ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ באמצעות ערבות בנקאית

ביום 21.7.2019 דחה בית המשפט קמא (כב' השופטת כוכבה לוי) את בקשתו של המערער לביטול צו לעיכוב יציאתו מהארץ, אלא אם יפקיד סכום של 500,000 ₪ בערבות בנקאית.

בתמצית, מדובר בתביעה אשר מיתנהלת בפני בית המשפט קמא מזה תקופה, תביעה בה המשיב תבע את המערער תביעה שטרית וכאשר במהלך ההליך בפני הערכאה הדיונית בהחלטה מיום 9.9.2015 אשר ניתנה על ידי כב' הרשמת הבכירה ורדה שוורץ ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים לפיה צו עיכוב היציאה מהארץ שהוצא כנגד המערער יבוטל בכפוף להמצאת תצהירה של אשת המערער לפיו לא תתנגד למימוש העיקול על חלקו של המערער בדירה ולא תטען להגנות המוקנות לה מכח חוק הגנת הדייר וחוק ההוצאה לפועל בעת מימוש העיקול.

...

ואכן, הוגשה תגובה ולאחר עיון בבקשה ובתגובה סבורני כי בנסיבותיו של המקרה דנן יש מקום ליתן רשות ערעור ואף לקבל את הערעור באופן כפי שיפורט להלן ועל כן המבקש בבקשה יתואר כמערער.

ביום 4.6.2019 הגיש המשיב בקשה במעמד צד אחד למתן צו לעיכוב יציאתו של המערער מהארץ, וכאשר בית המשפט נעתר לבקשה וניתן צו ביום 6.6.2019 לעיכוב יציאה במעמד צד אחד.

סבורני כי בבקשות מסוג זה על בית המשפט להקפיד למלא אחר אשר נקבע, ובמיוחד קיום דיון בו יוכל בית המשפט להידרש לשאלות השונות וכך גם הצדדים ובאי כוחם.

ביום 23.6.2019, לאחר דיון במעמד הצדדים, קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה למתן צו זמני לעיכוב יציאתו של המבקש מן הארץ, ולצד זאת קבע כי "בנתוני התיק ובאיזון בין השיקולים [...] הצוו יבוטל ו[המבקש] יוכל לצאת מן הארץ בהתקיים התנאים הבאים במצטבר: [המבקש] יפקיד בקופת בית המשפט סך של 100,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית צמודות מדד ובלתי מוגבלות בזמן בסכום זה וערבות צד ג' של תושב ואזרח ישראל שאינו חברה, בסך של 50,000 ₪" (להלן: הצוו המקורי, ו-ההחלטה מיום 23.6.2019, בהתאמה).

בהחלטה מיום 23.6.2019, במסגרתה ניתן הצוו המקורי, אִפשר בית המשפט למבקש להשתחרר ממנו באמצעות הפקדת הערבויות שנקבעו.

...

לאחר שעיינתי בבקשת רשות ערעור, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בתשובת המשיבים.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית איפוא.

בית המשפט הפנה לכך ש"הנושים מרויחים מיציאת החייב לחו"ל באמצעות תוספת של סכום לא מבוטל לתכנית הפרעון".

סוף דבר: לאור האמור לעיל אני קובע כדלקמן: ניתן יהיה לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ כנגד הפקדת ערבות בנקאית על סך של 143,000 ₪, הנתנת למימוש בהודעה בת 7 ימים מראש.

...

הכרעה בבקשה: לאחר עיון בבקשה ולאחר ששמעתי את הצדדים, אני קובע כדלקמן: על ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ בשל רצונו של החייב לצאת לחופשה: ככלל רצונו של חייב לצאת לחופשה, אינו מהנימוקים שיש בהם כדי לבטל צו עיכוב יציאה מהארץ.

באותו מקרה הגיע בית המשפט למסקנה שמדובר במקרה בו בעל התפקיד מסכים למבוקש תוך מתן רווח לנושים.

סוף דבר: לאור האמור לעיל אני קובע כדלקמן: ניתן יהיה לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ כנגד הפקדת ערבות בנקאית על סך של 143,000 ₪, הניתנת למימוש בהודעה בת 7 ימים מראש.

בכל מקרה של ביטול עיכוב יציאה מהארץ אני מורה לחייב להגיש בקשה מתאימה גם לבית המשפט יחד עם אישור הממונה שמתייחס להפקדת ערבות בנקאית.

סיכום צו עיכוב היציאה מהארץ יבוטל לתקופה של 45 יום ממועד הפקדת מלוא הבטוחות שלהלן ע"י המבקש: הפקדת סך של XXXX ₪, במזומן או בערבות בנקאית בקופת בית המשפט.

...

לכן, אין רלוונטיות לטענות בדבר החשש מאי חזרתו של המבקש לישראל מסיבה כזו או אחרת, וכל יתר הטענות שהיה מקום לשקול לולא היה מדובר בהסכמות במסגרת הסכם גירושין שקיבלו תוקף של פסק דין, כך שלא אתייחס אליהן במסגרת החלטה זו. דיון והכרעה לאחר ששקלתי היטב את טענות הצדדים, הן בבקשות ובתגובות שהוגשו טרם הדיון והן כפי שהובאו בדיון ובסיכומים, נחה דעתי כי אין מניעה להורות על ביטול צו עיכוב היציאה מהארץ לתקופה קצובה, בכפוף לבטוחות כפי שיפורט בהמשך.

לאחר ששקלתי את הדברים אני סבורה, שבשים לב למורכבות האפשרית במימוש הדירה המשועבדת לבנק והזמן המשוער שיידרש לצורך מימוש כאמור – ככל שיעלה הצורך – יש לוודא כי ישנו מקור לתשלום דמי המזונות השוטפים בתקופה זו ולקבוע את ההפקדה בהתאם.

כאמור, במסגרת הבקשה של היחיד לביטול צו עיכוב יציאתו מהארץ לשם יציאה לירח דבש, המציא היחיד ערבויות של שלושה צדדי ג'.

בהתאם להלכה שנפסקה ברע"א 3289/17 טאהא נ' כונס הנכסים הרישמי (30.4.17) (להלן: "הילכת טאהא"), ביטול עיכוב יציאתו של יחיד המצוי בהליך חידלות פרעון יינתן במשורה ובכפוף להתקיימותם של שלושה תנאים עקריים: "ראשית, על בית המשפט לבחון בדקדקנות את הנימוקים לבקשה. לפי הדין הנוהג – בררת המחדל, בכל הנוגע ליציאתו של חייב המצוי בעיצומו של הליך פשיטת רגל הנה כי לאחר שניתן לגבי החייב צו כנוס נכסים – יוצא לו צו עיכוב יציאה מן הארץ, וזה יעמוד בתוקפו בעקרון עד לסיום הליכי פשיטת הרגל .....חריגה מכלל זה תתכן רק באם ובעת שמוצגים על ידי החייב נימוקים משכנעים המצדיקים כי באיזון בין הזכויות המתנגשות – זכותו לחופש תנועה ולאינטרסים אישיים אחרים שונים, תגבר, בנסיבות, על זכותם הקניינית של נושיו. טעמים אפשריים לאישור הבקשה יכולים להתבסס אפוא על: שיקולים בריאותיים, הומניים, משפחתיים, או עיסקיים (שמטרתם להיטיב עם קופת פשיטת הרגל), וכן עבור הזמן, ובילבד שבמשך תקופה ממושכת היתנהל החייב כראוי. לא מדובר ברשימה סגורה, ולכן על בית המשפט לבחון כל מקרה לגופו...

לאור כלל האמור, ומשהתמלאו מלוא התנאים הנדרשים בהתאם להילכת טאהא, אני מורה על ביטול ההגבלה על עיכוב יציאתו של היחיד מהארץ בין התאריכים 18-30/6/2023 וזאת בכפוף להמצאת ערבות בנקאית בגובה יתרת הסכום הנידרש לבצוע תוכנית השקום.

...

דיון והכרעה: לאחר ששמעתי טענות הצדדים ולאחר עיון בכלל כתבי הטענות, אני רואה לנכון לקבל את הערעור, בהתאם לנימוקים ובכפוף לתנאים שיפורטו להלן.

לאור כלל האמור, ומשהתמלאו מלוא התנאים הנדרשים בהתאם להלכת טאהא, אני מורה על ביטול ההגבלה על עיכוב יציאתו של היחיד מהארץ בין התאריכים 18-30/6/2023 וזאת בכפוף להמצאת ערבות בנקאית בגובה יתרת הסכום הנדרש לביצוע תוכנית השיקום.