ביטול צו עיקול זמני בתנאי הפקדת פיקדון

בענין: בקשה דחופה למתן צו עיקול; ובקשה לביטול צו עיקול זמני ביום 19.3.2019 הגישה התובעת - המכללה המשותפת ("המכללה") כתב תביעה על סך 465,200 ש"ח נגד הנתבע בגין דרישתה לפצוי כספי הנובע מהפרת חוזה זכיינות בין הצדדים ובשל נזקים כתוצאה ממעשיו של הנתבע.

עוד נטען, כי הנתבע הפר את תנאי ההסכם מאחר שלא הפעיל כח אדם כנדרש בהתאם להוראות סעיף 3(3.1) להסכם; לא השקיע בשיווק ובפירסום; נימנע מלשלם עבור הוצאות תקורה לתפעול הקמפוס בחדרה; נימנע משלם דמי תמלוגים בשיעור של 22% מהתקבולים שנגבו על ידיו; דרש לקבל החזר של דמי פיקדון שהפקיד בהתאם להוראות ההסכם ודרש לקבל כספים נוספים שאינם מגיעים לו. בהתאם, הוגשה התביעה, כאשר הנזק שנתבע במסגרתה הנו, כדקלמן: סך של 22,200 ש"ח בגין תמלוגים בשיעור של 22%, כאמור, שלא שולמו על ידי הנתבע.

השיקולים במתן צו עיקול זמני: תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ("התקנות") קובעת את התנאים לשם מתן סעד זמני, כך: "(א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.

...

לסיכומו של ענין זה אני קובעת, כי המכללה לא הציגה, בשלב זה, ראיות מהימנות לכאורה לעילת התביעה ודי בכך כדי לדחות את בקשת העיקול.

סיכום הדברים: לאחר בחינת הראיות המצויות בפני בית המשפט בשלב זה, הגעתי לכלל מסקנה כי לא הוצגו ראיות מהימנות לכאורה לעילת התביעה ועל כן אין מקום להותיר את צווי העיקול שהוטלו בהחלטת בית המשפט מיום 19.3.2019.

בהתאם, אני מורה על ביטול צווי העיקול שהוטלו בהליך זה. התובעת תישא בהוצאות הנתבע בסך של 2,850 ש"ח. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, אחרת יישא הפרי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

המבקשת – הנתבעת הגישה ביום 6/3/18 בקשה דחופה לביטול צו עיקול זמני ולחלופין – בקשה לצמצם העיקולים כך שישקפו את גובהה האמתי של התביעה.

בתיק שפילמן, לגביו בהודעת הגזברות כתוב כי קיים עירבון לסעד זמני בסך 500,000 ₪ והמבקשת הציעה להותיר עיקול על פיקדון זה, נראה כי לא המבקשת הפקידה הפיקדון אלא עסקינן בעירבון שהפקידו שפילמן ואח' לצורך קבלת סעד זמני נגד המבקשת.

ד) משלא הוצע על ידי המבקשת פיקדון או מספר פיקדונות הולמים הכלולים ברשימת גזברות הנהלת בתי המשפט ומהם יכל בית משפט קמא ללמוד, כי קיימים פיקדונות בסכום התביעה אשר ניתן לראותם כפקדונות, שפוטנציאל המימוש שלהם לטובת המבקשת הוא גבוה, לא היה צריך בית משפט קמא לערוך בדיקה משל עצמו בעיניין ובדין נדחתה הבקשה ולא מצאתי לנכון להתערב בה. ה) יובהר ויודגש, כי בנסיבות מתאימות וכפוף לתנאי תקנה 368 לתקסד"א, ניתן לשנות מהחלטה שניתנה בבקשה לסעד זמני גם על ידי הערכאה הדיונית ולא בדרך של ערעור.

...

בהחלטה מיום 23/5/18 נקבע: "לאחר עיון בכתבי הטענות, מאחר ובית משפט זה אינו מהווה ערכאת ערעור על עצמו, ומאחר ולא שוכנעתי כי יש בצמצום העיקולים כדי להבטיח את ביצוע פסק הדין, הבקשה נדחית". על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

בבקשת רשות הערעור שהוגשה רק על ההחלטה מיום 23/5/18 נטען, כי אם אכן מדובר ב"נכסים" שניתן לעקלם כיוון שקיימת מידה של וודאות גבוהה מאוד שיגיעו בסופו של דבר למשיבים – התובעים (כפי שנטען על ידי המשיבים במסגרת התנגדותם לביטול העיקול), אזי אין סיבה להותיר על כנם עיקולים בסכומים מצטברים חסרי פרופורציה לסכום התביעה.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובנספחיה הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתגובה וזאת מהנימוקים כדקלמן: א) ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול דעת רחב הנתון לערכאה הדיונית- המבררת בהחלטות הנוגעות למתן סעדים זמניים, למעט במקרים חריגים (ראה: רע"א 329/17 חברת "גונתר אנרגיית רוח בע"מ" נ' מלמד (14.8.17) פסקה 20; רע"א 7076/17 פלוני נ' פלוני (22.10.17) ורע"א 6685/17 הר של הצלחה וברכה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (10.9.17)).

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ברקע הבקשה, החלטת בית המשפט מיום 1.12.15, במסגרתה בוטל צו העיקול הזמני אשר הוטל על נכסי המבקשים (כאן) וזכויותיהם, בהתאם להחלטות בית המשפט מיום 3.9.15, 7.9.15 ו-8.9.15.

יצוין כי המשיב הפקיד חלף הערבות הבנקאית פקדון בסך של 40,000 ₪ בקופת בית המשפט.

חילוט ערבון מותנה בהתקיימות שני תנאים מצטברים : האחד כי הגשת הבקשה לסעד הזמני לא היתה סבירה בנסיבות העניין והשני כי מבקש החילוט הראה כי נגרמו לו נזק או הוצאות כתוצאה ממתן הצוו .

בהקשר זה יש לציין את העיקול שהוטל על החשבון העסקי ( החנ"י ) ואשר בוטל במסגרת הדיון מיום 30/9/16 , ואת הבקשה אשר הוגשה ע"י המשיב במועד המאוחר להגשת הבקשה לצוו העק"ז , לבורסה , לחייב את המבקשים להפקיד מלאי יהלומים בשווי של כ- 352,000 $ ( ר' בהרחבה סע' 16-2 לסיכומי המבקשים ).

...

סוף דבר הלכה היא כמצוטט לעיל, כי חילוט עירבון הינו מהלך קיצוני אשר אינו ניתן כסעד שבשיגרה, וכי החילוט אפילו התקיימו התנאים ,נתון לשק"ד ביהמ"ש על פי הראיות שהובאו בפניו.

בנסיבות הענין ולאור המפורט לעיל באתי לכלל מסקנה , לצרכי הבקשה שבפני , כי המבקשים לא עמדו בנטל הוכחת שני התנאים המצטברים , בהתאם לתקנה 371(א).

הנני מורה על עיכוב החזרת העירבון למשיב , כך שזה לא יוחזר לו לפני יום 1/2/17 .

הכספים - שהופקדו בקופת בית המשפט כתנאי לביטול צו העיקול הזמני - מקורם בתמורת מכירת דירת המגורים המשותפת של בני הזוג, כאשר מחצית מהזכויות בדירה היו שייכות למבקשת.

המדובר בפיקדון שהופקד במקום עיקול זמני, שהיה קיים על זכויות המשיב 1 בלבד, ולא על זכויות המבקשת.

...

המסקנה היחידה האפשרית, כי הצדדים לא ראו קשר בין מחיקת המבקשת מכתב התביעה ובין הצורך להקטין את הפיקדון ולהחזיר לה מחצית הכספים.

לאחר שעיינתי בכל המצוי בתיק, נחה דעתי, כי דין התובענה להידחות.

סיכומם של דברים, התובענה נדחית.

הלכה למעשה, הצוו ניכנס לתוקפו ביום 16.08.2022, לאחר שמולאו התנאים על ידי התובעת בדבר הפקדת עירבון כספי והתחייבות עצמית לא מוגבלת בסכום.

בין היתר התייחסו לחשבון עו"ש של נתבעת 1 ובו מצוי סכום של 276,778 ₪ (ללא פרטי הבנק ומספר החשבון) וכן, כספים ונכסים של נתבעים 3-4 וביניהם, בין היתר, כספים המצויים בקרנות הישתלמות (סך של 46,078 ₪ על שם נתבע 3; סך של 52,040 על שם נתבע 4), פקדון בחשבון הבנק של נתבע 4 בסך 36,500 ₪, קרנות פנסיה, חשבון עו"ש ביתרת זכות המשותפים לנתבעים 3-4 ונשותיהם ושני רכבים בשווי של כ-250,00 ₪ כל אחד.

בית המשפט, בבואו לידון בבקשה לביטול צו עיקול זמני, ייתן דעתו ויבחן האם התנאים למתן צו העיקול היתקיימו כאשר הנטל להוכיח תנאים אלה מוטל על מבקש העיקול (בעניינינו התובעת).

...

לאחר שמיעת הצדדים ולאחר עיון בראיות שהוצגו לרבות חליפת הודעות טקסט בין נציג התובעת ובין נתבעים 3-4, סבורני כי התובעת הוכיחה כי קיימות ראיות לכאורה בדבר קיומה של עילת התביעה.

סיכום- לאור המקובץ לעיל, ולאחר שהגעתי לכלל דעה כי התנאים לצורך מתן צו עיקול זמני מתקיימים, אני דוחה את בקשת הנתבעים לביטול צו עיקול זמני.

באשר להוצאות; בנסיבות דנן, הנתבעות ישלמו לתובעת הוצאות בגין בקשה זו, ללא קשר לתוצאת ההליך הסופי, בסך של 1,500 ₪ וזאת בתוך 30 יום.