מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

ביטול פסק דין שניתן בהסכמה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הדברים מקבלים משנה תוקף מקום בו מתבקש ביטול פסק דין שניתן בהסכמת הצדדים (רע"א 7609/22 מסורת התורה בני ברק נ' ישיבת פונובז'ב בע"מ (23.4.23) בפסקות 17-18).
...
ודוק; העובדה כי הן עו"ד קריכלי והן הגב' שחתות מעידים על כך שאיפרגן ביקש מעו"ד קריכלי להכחיש כי הגב' ויוויאן חתמה על הנספח להסכם, מחזקת את התרשמותי, לפיה, איפרגן אינו ירא ממסירת עדות שאינה אמת ומשום כך אף עלה בדעתו לבקש מעו"ד קריכלי לעשות כן. לסיכום פרק זה; העובדה שאיפרגן בחר שלא לזמן את רעייתו להעיד, ובכך להימנע מהבאת עדות שיכולה היתה (אילו היה ממש בגרסתו), לפגום במהימנותו של עו"ד קירכלי ולחזק את מהימנותו הוא, יש בה בכדי לפגוע פגיעה ממשית במהימנותו ולבסס את החזקה, לפיה, אילו היתה מגיעה הגב' ויויאן איפרגן להעיד, היתה תומכת דווקא בגרסת עו"ד קריכלי.
סוף דבר תביעת איפרגן לביטול פסק הדין מחמת מרמה נדחית בזאת והסעד הזמני שניתן לעיכוב ביצוע פסק הדין בטל.
על מנת לאפשר לאיפרגן זמן התארגנות ראוי לאיתור דיור חלופי, אני מורה כי על איפרגן לפנות את הנכס לא יאוחר מיום 1.11.2023.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המערער לא השלים עם פסק הדין והגיש את העירעור שלפנינו בו חזר על טענותיו בבית משפט קמא, עתר לביטולו ואף הלין על ההוצאות שנפסקו לחובתו: ראשית, המערער טוען כי מתן "סעד הצהרתי בדבר ביטול פסק הדין שניתן בהסכמה, ביטול הסכם הפשרה ופיצול סעדים" מהוה סעד אופראטיבי ישיר ומובהק נגד עו"ד צבע, אשר מאפשר למערער לתבוע את נזקיו מעו"ד צבע, הן כב"כ הצדדים והן כנאמן.
...
דין טענת המערער ברכיב זה להידחות.
לא מצאנו כי העניין שלפנינו נופל לגדר אותם מקרים חריגים ונדירים המצדיקים התערבות של ערכאת הערעור.
סיכומו של דבר הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

] "5. דין בקשת רשות העירעור להדחות על הסף מטעמים דיוניים. תקיפתו של פסק דין שניתן בהסכמה אפשרית באמצעות שני "מסלולים" בהתאם לסוג העילה בגינה מתבקש הביטול ואפיונה כ"הסכמית" או "שיפוטית": "כאשר צד להסכם מבקש לבטל את פסק הדין מחמת פגם הקשור להסכם עצמו (כגון: טעות, הטעה, אי חוקיות, הפרה או שינוי מהותי בנסיבות), הפן ה"הסכמי" מאפשר לו להגיש תביעה חדשה שעילתה הפגם שנתגלה בהסכם.
...
בתיק מונו שני מומחים ואולם קביעותיהם שונות זו מזו כאשר המומחה הראשון קבע כי מתקיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקוי ואילו המומחה השני קבע שלא מתקיים קשר סיבתי כאמור; טעות זו נתגלתה רק במועד הגשת הבקשה כאשר תיקו של התובע הוחזר לסניף המטפל והושב על ידו לאור העדר התאמה בין פסק הדין ובין חוות דעת המומחה הנוסף בתיק; מפנה לפסיקה לעניין סמכות בית הדין לבטל פסק דין שניתן בהסכמה וכן לפסיקה לפיה ניתן לראות בבקשה לביטול פסק דין כתביעה לביטולו וכי אין מקום להגיש ערעור שכן לא התגלה פגם בהליך השיפוטי; על כן מבוקש להורות על ביטול פסק הדין מיום 6.8.2023 ולהורות על דחיית התביעה בהתאם לחוות דעת המומחה הנוסף בתיק ולחלופין להורות על הגשת סיכומים בתיק; מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה וזאת בעיקר לאור כך שמדובר בכספי ציבור ויש להימנע מהכרה בתביעה כאשר לא הוכחו תנאי הזכאות לכך לרבות לעניין הקשר הסיבתי.
] "5. דין בקשת רשות הערעור להידחות על הסף מטעמים דיוניים. תקיפתו של פסק דין שניתן בהסכמה אפשרית באמצעות שני "מסלולים" בהתאם לסוג העילה בגינה מתבקש הביטול ואפיונה כ"הסכמית" או "שיפוטית": "כאשר צד להסכם מבקש לבטל את פסק הדין מחמת פגם הקשור להסכם עצמו (כגון: טעות, הטעיה, אי חוקיות, הפרה או שינוי מהותי בנסיבות), הפן ה"הסכמי" מאפשר לו להגיש תביעה חדשה שעילתה הפגם שנתגלה בהסכם.
בנסיבות אלו ובהתאם להלכות לעיל היה על הנתבע להגיש תובענה נפרדת לביטול פסק הדין ומאחר והוא לא עשה כן אלא הגיש בקשתו לבית הדין אשר נתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, הרי שדין הבקשה להידחות על הסף מטעם זה בלבד.
מכל המפורט לעיל- הבקשה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לכן, משפנתה המדינה לעיריות ,בסמוך למתן פסק הדין , והסבה את תשומת ליבן לכך שההסכמה שהושגה ומבוצעת אינה חוקית ,דבר שלא היו מודעות לו העיריות עד לפניה זו, היה עליהן להפסיק פעילות לא חוקית זאת לאלתר ולהוציא הנחיות חדשות התואמות לדין או לפנות לבית המשפט ולציין שיש לבטל את ההסכמות שקבלו תוקף של פסק דין שכן הן הושגו בהנחה מוטעית שהן חוקיות ותואמות את הוראות הדין ולא להמשיך בבצוע אותה פעילות.
...
למעשה היה ניתן להסתפק בהבהרה זו ובכך לסיים את החלטתי ,ברם לא ניתן להתעלם מכך שהעיריות סברו בטעות שהצבת אדם פרטי בעל רישיון כשומר באתר היא חוקית וכך פעלו בשטח ושהן הדגישו בדיון שאם היו יודעות שהמצב הוא שחלק מההסכמות אינן חוקיות ואי אפשר מבחינת הדין להציב אדם פרטי בעל רישיון נשק כשומר באתר בניה לא היו מסכימות להגיע לאותן הסכמות שניתן להן תוקף של פסק דין .
אמנם כעולה מהפסיקה (ראו בין היתר דנ"א 6325/21 אלישקוב טאמז נ' א.ר.א.ב בונוס בע"מ (פורסם בנבו)(28/11/21) וע"א 647/20 טאמז אלישקוב נ' א.ר.א.ב בונוס בע"מ (פורסם בנבו)(2/9/21) (להלן-עניין אלישקוב) , יש להצביע על אי חוקיות מובהקת בתנאי הסכם הפשרה ועל שיקולים כבדי משקל התומכים בביטולו חרף הפגיעה בעקרון סופיות הדיון, אך אני סבור שבמקרה זה מתקיימים התנאים הנ"ל לביטול ההסכמה ,כאשר כפי שציינה כבוד השופטת ברק ארז בפסק הדין בעניין אלישקוב, בית המשפט אינו מפעיל שיקול דעת שיפוטי משמעותי בבואו לאשר את הסכמת הצדדים וקשה לצפות כי שופט ירד לחקר כלל הטענות בתיק על מנת לוודא את הביסוס המשפטי והעובדתי של הסכם הפשרה .
לכן, בנסיבות העניין , אני סבור שבמקרה זה אין להסתפק בהבהרה שניתנת על ידי בהחלטה זו ,אלא יש לבטל גם את ההסכמות של הצדדים.
התוצאה: לאור כל האמור אני מבהיר שעל כולם לפעול לפי הוראות הדין ,ומבהיר שההסכמות של העותרות והמשיבות 1-3 אינן עולות בקנה אחד עם הוראות הדין והתוצאה הנכונה ,השלמה והצודקת לטעמי במקרה זה ,בנסיבות המיוחדות דנן ובהתחשב במצב החירום הביטחוני עקב המלחמה ,הינה ביטול ההסכמות ופועל יוצא מכך ביטול פסק הדין שנתן להן תוקף של הסכמה והחזרת העניין לעיריות לקבלת החלטות להנחיות והתנאים שיינתנו לקבלנים באתרי הבניה, כאשר כמובן שלכל צד שמורות הטענות והאפשרויות המשפטיות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

"  בפרשת פריד גם חזר בית המשפט העליון על ההלכה לפיה תביעה לביטול פסק דין שנתן תוקף להסכם פשרה, יש להגיש לאותו בית משפט שנתן את פסק הדין אותו מבוקש לבטל: "בעל דין המבקש לבטל פסק-דין שניתן בהסכמה בשל פגם שנפל במרכיב ההסכם שבפסק הדין, רשאי להגיש תובענה חדשה לבית המשפט המוסמך ולעתור במסגרתה לביטול ההסכם ובעקבות כך לביטול פסק הדין. בית המשפט המוסמך לידון בתובענה הוא בית המשפט שנתן את פסק הדין" באשר לשאלה, האם ניתן במסגרת תביעה שכנגד לעתור לביטול פסק דין שניתן בערכאה אחרת, בית המשפט העליון השיב בשלילה וזאת כאשר עילת התביעה לביטול פסק הדין מבוססת על טענה חוזית (כאמו בפרשת פריד דובר בתביעה לסילוק יד שהוגשה לבית משפט השלום ובמסגרת התביעה שכנגד התבקש ביטול פסק דין מחוזי במסגרת הליך הסדר) וכך נפסק שם: "השאלות המשפטיות והעובדתיות המתעוררות בתובענה לביטול פסק דין מוסכם נעוצות בעילות ההסכמיות-חוזיות שבשלן ניתן לבקש ביטול פסק דין כזה. עילות אלו מעוררות, מטבע הדברים ועל פי רוב, שאלות בנוגע לקיומו של פגם בהסכמה החוזית או בנוגע להפרת החוזה. הינה כי כן, על מנת שתווצר הזיקה הנדרשת בין התביעה שכנגד לתביעה העיקרית אין די בכך שתוכן ההסכם מקיים קשר נושאי או עובדתי לתביעה העיקרית, שכן לא את התוכן אנו בודקים – אלא את השאלה המשפטית המתעוררת מהתביעה לביטול ההסכם. ...די בכך, שהמערערים בעניינינו מבססים את תביעתם לביטול פסק הדין על עילה של פגם בהסכמה החוזית, המעוררת שאלות משפטיות ועובדתיות שונות בתכלית מאלו המתעוררות בתביעה העיקרית שעניינה סילוק יד, כדי שלא לכרוך את שתי התביעות באחת. (ההדגשות אינן במקור)
...
התוצאה: אני מורה על מחיקת התביעה שכנגד, זאת לאחר שנמצא, כי התביעה שכנגד והתביעה העיקרית אינן נובעות מאותן הנסיבות, נושאן אינו אחד, ובשעה שהתביעה שכנגד אינה בסמכותו העניינית של בית המשפט השלום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו