ביטול צו עיקול זמני - בחינת התנאים להטלת עיקול מלכתחילה

במסגרת הדיון בבקשה לביטול צו עיקול זמני, נטל השיכנוע מוטל על מגיש הבקשה למתן הצוו, ורואים את הצד שנגדו ניתן הצוו במעמד צד אחד כאילו זומן מלכתחילה לדיון בבקשה בעיניין זה (א' גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה עשירית, תשס"ט, הוצאת סיגא, בעמוד 570).

יסוד הכבדה: בפסיקת בתי המשפט נקבע כי תוחלת ההכבדה בגדרי העיקול הנה נמוכה ביותר מבין כל הסעדים הזמניים ודי להצביע על "חשש סביר" שהזוכה יתקשה בבצוע פסק הדין כדי לעמוד בתנאי זה. כך למשל, נקבע שמקום בו בית המשפט השתכנע בקיומו של צורך בנקיטת הליכי הוצאה לפועל לצורך גביית החוב הפסוק, הדבר מהוה חשש סביר לקיומה של הכבדה בבצוע פסק הדין: "ראוי להדגיש, בעיניין זה, כי בעל הדין מבקש העיקול אינו צריך לשכנע את בית המשפט כי אין סיכוי לכן שפסק הדין יבוצע. די בכך שישכנע את בית המשפט כי אי היענות לבקשה תכביד על ביצוע פסק הדין, כגון שיהיה צורך בנקיטת הליכי הוצאה לפועל כדי לגבות את סכום פסק הדין, או לעשות פעולות לאיתור רכוש כדי להפרע ממנו את סכום פסק הדין, וכיוצא בזה. הא ותו לא". ראו בש"א (מחוזי חיפה) 4961/98 שלום אוחנה נ' יוסף מזור (אושר על ידי כב' השופטת ד. דורנר (כתוארה דאז), רע"א 228/99 שלום אוחנה נ' יוסף מזור), בש"א (פ"ת 2439/06, בש"א 1909/06 , ת.א. 2147/06 מוסא סלם נ'' ניר צור ואח' ועוד.

אכן המשיבה לא הגישה בקשה להטלת העיקולים "בטרם" אך נראה כי החשש להכבדה או להברחה עולה מהמועד בו המידע אודות נקיטת ההליך מובא לידיעת החייב בדרך של מסירת האזהרה וספק אם היה קיים לפני כן. מאזן הנוחות: הלכה פסוקה היא שבבוא בית המשפט לבחון את מאזן הנוחות בין הצדדים עליו לשקול "האם בהערכת מכלול הסכויים והסיכונים הנילווים לתביעה העיקרית עלול אי מתן הצוו להסב נזק גדול יותר למבקש מכפי הנזק העלול להגרם ממתן הצוו למשיב המתנגד לו". בחינת מאזן הנוחות הנו בעקרו "מעשה של איזון אינטרסים ובענין זה נתון שיקול דעת רחב לערכאה הדיונית לשקול ולהחליט..." (רע"א 5288/07 עיזבון נפטי נ' באר טוביה מושב עובדים (פורסם במאגרים)).

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, מצאתי כי המשיבה עומדת במבחן העילה.

"תובע המבקש לקבל סעד זמני במסגרת תביעה עיקרית נדרש לעמוד בראש ובראשונה בשני תנאים מצטברים. תנאי ראשון הוא קיומה של זכות לכאורה, היינו סיכוי של ממש לזכות בתביעה. תנאי שני הוא כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. היינו, שנזקו, אם לא יינתן הסעד הזמני והוא יזכה בבוא היום בתביעה, יהיה גדול יותר מהנזק שייגרם לבעל הדין שכנגד אם יינתן הסעד הזמני והתביעה תידחה בסופו של דבר. שני התנאים אינם נבחנים במנותק, אלא נשקלים תוך שימת לב לזיקת הגומלין ביניהם, על בסיס מה שמכונה לעתים - מקבילית כוחות. ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכויי מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, כך יקל עימו בדרישת מאזן הנוחות. וכן גם להיפך, ככל שיעלה בידי מבקש הסעד להצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן חד, כך יקפיד פחות בית המשפט על עוצמת הזכות לכאורה עליה הוא נדרש להצביע (ראו רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט נ' אמר, פ"ד נו (1)529; רע"א 10066/04 נ.ר. ספאנטק תעשיות בע"מ נ' ד.ס.פ. ספיר אנטרפרייז בע"מ (לא פורסם). כמובן, שהן הזכות לכאורה והן מאזן הנוחות חייבים לעמוד ברף מינימאלי על מנת שבית המשפט (או הרשם) ייעתר לבקשה למתן סעד זמני". ראו רע"א 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ' ישעיהו לנדאו אחזקות 1993 בע"מ (פורסם במאגרים).

מכיוון שצו העיקול ניתן בלשכת ההוצאה לפועל, הרי שיש לבצע לגביו את ההתאמות הנדרשות על פי אמות המידה החלות על צו עיקול זמני (רע"א (עליון) 7815/09 אופיר יונתן דוד נ' אקסלנס נשואה שרותי בורסה בע"מ) ולפיכך הנני מורה כי המשיבה תפקיד התחייבות עצמית, וכן ערבות צד ג' (שאינו תאגיד), ללא הגבלה בסכום, לפי הנוסח המקובל לעניין זה אצל מזכירות בית המשפט, וכן יופקד עירבון כספי בסך של 10,000 ₪.

הלכה היא כי כאשר מוגשת בקשה לביטול צו עיקול זמני, נידרש בית המשפט לשקול את הבקשה להטלת העיקול מלכתחילה (ראו רע"א 8420/96, מרגליות נ' משכן, פ"ד נא(3), 789).

וראו לעניין זה ברע"א 699/00, בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר, פ"ד נו (1), 529: "לצורך מתן סעד זמני נשקלים שני עניינים: האחד - סכויי התביעה העיקרית, או למצער אם עומדת שאלה רצינית לדיון או שמא מדובר בתביעת סרק על פניה; השני - מאזן הנוחות בין הצדדים, קרי אם בהערכת מכלול הסכויים והסיכונים הנלווים לתביעה העיקרית עלול אי-מתן הצוו להסב נזק למבקש שיהיה גדול מנזק העשוי להגרם ממתן הצוו למשיב המתנגד לו. בדיקת קיומו של התנאי הראשון נעשית באורח לכאורי בלבד, ואין היא אמורה לשקף עמדה נחרצת לגבי סכויי התביעה העיקרית; בחינת התנאי השני היא בעיקרה מעשה של איזון אינטרסים, ובעניין זה נתון שיקול-דעת רחב לערכאה הדיונית לשקול ולהחליט, ורק לעתים רחוקות תתערב בכך ערכאת העירעור". מן הכלל אל הפרט: סכויי התביעה מר ג'קי משולם העובד אצל המשיבה פירט בתצהירו (צורף לבקשה להטלת עיקול זמני) את סכום החוב בגין שלוש עיסקאות הניכיון בהן היו מעורבים המבקשים והשניים הנוספים.

...

דירוג האשראי של עלי דיבה בע"מ אין בו כשלעצמו להביא למסקנה להכבדה בביצוע פסק הדין ככל שיינתן.

סיכום לאור כל האמור לעיל, לאחר ששוכנעתי כי קיימת עילת תביעה הדורשת בירור במסגרת ההליך העיקרי, ולאחר ששקלתי את מאזן הנוחות, הגעתי למסקנה כי אין מקום לביטול צו העיקול הזמני, ואני מורה כי הוא יוותר על כנו.

עיקול זמני - אימתי כידוע, דיון בבקשה לביטול צו עיקול זמני הוא 'דֶה נוֹבוֹ' קרי, על בית המשפט לידון מבראשית בשאלה אם נתקיימו התנאים למתן צו העיקול הזמני ועל המבקש להרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי התמלאו התנאים להטלת העיקול.

בפסיקה נקבע כי "לעניין כל הצוים הזמניים רובץ נטל השיכנוע על המבקש המקורי, וסדרי הדין בבקשת הביטול הם כסדרי הדין בבקשה המקורית, כאילו הוזמן המשיב מלכתחילה לדיון בבקשה" (רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים בע"מ פ"ד נא(3), 789).

בהתאם לתקנות אלו, בקשה לסעד זמני, ובכלל זה בקשת עיקול, תוכרע על פי שלושה מבחנים עקריים: עילה לכאורה, מאזן הנוחות ושיקולי יושר ותום לב, כאשר המבחנים של עילה לכאורה ומאזן הנוחות מקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות", במובן זה שככל שהכף נוטה בבירור לטובת המבקש באחד המבחנים, יש בכך כדי להקל את הנטל בו עליו לעמוד במבחן האחר, ובילבד שיעמוד בשני המבחנים בנטל מינימלי (רע"א 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ' ישעיהו לנדאו אחזקות (1993) בע"מ (6.6.2006)).

...

במצב דברים זה, על רקע התשתית הלכאורית שהוצגה באשר לקיומה של עילת תביעה לצד יסוד ההכבדה וניסיונות ההברחה של הנתבעים, כאשר ברקע מדובר בעיקולים שאינם משביתים את פעילותם השוטפת של הנתבעים, שוכנעתי כי הכף נוטה לעבר הותרת העיקולים על כנם, במלוא סכום התביעה, וזאת כנגד הפקדת ערובה נוספת המשקללת גם את טענת ההתיישנות של הנתבעים.

על כן, אני מורה על דחיית הבקשה לביטול העיקולים.

מנגד, אני מורה על הפקדת ערובה נוספת מטעם התובעים, בסכום של 75,000 ₪ (מעבר לערובה שהופקדה).

הלכה היא כי כאשר מוגשת בקשה לביטול צו עיקול זמני, נידרש בית המשפט לשקול את הבקשה להטלת העיקול מלכתחילה (ראו, רע"א 8420/96, מרגליות נ' משכן, פ"ד נא(3), 789).

משכך, יש לבחון מחדש את התנאים שיש למלא לשם הטלת עיקול זמני, ואין באופן בו נקראים הצדדים השפעה כלשהיא על נטל ההוכחה, המוטל על המשיבה כאן, שהיא מי שביקשה את הסעד הזמני מלכתחילה.

וראו לעניין זה ברע"א 699/00, בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר, פ"ד נו (1), 529: "לצורך מתן סעד זמני נשקלים שני עניינים: האחד - סכויי התביעה העיקרית, או למצער אם עומדת שאלה רצינית לדיון או שמא מדובר בתביעת סרק על פניה; השני - מאזן הנוחות בין הצדדים, קרי אם בהערכת מכלול הסכויים והסיכונים הנלווים לתביעה העיקרית עלול אי-מתן הצוו להסב נזק למבקש שיהיה גדול מנזק העשוי להגרם ממתן הצוו למשיב המתנגד לו. בדיקת קיומו של התנאי הראשון נעשית באורח לכאורי בלבד, ואין היא אמורה לשקף עמדה נחרצת לגבי סכויי התביעה העיקרית; בחינת התנאי השני היא בעיקרה מעשה של איזון אינטרסים, ובעניין זה נתון שיקול-דעת רחב לערכאה הדיונית לשקול ולהחליט, ורק לעתים רחוקות תתערב בכך ערכאת העירעור". מן הכלל אל הפרט: סכויי התביעה עו"ד בן ארצי פירט בתצהירו ביחס לכל אחד משלוש מהסכמי השכירות את גובה דמי השכירות החודשיים, את הסכומים החלקיים ששולמו על ידי המבקשים וכן את יתרת חובם ביחס לכל אחד מהסכמי השכירות (ראו פירוט ביחס להסכם הראשון, סעיפים 19-22 לתצהירו, פירוט ביחס להסכם השני, סעיפים 23-26 לתצהירו ופירוט ביחס להסכם השלישי סעיפים 27-36).

...

סיכום לאור כל האמור לעיל, לאחר ששוכנעתי כי קיימת עילת תביעה הדורשת בירור במסגרת ההליך העיקרי, ולאחר ששקלתי את מאזן הנוחות ואת יתר השיקולים, כמפורט לעיל, הגעתי למסקנה כי אין מקום לביטול צו העיקול הזמני, ואני מורה כי הוא יוותר על כנו.

עיקול זמני והבקשה לביטולו - מסגרת ונטלים כידוע, דיון בבקשה לביטול צו עיקול זמני הוא 'דֶה נוֹבוֹ', קרי, על בית המשפט לידון מבראשית בשאלה אם נתקיימו התנאים למתן צו העיקול הזמני ועל המבקש להרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי התמלאו התנאים להטלת העיקול.

בפסיקה נקבע כי "לעניין כל הצוים הזמניים רובץ נטל השיכנוע על המבקש המקורי, וסדרי הדין בבקשת הביטול הם כסדרי הדין בבקשה המקורית, כאילו הוזמן המשיב מלכתחילה לדיון בבקשה" (רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים בע"מ פ"ד נא(3), 789).

בהתאם לתקנות אלו, בקשה לסעד זמני, ובכלל זה בקשת עיקול, תוכרע על פי שלושה מבחנים עקריים: עילה לכאורה, מאזן הנוחות ושיקולי יושר ותום לב, כאשר המבחנים של עילה לכאורה ומאזן הנוחות מקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות", במובן זה שככל שהכף נוטה בבירור לטובת המבקש באחד המבחנים, יש בכך כדי להקל את הנטל בו עליו לעמוד במבחן האחר, ובילבד שיעמוד בשני המבחנים בנטל מינימלי (רע"א 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ' ישעיהו לנדאו אחזקות (1993) בע"מ (6.6.2006)).

...

לעניין דירת המגורים – הנתבעים טענו ארוכות לעניין העיקול שהוטל על זכויותיו של עופר בדירת המגורים, אם כי לא שוכנעתי כי עיקול זה יש בו כדי לגרום נזק בלתי מידתי לנתבע.

על כן, לאחר שהונחו ראיות לכאורה לקיומה של עילת תביעה נגד שני הנתבעים, מאחר והתובעת זכאית למחצית ממניות הנתבעת, לאור חשש ההכבדה, ומאחר ושוכנעתי כי מדובר בעיקולים שלא צפויים לגרום נזק להתנהלות השוטפת של הנתבעים או מי מהם וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה של התובעת, אני מורה על דחיית הבקשה ועל הותרת העיקולים על כנם, בכפוף לאמור בסעיף 56 לעיל.

עם זאת, מאחר והעיקולים על חשבונות הבנק של שני הנתבעים והעיקול בחברת הביטוח כלל לא תפסו כספים, אני מורה על ביטולם של עיקולים אלה, ואלה בלבד.