מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטול פשרה ייצוגית מתי

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהקשר הזה הפנה המבקש לת"א (מחוזי ת"א) 2560/01 בירנבוים נ' קלאב הוטלס אינטרנשיונאל (א.ק.ה.) בע"מ (פורסם באר"ש, 17.03.2003), שבו ביטלה השופטת דרורה פלפל הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שאישרה קודם לכן.
...
ס ו ף ד ב ר אני דוחה את טענת משיבה 2 להעדר יריבות, באשר מנהלה הכללי בשעתו, רועי ורמוס, חתם בשמה על דוח לשנת 2009 שנשלח לעמיתים (נספח 1/ו לבקשה).
אני נעתרת לבקשה לאישור התובענה הייצוגית.
המשיבות תשלמנה למבקש את הוצאות הבקשה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

מסלול זה אינו עולה בקנה אחד עם הוראת חוק תובענות ייצוגיות, המורה מפורשות כי לא ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית אלא לפי העילות המנויות בתוספת השנייה לחוק או בעיניין שנקבע לגביו בהוראת חוק כי ניתן להגיש בו בקשה לאישור תובענה כייצוגית (סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות); בקשה לביטול הסדר פשרה בהליך ייצוגי אינה נמנית בגדר העילות שבגינן ניתן להגיש הליך ייצוגי, וכבר בשל כך לא ניתן לפעול בהתאם למסלול ה"ארבעה-שלבי" המוצע.
...
סוף דבר על יסוד מכלול הנימוקים שפורטו, נמצאנו למדים כי ניתן להגיש בקשה לביטול הסדר פשרה בהליך ייצוגי, וכי בקשה כזו מקומה להידון בגדרי ההליך הייצוגי המקורי ולא במסגרת בקשה חדשה לאישור תובענה כייצוגית.
יצוין כי השופטת ברון בחנה בחוות דעתה, מעבר לדרוש בשל המסקנה אליה הגיעה בעניין נטילת הסיכון על ידי המשיב – כאמור בפסקה 52 לחוות דעתה – את שאלת התקיימותה של הטעיה בנסיבות המקרה.
(בדימוס) המשנה לנשיאה (בדימוס) נ' הנדל: אני מצטרף לעמדת חברתי השופטת ע' ברון, לפיה דין הערעור להתקבל.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת (בדימוס) ש' אלמגור) בת"צ 45368-12-13 מיום 24.6.2019, בגדרה התקבלה בקשת המשיב לביטול חלקי של הסדר פשרה בין הצדדים ופסק דין שהעניק לו תוקף, וכן אושרה בקשתו לאישור תובענה ייצוגית נוכח הביטול האמור.
...
מנגד, טען המשיב בתשובתו כי דין הבקשה להידחות.
לאחר עיון הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
מבלי לקבוע מסמרות באשר לסיכויי הערעור בעת הזו, סבורני כי הבקשה אינה מבססת עילה לעיכוב ביצוע מבחינת מאזן הנוחות.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך דנ"א (דנ"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

הקושי בהלכה זו, לטענת המבקש, נובע מכך שבקשה לביטול הסדר פשרה בהליך ייצוגי לא תוכפף לתנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות, ובהם "שרשרת האישורים והפרסומים הנדרשים כתנאי לאישור תובענה כייצוגית". מצב שכזה יביא לכך שבשונה מהליך אישור הסדר הפשרה, בהליך הביטול לא יידרש אישור של גורם כלשהוא מלבד בית המשפט, כך שהתובע הייצוגי יוכל להסתלק מבקשת הביטול או להתפשר עם הנתבע מחוץ לכותלי בית המשפט ללא פקוח שפוטי וציבורי.
...
אף שבמסלול דיוני זה יש משום חידוש, לא שוכנעתי כי קביעות בית המשפט בהקשר זה מצדיקות חריגה מהכלל הנקוט בשיטתנו ולפיו "ההלכה נקבעת על ידי הרכב ראשוני של בית משפט זה – בין שהוא הרכב של שלושה שופטים ובין שהוא הרכב מורחב מלכתחילה – בלא שיש צורך לאשר כל הלכה חדשה על-ידי עריכת דיון נוסף בה" (דנ"פ 6519/05 עיסא נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (2.9.2005)).
בשולי הדברים אוסיף כי העובדה שפסק הדין ניתן פה אחד מחזקת אף היא את המסקנה שאין להורות על קיום דיון נוסף בו (דנ"א 9062/20 גבעות דוד השקעות ונדל"ן בע"מ נ' מנהל מע"מ – תל אביב-יפו, פסקה 15 (1.6.2021); דנ"א 2393/12 מדינת ישראל נ' מולהי, פסקה 9 (22.4.2012)).
מכל הטעמים שפורטו לעיל, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2005 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

אין מקום לפרט עילות הגנה אלה, שכן לא אזדקק להן בפסיקתי זו. מאחר, שהצדדים הסכימו כי בתיק לא מתעוררות בעיות עובדתיות, סוכם כי הם יסכמו לעניין הבקשה לדחיה על הסף, בשאלות כדלקמן: א.האם פסק הדין שנתן תוקף להסכם הפשרה מהווה מעשה בי-דין כנגד המבקשת בהיתחשב בטענותיה, שפסק הדין בטל מעיקרו בין משום שהצדדים לא היו מוסמכים להגיע להסכם הפשרה, ובין משום שהסכם הפשרה נוגד את תקנת הציבור ואת העקרונות של תובענה ייצוגית.
...
אינני סבורה שיש לדחות את הבקשה, כיוון שאני סבורה שהבקשה נכנסת לגדריה של תקנה 100 (1) לתקנות סד"א, דהיינו ש"אין הכתב מראה עילת תביעה", ולכן על פי תקנה 100 ימחוק בית המשפט את התובענה ולא ידחנה.
לעניין המשך ההליכים בתיק באשר לתובענה ולביטול הסכם הפשרה ופסק הדין, אני מורה כדלקמן: על המבקשת להודיע לבית המשפט תוך 14 ימים מהיום (פגרת הסוכות אינה דוחה מועדים) אם היא מעוניינת להמשיך בתובענה כמייצגת את עצמה בלבד.
באשר להוצאות בקשה זו, בהתחשב בכך שגם המשיבות הגישו את שתי התובענות הייצוגיות על פי תקנה 29 לתקנות סד"א, ומאחר שבשלב זה, הנימוק לדחייה על הסף של הבקשה לאישור התובענה הייצוגית של המבקשת מסתמך על פרשנות שונה לתקנה 29, אינני סבורה שיש לפסוק למשיבים או למי מהם הוצאות ושכ"ט עו"ד. אני מורה אם כן שכל צד ישא בהוצאותיו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו