ביטול פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה

במסגרת פסק הדין בעיניין חיון בוטל פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעיניין קוצ'ינסקי, משנקבע בדעת הרוב של השופט ע' גרוסקופף, שאליה הצטרף השופט י' עמית, כי באותו מקרה קופות החולים אינן בגדר רשות לצורך חוק תובענות ייצוגיות, וזאת כנגד דעתי החולקת.

...

בנקודה זו יובהר כי אין חולק שתביעתם האישית של המשיבים, אילו הייתה מוגשת ככזו, הייתה מצויה בסמכות ייחודית של בית הדין לעבודה, בהתאם לסעיף 24(א)(5) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק בית הדין לעבודה), ולצורך פישוט הדיון ייאמר כי סעיף זה מקנה לבית הדין לעבודה סמכות לדון בעניינים הקשורים במל"ל. אך מכיוון שסעיף 24(א)(5) לחוק בית הדין לעבודה איננו מנוי בפרט 10 לתוספת, הגיע בית המשפט למסקנה כי לבית הדין לעבודה אין סמכות עניינית לדון בתובענות ייצוגיות נגד המל"ל. לגישת בית המשפט, תובענה ייצוגית נגד המל"ל יכולה להיות מוגשת רק לפי פרט 11 לתוספת, והיא תידון בבית המשפט לעניינים מינהליים.

כמצוין לעיל, נימוק נוסף לעמדתו מצא בית המשפט המחוזי ברשימת העילות המנויות בתוספת לחוק תובענות ייצוגיות.

סוף דבר אם תישמע דעתי, הבקשה למתן רשות ערעור תתקבל וכמוה גם הערעור, ככל שהוא נוגע לשאלת הסמכות העניינית.

אף על פי כן, כאשר נדרשת הכרעה, אף אני סבורה כי הכף אכן נוטה לעבר בית הדין לעבודה, שאל פתחו חוזרים ומגיעים גם עניינים רבים שבליבם שאלות מתחום המשפט המינהלי (באופן כללי, ראו: דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ד – משפט מינהלי דיוני 191-185 (2017)).

על שלושה סעדים עומדת העתירה: הסעד הראשון הוא סעד כללי, שלפיו מתבקשים אנו להורות למשיב 3, המשרד לשירותי דת, לסיים את אשר החל לפני כ-5 שנים, ולקבוע קריטריונים "הקובעים אם וכיצד ניתן לצמצם משרתו של רב עיר מכהן, בעילה של העדר יכולת [ה]כלכלית של הרשות המקומית הרלבנטית". הסעד השני והסעד השלישי נוגעים לעניינו הפרטני של העותר, ולמעשה חד המה: ביטול פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, וכפועל יוצא מכך ביטול החלטת המועצה לצמצם את משרתו ל-25%.

...

כך או אחרת, ואפילו אם אניח כי קיימים צדדים לכאן ולכאן בשאלה הפרשנית האמורה, אינני סבור כי הדבר עולה כדי 'טעות משפטית מהותית', המצדיקה את התערבותנו, שכן, כפי שכבר נפסק בעבר: "עצם קיומם של פירושים משפטיים חלופיים או של מיגוון של דרכים משפטיות אפשריות אינו מתיישב עם המסקנה, כי נפלה טעות משפטית מהותית" (עניין חטיב, 693; בג"ץ 2055/08 נקש נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 10 (17.3.2008)).

העותרים לא פנו, ואף לא טענו כי פנו, למשרד לשירותי דת, או לגורם כלשהו אחר, בטרם הגשת העתירה, ולפיכך אין מנוס אפוא מדחיית הסעד הכללי שבעתירה, מחמת אי-מיצוי הליכים.

לנוכח כלל האמור, העתירה נדחית בזאת על הסף.

]ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן: לפנינו שתי עתירות על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בע"ע (ארצי) 58656-11-20 מדינת ישראל נ' אלעמור (כב' הנשיאה ו' וירט-לבנה, השופטים ל' גליקסמן ומ' שפיצר, ונציגי הציבור י' רחמים וע' ליפשיץ) מיום 2.8.2021 (להלן: פסק הדין או פסק הדין נושא העתירות) שדן בארבעה ערעורים שעניינם בהסדרים החלים על הליך האישור שחל בעיניין העסקת קרובי מישפחה מדרגה ראשונה ברשויות המקומיות.

ביום 11.7.2022 קיימנו דיון ראשון בעתירה (בהרכב הנשיאה א' חיות, המשנה לנשיאה ע' פוגלמן והשופטת ד' ברק-ארז), ולאחריו ביום 12.7.2022 ניתן צו על תנאי, וזו לשונו: "ניתן בזה צו על-תנאי המורה למשיבים בשתי העתירות (למעט המשיב 9), לבוא וליתן טעם מדוע לא יבוטל פסק דינו של בית-הדין הארצי לעבודה מושא העתירות, בכל הנוגע לפרשנות סעיף 103א לצוו המועצות המקומיות, התשי"א-1950, סעיפים 108-106 לצוו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), התשל"ז-1977, וסעיפים 122א ו-174א לפקודת העיריות [נוסח חדש]." לאחר הגשת תצהירי תשובה קיימנו (בהרכב המשנה לנשיאה ע' פוגלמן והשופטים י' אלרון וח' כבוב) ביום 26.6.2023 דיון בהתנגדות לצוו על תנאי.

...

סוף דבר – הסעד המתאים על חשיבותו ומרכזיותו של הכלל האוסר על ניגוד עניינים עמד בית משפט זה פעמים רבות.

עוד סבורני כי יש להחיל קביעה זו הן כאשר מדובר בעובדים אשר מבקשים להתמנות לראשונה במשרה ברשות המקומית, הן כאשר מדובר בעובדים קיימים.

בשים לב לאמור, סבורני כי מן הראוי להחיל קביעות אלה מיום מתן פסק הדין.

]השופטת י' וילנר: בעתירה שלפנינו מבקש העותר כי יבוטל פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (השופטים א' איטח, סגן הנשיאה, א' סופר, ומ' נעים-דיבנר, ונציגי הציבור הגב' ר' בנזימן ומר ד' קמפלר) מיום 12.2.2023 בעת"צ 47132-05-22, בגדריו נדחה עירעורו על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב (השופט ד' ספיבק, סגן הנשיאה, ונציגות הציבור הגב' ש' סוזן והגב' כ' קלינגר) מיום 18.4.2022 בת"צ 35694-04-20, במסגרתו נדחתה בקשתו לאישור תובענה כייצוגית (להלן: בקשת האישור).

הלכה היא עמנו כי בית משפט זה אינו משמש כערכאת ערעור על פסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה, וכי ההתערבות בהם מוגבלת אך למקרים חריגים, שבהם נתגלתה טעות מהותית בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, וכאשר ההתערבות נידרשת לשם עשיית צדק (ראו, מני רבים: בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, 693 (1986); בג"ץ 3515/18 שדולת הנשים בישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 20 (15.5.2018)).

...

]השופטת י' וילנר: בעתירה שלפנינו מבקש העותר כי יבוטל פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (השופטים א' איטח, סגן הנשיאה, א' סופר, ומ' נעים-דיבנר, ונציגי הציבור הגב' ר' בנזימן ומר ד' קמפלר) מיום 12.2.2023 בעת"צ 47132-05-22, בגדרו נדחה ערעורו על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה תל אביב (השופט ד' ספיבק, סגן הנשיאה, ונציגות הציבור הגב' ש' סוזן והגב' כ' קלינגר) מיום 18.4.2022 בת"צ 35694-04-20, במסגרתו נדחתה בקשתו לאישור תובענה כייצוגית (להלן: בקשת האישור).

העותר טען כי מסקנה זו נלמדת, בין היתר, מפרשנותן של הוראות שונות בפוליסות.

מנגד, טוענות המשיבות, כי יש לדחות את העתירה על הסף.

דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבותנו.

העתירה נדחית אפוא.

]השופטת י' וילנר: []בעתירה דנן מבקשת העותרת (להלן: המועצה) שני סעדים: האחד – ביטול פסק-דינו של בית הדין הארצי לעבודה (סגן הנשיאה א' איטח, השופטים ל' גליקסמן ו-ר' פוליאק, ונציגי הציבור הגב' ו' אדוארדס ומר ד' בן חיים) מיום 4.2.2024 בע"ע 51761-06-23, בגדריו נדחה ערעור המועצה על פסק-דינו של בית הדין האיזורי לעבודה באר שבע (השופטת ר' גרוס, ונציגי הציבור מר א' חדד והגב' א' מסד) מיום 28.5.2023 ב[סע"ש](http://www.nevo.co.il/case/26626109) 37570-11-19, במסגרתו בוטלה החלטת המועצה להעביר את המשיב 3 (להלן: המשיב) מתפקידו במועצה לתפקיד אחר.

באשר להשגותיה של המועצה על פסק-דינו של בית הדין הארצי – הלכה היא עמנו, כי בית משפט זה אינו משמש כערכאת ערעור על פסקי הדין של בתי הדין לעבודה, וכי ההתערבות בהם מוגבלת אך למקרים חריגים, שבהם נתגלתה טעות מהותית בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, וכאשר ההתערבות נידרשת לשם עשיית צדק (ראו: בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, 693 (1986); בג"ץ 8686/18 חלפון נ' מדינת ישראל, פס' 6 (24.12.2018)).

...

משכך, המקרה דנן רחוק מלבוא בגדר המקרים החריגים אשר מצדיקים את התערבותו של בית משפט זה. אף טענות המועצה המופנות כלפי החלטת משרד הפנים דינן להידחות, בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית.

זאת ועוד, אף לגופם של דברים, סבורני, כי החלטת משרד הפנים שלא לפעול בניגוד לפסקי דין חלוטים, אשר דחו את הטענה כי המשיב אינו עומד בתנאי הסף – היא החלטה עניינית ומתבקשת בנסיבות העניין.

אשר על כן, העתירה נדחית בזאת.