מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

ביטול קובלנה פלילית בגין לשון הרע

בהליך קובלנה פלילית (ק"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בנסיבות אלו, אני קובע, כי הגשת הקובלנה כפי נוסחה, מהוה ניסיון בלתי ראוי לעקוף את הוראות חוק סדר הפלילי, והכל במטרה להצדיק הגשת קובלנה פלילית בעבירות שאין לבית המשפט סמכות לידון בהן במסגרת זו, ולכך אין לתת יד. לציין, כי במסגרת תשובת הנאשמות מיום 17.11.21, צוטטה בהרחבה החלטת בית משפט השלום בחיפה (ק"פ 41000-10-20), אשר ביטל את כתב הקובלנה שם, בין היתר גם מטעמים דומים לאלו שפורטו לעיל (ר' ס' 13 לתשובת הנאשמות).
עמד על כך כב' הנשיא (בדימוס) א. ברק ברע"פ 9818/01 ביטון נ' סולטאן פ"ד נ"ט(6) 554 (להלן: "סולטאן"):"...אין לשכוח שתכליתן הטלת אחריות פלילית בגין ביטוי פומבי. זהו כלי חמור ורציני, וכך יש להתייחס אליו. לא בכדי מגלה המשפט המשווה נטיה גוברת לצימצום הסנקציה הפלילית בגין לשון הרע, כאשר עיקר ההיתדיינות בעיניין זה מיתנהלת במישור האזרחי, תוך מתן אפשרות לפסוק פיצויים לדוגמא... ככלל, לא נועד ההליך הפלילי ליישוב יריבויות אישיות או לריצוי מעשי נקם" (ס' 47 לפסק הדין).
אמנם הדברים נאמרו ביחס לעבירה של "לשון הרע", אך הם יפים ביחס לקובלנה באשר היא.
...
בנסיבות אלו, אני קובע, כי הגשת הקובלנה כפי נוסחה, מהווה ניסיון בלתי ראוי לעקוף את הוראות חוק סדר הפלילי, והכל במטרה להצדיק הגשת קובלנה פלילית בעבירות שאין לבית המשפט סמכות לדון בהן במסגרת זו, ולכך אין לתת יד. לציין, כי במסגרת תשובת הנאשמות מיום 17.11.21, צוטטה בהרחבה החלטת בית משפט השלום בחיפה (ק"פ 41000-10-20), אשר ביטל את כתב הקובלנה שם, בין היתר גם מטעמים דומים לאלו שפורטו לעיל (ר' ס' 13 לתשובת הנאשמות).
בין היתר הסבירה הקובלת כי הקובלנה הוגשה מטעמים כלכליים, וכדבריה: "ברגע שהם מורשעים, ההליך האזרחי נגמר, מאחר שזה הליך נגרר. יש לי ילד ברצף האוטיזם ואני מתפרנסת אך ורק מקצבת שארים. אני לא יכולה להרשות לעצמי. אני זקוקה לכסף הזה". במילים אחרות, הקובלנה הוגשה בעיקר לצורך השגת הרשעה, שתשמש את הקובלת לקידום ההליך האזרחי.
לסיכום לאור כל האמור לעיל הגעתי לכלל מסקנה, לפיה נפלו פגם ופסול מהותיים בכתב הקובלנה, אשר הוגש בחוסר סמכות ביחס לעובדות ועבירות שלא ניתן לבררן במסגרת זו, תוך ניסיון לנצל לרעה הליכי בית משפט במטרה להשיג הכרעה בתביעה האזרחית.

בהליך קובלנה פלילית (ק"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

  כשלעצמי, אני מתקשה לראות מהו היתרון בהגשת קובלנה פלילית בגין לשון הרע או פגיעה בפרטיות חלף הגשת תביעה אזרחית, מלבד הרצון "לטרטר" את הצד שכנגד, להכתימו ולתייגו כ"נאשם" בהליך פלילי.
די היה בפגמים אלה על מנת להורות על ביטול הקובלנה; עם זאת, גם למען שלמות התמונה, אפרט להלן שגיאות רבות, מהותיות, נוספות, שנפלו בה. סעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי קובע: "על אף האמור בסעיף 11 רשאי כל אדם להאשים בעבירה מן המנויות בתוספת השניה על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט". ניתן להגיש קובלה פלילית גם בעבירות מסוימות על פי חוקים אחרים, שאינם מנויים בחוק העונשין, שלא נכללים בתוספת השניה; חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, הוא דוגמא אחת, דומינאנטית, בנידון.
...
על כן, בכדי שלא להשחית את זמנה של מערכת המשפט לריק (פרשת אבו סוכון, לעיל), ועל מנת שלא לטרטר או להטריל (!) את הצד שכנגד - מי שביום בהיר אחד מוכתם ומתוייג כנאשם בפלילים – בהררי מסמכים וניירות, כהתרעת כבוד השופט עמית בפרשת כהן, ובמיוחד כאשר עסקינן בעילות הקשורות בחופש הביטוי, שהפללה על רקע זה ממילא נעשית בצמצום רב במדינה דמוקרטית, אני מורה כך: על ביטול הקובלנה הפלילית דנא; הקובלים מוזמנים למזכירות בכדי לקבל לידם בחזרה את הקלאסר הכבד שהניחו על שולחני.
ביום 14.11.21, בדיון שהתקיים לפניי באותה קובלנה, במעמד הקובל בלבד (ספק בעיני אם מישל ידע בכלל על הגשתה, ואם ידע – לא הגיע לבית המשפט לדיון בעניינה), קבעתי, לאחר שיח קצר עם הקובל דשם, כך: "אני מודה לקובל, מר דור סרפוס, על שהיטה אוזן לעצת בית המשפט ולהמלצתו, וחרף מה שהוא רואה כפגיעה בו בשיח במרשתת, הוא הסכים וביקש לחזור בו מן הקובלנה ובכך לשים סוף פסוק לפחות מבחינת ההליך הפלילי נגד הנאשם. אני מורה אפוא על ביטול הקובלנה". הנה כי כן, מילא שזכה מותב זה להוות טריבונאל מיוחד לעניני מישל טרוני, אבל החשוב לענייננו הוא, שאותה גישה מצמצמת וחשדנית כלפי מוסד הקובלנה הפלילית הופגנה גם כלפי מי שהאשים בפלילים את הקובל דהיום, והנה עתה - התהפך לו הגלגל.

בהליך קובלנה פלילית (ק"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

החלטתי לבטל את כתב הקובלנה מחמת הגנה מן הצדק כיוון שמצאתי שהקובלנה אינה משקפת אינטרס צבורי ומנוצלת לרעה כחלק ממסע הכפשה וביוש שמתנהל נגד הנאשם ובני משפחתו; כיוון שהקובלנה מייחסת לנאשם עבירות לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע") שלא על פי המבחנים שנקבעו בהנחיית היועמ"ש באופן שמפלה אותו לרעה בהשוואה לאחרים; כיוון שלקובל עומדת חלופה ראויה לבירור טענותיו; וכיוון שהקובל פגע בהליך ההוגן ועשה שימוש מניפולטיבי בהליכי המשפט.
ובלשון בית המשפט נוסחו הדברים כך: "כשלעצמי, אני מתקשה לראות מהו היתרון בהגשת קובלנה פלילית בגין לשון הרע או פגיעה בפרטיות חלף הגשת תביעה אזרחית, מלבד הרצון "לטרטר" את הצד שכנגד, להכתימו ולתייגו כ"נאשם" בהליך פלילי" בהמשך לכך, היתייחס בית המשפט לחשש לניצולם של הליכי הקובלנה לרעה, וכך אמר: "אף האפשרות לחייב את הקובל לשלם לנאשם שזוכה את הוצאות הגנתו אינה מהוה הרתעה של ממש. השטח נותר איפוא פרוץ לגחמות של קובלים פרטיים, שבמקרים רבים משתמשים בכלי הקובלנה הפרטית על מנת להטריד או להטריל, ולהפעיל לחץ על הצד שכנגד. המחוקק ביקש לאפשר לפרט "לתבוע את עלבונו" (ראו דברי ההסבר להצעת חוק סדר הדין הפלילי, התשכ"ה-1965 בעמ' 191), אך ברבות הימים נעשה שימוש לרעה בכלי הקובלנה הפלילית" מכל הטעמים דלעיל וכמשקל נגד לאפשרות שניתנה לאדם פרטי לנהל הליך פלילי במסגרת קובלנה פלילית, נחקקו סעיף 72 לחסד"פ (כניסת פרקליט המחוז בנעליו של הקובל), וסעיף 73 לחסד"פ (חיוב מינוי עו"ד לקובל המנהל את ההליך באופן טורדני).
...
הפגיעה בהליך ההוגן והשימוש מניפולטיבי בהליכי המשפט, תורמים אף הם למסקנה שהקובלנה אינה יכולה לעמוד ויש להורות על ביטולה.
סוף דבר מכל הטעמים אשר פורטו לעיל וכאמור ברישא להחלטתי, אני מורה על ביטול הקובלנה מחמת הגנה מן הצדק.
לאחר שנתתי דעתי לכל אלה, למספר הדיונים, ולטיב ההליכים שנוהלו והיקפם, הגעתי לכלל מסקנה שיש לחייב את הקובל בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪ (כולל מע"מ) אשר ישולמו לנאשם בתוך 30 יום מהיום.

בהליך קובלנה פלילית (ק"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 9.11.22 הגישו הנאשמים בקשה לביטול הקובלנה וכן ביטול דיון ההקראה אשר נקבע ליום 15.11.22 בהסתמך על שתי טענות: האחת - הקובלנה המתוקנת כוללת פגמים חמורים שעניינם בהכללת עובדות רבות בלתי רלוואנטיות ואינה כוללת תאור של העובדות המהוות את העבירה כמתחייב מסעיף 85(4) לחסד"פ. כמו כן, הכללת "רמיזות תמוהות ומעורפלות" והתייחסות לקובלנה הנוספת אשר אינה רלוואנטית כלל להליך זה, פוגעות ביכולתם של הנאשמים להיתגונן מפני הליך פלילי.
אל מול כל אלה ובכך העיקר - לא מצאתי בקובלנה המתוקנת את "תאור העובדות" הנידרש על פי הדין ואף לא הפנייה לאמירות קונקרטיות ולדברי הדיבה המיוחסות לכאורה לנאשמים והתיאור הרחב והבלתי ממוקד מקשה להבין מה היתרון שמצא הקובל בהגשת קובלנה פלילית בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות מקום שניתן להגיש תביעה אזרחית.
...
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשות ותגובות הצדדים, אני מורה על ביטול הקובלנה.
וגישה זו אך מתחזקת בשים לב לכך שעסקינן בעבירות הנוגעות לחופש הביטוי אשר בהקשרן כתב כב' השופט הרמלין בק"פ 44355-02-21 שלמה אלבוים נ' רחל קאהן (2022) כך – "אכיפת עבירות פליליות הנוגעות לחופש הביטוי היא תחום רגיש במיוחד. זאת, לא רק משום העובדה שחופש הביטוי נחשב לאחת הזכויות היסודיות הבסיסיות ביותר במדינה דמוקרטית, והוא בעל חשיבות חברתית ופרטית כאחד ... אלא, בין היתר, כיוון שחופש הביטוי נוגע לכל התבטאות, לרבות לאלה שהחוק אינו מגן עליהן ...". לפיכך, אני מורה על ביטול הקובלנה המתוקנת.
לאור כל האמור, הקובלנה מבוטלת.

בהליך קובלנה פלילית (ק"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ובהמשך: "כשלעצמי, אני מתקשה לראות מהו היתרון בהגשת קובלנה פלילית בגין לשון הרע או פגיעה בפרטיות חלף הגשת תביעה אזרחית, מלבד הרצון "לטרטר" את הצד שכנגד, להכתימו ולתייגו כ"נאשם" בהליך פלילי".
במצב דברים זה, כל עוד מיתנהל ההליך המקביל, שילוב של – מחד, החשש הממשי כי הקובלנה נועדה להרתיע את הנקבל מלמסור עדות כנגד הקובלת בהליך פלילי ומאידך חוסר יכולת לעיין במלוא חומרי החקירה שנאספו בתיק המקביל ואשר קשורים קשר הדוק לפרסומים, בגינם הוגשה הקובלנה – יוצרים פגם מהותי, והמשך ניהול הקובלנה מביא לפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות שלא ניתן לרפא אלא באמצעות ביטול הקובלנה.
...
בהקשר זה אפנה לעק"פ 49440-11-13 (מח' – ב"ש) אבשלום גיספן נ' מריה ריבצקי (23.6.14) שם אמנם הדברים נאמרו כאשר ההליך הפלילי והקובלנה נדונו באותו נושא ממש, אך ניתן להקיש מכך גם לעניינו: "אף על פי כן, נראה לי שבנסיבות העניין, אין מקום לדון בעת ובעונה אחת בהליך הפלילי, בכתב אישום שהוגש נגד המערער ובקובלנה פרטית של המערער נגד המתלוננת באותו כתב אישום בגין אותו אירוע בסיסי. הדבר יכול להביא לכפילות בדיונים ולתוצאות סותרות, מדובר בעצם בהליך תלוי ועומד באותו עניין, הנוגע לאותם אנשים, אף שיש שוני במעמדו של כל אחד מהם בשני ההליכים.
לאור האמור אני דוחה את הערעור, בכפוף לכך שלאחר מתן פסק דין בכתב האישום נגד המערער, תהא אפשרות לשקול שוב את העניין".
אשר על כן, אני מורה על ביטול הקובלנה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו