ודוק, בית משפט קמא לא פירט בהחלטתו את הנימוקים והשיקולים שהובילו אותו למסקנתו, הן באשר לעצם חיוב המבקשת בהמצאת ערבויות כתנאי לביטול זמני של צו עיכוב היציאה מן הארץ, והן באשר לקביעת גובה הערבויות כפי שנפסקו- ערבות בנקאית ע"ס 150,000 ₪ או רישום הערת אזהרה על נכס מקרקעין שבבעלותה של המבקשת או בני מישפחה הקרובה, והמצאת שני ערבים אשר גובה השתכרותם מעל 12,000 ₪; והכל כאשר המבקשת טענה כי לא מתקיימים התנאים המצדיקים חיובה במתן ערבות, וכי יש לבטל את צו עיכוב היציאה לצורך הנסיעה המתוכננת ללא כל בטוחות מטעמה, ומבלי שהצדדים נחקרו על טענותיהם, על אף שכאמור, הטענות, רובן ככולן, הנן טענות עובדתיות במהותן.
...
בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 10.5.23 שניתנה בתיק תמ"ש 2219-09-11, ולפיה נעתר ביהמ"ש לבקשת המבקשת לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ של בנם הקטין של הצדדים (יליד שנת 2011) לצורך הפלגה משפחתית לחגיגת יום הולדתו של סב הקטין (אב המבקשת), בכפוף להמצאת הערבויות הבאות: ערבות בנקאית ע"ס 150,000 ₪ או לחילופין רישום הערת אזהרה על נכס מקרקעין שבבעלותה של המבקשת או בני משפחה הקרובה; שני ערבים אשר גובה השתכרותם מעל 12,000 ₪, כאשר ערבים אלו יעוכבו עד לחזרת הקטין ארצה.
מנגד טען המשיב, בתמצית, כי דין הבקשה להידחות: למשיב אין כל התנגדות ליציאת הקטין מהארץ אך זאת בכפוף למתן ערבויות ובטחונות מתאימים; לצדדים היסטוריה ארוכה של הליכים משפטיים בבימ"ש, בעיקר בסוגיית משמורת הקטין, הסדרי שהות וקביעת מקום מגוריו; למבקשת דרכון זר והיא פועלת להוצאת דרכון זר גם לקטין.
דין הערעור להתקבל כמפורט להלן.
ההלכה היא כי על בית משפט לנמק החלטתו ומשהדבר לא נעשה - אין מנוס מהחזקת הדיון לבית משפט קמא מטעם זה בלבד.
בנסיבות אלו, אין מנוס מהשבת הדיון בבקשה לביטול עיכוב היציאה מן הארץ של הקטין לבית משפט קמא, אשר ינהג בבקשה כמפורט לעיל, ויערכו חקירות של הצדדים ועדיהם.
