ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ בשל אי תשלום מזונות

המנהל המיוחד הגיש בקשה לביטול ההליך בשל אי תשלום המזונות שנקצבו לגרושת החייב במסגרת ההליך ובשל עצם קיומו של חוב מזונות רב שנים.

צו עיכוב היציאה מהארץ שהוצא בתיק זה יבוטל ביום 17.8.17.

...

המנהל המיוחד הפנה לפסק הדין בעניין מור (ע"א 7092/13 מור נ' מור (12.10.2015)), וטען כי החלת העקרונות שנקבעו בפסק הדין על נסיבות המקרה מביאה למסקנה כי יש לבטל את צו הכינוס: שיעור חוב המזונות הוא כ-78% ועל תביעת החוב של אבי החייב ניתן להחיל את הוראות סעיף 72 לפקודה.

הנתבעת עיכבה אמנם את נקיטת הליכי ההוצאה לפועל כנגד התובע בגין יתרת החוב בשל אי תשלום דמי מזונות, ופעלה לבטל את צוי עיכוב היציאה מהארץ שניתנו בעיניינו, אך זאת במסגרת ההבנות שהושגו עם עו"ד אילנה קנר (עדותה, ע' 11, ש' 5-7).

...

התובע טען שיש לחייב את הנתבעת בפיצוי נוסף בסך של 5,000 ₪ מחמת אי המצאת המסמכים שהיו ברשותה לפי דרישת בא כוחו של התובע, אלא שאין בידי לקבל את הטענה.

הנתבעת טענה כי הסכימה לאפשר לתובע, או לנציג מטעמו, לצלם במשרדה את המסמכים על חשבונו, וסבורני שמן הראוי היה לשלוח הודעה בכתב בעניין זה, בשים לב לנסיבות העניין.

התוצאה התוצאה הינה שהתביעה מתקבלת בחלקה והנתבעת תשיב לתובע סכום כולל של 8,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

המבקש ציין בבקשה כי הוא מתגורר מאז יוני 2018 בלונדון, וכי הוא "מנוע מלהכנס לישראל" שכן הוצא כנגדו בחודש אוקטובר 2018 צו עיכוב יציאה מהארץ במסגרת תיק הוצאה לפועל שפתחה נגדו המשיבה בגין אי-תשלום המזונות הזמניים.

לחלופין, עתר המבקש לכך שיבוטל צו עיכוב היציאה מהארץ שהוצא נגדו באופן שיאפשר לו לצאת מהארץ בתום עדותו.

...

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה, וזאת לאחר שמצאתי כי הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים וכי אף אין חשש לכך שהימנעות ממתן רשות ערעור תגרום לעיוות דין.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

כנגד הנתבעת 2, מדינת ישראל (להלן: "המדינה"), נטען כי האחרונה, כשלוחה של השופט שנתן את ההחלטות עליהן מלין התובע, התרשלה ו/או פעלה בנגוד לחוק, הן בכך שאיפשרה לנתבעת והילדה לעזוב את הארץ תוך מתן ערבויות שלא היה בהן להבטיח את חזרתם לארץ, ובפרט לאור הסיכון הכבד שהוצג בפני ביהמ"ש, והן בשל אי החלת אמנת האג על רוסיה.

לטענתו, ביום 16/1/2011 , במעמד מתן ההחלטה על ביטול צו עיכוב היציאה שניתן כנגד הילדה, אולץ להסכים לפסה"ד ולחתום על חידוש הדרכון של הילדה, ותוך שכבוד ביהמ"ש אף איים בקנס של 500 ₪ לכל יום של איחור באי חתימה על הדרכון, ולכן לא הייתה לו כל ברירה, אלא לגשת למשרד הפנים ולחתום על הטפסים הנדרשים להנפקת דרכון עבור הילדה.

התובע טוען, כי הוא נאלץ לפנות ולהעזר במחלקת הרווחה על מנת שיסייעו לו בחידוש הקשר בינו לבין הילדה, וזאת על סמך ההסכמות אליהם הגיעו הצדדים בהסכם אשר קיבל תוקף של פס"ד. התובע מוסר עוד, כי הוא נאלץ להגיש תביעה נוספת לקיום זמני שהות, תוך שהוא מאמין כי תשלום סכום המזונות, עליו הוסכם במסגרת ההסכם, יביא לחידוש הקשר בינו לבין הילדה.

ככל שהתובע לא היה שבע רצון מההחלטות שניתנו, ניתן היה לפעול בדרך המתאימה לתקיפת החלטות אלו, ולא באמצעות הגשת תביעה זו. לא למותר לציין, כי בקשת הנתבעת לביטול צו העיכוב של הילדה הוגשה בעקבות הסכמה קודמת שהייתה קיימת בין התובע לנתבעת, ואשר קיבלה תוקף של פס"ד בתיק תמ"ש 4451/04 , לפיה ניתן צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הילדה וכי כל צד יהיה רשאי, בהתאם למוסכם, להגיש בקשה להתליית תוקפו של צו העיכוב ובכפוף להצגת ערבויות או ערבות צד ג' להנחת דעתו של בית המשפט.

התובע נחקר בחקירה נגדית בדיון ההוכחות, והוא בעצמו אישר כי את הסכומים להם טוען הוא לא שילם, אלא עסקינן בסכומים שהיה אמור לשלם, ככל והיה נוקט בהליכים הקשורים להחזרת הילדה לארץ, והעיד בעיניין זה: "ש. האם אתה מבין שגם לו רוסיה היתה חתומה על אמנה, מה

...

גם בעניין זה מצאתי לקבל את דרישת התובע ועל כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצויי 23 .

אשר על כן, אני מורה על קבלת התביעה כנגד הנתבעת בסכומים שנפסקו לעיל, ומורה על דחיית התביעה כנגד המדינה.

בנסיבות העניין, וחרף התוצאה אליה הגעתי, אני קובע כי כל צד יישא בהוצאותיו.

הניסיון של החייב "להפיל" את העדר יכולתו לשלם מזונות ולהתקיים תוך מימוש פוטנציאל ההישתכרות על כך שנעצר פעם אחת בעקבות אי תשלום המזונות והדבר גרם לו לטראומה לא הוכח במסמכים.

מקום שכבר היתקיימו שני דיונים בעיניינו של החייב וההליך מיתנהל מעל 5 שנים והוא ממשיך בהתנהלותו המחדלית על אף ארכות על ארכות והתראות על התראות וכאשר ניתנו ארכות מיוחדות להשגת הסכמת הגרושה להחרגת חוב מזונות בהסכמת הגרושה וזו לא הושגה וניכר מעמדתה כי אינה נכונה למחול או להחריג חוב המזונות וזה אינו משולם כלל, אני קובע כי הוא נוהג בחוסר תם לב בהליך במידה שמצדיקה הפסקת ובטול החסד שנעשה עמו בדמות צו הכנוס ופיזור תיק הפש"ר. לפיכך ולאור כל האמור לעיל, ובזיקה להתראות קודמות, אני מורה על ביטול צו הכנוס ומחיקת ההליך על כל ההשלכות הכרוכות בכך.

בנסיבות אלה, ההגבלות שהושתו בצו הכנוס מבוטלות, וצו עיכוב היציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו למשך 90 יום נוספים.

...

על כן הוריתי לו להגיש תצהיר עם מסמכים וכן דו"חות מאז ינואר 2022 ואילך (ראו החלטתי מיום 2/8/22).

מקום שכבר התקיימו שני דיונים בעניינו של החייב וההליך מתנהל מעל 5 שנים והוא ממשיך בהתנהלותו המחדלית על אף ארכות על ארכות והתראות על התראות וכאשר ניתנו ארכות מיוחדות להשגת הסכמת הגרושה להחרגת חוב מזונות בהסכמת הגרושה וזו לא הושגה וניכר מעמדתה כי אינה נכונה למחול או להחריג חוב המזונות וזה אינו משולם כלל, אני קובע כי הוא נוהג בחוסר תם לב בהליך במידה שמצדיקה הפסקת וביטול החסד שנעשה עמו בדמות צו הכינוס ופיזור תיק הפש"ר. לפיכך ולאור כל האמור לעיל, ובזיקה להתראות קודמות, אני מורה על ביטול צו הכינוס ומחיקת ההליך על כל ההשלכות הכרוכות בכך.