ביטול קניית מייבש עקב תקלות

לפיכך, התובע טען כי אינו מוכן לקבל לידיו את המייבש הפגום שתוקן לטענת הנתבעת ונימצא במעבדתה, אלא דורש הוא את ביטול העסקה והחזרת כספו – דבר שהנתבעת סירבה לו. משכך, עתר התובע בתביעתו לביטול העסקה ולהשבת התמורה ששילם עבור המייבש בסך של 1,050 ₪ בצירוף סך של 1,950 ₪ בגין עוגמת נפש, הפסד שעות עבודה והוצאות שנגרמו לו. טענות הנתבעת: הנתבעת בהגנתה עתרה לדחיית תביעת התובע שהוגשה נגדה בציינה כי ביום 16.12.15 רכש התובע את המייבש לו ניתנה אחריות לשנה.

בתאריך 31.03.16 כשלושה חודשים לאחר רכישת המייבש, פנה התובע לראשונה למוקד שירות הלקוחות של הנתבעת והלין כי קיימת תקלה במייבש.

...

נחה דעתי כי זכורים היו לו כל פרטי השתלשלות הארועים וניתן לסמוך על גרסתו שלא נסתרה בראיה ממשית כלשהי על ידי הנתבעת.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה כי עסקת מכר מייבש הכביסה מיום 16.12.15 –מבוטלת.

בין היתר, השיב המומחה כי עלות הוצאות נלוות לפעולת הייבוש היא 1,500 ₪, ואומדן עלות החשמל בגין הייבוש היא 500 ₪.

התובעים טענו כי במועד בו נימסרה הדירה ביום 28.6.2012 הייתה בה רטיבות בכל קירות הבית והרצפה, והנתבעת הסתירה מהם את עובדת הצפת הדירה במים עקב תקלה שארעה בטרם מסירת הדירה.

זאת, בפרט, כאמור, משהוכח בתמונות כי לפחות בחלק לא מבוטל מהתקופה אכן הייתה הדירה בעבודות שלא אפשרו מגורים בה. יצויין, כי בכתב ההגנה ובתצהיר שהוגש מטעם הנתבעת, טענה הנתבעת כי הדירה נימסרה במועד, ביום 28.6.2012, ולמעשה לא התייחסה כלל לטענות התובעים כי בשלב זה לא ניתן היה להכנס לגור בה וכי הנתבעת המשיכה לבצע עבודות לטפול בבעיית הרטיבות.

לטענתם, מדובר בהסכם נפרד שאינו חלק מהחוזה ואינו כולל הצמדות, ריביות וכולל מע"מ, וכאשר הם רכשו את החניה לא נאמר להם שהם יצטרכו לשלם הפרישי הצמדה ריבית ומע"מ. התובעים טענו כי רק שנתיים וחצי לאחר שהם עברו להתגורר בדירה הנתבעת פנתה אליהם וביקשה מהם לשלם את הסכום שנקבע בתוספת הרכיבים כאמור ובסה"כ 34,233 ₪.

...

מעבר לצורך אציין, כי דין הטענה להידחות גם לגופה, שעה שהנתבעת לא הוכיחה כי נגרם לה עצמה כל נזק כתוצאה מן הבנייה הבלתי חוקית המיוחסת לתובעים.

ביתר טענות הצדדים לא מצאתי ממש, והן נדחות.

סוף דבר - התביעה מתקבלת בחלקה, הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים הבאים: בגין ליקויי הבנייה, לרבות הייבוש התת רצפתי ומגורים חלופיים– 60,226 ₪ בגין ירידת ערך: 40,500 ₪; בגין איחור במסירה: 35,417 ₪; בגין החזר הצמדה בגין החניה: 4,653 ₪; בגין פיצוי בגין נזק לא ממוני: 25,000 ₪; בגין החזר הוצאות: 25,000 ₪.

לטענת התובע הקורקינט אינו אטום למים – פגם בייצור אשר גרם לתקלה והיא באחריות הנתבעת.

התובע מוכן להשיב את הקורקינט כנגד זכוי בסכום הרכישה וכן תובע תשלום של 386 ₪ הוצאות נסיעה, 100 ₪ נקוי יבש, 250 ₪ הוצאות ריבית כחוק (פיגורים), 4,500 ₪ אובדן שעות עבודה ונזק תדמיתי, 5,000 ₪ הוצאות טירחה בהגשת התביעה (איסוף ראיות, תמלולים, התייעצויות וכתיבת כתב התביעה) וכן 4,500 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה מהתנהלות אל מול חברה בריונית ודורסנית.

נציג הנתבעת חזר והכחיש כי המגן האחורי נועד להגן מפני בוץ והסביר: "כנף אחורית משמשת ל-3 דברים – בית תאורה תקני אחורית. מניעה של חיכוך ונגיעה של ידיים ורגליים וכל דבר הנע במכשיר. ותושבת לתפס כידון לקיפול המכשיר." לעומתו טען התובע: "אני לא מצפה שהוא יגן עליי מבוץ אני מצפה שהוא לא ישפריץ עליי בוץ. לא ידעתי שהדגם הספציפי פגום, כשאני נוסע הקורקינט משפריץ עליי. התיכנון לקוי.... רק אמרו לי אל תיסע בגשם ולא אמרו לי אל תיסע יום אחרי גשם. יש נזק נוסף, הסוללה מוצפת מים מסילקון שאטום בחובבניות. הם מפרסמים שהקורקינט שוקל 15 ק"ג והוא שוקל 19 ק"ג." דיון והכרעה: עילת תביעתו של התובע היא ביטול הרכישה והשבת התמורה בעקבות מכירה של מוצר פגום.

...

אף טענת ההטעיה לה טען התובע דינה להידחות.

לא שוכנעתי כי התובע רכש את הקורקינט במטרה לרכב עליו בגשם או כי תכונה זו של הקורקינט הייתה חיונית לתובע עד כדי שאם היה יודע, בהנחה שלא ידע, כי לא ניתן לרכב בקורקינט בגשם – לא היה רוכש את הקורקינט.

9 אשר על כן, הנני דוחה את התביעה ומחייבת את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

רקע עובדתי ביום 25.6.19 הגיע לביתו של התובע טכנאי מטעם הנתבעת בשל תלונה של התובע על תקלה במייבש כביסה (להלן – "המייבש").

ביום 22.4.21 נדחתה בקשתו של התובע לבטל את ההיתקשרות בנימוק כי "הוחלט לשנות את הסכם השרות שלך מהסכם שירות של קבוצת פל להסכם אחזקה של חברת CSB". לכן, הוצע לתובע לתאם הובלה לצורך הבאת מכונת הכביסה לתיקון במעבדות החברה בהתאם להסכם האחזקה של חברת CSB (נספח 5 לכתב התביעה).

לדבריו, התובע הזמין את הטכנאי בגין המייבש עוד בטרם ההיתקשרות וממילא לא נשמעה מפי התובע טענה לפיה לא היה מתקן את המייבש.

כאמור, הטכנאי מטעם הנתבעת לא הגיע לדיון ולכן לא עלה בידי הנתבעת לסתור את טענת התובע כי הוטעה על ידי הטכנאי במועד ההיתקשרות בכל הקשור להכללת תיקון המייבש בעלות רכישת שירות האחריות ואף כדי לסתור את טענתו כי לא נימסר לו כל מידע באשר לתקופת הזמן בה מחזיק היבואן חלקי חילוף למוצרים.

...

עוד אני קובעת, כי הנתבעת לא הציגה בפני התובע את כל המידע הרלבנטי טרם חתימתו על ההסכם ובפרט את העובדה שהיבואן מחויב להחזיק רק חלקי חילוף למכשירים אשר גילם עד 7 שנים בעוד שמכשירי החשמל שברשותו בני 9 שנים.

לאור כל האמור, אני מורה על ביטול ההסכם בין הצדדים וקובעת כי דין התביעה להתקבל ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: ראשית, סך של של 1,404 ₪ המשקף השבה של עלות שירות האחריות ששולם על ידי התובע.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובע סך של 150 ₪ המשקף השבה של דמי ההשתתפות העצמית ששולם על ידי התובע מכוח סעיף 2.2 להסכם ובגין ביקור הטכנאי בפעם הראשונה.

בגין כך הוגשה תביעה בגין טורח ועבודה מיותרת שהצריכה את התובעת להוביל את הכביסה לצורך ייבושה (20,000 ₪), פיצוי בגין הטירחה בצורך להיתקשר לשירות (1,000 ₪), עוגמת נפש (1,000 ₪) והשבת סכום המייבש (1,080 ₪).

דיון ומסקנות: התובעת דיווחה לראשונה על תקלה במייבש הכביסה במאי 2015 חצי שנה לאחר רכישתו.

בנוסף, אין מחלוקת שלפחות במשך חודשיים לא הצליחה נותנת השרות לתקן את מייבש הכביסה כהלכה והתובעת חוותה תקלות חוזרות שהפריעו את המהלך התקין של השמוש במוצר לאורך זמן לא מבוטל.

...

לטענת התובעת למייבש הכביסה תקלות חוזרות ונשנות שלא תוקנו כהלכה, עד כי בסופו של דבר התעלמה לטענתה נותנת השירות מפניותיה.

אני מקבל גירסתה של התובעת שלאחר 20/8/15 לא הזניחה את הטיפול בתקלות הנוגעות להפעלת מייבש הכביסה.

תוצאה: אשר על כן אני מחייב את הנתבעת 1 כמי שאחראית על מתן השירות לשלם לתובעת 2,380 ₪ בתוספת 150 ₪ הוצאות משפט, בהתחשב בכך שהוצעה לתובעת הצעת פשרה עוד קודם למועד הדיון, וזאת תוך 30 ימים מהיום.