ביטול צו הריסה מנהלי על בסיס טענות מרובות

לפני בקשה לביטול צו הריסה מינהלי שמספרו 1735 – 2021, שנחתם בתאריך 12/01/2022 ע"י אדריכל אודי כרמלי.

הצדדים לא ביקשו לקבוע התיק לשמיעת ראיות ובקשו שהחלטה תנתן על בסיס הטענות שהושמעו.

לעניין זה אציין ראשית שגודלו של הגגון הוערך על פי הצוו על בסיס הצלום הפוטוגרומטרי "כי לא הייתה אפשרות לבצע מדידה פיזית בשטח". על פי דוח הבקורת מדובר בגגון שאורכו 5 מטרים בקרוב והוא בולט מחזית המבנה כ7.5 מטרים.

ייתכן שאם המדידה בפועל הייתה מגלה שמדובר בשטח קטן בהרבה מזה שנמדד בצלום או שהבליטה מקיר המבנה איננה בשיעור שהוסק מהצילום ,ייתכן והדבר היה מקרין על שיקול דעתו של חותם הצוו , בשעה שהיה בוחן אם יש מקום לאכוף בנסיבות מקרה זה בצו מינהלי.

...

מעבר לכך אני סבור שבנסיבות מקרה זה היה ראוי לבצע מדידה של ממש לגגון בטרם הוצאת הצו.

אציין שגם עיון בהנחיות התוספת השנייה אינו מוביל למסקנה חד משמעית שגגון ניתן להציב אך ורק מעל דלת הכניסה למבנה.

אציין שלא העמקתי בשאלת מועד הבנייה, כי לטעמי גם אם אצא מנקודת הנחה שמדובר בבניה חדשה הרי אני סבור שמדובר בבניה מותרת על פי תקנות.

תצהיר תומך ואסמכתאות לתמיכה בטענה כי למבקש זיקה לנכס הוגשו רק ביום 9.3.23 ולאחר שניתנה החלטה המורה על כך. תמצית הבקשה לביטול צו ההריסה המבקש, שניכר כי הוא בקיא בניהול הליכים משפטיים, העלה טענות רבות במספר מסמכים שהוגשו מטעמו.

עוד נטען כי הצוו ניתן על סמך עובדות שגויות: אין זה נכון שנהרס מחצית קיר (סומן בתרשים 2-1), שטח ה-15 מ"ר בסעיף 2 לצוו כולל את שטח המחסנים עצמם בהקף של 14-13 מ"ר; הסימון בתרשים לגבי הריצוף שגוי; שרטוט המעגל בתרשים אינו נכון; אין הגדלה על חשבון מדרכה; הסימונים בתרשים לא מתארים נכונה את מיקום קירות הזכויות.

גם אם מוטב היה לו נרשם בצו שטח החריגה משטח המחסנים לפי ההיתר, אינני סבור כי קיים פגם לעניין זה. בכל הנוגע לתרשים, לא הוכח בפניי באופן מספק כי הוא אינו תואם את הבינוי (כאמור לא צורף תצהיר איש מיקצוע), אך גם לו כך היה אינני סבור כי מדובר בפגם חמור שמצדיק ביטול צו הריסה מינהלי.

...

המשיב טוען כי על הבקשה להידחות על הסף, בהיעדר זכות עמידה, שכן המסמכים שצורפו לעניין זיקת המבקש לנכס (רק לאחר שניתנה החלטה המחייבת לעשות זאת) אינם מוכיחים כי המחסן מושא צו ההריסה הינו בבעלות המבקש.

סוף דבר המבקש כשל בהוכחת איזה מהתנאים הנדרשים בסעיף 229 לחוק לשם ביטול צו ההריסה המנהלי מושא דיוננו.

לפיכך – הבקשה נדחית, להוציא לעניין הריצוף בתוך שטח המחסנים בהתאם להיתר המקורי ותקרת הגבס, אשר ניתן להותיר על כנם.

משלא נתקבלו מרבית טענותיו של המבקש ולאור החלטתי כי הצו לא יבוטל, כאשר נלקחה בחשבון העובדה שהמבקש הגיש תגובה נוספת מבלי שקיבל רשות לעשות כן, אני מחייב את המבקש בהוצאות המשיב בסך של 4,500 ₪.

בביקור במקום שהתקיים ביום 1.6.23 הודבק צו הריסה מנהלי על דלת העבירה.

המחלוקת טענות המבקש המבקש טוען כי בצו ההריסה המינהלי נפלו פגמים רבים.

לטענתו, משלא מולאו התנאים הבסיסיים להוצאת צו הריסה מנהלי, ביניהם, פרטים בדבר מיקום המקרקעין בהם חל הצוו, פרטים בדבר הבנייה שהצו מורה על הריסתה ותאור העובדות על פיהן ניתן הצוו שגוי מיסודו – דין הצוו להתבטל.

לגבי המדידה באמצעות GIS, מדובר במערכת בעלת יכולות מדידה אשר נעשה בה שימוש על בסיס יום יומי וממילא לא הוגשה כל מדידה שתסתור זאת, לא על ידי מודד מוסמך ולא על ידי המבקש.

...

טענות המשיבה מנגד, טענה המשיבה כי דין הבקשה להידחות על הסף שכן המבנה נשוא הצו כלל אינו שייך למבקש ולא הוכחה זיקה לנכס.

לצו הריסה מנהלי השלכות מהותיות על קניינו של הפרט, ועל כן צריכה הרשות להקפיד הקפדה יתירה על קיום הוראות החוק ככתבן וכן לדקדק ולדייק בכל המסמכים הקשורים בו. יחד עם זאת, משאין מדובר בצו עצמו כי אם בהודעה על הדבקתו ובשים לב לכך כי לא עלתה טענה על ידי המבקש כי לא קיבל לידיו את צו ההריסה ונוכח העובדה כי על גבי אישור הדבקת הצו מופיעה חתימתו הידנית של מר מדמון, נחה דעתי כי אין בהעדר החתימה להוות פגם מהותי בצו ההריסה.

לפיכך, דין טענה זו להידחות.

נוכח האמור, לא מצאתי כי עלה בידי המבקש לסתור חזקה זו. סוף דבר הבקשה מתקבלת והצו מבוטל.

תמצית טענות הצדדים בכתבי הטענות ב"כ המבקש, עו"ד עלאא תלאווי, וב"כ המשיבה, עו"ד אמיר ברק, הציגו את טיעוני שולחיהם כהרגלם בפירוט אך גם ברהיטות, בכתב ובעל פה, והטענות רבות ומגוונות.

בהקשר זה מפנה המבקש להחלטות שיפוטיות בהן ביטלו בתי משפט צוי הריסה מינהליים לאחר שקבעו כי נפלו פגמים מהותיים בהליך בשל "תמונה ראייתית מעוותת" (בצה"מ (שלום – באר שבע) 32551-12-19 גזיה אלהושלה נ' ועדת ערר לתיכנון ובניה מחוז דרום (פורסם בנבו, 29.4.20)) או כאשר נימסר "מידע מוטעה ומטעה בפרט עקרי ומרכזי ביותר בתצהיר" (בצה"מ (שלום – ירושלים) 33842-05-19 אחמד קומבר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 21.7.19)).

כשלעצמי, אני סבור כי ברוח הדברים שנאמרו בבר"מ 7515/07 גלינה בר בע"מ נ' ראש עריית תל אביב יפו (פורסם בנבו, 5.9.07), בירור של טענה מעין זו יכול להעשות גם במסגרת הליך מינהלי, אך לא על סמך טענות בעלמא אלא רק על סמך נתונים עובדתיים מספקים, שיש קושי מובנה לאוספם או להציגם בהליך מינהלי מעין זה, שאמור להיות הליך מהיר ויעיל בהרבה מהליך פלילי.

לאחר כל זאת, בבחינת הנתונים העובדתיים שעל בסיסם ניתן הצוו ופורטו בסעיף 4 לתגובת המשיבה מיום 17.1.23 והתבררו גם בעדויותיהם של המפקח מטעם המשיבה ליאור מגידיש והמבקש, עולה כי אכן ביצע המבקש בנייה אסורה בקרקע חקלאית וכי השלמת בניית הגדר נעשתה רק סמוך להוצאת צו ההריסה (עדות המבקש, ע' 11, ש' 22-23), באופן שהצדיק את מתן הצוו.

...

על כן, דינה של טענת האכיפה הבררנית להידחות אף היא.

סיכומו של דבר הבקשה נדחית.

כאמור, הבקשה נדחית, והתיק ייסגר.

עקרי העובדות ופירוט ההליך עד כה עניינו של הליך זה בבקשה לביטול צו הריסה מנהלי עליו חתם יו"ר הוועדה המקומית לתיכנון ובניה- מחוז ירושלים (להלן גם: "נותן הצוו") ביום 22.11.23 (נספח לבקשה, להלן: "הצוו"), בהתאם לסמכותו לפי סעיף 221(א) לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק").

ביום 10.12.23 הגישה המשיבה "בקשה למחיקת או דחיית הבקשה לביטול ו/או עיכוב ביצוע הצוו המינהלי על הסף תוך חיוב המבקש בהוצאות ולבטל את עיכוב ביצוע הצוו". עיקר הבקשה נסובה על הטענה כי המבקש לא הוכיח זיקה קניינית למבנה מושא הצוו באופן המאפשר לו את הגשת הבקשה.

בסיום הדיון סיכמו הצדדים טענותיהם על פה. עקרי טענות המבקש המבקש טוען כי נפלו בצו פגמים רבים שיש בהם כדי להביא לבטלותו.

המסגרת הנורמאטיבית למתן צו הריסה מנהלי מעוגנת בסעיף 221 לחוק הקובע כי: "ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הריסת העבודה האסורה (בפרק זה – צו הריסה מנהלי), ובילבד שבמועד הגשת התצהיר לא הסתיימה העבודה האסורה או שלא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהסתיימה, ולעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ-30 ימים מהיום שאוכלס; צו הריסה מנהלי יכול שיכלול גם הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור". על מנת לוודא כי סמכות זו, שמשמעותה הריסה בצו מנהלי של מבנים לרבות מבנים למגורים, מבוצעת במקרים המתאימים לכך וכי שיקול הדעת מופעל בצורה ראויה ועל בסיס תשתית עובדתית, משפטית ותכנונית מדוייקת, נקבעו בחוק תהליכים ברורים ומובנים שרק בהתקיימם מוסמך בעל הסמכות לחתום על הצוו.

...

הנה כי כן, המסקנה היא כי הקומה השלישית לא נותרה במצבה הקודם אלא הורחבה ומעליה נבנתה קומה נוספת.

סיכומו של דבר הוא כי לא עלה בידי המבקש להוכיח דבר קיומו של פגם היורד לשורשו של עניין ומצדיק את ביטול צו ההריסה המינהלי.

סיכום הבקשה- נדחית.