ביטול פקודת מאסר הוצאה לפועל לא חוקית

כנגד תביעת התובעת טוען הנתבע, כי כלל לא סוכם בין הצדדים שיבוטלו כל הליכי ההוצאה לפועל, אלא פקודת המאסר בלבד, וכלל לא דובר על ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ.

גם טענה זו יש לדחות, היות ושאלת הידיעה של התובעת אודות תיק ההוצאה לפועל אינה במחלוקת, לאחר שקבלה לידיה את פקודת המאסר ופנתה אל הנתבע על מנת להסדיר את החוב.

אמנם, בתי המשפט הכירו לא פעם בתביעות על פי חוק איסור לשון הרע, כאשר בנסיבות מסוימות היתקבל צו עיקול על נכסיו של אדם בבנק, ונקבע כי זהו פירסום שעשוי להשפילו ולבזותו (ראה, למשל, ע"א (י-ם) 45661-12-10 עו"ד גסלר נ' עריית ירושלים, 24.3.11), עם זאת אחריות מכוח חוק איסור לשון הרע עשויה לקום במקרים מיוחדים, כמו למשל כאשר החוב כלל אינו חובו של התובע, או שהוא לא נידרש כחוק לשלמו טרם נקיטת הליך העיקול, וכיו"ב. התובעת לא הבהירה כיצד מיתקיים יסוד הפירסום כאשר מדובר בצו לעיכוב יציאה מהארץ, ומדוע יש לחייב את הנתבע על פי חוק זה, כאשר התובעת הייתה מודעת לנקיטת הליכי ההוצאה לפועל נגדה, לפחות שבועיים לפני שביקשה לצאת את הארץ, וכאשר החוב עצמו אינו שנוי במחלוקת.

...

לטענת הנתבע לא הפר כל הסכמה, לא הפר כל חובת זהירות, לא ביצע עוולה נגד התובעת, ועל כן דין תביעתה להידחות.

באין עילה, דין התביעה להידחות.

התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבע שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסכום כולל של 4,000 ₪.

לפיכך, הנני מורה כבר כעת על ביטול פקודת המאסר אשר הוצאה כנגד המבקשת 2 במסגרת הליך זה. ביחס לפקודת המאסר אשר הוצאה כנגד המבקש 1, הרי שהטענה המרכזית העומדת בבסיס הבקשה להורות על ביטול פקודת המאסר אף כנגדו הנה כי ביום 12.9.16 ניתן כנגדו צו פשיטת רגל במסגרתו עוכבו כל ההליכים כנגדו ובכלל זה הקנס נשוא פקודת המאסר אשר הוצאה כנגדו במסגרת תיק זה. משכך, טען המבקש 1 כי דין פקודת המאסר כנגדו להתבטל.

לעניין הקף התערבותו של בית המשפט בהליכים לבצוע גזר הדין קבע כבוד השופט עמית, כי עם מתן גזר הדין סיים בית המשפט את מלאכתו וכי אין להוסיף לתפקידיו ביקורת על המרכז לגביית קנסות: "...הכלל הוא שבית המשפט סיים את מלאכתו עם גזר הדין, ואין להוסיף לתפקידי בית המשפט הפלילי גם ביקורת מינהלית על החלטות המרכז הנוגעות לאכיפת גזר הדין. הצעתה של הסניגוריה עלולה ליצור מצב של פניות חוזרות ונישנות של החייב לבית המשפט בבקשות פריסה למיניהן ולהפוך את בית המשפט הפלילי למעין הוצאה לפועל זוטא לבחינת יכולתם הכלכלית של הנידונים-החייבים, לאחר שנדחתה השגתם על החלטת המרכז. מה עוד, שלשיטת הסניגוריה, סמכות זו אינה מוגבלת רק לקנס ומח"ק, אלא גם לקנסות "רגילים" המוטלים על ידי בתי המשפט כעניין שבשיגרה, ללא מאסר חלף קנס בצדם.

...

לפיכך, הנני מורה כבר כעת על ביטול פקודת המאסר אשר הוצאה כנגד המבקשת 2 במסגרת הליך זה. ביחס לפקודת המאסר אשר הוצאה כנגד המבקש 1, הרי שהטענה המרכזית העומדת בבסיס הבקשה להורות על ביטול פקודת המאסר אף כנגדו הינה כי ביום 12.9.16 ניתן כנגדו צו פשיטת רגל במסגרתו עוכבו כל ההליכים כנגדו ובכלל זה הקנס נשוא פקודת המאסר אשר הוצאה כנגדו במסגרת תיק זה. משכך, טען המבקש 1 כי דין פקודת המאסר כנגדו להתבטל.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשתו של המבקש 1 להורות על ביטול פקודת המאסר אשר הוצאה כנגדו לדחייה.

בהמשך דבריו, התייחס כבוד השופט עמית לאפשרות למתן ארכה לתשלום הקנס במסגרת בקשה לפי סעיף 87 לחוק: "...מצאתי טעם בטענות המדינה, כי יש לפרש את האפשרות לתת אורכה לתשלום הקנס במסגרת בקשה לפי סעיף 87 כמוגבלת לנסיבות כגון דא, כלומר שדחיית תשלום הקנס תהיה לתקופה קצרה ומוגבלת, ובמטרה לאפשר לחייב הזדמנות נוספת לשלם את הקנס שהוטל עליו בטרם יישלח למאסר. אין הדבר זהה לדחיית תשלום הקנס בדרך של פריסה מחדש של תשלומים, שאז יש לראות זאת כהשגה הלכה למעשה על החלטת המרכז באשר לאופן תשלום החוב. סבורני כי לכך התכוון בית המשפט בפרשת גוסקוב בהדגישו כי "אין משמעות הליך ההשגה בחינה מחדש של עניינו של החייב כבמעין הליך ערעורי", ויש לאפשר לערכאה השיפוטית להידרש לטענות החייב רק כשהן "בגדר סמכות הערכאה הדיונית לעכב ביצועו של עונש" (ע"פ 29/13 בירנבוים נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 9 (‏13.1.2013)).

למעלה מן הצורך אעיר, כי דין בקשתו של המבקש 1 לדחייה אף מן הטעמים הבאים.

לפיכך, לא מצאתי ממש בטיעוניו לעניין השלכת הליך פשיטת הרגל בו הוא מצוי על ההליך דנן ומשכך, נדחות טענותיו של המבקש 1 לעניין זה. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, הנני מורה על ביטול פקודת המאסר אשר הוצאה כנגד המבקשת 2 במסגרת הליך זה. פקודת המאסר אשר הוצאה כנגד המשיב 1 תוסיף לעמוד בתוקפה ודין בקשתו לעניין זה לדחייה כאמור.

זו ההוראה המפורשת שבחוק ביחס לסמכות רשם ההוצאה לפועל, המאפשרת לו, בנסיבות העניין – לאחר ששמע את החייב – להחליט אחרת – וזאת על אף שניתן פסק דין על ידי ערכאה שיפוטית מוסמכת – ועל אף עליונות המזונות, להורות על ביטול פקודת המאסר, או כל החלטה מתאימה אחרת – בנסיבות העניין.

...

ואכן החלטת הרשמת הועברה היום, במסגרתה למדתי כי ביום 15.9.16 הורתה רשמת ההוצאה לפועל, בין היתר, כך: "בקשת הזוכה להוצאת פק' מאסר עת החייב אינו פורע את יתרת החוב בתיק המועדכנת על סך 27,781 ₪. בתיק מתעדכנת קרן חוב שוטפת על סך 2400 ₪, המטצרפת לקרן החוב בתיק. בנסיבות אלה אני מורה לאסור את החייב ... לתקופה של 15 ימים בגין אי תשלום סכום של 10000 ₪" (להלן: "ההחלטה המורה על מאסר").

בנסיבות אלה, אני מורה על מתן צו ארעי לעיכוב הליכי מאסר החייב בגין חוב מזונות עבר, וזאת עד לשמיעת עמדת הכונס הרשמי לבקשתו של החייב למתן צו כינוס נכסים שהוגשה לתיק זה, שתוגש תוך 30 ימים.

ביום 17.03.2022 הגיש היחיד את תגובתו לתגובת הממונה ובה שב ובקש להורות על עיכוב הליכי הוצאה לפועל הקיימים כנגדו תוך ביטול פקודת המאסר האמורה.

...

בהחלטה מיום 29.5.22 בחדל"פ 62072-03-22 ולסטנהולם נ' הממונה, קבע כב' השופט שחק כי הלכת אלקצאצי חלה ביחס להסדר חוב לפי תיקון 4 לחוק, ופירט שיקוליו שם. גם אם איני שותף באופן מלא למסקנה זו, השיקולים שפירט שם יפים גם לצורך דחיית בקשת החייב כבר בשלב זה. בהתאם לסעיף 324 לחוק: "תיבחן התמורה המוצעת לנושה בהסדר החוב, לעניין סעיפים 87(1) ו-88 לעומת התמורה שאותו נושה היה מקבל אם היה ניתן לגבי היחיד צו לשיקום כלכלי" בסעיף 86(ב) לחוק נקבע: "בבואו לאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי ישקול בית המשפט, בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך, ורשאי הוא לשקול שיקולים נוספים, ובהם שיקולים הנוגעים לעובדי התאגיד או לטובת הציבור". כאמור בתגובת הממונה, ההצעה המשופרת של החייב כוללת למעשה תשלום של כ- 12,000 ₪ לחודש למשך 60 חודשים, לרבות עבור חובות המזונות, למעט עבור המל"ל, שטרם נתן עמדתו העקרונית להחרגתו מהליך זה. הממונה הבהיר כי החייב נדרש פעמים רבות לפרט את מקורות המימון אולם התעלם מדרישות הממונה באופן המעלה חשד להסתרת נכסים, כאשר טוען כי משכר של 12,000 ₪ מעבודות מזדמנות יעמוד בתנאי ההסדר.

הרי אם הנושה תפעל בהליכים, לא יכול לכאורה החייב לשלם ליתר הנושים, ועל כן תנאי לכל הסדר חוב של החייב מול הנושים הרגילים, הוא הסדרת החובות של המזונות ישירות מול הנושות ומול המל"ל. לאור כל האמור לעיל, בקשתו של החייב להסדר חוב נדחית.

אני מורה על ביטול ההליך וסגירת התיק.

את בקשתו תמך המבקש במצבו הבריאותי והכלכלי הקשה, ובכלל זה בתיקים הרבים הקיימים לחובתו בלשכות ההוצאה לפועל ובחובותיו הכספיים.

לעניין בקשת החייב לביטול פקודת המאסר, אציין כי הכלל הוא כי אדם שלא עמד בתשלום קנס שהוטל עליו ונקבעה תקופת מאסר שיהיה עליו לרצות חלף תשלום הקנס, עליו לרצות עונש זה מיד לאחר שהתברר כי לא עמד בתשלום הקנס.

...

מכל הטעמים שלעיל ובהתחשב בחלוף הזמן מאז ניתן גזר הדין וזאת מבלי שהמבקש פעל בדרך כלשהיא לתשלום מלוא הקנס או עתר בבקשה מתאימה למשיבה להסדיר את חובו, לא מצאתי כי בעניינו של המבקש מתקיימות נסיבות המצדיקות להיעתר לבקשתו להפחית את ריבית הפיגורים.

סוף דבר לאור האמור לעיל, מצאתי לדחות את בקשתו של המבקש הן לעניין פריסת החוב והן לעניין הפחתת ריבית הפיגורים שהושתה עליו בגין אי תשלום החוב.

אני מורה על עיכוב ביצוע פקודת המאסר חלף קנס עד יום 1.10.22.