ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ בתביעת מזונות: תנאים להטלת צו

בהקשר זה נטען שביטול ההליך יוביל בהכרח לנקיטת הליכים כלפיו בהוצאה לפועל, לרבות הטלת צו עיכוב יציאה מהארץ אשר יפגע בהכנסתו.

כן נטען כי הליך פשיטת הרגל בו הוא מצוי אינו פוגע במערערת, שכן הוא ממשיך לשלם בקביעות את דמי המזונות ואת סכום צו התשלומים החודשי שהושת עליו.

בהקשר זה נטען כי במקום להיתגונן בתביעה נגדו, או בשלב מאוחר יותר לשלם את ההוצאות שהוטלו עליו כתנאי לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, בחר החייב שלא לעשות דבר, כך שפסק הדין בעיניין החוב בסך כחצי מיליון ש"ח הפך חלוט.

...

לנוכח כל האמור, אני סבורה כי מכלול הנסיבות מוביל למסקנה כי החייב פעל שלא בתום לב בפתיחה בהליכי פשיטת הרגל מתוך אדישות וזלזול ביצירת החובות כלפי המערערת.

משכך, אני סבורה כי יש לבחון באופן זהיר את תום לבם של אלו המבקשים להיכנס בשעריו של הליך פשיטת הרגל כשהחוב העיקרי הוא כלפי בן הזוג ונוצר במסגרת היחסים הזוגיים והליכי פירוקם.

סוף דבר: לו תישמע דעתי, הערעור יתקבל והכרזת החייב פושט רגל תבוטל.

הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה. דיון והכרעה: המסגרת הנורמאטיבית: תקנה 124 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות") מסדירה כיום את המסגרת הנורמאטיבית בדבר עיכוב יציאה מן הארץ, לאמור: "בית המשפט רשאי לתת צו עיכוב יציאה מן הארץ ולהורות על הפקדת הדרכון או תעודת המעבר של המשיב או להתנות תנאים ליציאתו, אם שוכנע כי קיים חשש ממשי שהמשיב עומד לצאת מן הארץ לתקופה ממושכת או לצמיתות, והיעדרו מהארץ עלול להכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין; אם התובענה היא לפיצויים בשל נזק גוף – די אם בית המשפט השתכנע שקיים חשש סביר שהעדרו של המשיב מן הארץ עלול להכביד על ביצוע פסק הדין" ודוק - תקנה 124(ב) מחייבת בנוסף טעמים מיוחדים, ככל שהמשיב הוא תושב חוץ, או אם סכום התביעה אינו עולה על 100,000 ₪ (למעט בתביעת מזונות).

אינני סבור, כי המבקשת הצביעה על טעמים טובים במיוחד שיש בהם כדי להתגבר על הזכות לחופש התנועה וחופש העיסוק, נוכח הנסיבות הקונקרטיות של תיק זה. במקרה דנן בו הנטל מוטל על המבקשת, הרי שהיעדרו של תצהיר מטעם המשיב אינו גורע.

אני מורה על ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ אשר ניתן בתיק זה ביום 25 בפברואר 2021 (אין בהחלטה זו כדי לבטל צוים אחרים שקיימים כנגד המשיב, ככל שקיימים).

...

הגם שלא הוכח שהמשיב הינו תושב סין, הרי שהשהות המרובה שלו משך השנים האחרונות בחו"ל (כך לדברי מנהל המבקשת עצמו) מלמדת על זיקה ממשית לחו"ל (גם אם בתקופת נגיף הקורונה שהה בישראל ולא בסין) ונחה דעתי, כי מרכז חייו ועיסוקו של המשיב הם בחו"ל. ודוק- המשיב עצמו הגיש מסמכים רשמיים של רשות האוכלוסין מהם ניתן ללמוד על שהות ממושכת בחו"ל בשנים האחרונות: בשנת 2019 שהה המשיב כ- 230 יום בחו"ל; בשנת 2018 שהה כ- 260 יום בחו"ל ובשנת 2017 שהה כ-210 ימים בחו"ל. גם אם נתעלם ממסמכים אלה, הרי שעדותו של מנהל המבקשת שהעיד על כך שהמשיב עבד בסין והפנה אליו לקוחות מלמדת על אותה זיקה.

נחה דעתי, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת חופש התנועה של המשיב.

אני מורה על ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ אשר ניתן בתיק זה ביום 25 בפברואר 2021 (אין בהחלטה זו כדי לבטל צווים אחרים שקיימים כנגד המשיב, ככל שקיימים).

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק 1185239/2 בבית הדין הרבני האיזורי טבריה לפני כבוד הדיינים: הרב חיים בזק – אב"ד, הרב שלמה שושן, הרב איתן זן בר התובעת: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד תהילה כהן) הנתבע: פלוני הנידון: כפיית גט במי שניתק קשר עם אישתו ומתנה חזרה לשלום בית בתנאים לא סבירים החלטה

בשל כך מתקבלת תביעת האשה לכפות על הבעל את הגירושין וכן מתקבלת תביעתה להטלת צו הגבלה של מאסר.

בעקבות בקשתה, ביום י"ד באב תשע"ט (15.8.19), ניתנה החלטה כדלהלן: "התקבלה בקשה מטעם הנתבע לקבל הארכת זמן להגשת תגובתו להחלטה הקודמת, וכן בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ ולקיים דיון בהול.

בית הדין דוחה עמדה זו וקובע כי במסגרת סמכותנו לידון בנושא המזונות, בית הדין מוסמך לידון גם בנושא המדור ועל כן תנתן להלן החלטה בבקשה.

...

בשל כך מתקבלת תביעת האישה לכפות על הבעל את הגירושין וכן מתקבלת תביעתה להטלת צו הגבלה של מאסר.

אנו סבורים שראוי שהבעל יפנים את המצב הנוכחי.

הצדדים פרודים והקטינים נמצאים עם האם, ומכיוון שקיים רקע בעייתי של הטרדות מצד הבעל, שיש להן השפעה גם על הקטינים, בית הדין מוצא לנכון להיעתר לבקשת האם, וניתן בזאת צו למדור שקט האוסר על האב להיכנס לבית שבו מתגוררת האישה עם הקטינים.

עוד עותרת לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הקטינים ולחילופין להעמיד את ביטולו באופן קבוע בכפוף לפהקדת ערבות ע"ס של 25,000 ש"ח כפי שנקבע בהחלטת בית משפט .

צרכים שונים ומשתנים אלו מורכבים מתערובת של תנאי מגורים נאותים, תנאי כלכלה סבירים, אווירה חינוכית, תרבותית וחברתית הולמת, טפול מסור ונכון, כשירות גופנית ונפשית של ההורה לטפול בילד, נכונות ויכולת נפשית ומעשית של ההורה להעניק לילד תחושת קרבה, אהבה, חום, רגש, בטחון ואמון, ומעל לכל - את ההרגשה שהוא רצוי על ידי הוריו וסביבתו".

ממועד סיום לימודיהם התיכוניים של הקטינים ו/או עד הגיעם לגיל 18 שנים (לפי המאוחר מבין השניים) ועד לסיום שירות צבאי סדיר חובה ו/או שירות לאומי ישלם האב לידי האם תשלום מזונות חודשי שיעמוד על 1/3 מדמי המזונות הנ"ל. תביעה רכושית - - תלה''מ 01- ד .

בנסיבות בהן הסבים נטלו על עצמם את המחויבות לסייע במימוש זמני השהות, מתוך ראיית טובת נכדיהם הקטינים שיצאו נשכרים מכך שהמשיכו להפגש עם אביהם וסביהם, וכאשר אין חולק כי זו כרוכה הייתה בהוצאות נסיעה וזמן ועוגמת נפש מרובה, אינני מוצאת לנכון להשית הוצאות על הסב בגין הגשת תביעה זו. סיכום ההליכים בתביעות למשמורת על הקטינים והסדרי השהות (תלה''מ - 12- 17 ו - תלה''מ 44466- 12- 17 ) קבעתי כי משמורתם של שני הקטינים תהא אצל האם עם הסדרי שהות מורחבים לקטינים אצל האב.

...

על החלטתי להסיר את הפיקוח הוגש בקשת רשות ערעור.

( סיכומו של דבר, התביעה לא הוכחה, שכן חובת הפיקוח נקבעה לכתחילה על ידי הרווחה ובהמשך הוארכה בפסק דינו של בית משפט מחוזי.

התביעה הנזיקית והכספית כנגד האם נדחית.

2 ₪ התביעה למזונות הסתיימה בפסק דין מוסכם בו נקבע כי האב יישלם למזונות הקטינה סך של 2,050 ומחצית הוצאות רפואיות וחינוכיות חריגות.

לחלופין להורות כי אביה, אדם בעל רכוש, פנסיה וכו', יחתום על ערבות, אשר תהיה בתוקף בתקופת נסיעה של האם והקטינה לחו"ל. עיקר טענות האב צו עיכוב היציאה מן הארץ כנגד הקטינה הוטל בעקבות מקרה בו האם הוציאה את הקטינה לחו"ל בנגוד להוראת בית המשפט ובנגוד להסכמה לפיה דרכון הקטינה לא ימצא בידי האם אלא בידי גורם המוסכם על הצדדים או בכספת בית המשפט.

בעמ"ש - 01- 10 מיום 12.05.10 (פורסם בנבו) נדון מקרה האב עזב את הארץ ונעלם מבלי להשאיר עקבות, מבלי לשלם מזונות ומבלי ליצור קשר כלשהוא עם הקטינים או עם האם.

הוראות אופראטיביות צו עיכוב היציאה מן הארץ יבוטל בתנאים שהציעה האם כלהלן: האם תחתום על התחייבות עצמית להחזרת הקטינה לישראל.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בעמדות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן המפורט דלמטה.

לאור כל אלה, סבור אני כי במקרה זה, ניתן להורות על ביטול הצו בכפוף להפקדת ערבויות מקלות.

לאור התוצאה, ולאור התנהלותו של האב אשר דחה כל הצעה מעשית של האם והתנה את ביטול הצו בהשבת כספים בגין בדיקת רקמות (לגבייתם ניתן היה לפעול בדרך אחרת) בקבלת מידע רפואי אודות הקטינה (כאשר האב לא טען כי הוא פנה לאם בעניין זה והיא סירבה לספק את המידע) אני מחייב את האב בהוצאות משפט בסך של 7,500 ₪.