מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

ביטול צו משום פגיעה בפרטיות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לטעמי לא היה איפוא מקום שהמדינה בסע' ב' לבקשתה תטען לבטלות הצוים מחמת פגיעה בעקרי הצדק הטבעי.
נטען כי הבקשה למתן צו בפני הערכאה המבררת תביעה ניזקי הגוף, עוקפת למעשה את הפרוצידורה שנקבעה בחוק הספציפי על איזוניו הפנימיים (כגון מתן זכות התגובה על ידי הרשות לצד שלישי שפרטיותו עשויה להפגע אם ימסר המידע המבוקש, פרק הזמן הקבוע בחוק לבחינת הבקשה ולמתן תשובה, מקרים בהם רשאית הרשות לדחות הבקשה שעה שמדובר במידע שאיתורו כרוך בקושי ממשי ונתקבל בידה למעלה משבע שנים, ומקרים נוספים בהם רשאית הרשות לסרב למסור מידע או מחויבת שלא למסרו).
...
ברור שהמחוקק לא כיוון להגדרה כה רחבה , גם אם אכן מדובר על נתונים שעשויים לפגוע בפרטיות, שכן אחרת לא היה צורך בחלופות השונות שבהגדרת "מידע" ודי היה במושג שסתום שיוגדר של "פגיעה פוטנציאלית כלשהי בפרטיות ותהא מידתה אשר תהא" או להגדיר בצורה דומה את הביטוי "צנעת אישותו". נראה לי שעל הכוונה בביטוי "צנעת אישותו" ניתן ללמוד ולו באנאלוגיה מסע' 2(11) שמגדיר כאחת מחלופות "פגיעה בפרטיות" שבחוק (הרחבות מהגדרת ה"מידע") "פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד". הביטוי "לרבות" מעיד על כך שלא מדובר ברשימה סגורה, אולם הדוגמאות מעלות שמדובר על עניינים שבליבת הזכות לפרטיות, ולא לעניינים שרק בקונטקסט מסויים עשויים לפגוע ,ולו קשות, בפרטיות.
מעבר למה שפורט עד כה, אשים הדברים בצריך עיון, מבלי שאקבע מסמרות, שכן אין צורך להכריע בדבר לאור מסקנתי שדין הבקשה לדחיה ממילא.
משכך דין הבקשה לדחיה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לסיום טוענים המערערים כי שגה בית משפט קמא בקביעתו שלא מתקיימות עוולות לפי פקודת הנזיקין מקום בו קבע כי לא הופרו הוראות חוק הגנת הפרטיות והוראות חוק איסור לשון הרע משעה שקבע כי המשיב פעל כדין ובתום לב. בין היתר מבקשים להורות על ביטול הוצאות שהושתו על המערערים במסגרת פסק דינו של בית משפט קמא.
אדגיש בשנית שמערערים 2 ו-3 אינם צד להליך שנוהל בלישכת הוצאה לפועל ובגינו הוטל צו העיקול, לפיכך הפגיעה בפרטיותם חמורה יותר.
...
סוף דבר דין הערעור להתקבל.
בנוסף, אני מורה על ביטול הוצאות משפט שהוטלו על המערערים בערכאה הדיונית.
המשיב ישלם הוצאות המערערים בסך 10,000 ₪ (כולל מע"מ) והעירבון שהופקד על ידי המערערים יוחזר להם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נטען, כי אין הצדקה לקיום ההליך בדלתיים פתוחות בשל הפגיעה בפרטיותו ובשמו הטוב.
כאמור, הכלל הוא קיומו של דיון פומבי ונידרש נטל כבד להצדיק את איסור הפירסום, נטל שהנתבע לא עמד בו. קיומו של ההליך נגד הנתבע, כמו גם החומר המצוי בתיק, אינו חושף פרטים בעלי אופי פרטי על הנתבע, ובתגובה לבקשה הנתבע כלל לא טען לפגיעה בפרטיות, לא כל שכן פגיעה חמורה בעניינים המצויים בליבת הזכות לפרטיות, ולא פירט אילו היבטים של צינעת חייו יחשפו אם יבוטל צו איסור הפירסום.
...
אשר לטענות הנוגעות לכתבה שפורסמה, מקובלת עלי טענת המבקשות כי אין זה המקום לדון בהוגנות הכתבה, וכי שמורות לנתבע זכויותיו על פי דין ככל שהוא סבור שהכתבה עשתה לו עוול.
יתרה מכך, גם אם קיימת פגיעה כלשהי בנתבע, מעבר לפגיעה פוטנציאלית לכל נתבע בתובענה נזיקית, באיזון בין פגיעה זו לבין עוצמת הפגיעה בעקרון פומביות הדיון, נובעת המסקנה כי אין להורות על איסור פרסום.
סוף דבר הבקשה מתקבלת.

בהליך בקשות בנייה (בב"נ) שהוגש בשנת 2018 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

הטענה כי פרטיות המבקשים נפגעה ולפיכך, ביצעו את הבניה אינה מהוה כשלעצמה עילה לביטול צו ההריסה שניתן.
...
באשר לטענת המבקשים כי העבודה מושא הצו אינה מהווה עבודה אסורה וזאת כיוון שהיא פטורה מהיתר, הרי שגם דינה של טענה זו להידחות ואני מקבלת עמדת המשיבה.
לפיכך, לאור כל האמור אני דוחה את הבקשה.
נוכח הזמן שחלף מאז הוצא צו ההריסה המנהלי ולאור העובדה שהתנהל דיון מהותי לגופו של עניין זה מכבר, אני מורה כי צו ההריסה יעוכב ב- 50 ימים על מנת לאפשר למבקשים לפעול ככל שימצאו לנכון להכשרת התוספת מושא הצו המנהלי.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 18/6/23 ניתן צו במעמד צד אחד האוסר על המשיב "להטריד את המבקשת בכל דרך ובכל מקום, לרבות בביתה ובמקום עבודתה; לפגוע בפרטיותה בכל דרך אחרת; ליצור עם המבקשת כל קשר, בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר לרבות בכל מדיה דיגיטאלית", ונקבע דיון במעמד שני הצדדים ליום 25/6/23.
על אף שהמשיב, שהתייצב לדיון והכחיש את טענות המערערת כלפיו, היתנגד לדחייה נוספת של הדיון ובקש שהצו הזמני שניתן נגדו יבוטל, לא מיהר בית המשפט למחוק את הבקשה העיקרית, וקבע כי בנסיבות של שהות המערערת בבית החולים, אין מקום להורות על ביטול הצוו על אף העדר התייצבותה (הגם שהמערערת לא הגישה לבית המשפט קמא אישור רפואי בנוגע לשהותה של בתה בביה"ח).
...
ביום 19/6/23 הגישה המערערת בקשה לדחיית הדיון בטענה כי במועד שנקבע היא צפויה להיות בחו"ל. בית המשפט נעתר לבקשה והדיון נדחה ליום 29/6/23 בשעה 14:00.
יחד עם זאת, קבע בית המשפט קמא, כי המערערת הגישה מספר רב של בקשות לדחיית דיונים, שלחלקן נעתר בית המשפט קמא לאור הסכמת ב"כ המשיב, ולחלקן לא נעתר, ויש מקום בנסיבות אלה לפסוק הוצאות מדודות בגין אי התייצבות המערערת לדיון וביטולו.
נטען כי כבר ביום 29/6/23 היה ברור לבית המשפט קמא כי המערערת לא תתייצב לדיון שנקבע ליום 2/7/23, שכן במסגרת בקשת הדחיה הבהירה שלא תהיה בארץ במועד זה. הכרעה: לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, בהחלטה נשוא הערעור ובתיק של בית המשפט קמא, אני סבורה כי בהתאם לאמור בתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018, דין הערעור להידחות בלא צורך בתשובה, שכן אין לערעור סיכוי להתקבל.
בית המשפט קמא גילה אורך רוח וסבלנות רבה כלפי המערערת, וכלפי בקשותיה לדחיות מועדי הדיון שנקבעו, כפי שיפורט להלן: בית המשפט קמא נעתר לבקשתה הראשונה של המערערת לדחיית דיון (שנקבע בטווח של 7 ימים לאחר מתן הצו הזמני שניתן במעמד צד אחד, בהתאם להוראות החוק), וקבע מועד חדש לדיון בהתאם לאחד המועדים שהציעה המערערת בבקשתה.
לאור כל האמור לעיל, ובהתאם לתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, אני מורה על דחיית הערעור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו