא נפל כל פגם במשקפי המולטיפוקל של התובע שיוצרו על פי מידותיו וכך אני קובעת.

בקבלי גרסת הנתבעת שהוכחה בפני ולא נסתרה בראיה ממשית כלשהו ע"י התובע ואותה מעדיפה אני על פני גרסת התובע שלא הוכחה כאמור, קובעת אני כי דין תביעת התובע להידחות וכך אני מורה.

לסיכום, תביעת התובע - נדחית.

בפני תביעה שעניינה ביטול עסקה לרכישת משקפיים ותביעה שכנגד על הוצאת לשון הרע.

התובע הודה כי הנתבע הציע לו להמציא בדיקת ראיה מאופטיקאי אחר ואז יעזור לו ואכן פנה לאופטיקאי שקבע לאחר בדיקת ראיה מספר ראיה אחר וסיפק לו עדשות נוחות מתאימות.

בנוסף, התובע לא הציג בפניו מירשם אחר מרופא עיניים או אופטיקאי לצורך החלפת העדות וכיום אינו בידו כל הוכחה.

התובע בכתב תביעתו תיאר את אופן היתנהלות הנתבע כפי שנתפס בעיניו, העובדה כי התביעה בסופו של יום נדחתה בהיעדר הוכחה, אינה מעידה על לשון הרע.

...

לסיכום האמור, התובע לא הוכיח את טענותיו בנוגע לפגמים בשירות שניתן על ידי הנתבע.

לפיכך, דין התביעה להידחות.

סוף דבר – התביעה והתביעה שכנגד נדחות.

לאחר מספר ימים חשה התובעת כי המשקפיים אינן נוחות לה וכי השמוש בהן גורם לה לכאבי ראש וחוסר יכולת להתרכז.

לטענת התובעים לאחר שהנתבע אמר כי אין לו כל הצעה אחרת מעשית להתאמת המשקפיים, ולאחר שציין כי הוא מסרב בתוקף לבטל את העסקה ולהשיב לתובעים את כספם, הוגשה התביעה הנדונה להחזרת סכום ששולם עבור המשקפיים בסך של 3,000 ₪, וכן תשלום עבור עוגמת נפש בסך של 2,000 ₪.

לטענת הנתבע, התובעת רכשה את המשקפיים לאחר שעשו לה בחנות בדיקת ראיה על ידי אופטומטריסט מורשה, שבהכשרתו תואר שני באופטומטריה.

מעבר לאמור, השתכנעתי כי הנתבע פעל רבות למען התאמת המשקפיים לצרכי התובעת ואף החליף את עדשות המשקפיים ללא עלות נוספת.

ניתן היום, י"ז אב תשע"ג, 24 יולי 2013, בהיעדר הצדדים.

...

במקרה הנדון אני קובעת כי לא השתכנעתי מהמסמכים אשר הציגה התובעת כי המשקפיים אשר הכין הנתבע יוצרו שלא בהתאם להמלצות הרפואיות ולתוצאות הבדיקות שעשתה התובעת וכי יש לבטל את העסקה מפאת רשלנות הנתבע.

סיכומו של דבר, לא השתכנעתי כי הנתבע התרשל בהכנת ובהתאמת העדשות לתובעת.

עצם העובדה כי התובעת התקשתה בראיה אינה מוכיחה כי היה פגם בעדשות המהווה התרשלות של הנתבע והמצדיק ביטול העסקה בעילה זו. סוף דבר התביעה נדחית.

התובעת מבקשת מביהמ"ש להורות על ביטול העיסקה שנעשתה עם הנתבעת, שבמהלכה רכשה שני זוגות משקפיים אצל הנתבעת בעלות של 5,780 ₪ ובנוסף לפצות אותה בגין עוגמת נפש והוצאות בסכום של 3,000 ₪.

לטענתה של התובעת, מייד עם קבלת המשקפיים היא חשה אי נוחות ולא ראתה בהן טוב.

ניתן היום, י"א תמוז תשע"ג, 19 יוני 2013, בהיעדר הצדדים.

...

עדותו היתה כדלקמן: "אם אני מסתכל על לוחות הזמנים מתי רכשה ומתי נערכה הבדיקה, העין השמאלית היא בעייתית. מה שאני רואה במרשם שהוצע הוא לא חתום וללא תאריך. מה שרשום במרשם זה מה שרשום אצלינו. אם יש בעיה במשקפיים מביאים לתקן או להחליף עדשות . לגבי החלפת העדשות שטוענת בתה של התובעת פעמיים, אני אומר שהחלפנו רק פעם. העדשות מאוד יקרות". לאחר שבחנתי את נתוני התיק, אני נותן בזאת את פסיקתי: מדובר באישה מבוגרת בת 75 אשר ביקשה לרכוש שני זוגות משקפי מולטי-פוקאל, משקפיים שמטבע הדברים עלות העדשות יקרה.

בסופו של דבר נאלצה התובעת לרכוש משקפיים אחרים.

מכל המקובץ דלעיל, אני נותן אמון בתביעתה של התובעת וכי למעשה המוצר שסופק לה לא ענה על צרכיה ולא היה בו כדי לאפשר לה ראייה.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 5,780 ₪ אשר שולמו, כאשר הסכום צמוד ונושא ריבית מיום ביצוע העיסקה מתאריך 29.7.10 ובתוספת הוצאות משפט ועוגמת נפש בסך של 500 ₪.

נטען כי המשקפיים הוכנו לאחר בדיקת תיפקודי ראיה ורפרקציה ומטעמי נוחות הוצעו ללקוחה משקפי מולטיפוקל.

בית משפט האמין לתובעת כי היא הציגה לאותם גורמים מקצועיים את המשקפיים שקנתה בחנות הנתבע וכן האמין לה כי היא פנתה לאנשים שונים שהיו בחנותו של הנתבע במספר הזדמנויות לאחר הרכישה במטרה למצוא פיתרון למשקפים הלא מתאימים או לבטל את העסקה.

בשל אי ההתאמה הורה בית משפט על ביטול העסקה והשבת הכספים והורה לתובעת להשיב בדיון את המשקפיים לנתבע.

...

כיוון שאני סבורה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות לגופה, אף ללא צורך בתשובת המשיבים, לא אבקש תגובת המשיבים לבקשה לעיכוב ביצוע או בנוגע לשאלה, האם בקשת רשות הערעור הוגשה במועדה (שכן לפי מערכת נט המשפט נשלח פרוטוקול הדיון, הכולל את פסק הדין למבקש עוד ביום 4/11/2020 אך חזר בציון "לא ידוע במען").

כאמור דין בקשת רשות הערעור להידחות וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ניתנת רק במקרים חריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, זאת בשל טבעם של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של סכסוכים.

לסיכום: לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.