ביטול רישום בעלות במקרקעין על סמך שטרי מכר מזויפים

יצויין גם כי מנסח רישום הסטורי של המקרקעין שצורף כנספח לבקשה עלה כי ביום 1.7.99 נמחקה משכנתא שהייתה רשומה לטובת הבנק הבנלאומי הראשון למשכנתאות בע"מ , על זכות הבעלות הרשומה של ההורים.

בהקשר זה יצוין כי המשיבים טענו כי סוכם בינם ובין האב כי הוא ישלם דמי שכירות עבור הבית, ואולם, ב"כ המשיבים אישר בדיון שהתקיים כי לא קיים הסכם שכירות בכתב וכי "המנוח לא שילם הרבה תשלומים". על פי גרסת המשיבים הנתמכת במסמכים בכתב, ביום 1.11.18,כ- 20 שנה לאחר חתימת ההסכם ,וכ – 9 שנים לאחר שאמם של המבקשים הלכה לעולמה, חתם האב על מספר מסמכים ובכלל זה ייפוי כוח בלתי חוזר ייפוי כוח כללי, בקשה לרישום ירושה, ושטר מכר, ועל בסיס מסמכים אלו הושלם רישום הזכויות בבית על שם המשיבים, כאמור ביום 7.1.19 .

כמו כן, וכאמור לעיל, המבקשים מעלים טענות כנגד המסמכים שנחתמו על ידי האב ובכלל זה טענות זיוף וטענות לבטלות חתימתו על המסמכים, ובנוסף נטען לזכות דיירות מוגנת של המבקש 2.

לאור האמור ביקשו המבקשים לקבל פסק דין הצהרתי לפיו ההסכם בטל ו/או בוטל , וכי יש לבטל את רישום הזכויות בבית על שם המשיבים ולרשום את המבקשים כבעלי הזכויות מכח היותם יורשי האב.

עם זאת, אני מוצא לנכון לציין כי בפני תביעת המבקשים עומדות משוכות משפטיות שאינן פשוטות כלל ועיקר, ובכלל זה העובדה שהמשיבים הם שרשומים כיום כבעלי זכות הבעלות בבית , זאת על בסיס מסמכים בכתב שנחתמו לכאורה על ידי ההורים בשנת 1999, ועל ידי האב בשנת 2018 ,ובהתאם כל טענותיהם של המבקשים הנן טענות בעל פה כנגד מסמכים בכתב, והגורם העקרי אשר היה אמור לבסס את הטענות,שהנו אביהם של המבקשים, איננו בחיים.

...

לאחר שעיינתי בכל טיעוני הצדדים אני סבור כי כפי שגם הוסכם על ידי המשיבים , יש מקום למתן צו זמני של איסור דיספוזיציה וכן צו למניעת פינוי המבקש 2 הואיל ובעניין זה נוטה מאזן הנוחות באופן מהותי לטובת המבקשים.

לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל,ולאחר שנתתי גם משקל לכתב ההתחייבות העצמית שנחתם על ידי כל אחד מהמבקשים, אני מורה כי צו המניעה הזמני שניתן על ידי ביום 2.8.2020 יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה אחרת, זאת בכפוף לכך שהמבקשים יפקידו מידי חודש החל מחודש דצמבר 2020 ,סך של 8,100 ₪ בגין דמי שימוש ראויים , זאת בנוסף לסך של 20,000 ₪ אשר כבר הופקד על ידם בקופת בית המשפט.

לצורך יישום החלטתי זו אני מורה לב"כ המבקשים לפתוח חשבון נאמנות מיוחד שאליו יפקידו המבקשים לא יאוחר מ-15 לכל חודש קלנדרי החל מחודש דצמבר 2020, ועד להשלמת הסכום שיעמוד בחשבון הנאמנות לסך של 180,000 ₪ (בשים לב לפקדון שכבר קיים) , סך של 8,100 ₪ לחודש , וב"כ המבקשים ישלח מידי חודש לא יאוחר מיום 25 לחודש הודעה לב"כ המשיבים בדבר הפקדת הסכום האמור.

שטר המכר שהוגש ללישכת רישום המקרקעין, בכל הקשור להעברת 500 מ"ר משם הסב פארס עבדללה ג'והג'אה לשם הנתבע פארס וג'יה פארס ג'והג'אה, נושא תאריך 9/12/13, ונחתם על-ידי עו"ד מוסטפא גנאים, תוך שצוין כי חתימת המוכר הנה על-ידי מוחמד מסארוה (ויש לזכור כי ב-13' הסב המנוח כבר לא היה בין החיים).

ייפוי-הכוח מ-7/12/77 סומן על-ידי הגרפולוג עו"ד יונתן נפתלי בסימון 1Y. חוות-דעת עו"ד יונתן נפתלי הגיעה למסקנה על סמך 10 תכונות כתב כי קרוב לוודאי שהחותם על הדוגמאות (שכללו את התצהיר מ-26/10/80, תעודת נישואין, ומסמכים נוספים שבהם חתימת הסב המנוח פארס עבדללה) חתם גם על מיסמכי ייפוי-הכוח הנוטריוני השנוי במחלוקת.

עו"ד יונתן נפתלי אף העיד: "... ולכן אני אומר ביושר שאני לא יכול לשלול לחלוטין את האפשרות שהבולים מזויפים, אבל אם זה המצב, כנראה שאותו נוטריון משתמש בבולים מזויפים גם במסמכים אחרים, ואני לא חושב שזה סביר... אשמח לעשות בדיקה במעבדה משוכללת..." התרשמותי הנה כי יש ליתן משקל לחוות-דעתו של מר אבנר רוזנגרטן, במצורף למכלול העדויות, ולקבוע כי ייפוי-הכוח מכוחו נרשמה בעלות הנתבע אינו אותנטי, ויש לבטל הרישום מכוחו.

אין זה משולל יסוד שעו"ד מסארוה אינו זוכר במדויק, בחלוף למעלה מ-40 שנה, את נסיבות הגעת הסב והסבתא אליו, וכל עדותו בהתייחס לייפוי-הכוח המתייחס לנתבע, שלגביו נטענה טענת זיוף, מבוססת על אותו ייפוי-כוח שהוצג לו, רק על-מנת שיחתום בשם הסב המנוח על השיטריות ללישכת רישום המקרקעין עובר לאותה העברה שבוצעה על-שם הנתבע ב-14', והמדובר בייפוי-כוח שלא היה שמור אצלו.

...

בהקשר לכך יש להבהיר כי בהתאם לכלל האוסר הרחבת חזית, אין בעל דין רשאי לחרוג מגדר המחלוקת כפי שהוצבה בכתבי הטענות, אלא אם כן נעתר בית המשפט לבקשתו לתיקון כתב טענותיו או שהצד שכנגד נתן לכך הסכמתו במפורש או מכללא.

לאור כל האמור לעיל, התוצאה הינה כי דין רישומו של הנתבע כבעל 500 מ"ר בחלקה 25 בגוש 12169 על-בסיס ייפוי-כוח נוטריוני בלתי חוזר מ-77' להתבטל, והנני מורה ללשכת רישום המקרקעין בחיפה לבטל את הרישום של 500 מ"ר הרשום על-שם פארס ג'והג'אה פארס וג'יה ת"ז 026279539, רישום שבוצע ב-30/1/14.

הנני סבורה כי אכן התובעת, כיורשת בעלה המנוח עלי, זכאית להירשם כבעלים של 500 מ"ר מהחלקה, אולם עניין זה צריך להתברר אל מול עזבון המנוח פארס עבדאללה, ולא כל הצדדים הרלוונטיים היו צד לדיון לפניי, כך שאין מקום להיעתר לסעד זה במסגרת פסק-הדין.

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 50,000 ₪, סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהמשך מסר הנאשם לעו"ד ברכיה גם שטר מכר מזויף (להלן: "שטר המכר"), על פיו מעביר מוחמד במתנה למתלוננים חלק של 2/75 מהבעלות בקרקע.

טענות הצדדים: המאשימה חזרה על עובדות כתב האישום, בהן הורשע הנאשם, ועל הפגיעה של הנאשם בערכים החברתיים המוגנים של שמירה על קניינם של המתלוננים, חיי מסחר תקינים, תקינותו של מירשם המקרקעין והיכולת לפעול על סמך הרשום בו וכן אמון הציבור באמינות המירשם ופגיעה בשמם הטוב של עורכי הדין אשר חתימותיהם הופיעו על המסמכים המזויפים ואשר שמם נקשר לפרשה ללא כל מעורבות מצדם.

בכל הנוגע לנסיבות הקשורות בבצוע העבירה, ציינה המאשימה את התחכום הרב שלווה את מעשיו של הנאשם, מעשים שבוצעו באופן רב שלבי ובתכנון מלא וקפדני; הבצוע הבלעדי על ידי הנאשם; הנזק שהיה עלול להגרם לנאשמים לולא הקרקע הייתה שבה אליהם, סך של 290,000 ₪ אשר היו נגזלים מהמתלוננים לו הנאשם היה מצליח בתכניתו הזדונית; וכן הנזק הממשי שניגרם לנאשמים עת נאלצו להגיש תביעה לבית המשפט המחוזי לביטול הערת אזהרה ובזבוז זמן יקר של המערכת השיפוטית על מנת להשיב את המצב לקדמותו.

...

איני מקבל את טענת הסניגור כי לו היה מוגש כתב האישום בגין העבירות הללו, בשנת 2015, עת הוגש כתב האישום בבית משפט השלום בנצרת, ייתכן והיה מצרף את התיק לתיק הקודם וזאת הואיל ובתיק שהתנהל בבית משפט השלום בנצרת, ניהל הנאשם הוכחות, ובמצב דברים זה, צירוף התיק ממילא לא היה מתאפשר.

סבורני כי שיהוי זה יש בו כדי לפגוע בנאשם והליכי השיקום העצמי אותם הא עובר ולכך יש השפעה על העונש שייגזר על הנאשם בסופו של יום.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר בפועל שיבוצעו בעבודות שירות בעיריית סכנין, ת.ד 35 סח'נין וזאת החל מיום בו יסיים את ריצוי עבודות השירות בתיק השני, אותו אמור לסיים לרצות (ללא היעדרויות או מחלות) בחודש מרץ 2021.

יצוין, כי שלוש העיסקאות לעיל נרשמו בלישכת רישום המקרקעין על סמך שטר מכר אחד (להלן-"שטר המכר") עליו חתמה נג'מה מצד אחד כמוכרת, ואילו וסים, פארס, האחיינים, לילי ושירין חתמו כרוכשים, וחתימות כל הצדדים אושרו על ידי עו"ד אבו רוקן ביום 2/3/2015.

(להלן-"ענין נבולסי") במקרה שבפנינו טוענת נ'גמה לזיוף חתימתה על הסכם המכר ומסמכים נוספים ומכאן שבהתאם לפסיקה לעיל, נטל השיכנוע ונטל הבאת הראיות להוכחת תוקפו ואמינותו של הסכם המכר מוטלים דוקא על הנתבעים, אך יוקדם ויודגש כי פעולת הרישום בלישכת רישום המקרקעין על שם לילי התבססה על שטר המכר, אשר לגביו אין חולק כי הוא נחתם על ידי נג'מה, ומכאן כי בכל מקרה אין בטענת הזיוף כדי להכריע את המחלוקת בתיק,ונג'מה נידרשת בכל מקרה לבסס את טענת ההטעיה שהועלתה על ידה.

כך במקרה שלפנינו, שבו שימש עו"ד אבו רוקון על פי טענתו שלו,כעורך דינה של נג'מה בעסקה הראשונה ובעסקת לילי, ובהתאם חלה עליו חובה לייצג כראוי את נג'מה ובכלל זה חלה עליו החובה לדאוג להבהיר לנג'מה את מהות העיסקאות המבוצעות על ידה , ויותר מכך חלה עליו חובה מיוחדת ליתן הסבר ראוי לנג'מה, נוכח ההצהרה המופיעה בשטר המכר, ואשר עליה מסתמך רשם המקרקעין בבואו לאשר את רישום העיסקה, ושבה הצהיר עו"ד אבו רוקון ואישר בחתימתו בין היתר ביחס לנג'מה, כי: "... ולאחר שזיהיתי אותם והסברתי להם את מהות העיסקה שהם עומדים לבצע, ואת התוצאות המשפטיות הנובעות ממנה, ולאחר ששוכנעתי שהדבר הובן להם כראוי, חתמו לפניי מרצונם". כאמור, עדותו של עו"ד אבו רוקון מצביעה באופן מובהק על הפרת חובתו כעורך דינה של נג'מה, וכן על כך שהצהרתו לרשם המקרקעין לא היתה נכונה,ודוקא מטעם זה, ומאחר ולעו"ד אבו רוקן היה הרבה יותר "נוח" לטעון שהסביר והבהיר לנג'מה את כל הנידרש, אני סבור כי משבחר עו"ד אבו רוקון להעלות גירסה שאינה נוחה לו ואשר יוצרת לו סיכון מקצועי, יש לייחס לה מהימנות מכח טענת "המיגו". שלישית, עדות עו"ד אבו רוקן תואמת היטב את עדות נביל אשר בתשובה לשאלתי מה ידוע לו על המפגש בביתה של נג'מה עם עו"ד אבו רוקן שבמסגרתו נחתם שטר המכר, השיב כי:"שבא עו"ד אבו רוקן והחתים אותה על מסמכים שחסרים על מנת לרשום את הטאבו" וכנשאל בקשר לתשלום שנתקבל באותו מעמד השיב:"אמר שזה רישום אמרתי לו ומה עם הכסף ? אמר שזה רישום הטאבו צריך להיות זאת אומרת אחרי הפרוצידורה הזאת של החתמת המסמכים לטאבו, צריך להיות או-טו-טו" (עמ' 72 לפר' מיום 20.3.19 שורה 35 ואילך) לעמדתי, צירוף המצג העולה משטר המכר שלפיו עניינו בעיסקה הראשונה, בצרוף המצג שיצר עו"ד אבו רוקן שלפיו השטר נידרש להשלמת רישום העסקה, ובתוספת עדותו של נביל התואמת היטב את דבריו של עו"ד אבו רוקן מבססים במידה הנדרשת את טענתה של נג'מה והתקיימו במקרה זה אותן נסיבות שהוכרו בפסיקה כמבססות טענת "לא נעשה דבר" וכפי שנקבע"רק מקום בו הונע החותם לחשוב כי המסמך הוא בעל מהות בסיסית שונה ממה שהוא לאמיתו של דבר , יהיה בית המשפט נכון להסיק כי החתימה – והמסמך עליו היא מובאת- הם בטלים" (ע"א 413/79 ישראל אדלר נ' חנה מנצור פ"ד לד(4) 29,35 (1980).

...

עם זאת, ממכלול הראיות והטענות שעלו בתיק, עולה כי במוקד הדיון עומדות שלוש עסקאות מקרקעין אשר על פי טענות הנתבעים בוצעו במקרקעין בין נג'מה ובין אחרים.

עם זאת, לאחר בחינת מכלול הראיות, ובשים לב לכל הנימוקים שפורטו לעיל לפיהם ניתן למצוא תמיכה לטענותיה של נג'מה במסמכים ובעדויות , ובנוסף לכך אי הבאת עדויות מהותיות על ידי לילי , והעלאת גירסה עובדתית שהופרכה בעדויות אחרות , ועל כל אלו מעשי הטעייה דומים של עו"ד אבו רוקן כלפי נג'מה שנקבעו בפסק דין חלוט , כל אלו ביחד מבססים לעמדתי את טענות לילי במידה הנדרשת ובהתאם אני מקבל את התביעה, וקובע כי נג'מה לא הסכימה או ידעה על עסקת לילי וכי היא הוחתמה על מסמכי עסקת לילי בהטעייה תוך הצגת המסמכים כחלק מהעסקה הראשונה.

לפיכך אני קובע גם כי העברת בעלות שבוצעה בלשכת רישום המקרקעין ביום 23/3/2015 על פי שטר מס' 14124/2015/1, במסגרתה הועברו מנג'מה ונרשמו על שם לילי,1000/79442 חלקים מזכויות הבעלות במקרקעין הידועים כחלקה 5 בגוש 17151 (להלן: "המקרקעין"), בטלה ומבוטלת ויש להשיב את רישום הבעלות באותם חלקים על שם נג'מה. ב"כ נג'מה יגיש עד ליום 31.8.2020 פסיקתא לחתימתי לצורך תיקון הרישום הנדרש בלשכת רישום המקרקעין.

כפועל יוצא מהאמור לעיל, התביעה הנגדית של לילי כנגד נג'מה נדחית.

המבקשת פנתה לרשמת המקרקעין, בטענה כי ההעברה בוצעה על סמך צו קיום צוואה מזויף.

בעקבות השינויים שנערכו במירשם פנתה המבקשת לרשמת המקרקעין, וביקשה לקבל את השיטריות שעל בסיסם נרשמו המקרקעין על שם המשיבים 3-2, ומאוחר יותר על שם המשיבים 10-5.

ביום 13.12.2018 נדחה הערר, ונקבע כי בפני המבקשת פתוחה הדרך לפנות לבית המשפט המוסמך בהליך שאליו יצורפו המשיבים, "ומובן כי רשם המקרקעין יכבד כל החלטה שיפוטית שתתקבל בעיניין זה". ביום 16.1.2019 הגישה המבקשת המרצת פתיחה, במסגרתה ביקשה לתקן את הרישום בפנקסי המקרקעין, לבטל את רישום הבעלות על שם המשיבים 10-5, ולרשום את המקרקעין על שם אביה המנוח, כבראשונה.

בתשובתה לתגובות המשיבים טענה המבקשת, בין היתר, כי המשיבים עצמם אינם חולקים על כך שהשטרות המבוקשים נערכו לצורך עיסקאות מכר לרכישת "המקרקעין הגנובים". לפיכך "לא ברור איזה 'הוכחה' אמורה היתה המבקשת להציג להיותם של השיטריות רלבאנטיים למחלוקות העולות מכתבי הטענות בתיק זה". ביום 12.2.2020 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, וקבע כדלקמן: "המבקשת לא הבהירה מהי הרלוואנטיות של השיטריות לטענת הזיוף העומדת בבסיס המרצת הפתיחה. זאת שעה שהזיוף הנטען נוגע למשיב 1 בלבד, ואף לא הניחה תשתית המבססת רלוואנטיות לפעולות ועיסקאות שנעשו לאחר הזיוף הנטען. עוד בהקשר זה יצוין כי האמור בסעיף 3 לתשובת המבקשת [המובא לעיל – נ' ס'] מיום 10.12.19 מניח את המבוקש ואינו מבסס את הרלוואנטיות הנטענת". מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפנַי, במסגרתה טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט המחוזי בדחותו את בקשתה לעיון בשטרות המבוקשים.

...

ביום 13.12.2018 נדחה הערר, ונקבע כי בפני המבקשת פתוחה הדרך לפנות לבית המשפט המוסמך בהליך שאליו יצורפו המשיבים, "ומובן כי רשם המקרקעין יכבד כל החלטה שיפוטית שתתקבל בעניין זה". ביום 16.1.2019 הגישה המבקשת המרצת פתיחה, במסגרתה ביקשה לתקן את הרישום בפנקסי המקרקעין, לבטל את רישום הבעלות על שם המשיבים 10-5, ולרשום את המקרקעין על שם אביה המנוח, כבראשונה.

מנגד טוענים המשיבים, כי דין הבקשה להידחות.

"המבקשת לא תלמד מהם דבר או חצי דבר, ומדובר בחיטוט מיותר ולא רלבנטי בעניינים הפרטיים של המשיבים 10-5". לאחר עיון בטענות הצדדים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.