יצוין, כי שלוש העיסקאות לעיל נרשמו בלישכת רישום המקרקעין על סמך שטר מכר אחד (להלן-"שטר המכר") עליו חתמה נג'מה מצד אחד כמוכרת, ואילו וסים, פארס, האחיינים, לילי ושירין חתמו כרוכשים, וחתימות כל הצדדים אושרו על ידי עו"ד אבו רוקן ביום 2/3/2015.
(להלן-"ענין נבולסי")
במקרה שבפנינו טוענת נ'גמה לזיוף חתימתה על הסכם המכר ומסמכים נוספים ומכאן שבהתאם לפסיקה לעיל, נטל השיכנוע ונטל הבאת הראיות להוכחת תוקפו ואמינותו של הסכם המכר מוטלים דוקא על הנתבעים, אך יוקדם ויודגש כי פעולת הרישום בלישכת רישום המקרקעין על שם לילי התבססה על שטר המכר, אשר לגביו אין חולק כי הוא נחתם על ידי נג'מה, ומכאן כי בכל מקרה אין בטענת הזיוף כדי להכריע את המחלוקת בתיק,ונג'מה נידרשת בכל מקרה לבסס את טענת ההטעיה שהועלתה על ידה.
כך במקרה שלפנינו, שבו שימש עו"ד אבו רוקון על פי טענתו שלו,כעורך דינה של נג'מה בעסקה הראשונה ובעסקת לילי, ובהתאם חלה עליו חובה לייצג כראוי את נג'מה ובכלל זה חלה עליו החובה לדאוג להבהיר לנג'מה את מהות העיסקאות המבוצעות על ידה , ויותר מכך חלה עליו חובה מיוחדת ליתן הסבר ראוי לנג'מה, נוכח ההצהרה המופיעה בשטר המכר, ואשר עליה מסתמך רשם המקרקעין בבואו לאשר את רישום העיסקה, ושבה הצהיר עו"ד אבו רוקון ואישר בחתימתו בין היתר ביחס לנג'מה, כי:
"... ולאחר שזיהיתי אותם והסברתי להם את מהות העיסקה שהם עומדים לבצע, ואת התוצאות המשפטיות הנובעות ממנה, ולאחר ששוכנעתי שהדבר הובן להם כראוי, חתמו לפניי מרצונם".
כאמור, עדותו של עו"ד אבו רוקון מצביעה באופן מובהק על הפרת חובתו כעורך דינה של נג'מה, וכן על כך שהצהרתו לרשם המקרקעין לא היתה נכונה,ודוקא מטעם זה, ומאחר ולעו"ד אבו רוקן היה הרבה יותר "נוח" לטעון שהסביר והבהיר לנג'מה את כל הנידרש, אני סבור כי משבחר עו"ד אבו רוקון להעלות גירסה שאינה נוחה לו ואשר יוצרת לו סיכון מקצועי, יש לייחס לה מהימנות מכח טענת "המיגו".
שלישית, עדות עו"ד אבו רוקן תואמת היטב את עדות נביל אשר בתשובה לשאלתי מה ידוע לו על המפגש בביתה של נג'מה עם עו"ד אבו רוקן שבמסגרתו נחתם שטר המכר, השיב כי:"שבא עו"ד אבו רוקן והחתים אותה על מסמכים שחסרים על מנת לרשום את הטאבו" וכנשאל בקשר לתשלום שנתקבל באותו מעמד השיב:"אמר שזה רישום אמרתי לו ומה עם הכסף ? אמר שזה רישום הטאבו צריך להיות זאת אומרת אחרי הפרוצידורה הזאת של החתמת המסמכים לטאבו, צריך להיות או-טו-טו" (עמ' 72 לפר' מיום 20.3.19 שורה 35 ואילך)
לעמדתי, צירוף המצג העולה משטר המכר שלפיו עניינו בעיסקה הראשונה, בצרוף המצג שיצר עו"ד אבו רוקן שלפיו השטר נידרש להשלמת רישום העסקה, ובתוספת עדותו של נביל התואמת היטב את דבריו של עו"ד אבו רוקן מבססים במידה הנדרשת את טענתה של נג'מה והתקיימו במקרה זה אותן נסיבות שהוכרו בפסיקה כמבססות טענת "לא נעשה דבר" וכפי שנקבע"רק מקום בו הונע החותם לחשוב כי המסמך הוא בעל מהות בסיסית שונה ממה שהוא לאמיתו של דבר , יהיה בית המשפט נכון להסיק כי החתימה – והמסמך עליו היא מובאת- הם בטלים" (ע"א 413/79 ישראל אדלר נ' חנה מנצור פ"ד לד(4) 29,35 (1980).
...
עם זאת, ממכלול הראיות והטענות שעלו בתיק, עולה כי במוקד הדיון עומדות שלוש עסקאות מקרקעין אשר על פי טענות הנתבעים בוצעו במקרקעין בין נג'מה ובין אחרים.
עם זאת, לאחר בחינת מכלול הראיות, ובשים לב לכל הנימוקים שפורטו לעיל לפיהם ניתן למצוא תמיכה לטענותיה של נג'מה במסמכים ובעדויות , ובנוסף לכך אי הבאת עדויות מהותיות על ידי לילי , והעלאת גירסה עובדתית שהופרכה בעדויות אחרות , ועל כל אלו מעשי הטעייה דומים של עו"ד אבו רוקן כלפי נג'מה שנקבעו בפסק דין חלוט , כל אלו ביחד מבססים לעמדתי את טענות לילי במידה הנדרשת ובהתאם אני מקבל את התביעה, וקובע כי נג'מה לא הסכימה או ידעה על עסקת לילי וכי היא הוחתמה על מסמכי עסקת לילי בהטעייה תוך הצגת המסמכים כחלק מהעסקה הראשונה.
לפיכך אני קובע גם כי העברת בעלות שבוצעה בלשכת רישום המקרקעין ביום 23/3/2015 על פי שטר מס' 14124/2015/1, במסגרתה הועברו מנג'מה ונרשמו על שם לילי,1000/79442 חלקים מזכויות הבעלות במקרקעין הידועים כחלקה 5 בגוש 17151 (להלן: "המקרקעין"), בטלה ומבוטלת ויש להשיב את רישום הבעלות באותם חלקים על שם נג'מה.
ב"כ נג'מה יגיש עד ליום 31.8.2020 פסיקתא לחתימתי לצורך תיקון הרישום הנדרש בלשכת רישום המקרקעין.
כפועל יוצא מהאמור לעיל, התביעה הנגדית של לילי כנגד נג'מה נדחית.