ביטול צו הריסה בשל הפרת חובת התייעצות עם הגורמים הרלוונטיים

פגמים המחייבים את ביטולו, למשל: הבנייה הסתיימה לפני יותר מ-6 חודשים מיום הגשת תצהיר המפקח, הצוו אינו דרוש לצורך מניעת עובדה מוגמרת, המשיבה לא מילאה אחר כל התנאים שמאפשרים לה להוציא צו הריסה, קיימת הפרה של חובת הוועצות ולא הועברו לגורמים הרלוואנטיים מלוא הנתונים הדרושים.

ב"כ המשיבה ציינה כי ביום 11.5.20, לאחר שהושלמה הפרוצידורה על פי הוראות הדין להוצאת צו הריסה מינהלי לפי סעיף 221 לחוק התיכנון והבניה, לאחר הוועצות עם מתכנן המחוז ועם היועץ המשפטי של היחידה הארצית לאכיפת דיני התיכנון והבניה ביום 10.5.20, הוציא מנהל מחוז מרכז ביחידה הארצית לאכיפת דיני התיכנון והבניה במשרד האוצר צו הריסה מינהלי למבנים.

...

לאחר שהמפקח קשר את תצלומי האוויר למקרקעין ולמבנים, הנני מקבלת את תצלומי האוויר כראיה.

סוף דבר תופעת הבניה הבלתי חוקית הוגדרה על ידי בית המשפט העליון כ"מכת מדינה", תופעה זו התרחבה עם השנים והיא מחייבת הוצאת וביצוע צווי הריסה מינהליים בכל מקרה של בניה שהכשרתה איננה מצויה או שאינה נראית בהישג ידו.

לאור האמור, הבקשה נדחית.

בסיכומי המבקש, אשר הוגשו, לבקשתו, לאחר שהתקיים דיון בבקשה במסגרתו נשמעו העדים, נטען כי חרף כתב ההאצלה אליו הפניתה המשיבה, לגורם שהוציא את הצוו לא היתה סמכות להוציאו היות ולא היתקיימו לגביו התנאים הקבועים בסעיף 232 לחוק התיכנון והבניה (ובעיקר אישורו של היועץ המשפטי ליחידה הארצית לאכיפה); עוד נטען כי המשיבה לא גבתה מהמבקש כל הודעה ולא שמעה גרסתו, כמו גם הפרה את חובת ההיוועצות בין גורמי המשיבה, באופן שלא הועבר בין הגורמים מידע מדוייק באשר לתחילת הבניה ולסיומה.

הוא ציין שלא גבה הודעה מהמבקש שכן לא קיימת דרישה בחוק לפעול כך. כמו כן, ציין שהתקיימה היתייעצות עם סגן המנהל.

כאמור, ייעוד המקרקעין הוא קרקע חקלאית מוכרזת (איזור חקלאי נוף כפרי פתוח) והמבנה שהוקם ייעודו למגורים; למבנה שהוקם אין היתר בניה כדין, ההיתר שעל בסיסו הוקם המבנה הוא היתר למחסן חקלאי בשטח של 20 מ"ר ופקע בחודש אפריל 200; הבניה טרם הסתיימה ולא הוכח שהמבקש מתגורר במבנה; אין כל חובה על פי דין לגבות הודעה מהמבקש טרם הוצאת הצוו או להעניק לו זכות שימוע; לא היה שהוי בהוצאת צו ההריסה, שכן המפקח העיד שהבניה האסורה הובאה לידיעתו לאחר פיענוח תצלומי הסימפלקס והוא מיד פעל לאכיפת הדין; מועד התחלת הבניה, כאשר ליחידה הארצית כלל לא היה ידוע על הבניה, אינו רלוואנטי והשאלה אם הבניה הסתיימה בעת הוצאת הצוו; כפי שהעיד המפקח, וכפי שמצוין בגוף צו ההריסה, קויימה חובת ההיוועצות; כמו כן, צו ההריסה המינהלי הוצא בסמכות, על ידי הגורם המוסמך, וזאת על פי כתב אצילת סמכות מיום 30.8.18, אשר הוגש לעיוני, הערוך בהתאם לסעיף 232 לחוק התיכנון והבניה.

חזקה כי אצילת הסמכות נעשתה בתנאים הקבועים בחוק, דהיינו, לאחר אישורו של היועץ המשפטי ליחידה הארצית לאכיפה (סעיף 232(ב) לחוק) וב"כ המבקש לא סתר את חזקת תקינות עבודת הרשות המנהלית בענין זה. לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לביטול צו ההריסה המינהלי.

...

עיון בחשבונות החשמל והמים שצורפו לבקשה, אף שלא הוכח שאלה מתייחסים למבנה מושא צו ההריסה המנהלי, אינו תומך במסקנה שמתגוררים במבנה, נוכח החיובים המינוריים, אם בכלל, הכלולים בהם.

כאמור, גם בראיות אלה אין כדי לתמוך במסקנה שהמבקש מתגורר במבנה.

חזקה כי אצילת הסמכות נעשתה בתנאים הקבועים בחוק, דהיינו, לאחר אישורו של היועץ המשפטי ליחידה הארצית לאכיפה (סעיף 232(ב) לחוק) וב"כ המבקש לא סתר את חזקת תקינות עבודת הרשות המנהלית בענין זה. לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי.

צו ההריסה הוצא ביחס למקרקעין, הידועים כחלקה 78 בגוש 8872 (נ.צ. 196670/670474), והנמצאים בעיר כפר קאסם (להלן – המקרקעין) ומתייחס לעבודות הבנייה הבאות: הכשרת קרקע כולל שימוש אסור בשטח של כ-1,000 מ"ר, ריצפה והכנס לסככ בשטח של כ-50 מ"ר, מבנה יביל מברזל ומחסן ציוד כלי עבודה בשטח של כ-35 מ"ר, מתקן ליצור טיט/סיד כולל אמבטיה מברזל, סילו ומכונת ייצור בשטח של כ-160 מ"ר, ומבנה יביל מברזל בשטח של כ-7 מ"ר. עתה מונחת בפני הבקשה לביטול צו ההריסה.

2.5 קיימת הפרה של חובת ההיוועצות, ואף לא הועברו לגורמים רלוואנטיים מלוא הנתונים הנדרשים.

צו ההריסה הוצא לאחר הגשת תצהיר המפקח ובהתאם להוראות סעיף 221(ב) ךלןק, וכן לאחר היתייעצות נותן הצוו עם היועץ המשפטי של המשיבה ביום 16.2.21, ולאחר היתייעצות עם מתכנן מחוז מרכז שבתחומו ניתן הצוו, שהתקיימה ביום 18.2.21 בהתאם להוראות סעיף 225(א)(1) לחוק.

...

ממילא אי קיום השימוע במקרה דנן לא פגע כלל בחוקיותו ובתוקפו של צו ההריסה, ודין טענת המבקש בעניין זה להידחות.

המבקש לא הוכיח, איפוא, כי נפל פגם כלשהו בהוצאת צו ההריסה ו/או כי מתקיימת עילת ביטול כלשהי, ודין טענותיו להידחות.

סיכום 5129371הבקשה לביטול צו ההריסה נדחית.

עוד ציינה המבקשת כי ככלל ביצוע צוי הריסה מלווה במצב טעון ורגיש, שעלול להיתדרדר לאלימות בנקל ומכאן שסיוע של המישטרה באבטחת ביצוע צוים הנו הכרחי על מנת למנוע פגיעות בנפש והפרת הסדר הצבורי.

· בפנייתו הוסיף המשיב טענות שמטרתן להצביע על פגמים שנפלו בצו ההריסה כגון העידר קיום חובת ההיוועצות עם הגורם הרלוואנטי בהתאם לסעיף 225(א)(1) לחוק התיכנון והבניה, הוצאת הצוו בנגוד למדיניות האכיפה ובחוסר סבירות קצוני אגב הפלייתו של המשיב לרעה בהשוואה למקרים דומים באיזור.

בחלוף המועד להגשת בקשה לביטול הצוו, ובהיעדר הגשת בקשה לביטולו ובהתקיים יתר התנאים האמורים בתקנות התכנון והבנייה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי), תש"ע – 2010, לא היה בעובדה זו כדי לשנות מהחלטתי המנומקת ואשר נשענה על הנימוק שהוכר בפסיקה כנימוק מוצדק להארכת המועד לבצוע צוי הריסה מנהליים.

...

ההחלטה: בהחלטתי מיום 16/9/22 דנתי בטענות המבקשת ומצאתי לנכון להיעתר לבקשת המבקשת ובהתאם הוריתי על הארכת תוקף ביצוע הצו לתקופה של 90 ימים, קרי עד ליום 18/12/22.

אינני קובעת כי לא נפל פגם בבקשה, שכן ציון עובדות שגויות בבקשה המוגשת לביהמ"ש מהווה פגם שאין להקל בו ראש, אך לא הפגם עליו הצביע המשיב אין בו כדי להביא לביטול החלטתי בנסיבות בהן ניתנה.

החלטתי שניתנה ביום 19/6/22 מדברת בעד עצמה והעובדה כי המשיב הוא "פלוני אלמוני" לא היוותה נימוק לבקשה, אלא תצהירו של סמב"צ מרחב כנרת במשטרה, לפיו המשטרה לא יכולה להעניק סיוע לביצוע הצו, עקב שיקולים מבצעיים, ריבוי צווים אחרים עמן מתמודדת המשטרה וזאת במסגרת לוח הזמנים שעמד לרשות המשטרה עד לפקיעת תוקף הצו.

לסיכום, מאחר ואלו הם פני הדברים, לא מצאתי בנימוקים שעלו על ידי המשיב נימוקים המצדיקים את ביטול החלטתי ואני מורה על דחיית הבקשה.

לעניין תקנה 12(3), מציינת המבקשת כי לא נטענה טענה מצד המשיבה לעניין זה. עוד מציינת המבקשת כי בחוות דעתו של מר בועז יעקובי, מנכ"ל ומייסד חברת "לשחק על בטוח", ציין הוא כי "אין צורך בהוצאת היתר בנייה לפני התקנת הצללות". שנית, טוענת המבקשת כי נפלו פגמים בהליך הוצאת צו ההריסה המינהלי, החל מהפרת חובת הוועצות, היתנהלות מנהלית פגומה ורשלנות תוך הצגת מצג שוא שגוי, העולים כדי אכיפה בררנית.

לעניין ההתנהלות המנהלית הפגומה והצגת מצג שוא, טוענת המבקשת כי בנגוד להתחייבות המפקח מהסיור הראשון שנערך במקרקעין, לא טרח האחרון לעדכן את הגורמים הרלוואנטיים אצל המבקשת אודות לישכת התיכנון והצורך בהיתר למבנה נשוא הצוים.

דיון אציין כבר עתה בפתח ההחלטה כי החלטתי לדחות את בקשת המבקשים לביטול צוי ההריסה המינהליים, מהנימוקים שיובאו בהחלטה זו. המסגרת הנורמאטיבית בעניינינו מצויה בסעיף 229 לחוק התיכנון והבניה הקובע כי: "לא יבטל בית המשפט צו מנהלי אלא אם כן הוכח לו שהעבודה או השמוש בוצעו כדין או שלא היתקיימו הדרישות למתן הצוו כאמור בסימן זה, או אם שוכנע כי נפל הצוו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצוו". כמשתמע מסעיף זה, על בית המשפט לבחון את מעטפת צו ההריסה המינהלי שהוצא.

לעניין זה, מר בן אליעזר בעדותו אף ציין כי "המצופה מגוף שרוצה להקים סוג כזה של מבנה להתייעץ עם מהנדסה הועדה המקומית... אם הייתה היתייעצות איתנו לפני עבודות הבצוע אני מניח שהתשובה שלנו הייתה 'נידרש הליך מסודר' ולא היה ביצוע של צוים כאלה או אחרים" (פרוטוקול מיום 24.07.2023, עמ' 21 שורה 21-26).

...

מקובלת עליי עמדתו של מר אשר, אשר ציין בעדותו כי "הנהלים לגבי צווי הריסה מנהליים הם שהם בסדרי העדיפות עליון לעומת אכיפה פלילית שהינה בעיקר לשימושים שלא עומדים בלוחות הזמנים של צווים מנהליים לאכיפת שימוש" (פרוטוקול מיום 24.07.2023, עמ' 93 שורה 11-13).

סוף דבר מכל האמור לעיל, ולאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, אני דוחה את בקשת המבקשת לביטול צווי ההריסה המנהליים.

ברם, לפנים משורת הדין, וכן על פי אמרתה של גב' גולדשטיין לעניין הסדרת ההיתר (פרוטוקול מיום 24.07.2023, עמ' 69 שורה 26-32), אני מורה על עיכוב ביצוע צווי ההריסה המנהליים.