אין מקום לפרט עילות הגנה אלה, שכן לא אזדקק להן בפסיקתי זו.
מאחר, שהצדדים הסכימו כי בתיק לא מתעוררות בעיות עובדתיות, סוכם כי הם יסכמו לעניין הבקשה לדחיה על הסף, בשאלות כדלקמן:
א.האם פסק הדין שנתן תוקף להסכם הפשרה מהווה מעשה בי-דין כנגד המבקשת בהיתחשב בטענותיה, שפסק הדין בטל מעיקרו בין משום שהצדדים לא היו מוסמכים להגיע להסכם הפשרה, ובין משום שהסכם הפשרה נוגד את תקנת הציבור ואת העקרונות של תובענה ייצוגית.
...
אינני סבורה שיש לדחות את הבקשה, כיוון שאני סבורה שהבקשה נכנסת לגדריה של תקנה 100 (1) לתקנות סד"א, דהיינו ש"אין הכתב מראה עילת תביעה", ולכן על פי תקנה 100 ימחוק בית המשפט את התובענה ולא ידחנה.
לעניין המשך ההליכים בתיק באשר לתובענה ולביטול הסכם הפשרה ופסק הדין, אני מורה כדלקמן:
על המבקשת להודיע לבית המשפט תוך 14 ימים מהיום (פגרת הסוכות אינה דוחה מועדים) אם היא מעוניינת להמשיך בתובענה כמייצגת את עצמה בלבד.
באשר להוצאות בקשה זו, בהתחשב בכך שגם המשיבות הגישו את שתי התובענות הייצוגיות על פי תקנה 29 לתקנות סד"א, ומאחר שבשלב זה, הנימוק לדחייה על הסף של הבקשה לאישור התובענה הייצוגית של המבקשת מסתמך על פרשנות שונה לתקנה 29, אינני סבורה שיש לפסוק למשיבים או למי מהם הוצאות ושכ"ט עו"ד. אני מורה אם כן שכל צד ישא בהוצאותיו.
