לפי הנתבעת, עיקר טענות התובעים מתייחס לטיסת החזור, כי כבר בתאריך 21/7/22, כשלושה ימים לפני מועד הטיסה חזרה לארץ , נשלחו מסרונים לתובעים בהם על הפרטים המעודכנים לגבי הטיסה, והקדמת מועד ההמראה.
יחד עם זאת, אני קובעת כי יש מקום לחייב את הנתבעת בפצוי לדוגמא ההולם את האמור בסעיף בסעיף 7(א) לחוק שירותי תעופה, הקובע כי " נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שהמריאה באיחור של שעתיים לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה, זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן מזון ומשקאות ושרותי תיקשורת."
התובעים אכן לא עתרו ספציפית לראש נזק זה, אולם אכן עולה מדבריהם מכתב התביעה כי למרות העיכוב שהיה ושהותם משך שעות בשדה התעופה, הם לא קיבלו כל יחס מטעם נציגי הנתבעת, כשלבסוף הם היו תשושים ורעבים.
לדעתי, במצבים בהם מתבטלת טיסה , יש להשקיע מאמץ נוסף במסירת הודעה לציבור הנוסעים, ולוודא קבלתה, כגון קבלת אישור בחזרה על קבלת ההודעה או המייל, ואף בעניינינו משדובר על מישפחה שבחלקה אנשים עם צרכים מיוחדים הנטל אמור להיות מוגבר, במיוחד כאשר המדובר בסוכנות נסיעות.
גם אם התובעים אינם זכאים להחזר מלא של ההוצאות ששלמו ברכישת כרטיסי הטיסה , עדיין, אין לומר כי עליהם לספוג את מלוא המחיר, והתנהלותם העניינית, לצימצום נזקיהם, ומיצוי חופשתם, הקצרה ממילא, באופן מיטבי, מסבירה את רכישת אותם כרטיסים, שלא הנתבעת היא זאת שהציעה להם, בהיעדר נציג שירות כלשהוא של הנתבעת שהיה באפשרותו לסייע להם במצב שנוצר.
...
כפי שהצהירה נציגת הנתבעת, אין באפשרותה לאשר בוודאות כי התובעים קיבלו את ההודעה, ולדבריה, "יכול להיות והמערכת שלנו לא מושלמת", ובהזדמנות אחרת טענה "לא יודעת לומר אם הם קיבלו או לא". האמור רק מאשש את המסקנה כי הנתבעת לא עמדה בחובת ההוכחה בדבר מתן ההודעה לנוסע על זה שטיסתו בוטלה.
אני סבורה כי לא עלה בידי הנתבעת להרים את הנטל בדבר מסירת ההודעה, וכנראה שיטת המסרונים, לא עבדה לא בטיסת חזור הן לא בטיסת ההלוך.
על כן, לאור כל האמור לעיל, בהתחשב בגובה הפיצוי הסטטוטורי, עליו אין חולק, ולאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, אני קובעת את סכום הפיצוי לו זכאים התובעים בגין הטיסה שבוטלה, בסכום כולל של 10,000 ש''ח לשלושת התובעים יחד.
