נטען כי הנסיבות המצדיקות פיצוי היו ידועות למשיבה עוד מתחילת התיק, והתנהלות המשיבה, מקימה את החלופה השנייה לפי סעיף 80 לחוק העונשין בדבר "נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי", ונטען לאכיפה בררנית, הן לאור מכתב של ראש אגף החקירות על ביטול סדרת כתבי אישום, והן לאור כך שכנגד אחרים שהיו יחד עם המערער, לא הוגש כתב אישום, והמשיבה בחרה להגיש את כתב האישום רק כנגד המערער, שעה שבמקום נתפסו שלושה אנשים.
ביחס לאכיפה הבררנית בהקשר של אלו אשר נתפסו יחד עם המערער, נטען כי האישום עסק בהחזקה וסחר של חיית בר, והראיות הספציפיות המפלילות נתפסו בתיקו של המערער, יתר הראיות לא הובילו למסקנה בדבר ציד לא חוקי, ומכאן שהוא הואשם בעבירות המסוימות האמורות, וכנגד האחרים שהיו עימו לא הוגש כתב אישום, ולא קמה טענה בדבר אכיפה בררנית.
נטען כי ההחלטה לפי סעיף 80 הנה סבירה, לא ניתן לומר שלא היה יסוד לאשמה, ואך לאור עמימות מסוימת מדו"ח פעולה, כך שלא ניתן לקבוע חד משמעית האם בוצע חפוש שבעטיו נתפס התיק, או שהפקח הבחין בנוצות ובדם כשהמערער הוציא את רישיונו כדי להציג רישיונות ציד ונשק לפקח, לא הוגש ערעור.
שם נפסק כי "במסגרת שיקול הדעת אותו מפעיל בית המשפט בבואו לבחון את התקיימותה של העילה השנייה, עליו לדבוק בכלל לפיו אין די בהצבעה על מצוקה שהייתה מנת חלקו של נאשם שזוכה, ואשר הולדתה במעצרו הממושך החובר לפגיעות שתחומן הולך ומשתרע על מישורי חייו האחרים של האדם. הקשיים שהם מנת חלקו של הנתון במעצר טרם זיכויו כדין, נבחנים, בין היתר, אל מול משמעותה הציבורית של ההעמדה לדין והאינטרסים אותם קידמה ההחלטה בדבר הגשת כתב האישום ... בעניינינו, בחינת הקף הפגיעה שנגרמה למערער ומשקלה היחסי, והצבתן אל מול יתר השיקולים הקיימים בעיניינו, מובילות למסקנה כי לא קמה עילה לפצותו".
בעניינינו, אינני מוצא כי הקף הפגיעה הנו כזה אשר מחייב פיצוי, ואינני מוצא כי קמות נסיבות אחרות לפצוי.
...
שם נפסק כי "במסגרת שיקול הדעת אותו מפעיל בית המשפט בבואו לבחון את התקיימותה של העילה השנייה, עליו לדבוק בכלל לפיו אין די בהצבעה על מצוקה שהייתה מנת חלקו של נאשם שזוכה, ואשר הולדתה במעצרו הממושך החובר לפגיעות שתחומן הולך ומשתרע על מישורי חייו האחרים של האדם. הקשיים שהם מנת חלקו של הנתון במעצר טרם זיכויו כדין, נבחנים, בין היתר, אל מול משמעותה הציבורית של ההעמדה לדין והאינטרסים אותם קידמה ההחלטה בדבר הגשת כתב האישום ... בענייננו, בחינת היקף הפגיעה שנגרמה למערער ומשקלה היחסי, והצבתן אל מול יתר השיקולים הקיימים בעניינו, מובילות למסקנה כי לא קמה עילה לפצותו".
בענייננו, אינני מוצא כי היקף הפגיעה הינו כזה אשר מחייב פיצוי, ואינני מוצא כי קמות נסיבות אחרות לפיצוי.
קיים היה אינטרס ציבורי מובהק בניהול ההליך, והמסקנה כי הראיה לא תובא בכלל הראיות, לא הייתה מסקנה ברורה מתחילת ההליך, וגם לא במהלך הדיון, אלא הייתה נתונה להכרעת בית המשפט בהפעלת שיקול דעת על ידו.
מכל האמור, דין הערעור להידחות, וכך אציע לחברותיי.
