איתור התקלות והתיקונים ברכב
אין חולק, כי במהלך התקופה שתחילתה ביום 20.3.16 (כחודשיים וחצי לאחר רכישת הרכב) וסופה ביום 8.9.16, הובא הרכב למרכז השרות מספר רב של פעמים, בשל תלונותיו של התובע על תקלה חוזרת ושונה של היכבות המנוע במהלך נסיעה.
השמאי שריקי אמנם טען בחוות דעתו, כי "כל הניסיונות לתקן את הרכב במוסך היבואן כשלו לרבות העובדה כי הרכב נגרר למוסך מספר פעמים בשל תקלות חוזרות ונישנות של כיבוי מנוע במהלך נסיעה בהרכב הנידון" (עמ' 2 לחוות הדעת, תחת הכותרת "סיכום").
הוא הסתפק בטענה, כי ממילא צריך היה לבטל העסקה, ועל כן מתייתר הצורך באומדן התיקונים ועלותם ובלשונו (במענה לשאלה: "אני מתקשה להבין מה נידרש כדי לתקן את הרכב על פי חוות הדעת?"): "רכב כזה, רכב חדש, שגמר רק 12,000 ק"מ וביקר במוסך בערך שמונה פעמים על אותה תקלת מנוע וקרטועים, אין מה לתקן וצריך לבטל את העסקה ולהחזיר את הרכב. היו לחברה הרבה הזדמנויות והם לא הצליחו לתקן אותו. אף אחד לא ירצה לקנות רכב חדש ולבלות איתו המון פעמים במוסך" (עמ' 21, שורות 1 – 4).
...
לסיכום, אני מוצאת לחייב הנתבעות לשלם לתובע פיצוי בגין ירידת ערך מסחרית בסך של 9,000 ₪, המהווה שיעור של 12.5% מערך הרכב, וכן פיצוי בגין עגמת נפש וטרחה בסך של 6,000 ₪.
סוף דבר
אני מורה לנתבעות לשלם לתובע סך של 15,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
בנוסף תשלמנה הנתבעות לתובע מחצית משכר טרחת השמאי שריקי ומשכר עדותו, כפי שנפסק במהלך הדיון, ובסה"כ 2,238 ₪, שיעור של 14% מאגרת בית המשפט, כפי ששולמה, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪.
