ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ בשל פשיטת רגל

ביום 16.10.2018 נתן בית המשפט המחוזי (כב' השופטת עירית וינברג-נוטוביץ) פסק דין הדוחה את הבקשה לצוו כנוס, וכפועל יוצא גם את הליך פשיטת הרגל (להלן: "פסק הדין במחוזי"), והורה על ביטול צו עיכוב היציאה מהארץ בחלוף 5 ימים ממועד פסק הדין.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

אשר על כן, אינני סבור כי בית המשפט קמא פירש שלא כהלכה את ההנחיות שניתנו במסגרת פסק הדין בערעור, ומטעם זה דין בקשת רשות ערעור להידחות.

סוף דבר: דין בקשת רשות הערעור להידחות.

זוהי בקשה של החייב לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ לצרכי עבודה, לתקופה בת 3 חודשים כל פעם, אלא אם תוגש הודעת הנאמן עובר לחידוש ביטול הצוו בדבר שינוי בנסיבות שיש בו כדי למנוע את המשך ביטול הצוו.

על מלאכת האיזון מצינו ברע"א 3289/17 מוחמד טאהא נ' כונס הנכסים הרישמי (30.4.2017, להלן- פרשת טאהא"): "... כנגד זכותו של החייב "להנות" מהחסד שמציע הסדר פשיטת הרגל – עומדים גם חיובים, במסגרתם, נאלץ החייב לוותר על מקצת מזכויותיו, ביניהן אף הזכות לצאת את הארץ בחופשיות, המעוגנת כאמור בסעיף 6(א) לחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו"(פסקה 17) ובבחינה פרטנית בכל מקרה ומקרה, אם ההגבלה מידתית על בית המשפט להכריע "תוך איזון ראוי בין הזכויות והאינטרסים המתנגשים – צריכים להתקיים, מספר תנאים, כפי שאפרט להלן: ראשית, על בית המשפט לבחון בדקדקנות את הנימוקים לבקשה. לפי הדין הנוהג – בררת המחדל, בכל הנוגע ליציאתו של חייב המצוי בעיצומו של הליך פשיטת רגל הנה כי לאחר שניתן לגבי החייב צו כנוס נכסים – יוצא לו צו עיכוב יציאה מן הארץ, וזה יעמוד בתוקפו בעקרון עד לסיום הליכי פשיטת הרגל (ראו: סעיף 57א לפקודה; וכן את דברי ההסבר לתיקונו של הסעיף, עיינו: ה"ח התשמ"א מס' 1507, בעמ' 14507 (02.02.1981)). חריגה מכלל זה תתכן רק באם ובעת שמוצגים על ידי החייב נימוקים משכנעים המצדיקים כי באיזון בין הזכויות המתנגשות – זכותו לחופש תנועה ולאינטרסים אישיים אחרים שונים, תגבר, בנסיבות, על זכותם הקניינית של נושיו. טעמים אפשריים לאישור הבקשה יכולים להתבסס אפוא על: שיקולים בריאותיים, הומניים, משפחתיים, או עיסקיים (שמטרתם להיטיב עם קופת פשיטת הרגל), וכן עבור הזמן, ובילבד שבמשך תקופה ממושכת היתנהל החייב כראוי (ההדגשה – מ.ל.פ)...ודוק, לא כל מקרה המאופיין בשיקולים הנ"ל יוביל בהכרח לביטולו הזמני של צו עיכוב היציאה מן הארץ, ומנגד לא כל מקרה שאיננו בא באחד התרחישים המנויים לעיל יוביל לדחייה אפריורית של הבקשה." (שם, פסקה 19.

...

הכנ"ר בתגובתו הוסיף וטען כי אי המצאת מסמכים כדרישת הנאמן, מביאה למסקנה כי החייב אינו שכיר בשופרא, כי אם מנהל עסק עצמאי מבלי שתצמח מכך תועלת לנושים בהתנהלותו ללא שקיפות כאמור.

ועוד, תביעות החוב שהוכרעו הן של שישה נושים בלבד ובשיעור של כ- 3.5 מיליון ₪ ולא כפול מכך כפי טענת הנאמן והכנ"ר. דיון והכרעה: המסגרת הנורמטיבית: הכלל הוא, כי אין לאפשר דרך קבע יציאה מן הארץ של חייב, כי אם בנסיבות מיוחדות ובלבד, שיימצא כי ניתן יהיה לפקח על התנהלותו הכספית בהיותו בחו"ל. בבחינת בקשה כמו זו המונחת בפני, על בית המשפט למצוא את האיזון הראוי המגבלות המוטלות על חייב בהליך פש"ר ובין הזכות של חייב לחופש תנועה ואף לזכות יסוד: לחופש העיסוק הטעון יציאה לחו"ל בעניינו של החייב שבפני.

מן הכלל אל הפרט: מעיון בטענות הצדדים ; בחקירת החייב והעד מוסזון בפני המותב הקודם; בהחלטה הקודמת ובהחלטה בבר"ע ובהתאם למסגרת הנורמטיבית הרלוונטית, לא השתכנעתי כי יש להיעתר לבקשה.

למסקנה זו הגעתי, נוכח יציאת החייב לחו"ל במסגרת עבודתו והעסקתו בחב' שופרא, אשר רב הנסתר על הגלוי לגבי התנהלותה לגביו והתנהלותו בה. אפרט: החייב לא המציא הסכם העסקה עם שופרא על מנת ללמוד על התמורה המגיעה לו מעבודתו בחו"ל ואף לא בדבר רכיבי השכר.

מכל אותם טעמים, דין הבקשה להידחות.

זאת משום שמדובר בכספים שנועדו להסתיר הכנסות אלו מבית המשפט ומהנאמן תוך פגיעה קשה ביותר בנושי החייב וזאת בסך כולל של 1,847,850 ש"ח. לטענת הנאמן והכנ"ר המשיבה ידעה היטב על מצבו הכלכלי של החייב, שכן בסמוך להעסקתו אצלה עתר החייב לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ נגדו לצורך יציאה להשתלמות בחו"ל. החייב צירף לבקשתו זו מכתב מיום 26.3.2012 אשר חתום ע"י מנכ"ל המשיבה ואשר ממוען לכנ"ר. עוד סבורים הכנ"ר והנאמן כי על אף חוסר תום ליבו של החייב, כי עדיין יש טעם בהמשך ניהול ההליך דנן משום שצפויה לנושים תועלת רבה מאחר שקופת הנשייה צפויה להתעשר לנוכח הכנסות החייב.

נקודת המוצא לדיון זה מצויה בסעיף 20(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 ("הפקודה"): "משניתן צו כנוס יהיה הכונס הרישמי שליד בית המשפט הכונס של נכסי החייב, ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע". קריאה פשוטה של הסעיף הנ"ל מעלה כי נושה לא יהא זכאי לסעד בהנתן ונוצר לו חוב הנובע ממעשה פשיטת הרגל של החייב למעט האפשרויות העומדות לו מכוח הפקודה וזאת מרגע מתן צו הכנוס.

...

יתרה מכך, בית המשפט העליון שב ומדגיש כי היקף הבירור נתון לשיקול דעתה של הערכאה המנהלת את ההליך והיא בית המשפט של פש"ר. על כן סבורני כי קביעותיי הנ"ל מקבלות משנה תוקף לנוכח פסק דינו של בית המשפט העליון, ולא אכחד כי תהיתי מדוע קביעותיי בהחלטתי זו נדרשו על אף לשונו הברורה של פסק הדין.

סוף דבר; אשר על כן, אני מורה על עיכובו של ההליך המתנהל בבית משפט השלום בכפר סבא (ת.א. 54564-06-14) וזאת עד לתום בירור בקשת הנאמן למתן הוראות מיום 8.12.2019 בהליך דנן.

כמו כן אני מורה לצדדים להגיש בקשה משותפת בתוך 30 יום ממועד מתן החלטתי זו, ובו יסכימו על המועדים לסיום בירורם של ההליכים המקדמיים והגשת תצהירים.

][ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בפש"ר 24507-12-18 (השופט מ' קרשן) מיום 12.5.2022, בה נדחתה בקשת המבקש לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ, באופן זמני, לצורך יציאה לטיול בחו"ל. ביום 31.1.2019 הורה בית המשפט המחוזי על מתן צו כנוס לנכסי המבקש ועל מינויו של המשיב 1 כמנהל מיוחד לנכסיו.

בררת המחדל לגבי חייב אשר מצוי בעיצומו של הליך פשיטת הרגל היא כי לאחר שניתן בעיניינו צו כנוס, יוּצא נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ שיעמוד בתוקפו עד לסיום ההליכים.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, כמו גם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, נחה דעתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות בהתאם לתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, וזאת מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

ומן הכלל – לענייננו: בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת הנאמן שלפיה אין להיעתר לבקשת המבקש בהינתן שאינה עומדת באמות המידה שנקבעו בפסיקה, ולא ראיתי להתערב בכך.

התוצאה היא, אפוא, כי בקשת רשות הערעור נדחית.

לפניי ערעור על החלטת הממונה לדחות בקשה לביטול זמני של צו עיכוב יציאה מהארץ לצורך ביקור בנו, המתגורר בתאילנד.

ברע"א 7008/18 ברוכמן נ' הכנ"ר (פורסם בנבו, 2.1.2019), עמד בית המשפט על התנאים הנדרשים לשם ביטול צו עיכוב היציאה: "כשעסקינן בבטול זמני של צו עיכוב יציאה מהארץ, איזון ראוי של האינטרסים שבבסיס הליך פשיטת הרגל מחייב קיומם של מספר תנאים: ראשית, על הבקשה להתבסס על נימוקים משכנעים המצדיקים את יציאת החייב מהארץ, כגון "שיקולים בריאותיים, הומניים, משפחתיים, או עיסקיים (שמטרתם להיטיב עם קופת פשיטת הרגל), וכן עבור הזמן, ובילבד שבמשך תקופה ממושכת היתנהל החייב כראוי" (עניין טאהא, פסקה 19).

...

לעניין משך הביקור, אני מקבל את בקשת היחיד הועלתה בדיון, לאפשר פרק זמן גמיש, שיעמוד על 30 ימים לכל היותר ועל מנת לאפשר איתור כרטיס טיסה זול עד כמה שניתן.

לעניין האפשרות שעלתה במהלך ההליך הנוכחי, לתשלום כל יתרת התשלומים ע"פ צו השיקום, היינו הקדמת תשלום, אני מקבל עמדת הנאמן שההליך הנוכחי אינו מתאים לבקשה מעין זו, שיש להגיש בהליך העיקרי ואיני מוצא צורך להכריע בה במסגרת הנוכחית.

תוצאה על יסוד כל האמור, אני מקבל את הערעור ומורה כי צו עיכוב היציאה מן הארץ יבוטל על ידי הממונה, בכפוף למילוי התנאים הבאים: יציאת היחיד את הארץ, למדינת תאילנד בלבד, תהיה בתוך 60 הימים הקרובים בלבד, ותקופת השהות בחו"ל לא תעלה על 30 ימים.