מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

ביטול קובלנה בשל הגנה מן הצדק

בהליך ערעור על בית דין למשמעת (עב"י) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית הדין הארצי, דן במאוחד בשני הערעורים, ובפסק-דינו, תחילה, דחה את טענתו המקדמית של המערער לביטול הקובלנה מחמת הגנה מן הצדק ובשל "זהום" ההליך נוכח קרבה מיוחדת לכאורה בין המתלונן לבין יו"ר ועד מחוז תל-אביב בלישכת עורכי-הדין.
...
בנסיבות אלה, לאחר עיון ובחינה נוספת, נחה דעתי כי לא נפל פגם בקביעותיו ובמסקנותיו של בית-הדין המחוזי בעניין זה, משלא שוכנעתי כי יש בגרסת המתלונן סטייה מהותית ובולטת משורת ההיגיון והשכל הישר.
מכל מקום, ולאחר שבחנתי את הפסיקה הרלוונטית, ונתתי דעתי לנסיבותיו האישיות של המערער ולנסיבות ביצוע העבירה, שוכנעתי, כי אין בעונשו כדי להוות סטייה משמעותית ממדיניות הענישה ותכליותיה, במידה שיש בה כדי להצדיק את התערבות ערכאת הערעור.
אשר על כן, דין הערעור על גזר הדין, להידחות.

בהליך קובלנה פלילית (ק"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעק"פ (מרכז) 53255-06-16 מצליח נגד שפירא (30.04.2017) אישר בית המשפט המחוזי ביטול קובלנה פלילית פרטית מחמת הגנה מן הצדק, בשל ספק בדבר המניעים שבבסיס הגשת הקובלנה, ובשל כך שלקובלים קיימת חלופה ראויה יותר מאשר ניהול הליך הקובלנה.
...
על פי פסק הדין באותו ההליך, אשר ניתן ביום 31.3.2019, בהתאם להסכמת הצדדים ומכוח סמכות בית המשפט לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), קבע בית המשפט " לסילוק סופי ומוחלט של המחלוקות מושא תיק זה, ומבלי להודות בכל טענה, ישלם הנתבע לתובע סך כולל של 9,500 ₪ ...". על פסק דין זה, ובכלל זאת על כך שהמפורט בו מביא "לסילוק סופי ומוחלט של המחלוקות מושא תיק זה" לא הוגש ערעור על ידי מי מהצדדים.
לאור כלל המפורט לעיל, מסקנתי היא כי בנסיבות המקרה דנן האינטרסים השוללים את המשכו של ההליך, בדמות הפגיעה הברורה והחריפה בתחושת הצדק וההגינות המשפטית גוברים על האינטרסים המצדיקים המשכו – כך שיש להורות על ביטולו.
סוף דבר, אני מורה על ביטול הקובלנה מטעמי הגנה מן הצדק.

בהליך קובלנה פלילית (ק"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ר' למשל עפ"א (מחוזי-ת"א) 80159/02 חוטר ישי נ' ארד (25.9.2007), שם נדונה השאלה אם ביטול קובלנה מטעמי "הגנה מן הצדק", דינו כדין זכוי לעניין סעיף 80 לחוק העונשין.
...
ועוד לעניין שיקול הדעת המסור לבית המשפט בבקשה לפי סעיף 80 שעניינה בקובלנה פלילית, ר' קביעת נשיא בית המשפט המחוזי, כב' השופט ר' שפירא, בעק"פ (מחוזי-חיפה) 39697-06-17 סולומונוב נ' פוגל (25.9.2017): "נעיר כי בהליך הפלילי בו מעמידה המדינה נאשם לדין המגמה היא לצמצם את פסיקת ההוצאות בגין זיכוי נאשם לאותם מקרים חריגים בהם התנהלות המאשימה כלפי נאשם הייתה בחוסר סבירות [ראו: ע"פ 5695/14 סאלם עבד אלקאדר נ' מדינת ישראל (2.9.2015), סעיפים 17 – 19 לפסק דינה של כב' השופטת ברון והאסמכתאות שפורטו שם]. סבור אני כי בהליך של קובלנה, בה עושה אדם פרטי שימוש בהליך הפלילי ו"מעמיד לדין" אדם אחר, מבחן פסיקת ההוצאות צריך להיות דומה יותר לזה שבמשפט האזרחי ולפיו "בהעדר נסיבות מיוחדות, אין צידוק לכך שבעל דין שזכה במשפט ייצא בחסרון כיס" [ע"א 9466/05 שווקי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 16.3.2008) פסקה 31 והאסמכתאות שם; ע"א 10242/09 משה בלטר ואח' נ' אילנה מוזר ואח'(טרם פורסם, ניתן ביום 2.2.11)]".
אשר על כן אני קובע כי התקיימו כל התנאים המצדיקים חיוב של הקובלת בתשלום פיצוי לנאשמת בגין הוצאות הגנתה, לפי סעיף 80 לחוק העונשין.
סוף דבר, אני מורה לקובלת לשלם לנאשמת סך של 2,982 ₪ בצירוף מע"מ כדין, וזאת כפיצוי בגין הוצאות הגנתה, לפי סעיף 80 לחוק העונשין.

בהליך קובלנה פלילית (ק"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עם זאת, כל עוד הצעת החוק לא אושרה סופית והפכה לחוק, כל עוד ניתן להגיש קובלנה פלילית בגין לשון הרע, וכל עוד אין איסור קטגורי על הגשת קובלנה פלילית ותביעה אזרחית באותה עניין במקביל, לא ניתן להורות על ביטול קובלנה רק מטעם זה. בעת הנוכחית, רק אם בית המשפט מתרשם כי הקובל עושה שימוש לרעה בהליך הפלילי לצורך קידום ההליך האזרחי ישקול בית המשפט להורות על ביטול הקובלנה מחמת הגנה מן הצדק.
...
בנוסף, טענות ההגנה בעניין זה הועלו במסגרת בקשותיה לפי סעיף 74 לחסד"פ ולפי פקודת ביזיון בית המשפט, וסבורני כי יש בהחלטות שניתנו במסגרת הליכים אלו כדי למצות את הדיון בסוגיה זו בשלב זה, בשים לב לכך שלא נקבע כי הקובלת פעלה בחוסר תום לב או אף ברשלנות.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, את נסיבות העניין ואת הפסיקה הרלוונטית, באתי למסקנה כי לא ניתן לקבל את טענת ההגנה האמורה בשלב זה. טענת הקובלת כי מדובר בפרסומים שונים, מבחינה עובדתית ומשפטית, מחייבת בירור עובדתי ומשפטי שייעשה בשלב שמיעת הראיות.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, את נסיבות העניין ואת הפסיקה הרלוונטית, באתי למסקנה כי לא ניתן לקבל את טענת ההגנה האמורה בשלב זה. ככל שישנו ויכוח עובדתי לגבי אופן קבלת החומרים, כמו גם ויכוחים עובדתיים ומשפטיים בסוגיות נוספות, הרי שיש מקום לשמוע קודם את הראיות בעניין ולקיים בירור עובדתי ומשפטי טרם הכרעה.
סוף דבר טענותיה המקדמיות של ההגנה ובקשתה לבטל את כתב הקובלנה מכוח הוראת סעיף 150 לחסד"פ - נדחות.

בהליך קובלנה פלילית (ק"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

עוד נטען כי כאשר המדינה מסרבת להעביר לעיון הנקבל חומרי חקירה מהתיק המקביל, נפגעה זכותו של הנקבל לנהל הליך הוגן ולבסס את טענת ההגנה של "אמת דברתי". לאור כל האור לעיל, ובשל קושי בקיום הקובלנה במקביל לתיק הפלילי נטען כי יש להורות על ביטול הקובלנה בשל הגנה מן הצדק.
...
בהקשר זה אפנה לעק"פ 49440-11-13 (מח' – ב"ש) אבשלום גיספן נ' מריה ריבצקי (23.6.14) שם אמנם הדברים נאמרו כאשר ההליך הפלילי והקובלנה נדונו באותו נושא ממש, אך ניתן להקיש מכך גם לעניינו: "אף על פי כן, נראה לי שבנסיבות העניין, אין מקום לדון בעת ובעונה אחת בהליך הפלילי, בכתב אישום שהוגש נגד המערער ובקובלנה פרטית של המערער נגד המתלוננת באותו כתב אישום בגין אותו אירוע בסיסי. הדבר יכול להביא לכפילות בדיונים ולתוצאות סותרות, מדובר בעצם בהליך תלוי ועומד באותו עניין, הנוגע לאותם אנשים, אף שיש שוני במעמדו של כל אחד מהם בשני ההליכים.
לאור האמור אני דוחה את הערעור, בכפוף לכך שלאחר מתן פסק דין בכתב האישום נגד המערער, תהא אפשרות לשקול שוב את העניין".
אשר על כן, אני מורה על ביטול הקובלנה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו