ביטול רישום משטרתי של תיקים פליליים סגורים

(הדגשה שלי - ט.ל.) ובהמשך בפיסקה 27 לפסק הדין - "יוזכר כי הנתבע הגיש תלונה במישטרה כנגד המעשים אשר בצע ניסיים לטענתו אולם, לאחר שמשטרת ישראל חקרה את תלונת הנתבע בדבר איומים (נספח א' לתצהיר הנתבע) הוחלט לסגור את תיק החקירה בהיעדר אשמה פלילית. נוכח סיבת סגירת התיק בוטל כל רישום במשטרת ישראל בנושא זה (ראו ת/13 ות/14), דברים אלה מחזקים קביעתי כי אין כל ממש בטענת הנתבע על פיה היה כלוא במעצר על כן הודה במעשה הגניבה". (הדגשה שלי - ט.ל.) ובפיסקה 29 לפסק הדין - "על יסוד כל האמור לעיל, אני קובעת כי יש ליתן תוקף להודאת הנתבע ולדחות טענותיו בדבר איומים וסחיטה שהופעלו על חייו בעטין הודה בבצוע הגניבות. כאמור, גרסת הנתבע נמצאה מגמתית ומניפולטיבית באופן קצוני עד כי קשה לקבוע כי מדובר בגירסה מהימנה שראוי ליתן בה אמון. מנגד, עדויות התובעת וניסים היו אמינות ועקביות ונתמכו בדברים אשר נאמרו בתמלילי ההקלטות". (הדגשה שלי - ט.ל.) בהסתמך על פסק הדין הנ"ל, הגיש התובע ביום 3.2.2015 בקשה לקבוע כי קיים השתק פלוגתא ביחס לטענות הנתבע הקשורות בנסיבות החתימה על השטר.

...

(הדגשה שלי - ט.ל.) ובהמשך בפסקה 27 לפסק הדין - "יוזכר כי הנתבע הגיש תלונה במשטרה כנגד המעשים אשר בצע ניסיים לטענתו אולם, לאחר שמשטרת ישראל חקרה את תלונת הנתבע בדבר איומים (נספח א' לתצהיר הנתבע) הוחלט לסגור את תיק החקירה בהעדר אשמה פלילית. נוכח סיבת סגירת התיק בוטל כל רישום במשטרת ישראל בנושא זה (ראו ת/13 ות/14), דברים אלה מחזקים קביעתי כי אין כל ממש בטענת הנתבע על פיה היה כלוא במעצר על כן הודה במעשה הגניבה". (הדגשה שלי - ט.ל.) ובפסקה 29 לפסק הדין - "על יסוד כל האמור לעיל, אני קובעת כי יש ליתן תוקף להודאת הנתבע ולדחות טענותיו בדבר איומים וסחיטה שהופעלו על חייו בעטין הודה בביצוע הגניבות. כאמור, גרסת הנתבע נמצאה מגמתית ומניפולטיבית באופן קיצוני עד כי קשה לקבוע כי מדובר בגרסה מהימנה שראוי ליתן בה אמון. מנגד, עדויות התובעת וניסים היו אמינות ועקביות ונתמכו בדברים אשר נאמרו בתמלילי ההקלטות". (הדגשה שלי - ט.ל.) בהסתמך על פסק הדין הנ"ל, הגיש התובע ביום 3.2.2015 בקשה לקבוע כי קיים השתק פלוגתא ביחס לטענות הנתבע הקשורות בנסיבות החתימה על השטר.

אני מגיעה אם כן לכלל מסקנה כי הכרעת בית הדין לעבודה לפיה גרסת הנתבע כי נכלא ונעצר על ידי התובע - גרסת בדים היא - מהווה השתק פלוגתא לענייננו ומקימה מחסום בפני הנתבע להוכיח את טענתו זו. משמעות הדבר היא כי קם מחסום בפני הנתבע מלהוכיח את נסיבות החתימה על השטר לטענתו, שכן זולת הטענה בדבר כליאת השווא לא העלה הנתבע כל טענה.

וכדי לחדד, נניח ולצורך הדיון התיאורטי בלבד שהתובע בוחר היה למשוך תצהירו מן התיק ונמנע מהעיד - גם אז דין התביעה היה להתקבל בהינתן נטלי הראיה.

על יסוד קיומו של השתק פלוגתא ביחס לגרסת הנתבע בדבר נסיבות חתימת השטר, ובהינתן חתימת הנתבע על גבי השטר - אני מורה על קבלת התביעה במלואה.

במאמר מוסגר, ולמען שלמות התמונה נציין כי במכתבה של עו"ד לנדאו אל יו"ר ועד העובדים הכללי מיום 7.10.08, אגב הליכי השימוע עליהם נרחיב להלן, נאמר כי "בחודש נובמבר 2005, לאחר כשלוש חקירות במשטרת ישראל ניסגר התיק נגד מר עניא מחוסר ראיות. זה המקום להדגיש כי פרט זה נתגלה רק ביום 14.9.08, לאחר שבהמלצתינו פנה מר עניא למשטרת ישראל לבדיקת סטאטוס של התיק" (סעיף 14).

וכך נאמר בסעיפים 6 ו-7 למכתבה של העוזרת הראשית ליועצת המשפטית מיום 12.5.09: "6. עם סיומה של חקירת המישטרה וסגירת התיקים הפליליים, החל משרד החינוך לפעול בעיניינה של אותה אוכלוסיית בוגרים האוחזת באישור שקילות ושאינה מופיעה אצל האוניברסיטה כחלק מרשימת הבוגרים.

עוד טענה המערערת כי יש לבטל את הקביעה כי המשיב נהג בתום לב. לטענתה, מיצבור נסיבות – ובהן אי תקיפת החלטת משרד החינוך לביטול אישור השקילות; אי הצגת מיסמך או עדות ללימודים; אי תשלום סכום נוסף בגין הלימודים (מעבר לדמי רישום בסך 5,000$); סתירה בנוגע למועד תחילת הלימודים, שכן טופס הרישום מולא בינואר 1997 בעוד שהלימודים החלו לטענת המשיב כבר באפריל 1996 – מכרסמות בטענת המשיב כי פעל בתום לב. בנוסף, טענה המערערת כי סגירת תיק החקירה וההחלטה שלא לפתוח בדין משמעתי אינן יכולות להיזקף לזכות המשיב, שכן בהליכים אלו נידרש רף הוכחה גבוה מזה הנידרש בהליך אזרחי.

...

יחד עם זאת, מאחר ומצויים אנו בגדרה של חובת ההשבה מכוח סעיף 2 לחוק, שהיא בבסיסה מסגרת נורמטיבית גמישה, ובהתחשב בכך שגם בהתנהגות המערערת היה טעם לפגם במישור התקינות המינהלית, כאמור לעיל, החלטנו שהמשך התשלומים – היינו מיום מתן פסק דיננו - יישאו הפרשי הצמדה בלבד ללא ריבית.

לגבי התשלומים שבוצעו עד כה, היינו מכוח החלטת בית הדין קמא עד למתן פסק דיננו (להלן: תשלומי עבר), הרי שבהתחשב בכלל נסיבות הענין, שפורטו בהרחבה לעיל; בכך שמלכתחילה מצויים אנו במסגרת נורמטיבית גמישה; נוכח הגדלת סכום ההשבה מכוח פסק דין זה בלמעלה מ 50% אחוז מהסכום שנפסק על ידי בית הדין קמא; והמשקל שיש לערכאה הדיונית בסוגיית אופן השיערוך, לרבות נפקות פטור ממנה ביחס לתשלומי עבר – לא מצאנו לנכון להתערב בהחלטת בית הדין קמא ביחס לתשלומי העבר.

כאמור לעיל, תשלומים שיבוצעו לאחר מתן פסק דיננו ישאו הפרשי הצמדה בלבד (ללא תוספת ריבית) עד לביצוע התשלום בפועל, וזאת ממועד מתן פסק דין זה. התוצאה היא איפוא כי דין הערעור להתקבל בחלקו, כך שחובת ההשבה המוטלת על המשיב תוגדל והיא תעמוד על סכום כולל של 300,641 ₪, אשר ממנה ינוכו הסכומים ששילם עד כה המשיב מכוח החלטת בית הדין קמא.

הסכומים שקוזזו על ידי בנק מזרחי הם 25,000 ש"ח שהועברו מהחשבון המשותף של זכריה ויואב לחשבונו של יואב בבנק לאומי וכן סכום של 152,800 ש"ח אשר לטענת הבנק הועבר מחשבונותיהם של לקוחות שונים בבנק מזרחי אל חשבונו הפרטי של יואב בבנק לאומי (יצוין כי בהודעה לצד ג' נפלה טעות סופר ונרשם כי מחשבונות של לקוחות שונים הועבר סכום של 177,800 ש"ח במקום 152,800 ש"ח כפי שנכתב בתצהיר בנק מזרחי).

ביום 8/2/18 בפתח ישיבת הוכחות ניתן פסק דין בעיניינו של יואב בגדריו נדחתה התביעה שהגיש זכריה כנגד יואב בשל העדר התייצבות מצד זכריה – בקשה לביטול פסק הדין נדחתה בהחלטה מיום 15/7/18 אולם סכום ההוצאות שנפסק לחובתו של זכריה הופחת.

- נטען כי העברת הכספים על ידי ליאורה אל חשבונו הפרטי של יואב בבנק לאומי שמקורם במעילה של ליאורה והועברו לחשבונו של יואב ללא ידיעתו ומבלי שהייתה לו שליטה על כך .בעיניין זה נסמך יואב גם על החלטה המישטרה לסגור את התיק הפלילי נגדו בכל הקשור למעילה שביצעה ליאורה מטעמים של חוסר אשמה.

...

במובן זה אני קובעת כי הטענות בדבר קיומן של העברות הכספים בסכום הנטען, שהוא גבוה מסכום הפשרה ששילם בנק מזרחי לזכריה לא נסתרו.

לאחר שבחנתי טענה זו מצאתי כי אין לקבלה וזאת בשים לב לראיות הבנק המציגות העברות מחשבונות של לקוחות שונים בבנק מזרחי אל חשבונו של יואב בסכום של 152,800 ש"ח על פני התקופה הרלוונטית לעומת ראיות שהציג יואב מהן ניתן ללמוד כי מחשבונו הועבר לחשבונות הקשורים לליאורה סכום של 166,000 ש"ח בתקופה הרלוונטית .

התוצאה היא שההודעה לצד ג' שהוגשה על ידי בנק מזרחי כנגד יואב נדחית משלא עלה בידי הבנק להוכיח את עילת התביעה על פי ההודעה לצד ג ומששוכנעתי מהראיות שהוצגו בפניי כי לא הייתה התעשרות מצדו של יואב .זאת חרף התמיהות שהתגלו בגרסתו, אלא שאין בתמיהות אלו כדי לבסס כשלעצמן את עילת התביעה של הבנק בנסיבות המקרה שלפניי כפי שפורט במסגרת הדיון לעיל.

עילת הביטול, כפי שנרשמה על גבי הודעת הביטול התבססה על המלצת משטרת ישראל בעקבות תיק פלילי שעניינו בנייה בלתי חוקית.

כידוע, חוק המירשם הפלילי ותקנות השבים תשמ"א 1981, מבדיל בין פרטים המנויים במירשם הפלילי (הרשעות וכו'), המותרים לעיון על ידי פקיד הירייה [ ראה סעיף 6 לחוק הנ"ל ], לבין רישומים אחרים, הדרושים לצרכיה של משטרת ישראל (דוגמאת תיקים סגורים, מתנהלים או מידע מודיעיני), אשר אל לו לגורם המינהלי לעיין בהם [ראה סעיף 11א' לחוק הנ"ל ולרשימת הגופים המפורטים בתוספת השלישית לו ].

...

בעתירה שבכותרת מבקש העותר לבטל את החלטות המשיבים 1-3, במסגרתן בוטלו רישיונות החזקת הנשק של העותר וכן נדחה הערר שהגיש על החלטת הביטול האמורה.

אף בענייננו שוכנעתי כאמור, לאור המידע החסוי שהוצג בפני, כי לא היה בידי המשיבים לנמק באופן מלא ורחב באשר לנימוקים לביטול הרשיונות, בזיקה לפטור שנמנה לעיל.

על כל פנים נחה דעתי כי החלטת הממונה נתקבלה לאחר שקילה סדורה של מכלול הנתונים אשר הועמדו בפניו.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית העתירה.

ב"כ העותר הגיש ערר למישטרה על סיבת הסגירה, וביום 22.5.13 שונתה סיבת הסגירה של התיק ל"אין אשמה פלילית" בכתב ידו של רפ"ק אנטולי קרייניס.

לאחר שב"כ המשיב נחשף לתיקי החקירה עצמם, טען כי מתקציר תיק החקירה בעבירת האלמ"ב מיום 8.4.13 עולה כי התיק ניסגר "מחוסר ענין לציבור" בעוד שהעותר הציג מיסמך הנחזה להיות חתום על ידי רפ"ק נימר בדר מתאריך קודם, 14.3.13, בו רשום כי תיק האלמ"ב ניסגר מחוסר אשמה פלילית לאחר שהגיש ערר על סיבת סגירתו.

אלא שנושא ביטול תלונות במישטרה על ידי בני מישפחה מאוימים הוא נושא מוכר, ולא תמיד ביטול התלונה נובע בשל כך שהיתה שקרית.

...

2.8 ביום 9.10.12 נדחה הערר שהגיש העותר .

נראה לי לכן, כי המלצת המשטרה שלא לאשר רישיון נשק נמצאת בתחומי הסבירות.

לסיכום 5.1 העתירה נדחית.