ביטול רישום לקורס הכשרת מאמנים אישיים

התובעים היו חניכים בקורס להכשרת מאמנים שהחל בסטרט בחודש יולי 2012.

לתובעת 1 היתה הכרות מוקדמת עם הנתבע 2 בלבד, עוד משנת 2004, תחילה כמאמן שאימן אותה במסגרת החברה בה עבדה, ולאחר מכן כמטפל שליווה אותה בחייה האישיים.

למרות האמור, במהלך ישיבה שהתקיימה ביום 11.11.2013 הודיעו התובעים לנתבעים על ביטול ההסכמים, אשר לאחריה נתקבלה הודעת ביטול בכתב מיום 8.12.2013.

כך, בסעיף 21 לתצהיר הנתבע 1 (הזהה לסעיף 22 לתצהיר הנתבע 2) מודים הנתבעים כי: "פעלנו באופן נמרץ, וללא הרף, תוך השקעה של כספים ומשאבים ניכרים, לטובת הקמתו וקידומו של בית הספר למכירות. במסגרת זאת, ניהלנו מגעים עיסקיים עם לקוחות פוטנציאליים, ערכנו פגישו פרזנטציה ושלחנו הצעות מחיר לגורמים הרלוואנטיים" אמנם נכון, כי בשלב כלשהוא התובעת 1 נטלה על עצמה לעשות מאמצי שיווק של בית הספר ואף גרמה לכך שהיו 7 או 9 מעוניינים ברשום לקורס (ר' נספחים 13א' ו – 13ב' לתיק המוצגים, וכן עמ' 16 בש' 20-21).

...

אני דוחה את תביעת התובעים לפיצויים בין אובדן רווחים.

כמו כן אני דוחה את תביעת התובעת 1 לפיצוי סטטוטורי בגין שימוש בתכניה והצגתם בקורסים של סטארט על ידי הנתבעים, ללא מתן קרדיט.

נוכח האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים את הסך של 227,625 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

עוד יוער, כי בהחלטה נשוא העתירה צוין כי על פי עמדת המישטרה, ניתן יהיה לידון בעיניינו של העותר פעם נוספת, לאחר תקופת צינון של שלוש שנים מאז הרישום האחרון בעיניינו, היינו החל ביום 1.4.18.

בתיק האמור יוחסו לעותר זיוף תעודת מאבטח ללא קורס הכשרה, והפצת תעודות מאבטח לאחרים כדי שיוכלו לעבוד באירועים כמאבטחים.

גם אם יש ממש בטענות המשיבים, כי קיים סיכון במתן תעודות מאבטח למי שלא עבר הכשרה מתאימה לכך, הרי שהקשר של העבירות המיוחסות לעותר לעניין זה, למתן רישיון להחזקת נשק על ידו, רופף ואגבי (השוו לעת"מ (ירושלים) 12670-05-16 פלוני נ' הממונה על פי חוק כלי הירייה (29.11.16, כב' השופטת נ' בן אור), שם נפסק כי ככלל עבירות צוורון לבן אינן מצדיקות ביטול רישיון להחזקת כלי ירייה).

מהסבריה של ב"כ המשיבים בדיון עלה, כי מדובר בחומר שבגללו ניפתחה החקירה בשנת 2015, ואשר אינו נוגע לעותר אישית.

העותר גם משמש כמפקח מטווח קליעה וכמדריך ומאמן ירי במטווחים.

...

אפרט עתה את השיקולים ביסוד מסקנה זו. אמת המידה על פיה על הרשות המוסמכת לנהוג בבואה להחליט בשאלת ביטול הרישיון להחזיק נשק, נקבעה לפני שנים בפסיקת בית המשפט העליון.

מסקנה זו אינה משתנה גם אם לשיטת המשיבים יהיה מקום בסופו של דבר להגשת כתב אישום נגד העותר בעניין זה (וכאמור, לא ניתנה החלטה בנושא, למרות שכבר הוגש כתב אישום נגד מי מן המעורבים האחרים).

משכך, העתירה מתקבלת.

המכללה שהייתה לטענתה זכאית לקבלת מלוא שכר הלימוד באותו השלב, הסכימה להפסקת הלימודים כנגד תשלום 40% משכר הלימוד בלבד ובנכוי דמי ההרשמה ותשלום חלק ראשון של ההכשרה שהסתיים.

עיקר הפרסומים כללו הודעה לציבור על פיה הקף השעות האקדמיות שניתן בפועל היה 30 במקום 50, הודעה על פיה המכללה איננה מוכרת ע"י אף ארגון מאמנים מוכר לרבות לישכת המאמנים והאיגוד הבנלאומי ICF והודעה על פיה קורס האימון האישי נדחה ב-5 חודשים לערך מבלי שהנתבע יקבל מענה עינייני ביחס לדחייה זו. התובע צירף מטעמו את תצהירו של מר קובי ראובני.

אשר לקורס האימון האישי, זה היה אמור להפתח מיד לאחר סיום קורס יסודות תזונה נכונה אך הודע לו שהקורס יפתח רק באוקטובר 2013 כ-5 חודשים לאחר המועד המתוכנן, הדבר הביא לכך שהנתבע ביקש לבטל את הישתתפותו, תיכתובות לא עזרו והנתבע החליט להגיש תביעה קטנה ופנה בעיניין זה אל תלמידים ומרצים ע"מ לגבש אותה ולצרף תובעים ועדים ואז קיבל את מכתב ההתראה.

ומעבר לצורך, כלל לא הוכח שהקורס החל ב"איחור" מה גם שההסכם שבין הצדדים מאפשר לתובעת לשנות את מועד הקורס בהתאם למספר הנרשמים ומחבריו יכול היה הנתבע לדעת בדיוק כמה תלמידים נרשמו ומתי.

...

יש גם לתת משקל לטענות לפיהן התובע כמי שנותן שירות לציבור, חשוף לביקורת ולעיתים המחלוקות המתגלות בינו ולבין לקוחותיו עלולות להפוך לפרסום בעל נופך פוגעני, אמנם אינני מקבל את היישום שנעשה בסיכומי הנתבע להלכת קאנווסט (ע"א 6930/12), לא מדובר באותה מערכת נסיבות אך אתן לרציו שבפסק הדין שם את המשקל הראוי בפסיקת גובה הפיצוי.

משכך, אין להוציא את הנתבע פטור בלא כלום אך יש לפסוק במשורה, מחד גיסא, מעבר לאי הוכחת טענות ההגנה ולקיומן של חצאי אמיתות הרי שוכנעתי כי הפרסומים לא נעשו "בשם חופש הביטוי" אלא יותר כאקט של נקמה על כך שהתובעת לא נעתרה לדרישותיו של התובע ועל כך שלא שעתה לאיום המרומז העולה כאמור מ"ת/1", מאידך גיסא, עניין לנו בנתבע צעיר שהיה הצד החלש במערכת הכתבת התנאים החוזיים, משפטית היה משהו בטענותיו ולכן תביעתו הקטנה התקבלה בחלקה, גם אם טענות ההגנה לא הוכחו כדבעי, עולה כי לפחות בעניין שעות הלימוד נטו, המצג שהוצג לסטודנטים היה לא מדויק או לא מפורט והתובע לא הביא ראיה היכולה לבסס מסקנה כי השעות ניתנו "נטו" חרף ההפסקות בין השיעורים וכאמור, לא ניתן להתעלם מהנורמות הנוהגות בחברה והנוגעות לפעילות באינטרנט, לכאן ולכאן.

אשר על כן מתקבלת התביעה והנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך 13,000 ₪ בצירוף הוצאות בסך 1200 ₪ ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך 3000 ₪ ומע"מ בגינו, הכל לתשלום תוך 45 ימים שאם לא כן, יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

התבטאויות לא הולמות כלפי מנהלים, המביעות זילזול והיעדר קבלת מרות"; ביום 1.2.2022, לאחר שהועברו לב"כ המבקש מסמכים לבקשתו, היתקיימה ישיבת השימוע ונערך לה פרוטוקול; ביום 28.2.2022 נשלח למבקש מכתב המודיע על סיום העסקתו במשיבה לאלתר, תוך נתוק יחסי העבודה החל ממועד זה ואילך (להלן: מכתב סיום ההעסקה); בעקבות מכתב סיום ההעסקה הגיש המבקש, ביום 2.3.2022, את הבקשה שלפנינו, למתן סעד זמני לביטול פיטוריו והשבתו לעבודה בחדר הכושר; להשלמת התמונה נציין, כי במסגרת ההצעה לשבוץ חלופי שעליה הוסכם במעמד הדיון הראשון, ולצורך רישום המבקש לקורס בודק בטחוני, מילא המבקש "הצהרת בריאות ואישור כשירות למועמד לתפקידי בודק בטחוני לא חמוש". המבקש מילא הצהרה כאמור ביום 24.3.2022 ובה סימן, בין היתר, כי הוא "סובל או מטופל בבעיות הרפואיות הבאות": לחצים החזה במנוחה ו/או במאמץ; קוצר נשימה במנוחה ו/או במאמץ; בעיות קרדיאליות: התקף לב/הפרעות בקצב הלב; דפיקות לב עזות או הרגשה של חוסר פעימה; סחרחורת בזמן מאמץ; עייפות קיצונית יותר מחבריך בזמן הפעילות"; בעיות אורתופדיות כרוניות/ שברים/ נקעים ועוד.

זאת, בפרט מאחר שגם אנשים בעלי נכות ו/או מוגבלות מועסקים כמדריכי כושר כדבר שבשיגרה, ואינם נדרשים למלא הצהרת בריאות כלשהיא, להבדיל מהמתאמנים בחדר הכושר; אשר לטענה הנוספת שעמדה לכאורה ביסוד פיטוריו, בדבר היתנהלות בלתי תקינה ועבירות משמעת טוען המבקש, כי זו נסתרה לגמרי בעדותו של מר אשר ולא בכדי נימנעה המשיבה מהעדת עדים רלוואנטיים נוספים; המבקש מוסיף וטוען כי פוטר בהליך פגום, מאחר שטרם זמונו לשימוע לא ערכה המשיבה הליך סדור של קבלת חוות דעת בתחומי הרפואה, המשפט והביטוח כנדרש בנסיבות העניין; השימוע שנערך לו היה למראית עין בלבד ונועד להכשיר החלטה שכבר התקבלה; ההצעה לשבוץ חלופי בכפוף לעמידה בקורס בודק בטחוני נועדה לסכל מראש את השיבוץ החלופי ולגרום למבקש להתפטר מיוזמתו, ואף הפלתה את המבקש ביחס לעובדים אחרים ששמשו כבודקים בטחוניים מבלי שנדרשו לעבור את הקורס; הליך הפיטורים נעשה תוך חריגה מהוראות ההסכם הקבוצי במשיבה ובנגוד להמלצת המנכ"ל; והמשיבה אף לא שקלה בתום לב את האפשרות לבצע התאמות למצב בריאותו של המבקש, תוך שהיא מפלה אותו מחמת גיל ועל רקע מוגבלותו; לנוכח פגמים חמורים אלה; הערך שניפגע בפיטוריו והפגיעה בזכותו הקניינית של המבקש במקום עבודתו; כמו גם חוסר הסבירות, ההקשר התעסוקתי ועמידת המבקש בכל התנאים המצטברים למתן סעד זמני – לאור כל אלה נטען, כי יש להורות על ביטול הפיטורים והשבת המבקש לעבודה כמדריך חדר כושר.

[10: ע"ע (ארצי) 1163/00 בית חולים המשפחה הקדושה נצרת ואח' – ד"ר חליל עבד, פד"ע לה 440; ע"ע (ארצי) 456/06 בש"א (ארצי) 205/07 אוניברסיטת תל אביב –רבקה אלישע (27.2.2008), וההפניות שם (להלן: רבקה אלישע ארצי)] ביסוד גישה מסורתית זו עמדה התפיסה, ש"יחסי העבודה הנם יחסים אישיים, ואין לכפות את המשכם בנגוד לרצון אחר הצדדים.

[22: בסעיף 19 להגדרת התפקיד נמחקה היתייחסות הרלוואנטית לחדרי כושר שבהם פועלים שני מדריכים או יותר, ובעניינינו אין מחלוקת כי המבקש שובץ לעבודה במשמרות בוקר כמאמן יחיד] רוצה לומר – הגדרת התפקיד של מדריך חדר כושר בקנטרי בת ים כוללת אחריות פעילה לסריקת חדר הכושר, סילוק מפגעים ככל שישנם ושמירה על הסדר, בעוד שקיבלת עמדתו של המבקש, כי אחריות זו אינה כרוכה בבצוע פעולה פיזית של סילוק המפגעים והרמת משקולות אלא חיוב המתאמנים לעשות כן, מוקשת.

...

מסקנה זו יפה לטעמנו בין אם נקבל את עמדת המבקש כי המשיבה היא גוף דו מהותי שיש להחיל עליו את כללי המשפט המינהלי והחובות המוטלות על מעסיק ציבורי; ובין אם נקבל את עמדת המשיבה כי מדובר בגוף פרטי שלא מוטלות עליו חובות מתחום המשפט הציבורי.

לבסוף, לא מצאנו ממש אף בטענות המבקש להפליה מחמת גיל ו/או מוגבלות, משאין מחלוקת שהוצע למבקש תפקיד חלופי סביר התואם לכאורה את מגבלותיו (לכל הפחות במעמד הדיון הראשון), וככל שעמדת המבקש היא כי אין לו מגבלות בביצוע תפקיד מדריך חדר כושר, הרי שממילא אין מדובר בהפליה על רקע מגבלות אלה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

פיצוי - המשיבים יפצו את חברי הקבוצה בשווי כולל של לפחות 750,000 ₪ ( להלן: "סכום ההטבה הכולל" ) כדלקמן: לכל חבר קבוצה תנתן הזכות לקבל אחת מבין כמה הטבות באופן אישי: ערכת אימון מקוונת בשווי 5,000 ₪; סדנה פיזית, אישי/בצרוף בן זוג, בשווי 250 ₪ ליחיד ו-450 ₪ לזוג; הנחה ברכישת קורס הכשרת מאמנים בשווי שלא יפחת מסך 3,700 ₪.

מעבר לכך, שכר הטירחה המבוקש מופחת ביחס לזה המקובל ואשר נקבע בפסיקה; אף לתשלום שכר הטירחה בתשלומים רבים קיימת משמעות כלכלית לא מבוטלת; הסדר הפשרה מרובה שלבים, ובאי כוח המבקש נטלו על עצמם משימות רבות בפקוח עליו.

ההסבר שניתן מקובל עלי, זאת לאור ההסכמה כי אם יירשמו לקורס 10 או פחות משתתפים אזי הקורס יהיה חינם, ואילו אם מספר המשתתפים יעלה על 10, אזי כל אחד יזכה להנחה יחסית מסך 137,000 ₪ אך בכל מקרה לא תהיה נמוכה מ- 3,700 ₪.

...

בנסיבות האמורות ועל מנת שלא לסרבל את הדיון באישור הסדר הפשרה ולא להכביד על הצדדים בעלויות מיותרות, מצאתי לנכון להיעתר לבקשתם שלא למנות בודק.

עוד יש להתחשב בסיכון שנטלו המבקש ובאי כוחו שכן לו הייתה הבקשה נדחית, הייתה יורדת עבודתם לטמיון תוך חיובם בהוצאות.

סוף דבר הריני מאשרת את הסדר הפשרה בין המבקש לבין המשיבים ונותנת לו תוקף של פסק דין.