ר' למשל עפ"א (מחוזי-ת"א) 80159/02 חוטר ישי נ' ארד שם נקבע בין היתר:"פרשנות לפיה לעולם יופטר קובל מתשלום הוצאות ו/או מסקנציה כספית אחרת גם אם קובלנתו תמחק או תבוטל מחמת אחת מעשר הסיבות המנויות בסעיף 149 לחסד"פ – אינה עולה בקנה אחד עם מטרת סעיף 80(א) לחוק העונשין ואינה דרה בכפיפה את עימו... לעניות דעתי, משמצא בית משפט כי דין קובלנה פרטית להתבטל מחמת סיבה כזו או אחרת, יש להתבונן על תהליך הביטול כעל זכוי לכל דבר, וכפועל יוצא, לזכות את הנקבל בהוצאות".
בכל הקשור לשאלת הטלת הוצאות במסגרת הליך קובלנה אפנה לעק"פ (מחוזי-חיפה) 39697-06-17 סולומונוב נ' פוגל:"נעיר כי בהליך הפלילי בו מעמידה המדינה נאשם לדין המגמה היא לצמצם את פסיקת ההוצאות בגין זכוי נאשם לאותם מקרים חריגים בהם היתנהלות המאשימה כלפי נאשם הייתה בחוסר סבירות [ראו: ע"פ 5695/14 סאלם עבד אלקאדר נ' מדינת ישראל (2.9.2015), סעיפים 17 – 19 לפסק דינה של כב' השופטת ברון והאסמכתאות שפורטו שם]. סבור אני כי בהליך של קובלנה, בה עושה אדם פרטי שימוש בהליך הפלילי ו"מעמיד לדין" אדם אחר, מבחן פסיקת ההוצאות צריך להיות דומה יותר לזה שבמשפט האזרחי ולפיו "בהיעדר נסיבות מיוחדות, אין צידוק לכך שבעל דין שזכה במשפט ייצא בחיסרון כיס".
אשר לעילת "העדר יסוד לאשמה", על הנאשמות להוכיח "מצב קצוני של אי סבירות בולטת" (ר' ע"פ 5205/05 גואטה נ' מדינת ישראל, ולא די בחוסר סבירות "רגילה". בעניינינו, לא ניתן להתייחס למצב הראייתי בתיק.
...
בהחלטתי הגעתי לכלל מסקנה, לפיה נפלו פגם ופסול מהותיים בכתב הקובלנה, אשר הוגש בחוסר סמכות ביחס לעובדות ועבירות שלא ניתן לבררן במסגרת הליך של קובלנה פלילית, תוך ניסיון לנצל לרעה הליכי בית משפט, במטרה להשיג הכרעה בתביעה האזרחית.
צודקות הנאשמות שהפנו לעיקרי החלטתי לביטול הקובלנה שם קבעתי בין היתר כי: "הגשת הקובלנה כפי נוסחה, מהווה ניסיון בלתי ראוי לעקוף את הוראות חוק סדר הפלילי, והכל במטרה להצדיק הגשת קובלנה פלילית בעבירות שאין לבית המשפט סמכות לדון בהן במסגרת זו, ולכך אין לתת יד"..
במכלול הנסיבות, ובפרט נוכח הקביעה לפיה הקובלנה הוגשה בחוסר תום לב, ומתוך מטרה לקדם הליך אזרחי תוך ניצול הליכי משפט, אני סבור שיש לחייב את הקובלת בתשלום הוצאות הגנת הנאשמות.
· סוף דבר, אני מורה לקובלת לשלם לנאשמות סך של 2,294 ₪ בצירוף מע"מ כדין.